לגור איתה? \ חכם סידי

האם המתכון הטוב ביותר לזוגיות הוא להיות כמו חוג – להיפגש פעמיים בשבוע? או אולי יש סיכוי לחיים משותפים בכל זאת? * התשובה, כך השמועה אומרת, נמצאת בהרי האררט...

התשובה היא לא. בעצם אולי. לא יודע. בחיי שלא יודע, והרי אני בתפקיד "החכם" בסיפור. אמור לתת לכם תשובות ברורות. אז למה הפעם, אני מהורהר שלא להגיד מעורער? רגע חכו.. לא לעזוב את הטור, זו רק הקדמה לעניין אתכם. יש תשובות בהמשך… אם כי לא החלטיות. אתם תחליטו אם להישאר או לא.

יופי נשארתם. אז למה אני ככה הפעם? זה כי מדובר בהחלטה קרדינלית, אולי אפילו שתביא לתוצאות קרימינלית (זה אם תריבו בינכם בגלל "הצפיפות". מיד תבינו) ששום בית משפט לא יוכל לתת בו פסקה חלוטה. אין פה כן או לא מוחלטים וגם הערעור הוא הפסד מראש כי בכל תשובה תצאו לא טוב, נמשיך?

ואחרי שבלבלתי אתכם, וגם אותי, נגיע לעניין שלשמו התבלבלנו – לגור ביחד או לא לגור ביחד, זו השאלה? האם זוגיות שרוצה לפרוץ גבולות ולהתקדם אל עבר האופק, לא נתקלת בקירות הדירה שמונעות ממנה לעשות זאת? או במילים שגם אני אבין, האם העובדה שאנשים בוחרים לגור יחד, לחלוק רהיטים, מקרר וזמן, גורם לזוגיות לאבד את זמנה ולבטל את קורבנה. או בעצם קורבנותיה. שזה אנחנו?

האם לא עדיף להיות בחוג? פעמיים בשבוע ועוד הולכים לשם בכיף. יודעים שזה משהו זמני, קצת מאמץ, ואח"כ חוזרים. לפעמים עוד מוסיפים לזה לינה, וזהו. אין מחויבות, אין בגדים בארון ואין אוכל משותף במקרר, מה ששומר על מערכת היחסים חמה…

התשובה היא אי שם. מה שכן, אני שמעתי שיש זוג אחד בהרי האררט שעוד חי ביחד (יש פה ציניות למי שפספס). אבל למי ששכח ולא יודע, על פי האמונה תיבת נח נעצרה שם. מה קרה אח"כ אנחנו זוכרים.. כל הזוגות ברחו משם הביתה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך