ראשי / טורים / חכם סידי (דף 7)

חכם סידי

אשדוד זה בית!

כשאני מתניע את הרכב, איפשהו בבית באזור שדרות ירושלים ביפו והמטרה שלי היא דרומה לכיוון כביש 20, אפילו המנוע שלי כאילו אומר, "אשדוד?" כן, ככה זה. הדרך הזו הפכה לחלק מחיים בשנה וקצת האחרונים. אני גר ביפו, אבל יש לי עוד עיר בית – אשדוד.
אני לא מנסה להיות נחמד. חכם סידי תמיד אמר את אמת. למה? ככה. בעיניי האמת היא השקר הכי טוב… הנסיעה לאשדוד עבורי היא קצרה כמו אדם שחוזר למקום שרצה להיות בו, שמחכה בקוצר סבלנות להגיע. כבר בכביש אשדוד תל-אביב, אפשר מרחוק לראות את העיר במלוא הדרה ואז אני יודע שלשם אני רוצה להגיע. לא רק פיזית.

כבר בכביש אני רואה את העגורנים של הנמל והבתים הגבוהים ובעיקר הקדמה. הקדמה שהגיעה לכל מקום. הקדמה שבכל מקום אפשר לראות אותה נוגעת… לפעמים קשוחה, לפעמים מלטפת, אבל היא כאן היא כאן להישאר ולקדם את העיר.

הגעתי לאשדוד לפני יותר משנה, כחלק מצוות "המגזין". גם אני אולי חשבתי שהנה אני מגיע מאזור תל אביב (למרות שיפואים לא מחבבים את התל אביבים… אבל זה בנינו), וכשאגיע ואביא איתי משהו אחר. חשבתי. אבל היום, אחרי שנה וקצת, אני בהחלט מביא משהו אחר, משהו אחר שקיבלתי מהעיר הזו, בעיקר חום אנושי והרבה אהבה.

הגעתי לאשדוד והבנתי שיש לי עוד מה ללמוד מהעיר הזו, מאנשיה, מקבלת הפנים שלה, מהשינויים שהיא עוברת ולא מפסיקה להתחדש, להתקדם, להצליח. אשדוד בת 60 ותראו איזה קצב התקדמות יש לה. היא הופכת לאחת הערים המובילות בארץ וכל הזמן אתה מרגיש שאתה חלק מהעשייה, שיעשו עוד, שהיא בתהליך של השתנות מתמדת. זו רעננות שאין בכל עיר. תראו את תל אביב בת למעלה מ-100 שנים וכמעט אותו מספר תושבים. אין לה מקום בעיר והיא גם לא רוצה שיבואו…
אז אשדוד היא בדיוק ההפך, כל הזמן רוצה שיגיעו שיבקרו, שיגעו, שיגורו בה. היא מקבלת פנים. היום היא מונה כרבע מיליון איש וברור לי שבתוך פחות מעשור היא תגדל. תראו, חכם סידי בא מבחוץ ורואה הכל. היתרון העצום של העיר הזו, היא שהצעירים שבה לא רוצים לעזוב לעיר גדולה, כי הם מבינים שהם נמצאים בעיר גדולה בפני עצמה. טוב להם פה, פה הם רואים את עתידם ועתיד ילדיהם. זה שינוי שערים רבות היו רוצות. לכן בעשור הבא תגלו כי אשדוד פתאום מונה כמות שלא רחוקה מערים מרכזיות גדולות כרגע ממנה.

יש דבר אחד באשדוד שהפך להיות ברור מאליו, אבל הוא לא. אנשי אשדוד אוהבים את עירם, גאים בה. רואים עצמם חלק מהעיר, מהיסודות. אחד הדברים ששמעתי כל הזמן כשהכרתי אנשים באשדוד היה: "אני באשדוד כבר משנת…". זה חלק מקורות החיים של אנשי העיר ובקורות חיים אתה כותב רק דברים שאתה גאה בהם ואנשי אשדוד גאים בעירם. נכון, ההוא ירטן, זה יגיד משהו, האחר לפעמים יתנגד, אבל השורה התחתונה הכל כך מוצהרת בעיר ובאנשיה זה – "אנחנו אוהבים את העיר שלנו". מותר לי להגיד כבר שלנו? כן, נכון?

אבל מעל הכל הרגשתי בבית. האנשים פה חמים, לפעמים זה קצת "שורף", אבל החום האנושי כאן הוא מהנדירים שראיתי. אנשים שמדברים בגובה העיניים, אנשים שרוצים לראותך שוב, אנשים שאומרים, תבוא. אשדוד זה בית. אז אני בא. לאחרונה אני מוצא את עצמי מגיע גם בסופי שבוע עם המשפחה, לפעמים לים המדהים (איזה חופים יפים יש בעיר הזו? תאמינו לחכם סידי, כבר הייתי בחופים רבים… ולא כולם הם געגועים למשהו…), לעיתים לביג פאשן (שבלילה נראה כאילו הגעתם לאירופה…), ויודעים מה… פתאום גם הם "נדבקו" באהבה לעיר. עובדה, הם מבקשים לחזור לבקר שוב באשדוד.

אשדוד נכנסת עכשיו לעשור השביעי שלה. כן כן בדיוק מה שקראתם. היא נכנסת ל-70… 70 בגימטריה זה ע… אז בלי עין הרע, יש במה להתגאות אנשי אשדוד. יש לכם, סליחה לנו, עיר נהדרת. עיר בת 60 שנראית כל כך יפה, שאתה לא שוכח את יופייה גם כשאני נכנס שוב לרכב, מתניע ונוסע חזרה ליפו, המנוע מתמסר לי שוב וכאילו אומר: "נחזור נכון?". ואני עונה לו… ברור… הביתה.

לידיעת אונסק"ו – אם הכותל והר הבית אינם של העם היהודי, אז גם אתם לא קיימים

פעם היה לישראל ראש ממשלה שחכם סידי אהב, שלא להגיד העריץ. קראו לו יצחק שמיר. שמיר פעם אמר בפשטות: "ארץ ישראל שייכת לעם היהודי. למה? ככה". אמירה שהרגיזה רבים, כי אין בה הצדקה, אבל היא מקבלת משנה תוקף בימנו, עם ההחלטה השערורייתית של ארגון אונסק"ו שהחליט לשכתב את ההיסטוריה. לפני שאקבל את הסביבון הנה ההחלטה הרשמית:

"בהחלטה שקיבלה אונסק"ו אימץ הוועד המנהל של הארגון (בהשתתפות 58 מדינות) את ההצעה הפלסטינית, המטילה ספק בזיקה היהודית להר הבית ולכותל המערבי בירושלים. 24 מדינות תמכו בהחלטה שבה אין אזכור לקשר היהודי לאתרים הקדושים שאותם מכנים בשם "מסגד אל-אקצה" ו"חראם אל-שריף". שש מדינות התנגדו, 26 נמנעו ושני נציגים נעדרו. ישראל מוגדרת בהחלטה 15 פעמים כ"כוח הכובש".

תגידו שם באו"מ, לא נמאס לכם? באמת, אין לכם במה לעסוק? הטבח בסוריה, החותים בתימן, הפגיעה בכורדים בטורקיה? דעא"ש בעירק? זהו רק אנחנו? ברור שלא. האמת, אתם יכולים לקרוא לכותל ולהר הבית איך שאתם רוצים, באיזה שם, הוא תמיד יישאר שלנו. מתחשק לי להגיד, "למה? ככה", כמו יצחק שמיר ז"ל. אבל יש עוד מעבר לככה. הרבה. קוראים לזה היסטוריה ואת זה אתם לא יכולים לשנות. מה לעשות…

אז בואו נתחיל. קצת היסטוריה ברשותכם כי שם הבסיס. אין ויכוח בשלושת הדתות שהאב המייסד הוא אברהם אבינו. הוא פעל בשנת 1976 לפני הספירה. הוא הקים את הדת המונטאיסטית (אמונה באל אחד, שמקובלת על הנצרות והאסלם). זאת אומרת כ-2000 שנה לפני הספירה. דוד המלך הפך את ירושלים לבירת העם היהודי (אין עם אחר שהכריז עליה כבירה, אף עם) ובנו שלמה בנה את בית המקדש הראשון שנהרס ואחר כך נבנה השני. כל זה התרחש ועדיין היהדות הייתה הבולטת. נכון, מייסד הנצרות ישו, החל לפעול בתקופת הבית השני (שזה לפני כ-2000 שנה ו-2000 שנה אחרי אברהם אבינו), אבל הוא נולד כיהודי ומת כיהודי (אח"כ קם לתחייה על פי הנצרות והוטבל לנצרות). על האסלאם מבחינת הזמנים אין מה לדבר. מוחמד הקים את האסלאם במאה ה-7 לספירה, שזה 2700 שנה אחרי אברהם אבינו. עד כאן היסטוריה.

הבנתם אנשי אונסק"ו? אין אפשרות אחרת. היהדות אם תרצו או לא היא הדת המונטאיסטית הראשונה. את הר הבית ובית המקדש שעליו, בנו יהודים, בכלל זה את הכותל, שהיה אחד הכתלים מסביב לבית המקדש. אי אפשר אחרת. זה לשכתב את ההיסטוריה. באסלאם מדברים בערפול ובאי וודאות על הכותל, על פי הקוראן "אל-בורק", חצי סוסה חצי אישה שהביאה את מוחמד, שוב על פי הקוראן "למסגד הרחוק". לא כתוב שזה בירושלים, אלא "המסגד הרחוק" ומייחסים זאת לירושלים. לכן המוסלמים מכנים את הכותל, "אל בורק".
אבל יש עניין יותר חשוב מזה. אם הכותל והר הבית אינם של היהודים, על פי ארגון "אונסק"ו, שם יושבים נציגים של מדינות נוצריות ומוסלמיות, הרי שגם הם לא קיימים. כי אם על פי הדתות הללו, היהדות היא הראשונית, היא היוצרת של האמונה באל אחד, אותה קיבלו הנצרות והאסלאם, אזי גם הן לא קיימות. אם כבר לשכתב ולשנות את ההיסטוריה, אז עד הסוף בבקשה.

ועוד מילה. ועדות באו"מ נקבעות על פי יבשות ובסבבים. נניח בוועדה לזכויות האדם, יש נציגות למדינות על פי יבשת. נניח פעם תורה של אירן (מה זה שומרת זכויות אדם…), פעם סין (כן, רק היא שומרת על זכויות אזרחיה) ועד לא מזמן סוריה (נו, עכשיו הצחקתם אותי) ולפעמים כל אלה ודומות לה, ישבו יחד. במילים אחרות, יושבות מדינות בוועדות של האו"מ, רובן פוגעות בזכויות עמים אחרים, כולל שלהן ומבקרות את ישראל. זה עוד אפשר "לסבול", אבל לשכתב את ההיסטוריה? יש גבול.
מדינת ישראל חייבת להפוך עולמות. נכון, עכשיו זה שטויות ומי מקשיב לוועדה הזויה. אבל תחשבו עוד 100-200 שנה ויותר. אם כל הפרסומים מהאו"מ יהיו עם שמות של אל-חרם אל-קודסא-שריף ומסגד אל אקצה, ייתכן שבעתיד הרחוק, ישכחו מהאמת שזה בבסיס יהודי.
לישראל דווקא בימים חשובים אלה ולא רק במקרה הזה, אין שר חוץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו מחזיק בתיק. הוא לא אשם בהחלטה כמובן, אבל לישראל שמותקפת השכם וערב, חייב להיות שר חוץ. חייב. המלחמה היא גם על דעת הקהל, לא רק בשדה הקרב. היום דעת הקהל, שווה הרבה כסף ויש לה השפעה. ראו החרם על ישראל בבירות שונות באירופה.

ועד אז, אל תשכחו בכל פעם שאתם מדברים על הכותל והר הבית להוסיף מעכשיו – היהודי. גם: "למה? ככה", יתקבל בברכה…

אתם הורים חסרי אחריות!

את המאמר הזה, חכם סידי כותב, עם הרבה כעס ודאגה. דאגה וכעס. לפני 5 דקות (בזמן שאני כותב שורות אלה), התפרץ לכביש, ילד שהרכיב ילד נוסף על האופניים החשמליים שלו והרכב שלפניי, עוד רגע היה פוגע בו. הילד ניצל, ההורים ניצלו, הנהג ניצל. בפעם הזו.
עולם שלם היה נהרס ברגע אחד, בגלל הורים חסרי אחריות שהסכימו לקנות לילד שלהם אופניים חשמליים, "כי כולם קונים" (איך אמא שלי אמרה לי שהייתי קטן? "אם כולם יקפצו מהגג גם אתה תקפוץ?"). הילד היה נפגע אין לדעת איך וחייו היו נגמרים. על ההורים שלו אין מה לדבר, גם חייהם היו נהרסים. הנהג שלא היה אשם במקרה זה גם הוא היה מעוכב לחקירה וגם עולמו היה חרב. הוא ומשפחתו היו נפגעים מכך. אז למה? בגלל שאתם לא יודעים להגיד לא!!??

גם אני הורה. גם אני יודע שיש לחץ לקנות לילד. הילדה שלי בת ה-16 (יובל, כפרה עליה) ביקשה ממני לקנות לה אופניים חשמליים. שאלתי אותה, כמה חוקי נהיגה היא מכירה? מתי עלתה עם כלי רכב בידיה על הכביש (ואופניים חשמליים הם כלי רכיבה). הבהרתי לה שאין לה ניסיון בכלל בכל הקשור לנסיעה על כביש ומבחינתי אין סיכוי. אז שמעתי טענות, שמעתי טרוניות והיא… בסוף הבינה, שאבא שלה דואג לה. שלפעמים שהמילה "לא" יכולה לבוא גם מאהבה.

תראו חכם סידי הוא גם מורה (בין יתר עוונותיי). אני רואה איך ילדים נוסעים על אופניים חשמליים. טירוף זו מחמאה למה שקורה להם. נוסעים כאילו הם לבד על הכביש. הילדים האלה, שחלקם בני 12, בקושי מכירים תמרור אחד, משתוללים וכל שבוע אנחנו שומעים על ילד שנפגע או פגע, כי רכב על האופניים שלו בצורה לא אחראית, על הכביש, על המדרכה ולפעמים מהכביש למדרכה ולהפך.

ילדים רוצים שיציבו להם קו. שכחנו כבר שאנחנו לא החברים של הילדים שלנו, אלא ההורים שלהם. היום כולם רוצים להיות חברים של הילדים. כולם רוצים למצוא חן בעיניי ילדיהם בכל מחיר. אז הגיע הזמן להבין, הילדים רוצים שנעמיד אותם במקום. שנבהיר להם מה מותר ומה אסור. תאמינו לי. אני שם. כל יום וכל היום 24/7 עם ילדים בגיל הילדים שלכם. תהיו ההורים שלהם. קחו עצה.

רוצים עוד עצה. במקום שאתם תבכו, שהם יבכו. שהם יבכו על כך שלא נתתם להם רישיון "לפצוע" את עצמם. שיבכו שלכל החברים שלהם יש, אבל רק אתם אחראים, שיבכו שאתם הורים גרועים, בזמן שאתם הכי דואגים. זה בסדר. שהם יבכו. שיבכו 100 פעם. אבל שלא יקרה מצב שאתם בוכים ולו פעם אחת על משהו שקרה להם, כי לא ידעתם להגיד לא!! "אין אופניים חשמליים".

