ישבתי בחג ונהניתי מפיצוחים (שעוד אחזור להם בסוף), כאלה של הביוקר שאני שוקל בכל שקילה אם לקנות, אפילו חשבתי שנהניתי מהחברה. זה היה ברגעים חמים שהזמינו אותי לעל האש (אפשר למשוך את השששש), למרות שאני "צמחוני", שאוכל רק חיות שאוכלות צמחים, היה לי סבבה, אפילו סבבה על גבול האגוזים… (סבבה אגוזים.. מכירים? לא משנה. במילים של השכונה זה הכי טוב שיש) ואז אחד האנשים, איש מזן קרובי המשפחה של האישה שאיתי, היה חייב לפתוח ברפרטואר העבר של הגברת….
ברור לכם שההמשך הולך להיות פחות טוב, הוא סיפר שהוא זוכר איך קראו לחבר הראשון שלה מהעבר, כשהייתה הרבה יותר צעיריה ויפה. מה זה? סליחה? כאילו מה פה קורה פה? למה שזה יעניין את המקום עליו אני יושב? ואין הכוונה לכיסא. לאן זה מקדם אותנו? זה "מקדם" אותי הכי רחוק שאפשר מהפיצוחים וממנו, הכי רחוק גם אם נותרתי במקום.
מאחר ואני ידוע בזה שאני "שותק", "מכיל" ו"סבלני", לא יכולתי שלא להגיב. אמרתי לגברת ד', נו האישה שאיתי, שבחרתי לי בהווה, שזה באמת מעניין לי את אזור אגן הירכיים בואכה המפשעה, ושאלתי למה זה היה טוב? או נכון יותר למי? התשובה שלה הייתה, אתם יושבים? אם לא אז תשבו – "אצלנו אין פרות קדושות".
אז אחלק את התשובה שלי לשלוש, עבורה, אבל גם עבורכם… הראשונה זה באמת שרציתי לשחוט מישהו, וזו לא הייתה פרה, בטח לא קדושה. הדבר השני ש"אצלנו", משאיר אותי הכי רחוק מהם, הופך אותי תמיד לזר… אבל זה שלי. הדבר השלישי נוגע לכולםםםםםםםםם, במילה כולםםםםםםםםםם אני מתכוון לאלה שאחרי שבעה ימים נדקרו (ברית. נו מה לא הבנתם?).
תקשיבו נערות, נשים, גברות ושאר בנות המין היפה, שמדברות לפעמים לא יפה. אותנו, בני המין הגברי, אלה שהם גברים ולא "רסיסי גברים" שרוכבים על קורקינט. אותנו, אלה שאין לה כבר "חלקי חילוף" כי הם נדירים, לא מעניין העבר שלכן. אנחנו לא רוצים להקים אתכן מדינה. לא רוצים עבר בשביל עתיד. טוב לנו בהווה בלי העבר. היה לכן עבר? יופי זה מעניין לי את המקום בנעל שאני גוזר ממנו ציפורניים… לא רוצים לשמוע על זה, לא רוצים מידע, ובוודאי לא רוצים שמידי פעם זה יגיע אלינו בדרך לא דרך. זו בדיוק הדרך לקבל מאתנו את ברכת הדרך, או נכון יותר, את בעיטת הדרך.
אני מניח שכמה גברות, כולל הגברת ד', שכרגע קוראת את הטור הזה, לא יסכימו איתי. יודעים מה יהיה לי קל יותר לספור על אצבע יד אחת, את אלו שיסכימו אותי. אבל תסכימו איתי בבקשה בדבר אחד, אם אנחנו בהווה מעניינים אתכן, ואתן רוצות קצת עתיד איתנו, אז תשאירו את העבר במקום אליו זרקתי את קליפות הפיצוחים, מבחינתנו העבר זה פח.
