אשדוד אונליין מבית המגזין
יש לי ידידה טובה. מאוד טובה. איתה כשאני נפגש זה הכי קל בעולם. מדברים, צוחקים, משתפים… נו, כמו שני ידידים טובים, לא כמו גבר ואישה ב"מלחמת המינים"… השאלה שנשאלת היא למה זה כן מצליח בינינו? למה זה הופך להיות הכי טוב שאפשר כשעם אישה אחרת או גבר אחר זה לא צלח? כי אין מתח? כי ברור לנו שאנחנו ידידים וזהו? ובכלל, האם גבר ואישה יכולים להיות ידידים? אני אתן תשובה. כמו תמיד… אבל היא אינה מוחלטת הפעם. לשם שינוי, גם לכם תהיה אמירה (לשם שינוי? כמו תמיד. על מי אני עובד).
אתחיל בשורה התחתונה – גבר ואישה לא יכולים להיות ידידים. כן, כן, גבר ואישה לא יכולים בבסיס להיות ידידים. תמיד תעלה השאלה הזו של העניין הבינאישי (לא רוצה לכתוב פה מילים לא מתאימות. מקום מכובד, אבל תפעילו את הדמיון). גבר (ואני יכול בעיקר להעיד על גברים. מה לעשות), עשוי לראות בידידה שלו במצב מסוים, ברגע מסוים (שכוללת גם אלכוהול בריכוז גבוה נניח), אולי גם מישהי שהיא מספיקה טובה להיות איתו ברמה האינטימית. אישית, לדעתי זו טעות, אבל היא נמצאת שם. אח"כ אין ידידות, היא נגמרת באתו הרגע.
אגיד עוד משהו ומי שחושב או חושבת שאני טועה שיקום (למה אף אחד לא קם?). לא מעט מיחסי הידידות בין גבר לאישה התחילו כשאחד הצדדים, בדרך כלל הגבר, שוב בדרך כלל הגבר, אבל לא תמיד, ניסה לקדם את הקשר שלו עם אותה אישה שהפכה לידידה. נו בקיצור להתחיל איתה. ייתכן שזה הלך לו, יתכן שלא. אבל משהו שם לא המשיך כמו שצריך והיחסים שהתחילו כניסיון לזוג הפכו לידידות, או שמראש הוא קיבל את המילה "לא" (מה שנקרא בשפת הפנויים פנויות – ברקס) והסתפק בידידות.
אגיד עוד משהו. ידידות זה הכי טוב בעולם והכי גרוע. ועכשיו להסבר. הכי טוב כי כשאתה לבד ואו היא לבד, אז חולקים את הצער של הלבד. מספרים על מה שעבר עם ההיא ועם ההוא זה נהדר. זה מקום מצוין שחוסך חבילות על פסיכולוגים. זה גם מקום שלא תקבל בדרך כלל ביקורת, אלא עצה. זה מצוין. כי לתת עצה ממקום ניטראלי בלי מעורבות רגשית, זו העצה הכי טובה שתקבלו. נהדר.
אז בא לציון גואל? לא הוא לא. אז למה זה גם רע? כי כשאתה מוצא מישהי (או היא תמצא מישהו. זה עובד גם הפוך), אז יש לך או לה פחות זמן להיות ידידים ורוב הזמן אתה עוסק בבת הזוג שלך, אז הידידה נעלבת ומרגישה נטושה. כשאתה מסיים את מערכת היחסים עם בת הזוג או מקבל את בעיטת הדרך (שזה להעיף אותך לעזאזל), לוקח זמן עד שהיא מסכימה לדבר איתך שוב, כי אתה "עזבת" אותה. למרות שאף פעם לא היית איתה באמת. הידידות הפכה להיות "זוגיות" בכאילו.
ויש עוד נקודה חשובה, בעיקר בנות תקשיבו עכשיו. תקשיבו טוב, זו עצה בחינם שתיתן לכן הרבה מאוד בעתיד, במערכת היחסים הבאה. אף גבר, אבל אף גבר ואגיד זאת שוב, למקרה שמישהי מכן לא שמעה אותי, אף גבר, לא רוצה שלבת הזוג שלו יהיו ידידים. תגידו מה שאתן רוצות, שאני פרימיטיבי, שהחול מהמערה שאני גר בה עוד על הבגדים שלי, שפה זה לא איראן, תגידו מה שאתן רוצות. אף גבר לא ירצה לדעת שבת הזוג שלו עכשיו עם הידיד שלה בטלפון, או שותה קפה או מתייעצת… יודעים מה אפילו מדברת. נושמת איתו. גבר רוצה בלעדיות על בת הזוג שלו ולכן הידידים שלה מפריעים לו. אני יודע שיש עכשיו כמה גברים שיגידו לבת הזוג שלהם שזה לא נכון והיא יכולה לדבר עם הידידים שלה חופשי. אז להם אגיד שני דברים. א. אתם שקרנים. ב. תנסו את המסקרה החדשה של "לנקום" היא תבוא עליכם נהדר… כי אתם לא חושבים כגבר (בלי קללות בבקשה. אני שומע הכל).
אני מאמין קטן מאוד בידידים. לא פעם זה הפריע לי ואמרתי את דעתי לבת הזוג. בחלק מהמקרים היא הקשיבה לי, בחלק אחר לידידים שלה. בחלק האחר נאלצתי לא פעם לקחת את עצמי ולחפש מקום נטול ידידים. הם גברים יקירותיי. זו תחרות לשמה. ואנחנו יצורים תחרותיים. לא רוצים להתחרות גם על בת הזוג שלנו. אז אם אתן באמת רוצות בן זוג, רוב הסיכויים שתצטרכו לקבל החלטה, הוא או הידיד. אם בחרתם בו אבדתם ידיד. אם תבחרו בידיד, אז תאלצו לראות את הידית של הבית נפתחת והגבר יוצא דרך הדלת. אז הידיד יגיד שהוא עזב אותך כי הוא לא ראוי… ובוא נחשו מי כן ראוי? נכון הידיד…
אז השארתי אתכם אולי לא בדיוק סגורים על עצמכם. זה כי אני לא סגור על עצמי. אנחנו נרצה ידידים ידידות, אבל רק כ"שחקנים מחליפים", כשחקני ספסל זמניים. הם טובים לנו עד הרגע שבוא נכיר מישהו/מישהי שנרצה להיות איתם. אז הם הידידים לפעמים יינטשו, או אפילו יפריעו. זה עצוב מה שאני אומר ומכוער אולי, אבל כמו תמיד האמת אינה יפה (היא לא שים מסקרה… תחזרו פסקה אחורה למי שלא הבינו).