כמה פעמים אנחנו שומעים הורים שאומרים, חבל שקנינו להם את האופניים. הוא/היא לחצו אז קנינו. למה להיות חכמים לאחר מעשה. למה לא להיות חכמים לפני המעשה. לצערי הרב, יש כבר מספיק מקרים שמלמדים שדי, מישהו צריך להפסיק את הטירוף הזה. אז דעתי על השלטון שלנו אמרתי כמה פעמים, מהם לא תבוא הישועה. כבר שנה ומעלה אנחנו שומעים שיש חוקק שיגביל גיל נסיעה, יחוקק, חוקק, יאכפו, נאכף..ובסוף כלום ושום דבר עולם כמנהג נוהג ובמקרה שלנו, זה ילידם כמנהגם נוהגים…והם נוהגים גרוע.

ואם זה לא ישכנע אתכם, אז קחו דוגמא רק מהשבוע שחלף: כתבה מתוך YNET: "שני נערים בני 16 שרכבו ביום שלישי יחדיו על אופניים חשמליים נפגעו מרכב בכביש 40, סמוך לצומת הושע. מותו של איאל סולומון, תושב פתח תקווה, נקבע במקום. חברו שרכב אתו על האופניים פונה לבית החולים בילינסון, במצב אנוש. ככל הנראה שני הנערים החלו לחצות את הכביש ונפגעו מרכב חולף. הנהג עוכב והחקירה נמצאת בראשיתה.

בשעה 21:43 נמסר למד"א מרחב ירקון על שני הרוכבים שנדרסו בעת שחצו את הכביש במעבר חצייה, אך לא ברור עדיין אם חצו באור אדום, או שנהג הרכב שפגע בהם עשה זאת. חובשים ופרמדיקים של מד"א קבעו את מותו של הנער והעניקו טיפול רפואי ראשוני לחברו. הם פינו אותו לבילינסון, והוא סובל מפגיעה רב-מערכתית".

חכם סידי בטוח שעכשיו חלק מכם אומר חס וחלילה חס ושלום, לא רוצים לקרוא דברים כאלה בוודאי לא על מישהו שאנחנו מכירים. אז קדימה תעשו מעשה. עכשיו. אתמול. לא מחר.

חלק יקשה ויגיד ואם רכשנו כבר חכם סידי מה נעשה? תגבילו את זמן הנסיעה! תיסעו פעם אחת אחר הילד שלכם, תראו איך הוא נוסע? אין דבר, תפסידו יום עבודה, זה הילד שלכם. תשאלו את המורה, את השומר/ת בכניסה לביה"ס. הוא יודע איך הילדים מגיעים, מי זהיר יותר ומי חושב שהוא לבד בכביש. להגביל זה בהחלט פתרון. גם אם חלקי. בנינו אם הייתם יודעים שזה מסכן את חייהם הייתם זורקים את האופניים לפני שהילד היה מספיק להגיד, "פדל".

אם רק אחד מבינכם שקרא את הכתוב קיבלה החלטה, חכם סידי עשה את שלו. ותזכרו זה מתחיל בשתי אותיות פשוטות ל ו-א.

מנכ"ל בצלם, לא טוב לך? עוף מפה!

מעטים המקרים שהדם עולה לי לראש בשניות בודדות. אבל נראה כי הפעם זה שבר כל שיא. אני בדרך כלל איש שקול, מנתח את הדברים. אבל מה שעשה ואמר מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, בנאום שלו באו"ם, כבר בעיניי גובל בבגידה. צריך לשלול לו את האזרחות. לא רק על הדברים, אלא על השקרים ובעיקר הנזק שגרם לנו בשקרים האלה. ואני מצטער, אלה שקרים.

לאחר שנרגעתי, החלטתי ללכת ולבדוק מה הוא אמר. במועצת הביטחון של האו"ם (פתאום היא מסכימה להקשיב לנציג עצמאי. מעניין…) לכל מה שאמר יש תשובה. אמיתית. אתם תשפטו בעצמכם. אבל בשורה התחתונה, האיש ושכמותו חייבים ללכת למקום עליו הם מגנים, יהודה ושומרון. בבקשה לך, תקבל גם את "בעיטת הדרך".

מוכנים? אז נתחיל. "האי צדק שידוע בשם 'כיבוש פלסטין' – 50 שנות הכיבוש הראשונות עומדות להסתיים". גיבב אלעד. האומנם? כיבוש? תזכיר לנו מר אלעד. מתי הייתה שם מדינה ביהודה שומרון ועזה? מתי הכריזו מדינה, בכדי שנוכל לכבוש אותה? לעולם לא הייתה שם מדינה. הם קיבלו זכות כמונו להקים מדינה בכ"ט בנובמבר 1947, אבל החליטו לפתוח נגדנו במלחמה. בשטחים האלה שלטה ירדן 19 שנה. אז זה לא היה כבוש? מעניין. רק ב-1967 זה היה כבוש? כשאנחנו נכנסו לשם.

"…מתחילת שנת 2016 עד סוף אוגוסט הרסה ישראל המוני בתים של פלסטינים…,. ממשיך בשלו אלעד. וואלה? כמה פעמים בג'"צ דוחה הריסת בתים? כמה פעמים אפילו מחבלים פנו לבית המשפט העליון לבג"צ והוא נעתר להם? תגיד, ביהודה ושומרון שאתה מגן עליהם, יש בית משפט עליון? יש בג"צ.? תענה?

"תנועה אחת לא נכונה – וזכויותיך נשללות ממך. ישראל מכשירה באופן שיטתי חוקים הנוגדים את מועצת זכויות האדם…", חירטט אלעד. באמת? תנועה אחת? מעבר לעבודה שחכם סידי היה שם כל השירות הצבאי שלו וברור שזה לא מדויק, זה בדיוק הפוך. תושב שטחים יכול לעבוד כאן ולהסתובב כאן אם קיבל אישור. אני או אפילו אתה, כן אתה, יכול להסתובב בשטחים? אחרי תנועה אחת לא נכונה יחסלו אותך. בלי למצמץ ובלי להתחשב במה שאתה אומר. מבחינתם אתה יהודי. זהו. מבחינתך? לא נראה לי.

יש עוד מבית היוצר השקרי: "ישראל הכריזה על 20% משטח הגדה כאדמות מדינות, ומתעקשת שכל המעשים האלה חוקיים גם תחת החוק הבינלאומי. למרות ההסכמה הבינלאומית שההתנחלויות אינן חוקיות…". ברבר אלעד

בטוח? על איזו הסכמה אתה מדבר? מבחינה משפטית בינלאומית כבר ציינו שלעולם לא הייתה שם ריבונות. עצמאות. אז זו הסכמה שלך עם שונאינו. אבל חכם סידי מבין שאתה רוצה שנוותר על גושי התנחלות כמו אריאל, גוש עציון. מקומות שגם גדולי אויבנו מבינים שזה לא יקרה. הבנתי. אתה מהמחמירים. אתה רוצה שישראל תחזור לקווי 48? רק לדעת? תתקדם, זה לא יקרה.

"בצלם פועלת 27 שנים כדי לתעד חיי פלסטינים. אנחנו נלחמים בהפרות של זכויות אדם. המשימה של בצלם היא לספר לציבור הישראלי כיצד חיים הפלסטינים….". הוסיף אש אלעד. בחייאת? את זה אתה יכול לחרטט באו"מ לאירופאים הסתומים, שאנשי יהודה שומרון ועזה חוגגים כשמתרחש פיגוע אצלם ובאירופה עוד מצדדים בהם. לנו אל תמכור את ה"בולשיט השקרי" הזה.

בוא תגיד בבקשה מאיפה הכסף שאתה מקבלים למימון? למה אתם נלחמים נגד חוק העמותות, שחייב אתכם להגיד מאיפה הגיע הכסף? כי נגלה שהוא מגיע מגורמים אנטי ישראלים, שלא לומר שחלקם אפילו על גבול היציאה מהחוק?

עלאק מתעדים את חיי הפלסטינאים. הייתי שם. אתם וכלומניקים שכמותכם (האמת יש לי קללות נוראיות מזה בראש), מחלקים מצלמות לתושבי שטחים, משלמים להם לפי סרטונים שמביאים, שאת רובם המכריע הם מביימים ויוצרים בעצמם. מביאים ילדים שיתגרו בחיילי צה"ל או נשים, מצלמים את זה ושולחים אליכם. אתם לא בעד שמירה זכויות אדם, אתם בעד פגיעה בזכיות מדינת ישראל. זו בעיניי הבגידה.

"ישראל לא יכולה לכבוש אוכלוסייה ולהכריז על עצמה כדמוקרטיה…". לא עוצר אלעד. תגיד יא חתיכת… אני לא רוצה להגיד מה. איפה יש במזרח התיכון עוד דמוקרטיה מלבד ישראל? האם אתה חולם להגיד את הדברים האלה באחת המדינות באזור? או אולי ברמאללה, או חברון, או ג'נין. רק תצייץ נגדם תעלם. ואתה עוד יוצא נגד הדמוקרטיה היחידה באזורנו.

"אנחנו צריכים את עזרתכם… מועצת הביטחון של האו"ם חייבת לפעול, והזמן הוא עכשיו…". קשקש אלעד. הצחקת אותי. אתה פונה לאו"ם שיעזור נגדנו פה. ומה עם סוריה? מה עם כל מי שפונה נגד החמאס בעזה ונרצח? מה עם סעודיה, שם אין זכויות בכלל, שלא לדבר על מדינת שומרת הזכויות איראן. שיתחילו שם. אבל אתה פחדן. איתם לא תתעסק. רק איתנו.

"אני אזרח של המדינה הזו, זה ביתי, חייתי את כל חיי במציאות הזו…". סיים למזלנו אלעד. בסדר… אתה אזרח המדינה הזו. לא טוב לך? עוף מפה! הבנת? תודה.
אגב, חוק האזרחות התשי"ב-1952 יש הוראה המאפשרת לשר הפנים לשלול את אזרחותו של מי שעשה מעשה "שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". נכון, "הפרת אמונים" כוללת מעשה טרור (על פי ההגדרה הרחבה שבחוק מימון טרור), בגידה וריגול חמור וכן קבלת אזרחות או מעמד של תושב קבע בארץ אויב. אבל האם אין פה בגידה במדינה? באזרחיה? האם דבריו לא הופכים אותנו ללא רצויים עוד יותר בעולם (שמעדיף כנראה מדינות טרור על פני מדינה דמוקרטית?). מהממשלה שלנו אני לא מצפה לכלום. בכל הנוגע לדברים האלה.. היא אימפוטנטית מידי. מילה קשה מידי לטעמכם? המילים של חגי אלעד קשות יותר.

תאריך היעד הוא 8 לנובמבר

חכם סידי מחכה בקוצר רוח לנובמבר, אם נדייק ביום שלישי, ה-8 בנובמבר. מחכה ומתפלל שעד אז לא יהיה גרוע יותר. למה אני מתפלל? כי אני מחכה כבר לבחירות בארה"ב, שבהן תגיע לסיומה תקופת כהונתו של הנשיא אובמה. עד כמה זה יזיק לישראל, עוד תלמד ההיסטוריה. בואו נגיד שפצצת האטום האיראנית, שקיבלה אישור בתקופה אובמה, תיזכר לו לדיראון עולם.

אבל אני רוצה להתייחס לנקודה אחרת אותה יצר אובמה באזורנו, נקודה שעלולה לפגוע בנו בהיבט נוסף. הנה ידיעה שפורסמה בסוכנות הידיעות הבריטית רויטרס: "רוסיה מעצימה את נוכחותה הצבאית בסוריה…". מניתוח של סוכנות רויטרס עולה כי רוסיה הכפילה את משלוחי הנשק לסוריה. היא משגרת עתה חיילים, מטוסים, ספינות ומערכות נ"מ מתקדמות. ההיערכות החדשה של הצבא הרוסי בסוריה היא המשמעותית ביותר מאז הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לפני כשבעה חודשים, על הסגת חלק מכוחותיו מסוריה. בין היתר הכניס הצבא הרוסי לשימוש סוללת טילי נ"מ מתקדמת מדגם S-300 שתאפשר לה שליטה טובה יותר במרחב האווירי הסורי, וגם אולי תרתיע את ארצות הברית מהגברת פעילותה הצבאית באזור.

מבחינת ישראל מדובר בסכנה גדולה. אומנם מי שקורא את הידיעה יכול לקבל את הרושם כאילו רוסיה דואגת לשמירת שלטונו של הנשיא בשאר אסד מפני המורדים, אבל בעצם מה שהיא עושה, היא מחזקת את כוחה כאן ובמילים אחרות, מהווה איזו שבירת מאזן כוחות במזרח התיכון.

אם עד היום התרגלנו שלישראל יש את הכח הצבאי הגדול באזור ובוודאי השליטה באוויר, עכשיו רוסיה, נכנסת חזק לתמונת המזרח התיכון ומפרה את המצב. אנחנו כבר לא מתמודדים מול סוריה השבורה שאינה כבר מדינה, אנחנו מתמודדים, בוודאי באוויר, מול המעצמה הרוסית. טילי ה-S 300 יכולים לפגוע במטוסי חיל האוויר הישראלי, בישראל יודעים את זה ונזהרים. לכן לאחרונה כמו שכבר כתבנו פה, נתניהו רץ לקרמלין. שלא לדבר על העובדה שרוסיה כמעט בגלוי מנסה להרתיע ולהזהיר את ארה"ב, לבל תתערב באזורנו. מבינים? ארה"ב שהייתה הדומיננטית באזור, מאוימת על ידי רוסיה, שתחשוב לפני שהיא פועלת פה. אוי אובמה, כמה שההיסטוריה תשפוט אותך. חבל שרק היא.

לרוסיה, בניגוד לארה"ב, חשוב להישאר במזרח התיכון. אותו מזרח תיכון שנראה כי אובמה ויתר עליו (ומיד נתייחס לזה). אסור לשכוח שבנות הברית של רוסיה, הן קודם כל ולפני הכל, אירן, סוריה וחיזבאללה, מדינה וחצי וארגון טרור, שרוצים בהשמדת ישראל. אולי רוסיה לא רוצה, אבל בנות בריתה בוודאי שכן.

הגופים הללו, שמקבלים עכשיו תמיכה מרוסיה, פומבית (בוודאי לאחר הסכם הגרעין הכנוע של ארה"ב עם איראן), רוצים לפגוע בישראל וביהודים בכל הזדמנות ובכל מקום. התמיכה הגדולה והגב הרחב של רוסיה ופוטין מבחינתה, הם בדיוק הדבר הנכון. אנחנו מחפשים את הגב הרחב של ארה"ב, אבל אובמה "ברח" מפה והשאיר אותנו עם הגב שלנו. או במילים פשוטות, לבד… למזלנו, אולי אנחנו לא עם גב רחב כמו רוסיה, אבל גם אותנו צריכים לקחת בחשבון. אפילו רוסיה. והיא לוקחת.

אובמה ממניעיו החליט לוותר על האזור. הוא כאמור הותיר את האזור לידי פוטין, רוסיה ושותפותיה אויבות ישראל. לא נכנס למניעים שלו, לא נשפוט אותו, למרות שמגיע לו. ההיסטוריה כאמור תעשה זאת. אבל לנו חשוב שזה ישתנה ומהר. חכם סידי מתפלל (עכשיו בדיוק הזמן על פי היהדות להתפלל, לא?) שעד ה-8 בנובמבר, אז יהיו בחירות בארה"ב ויכנס נשיא או נשיאה חדשים, שיתערבו יותר באזור ויחזירו את ההרתעה האמריקאית במזרח תיכון. זה חשוב לארה"ב, חשוב לעולם וחשוב לנו. מאוד חשוב לנו.
אני לא צופה שיהיה איזה שינוי קיצוני עד אז. אבל אין לדעת, גם אויבותיה של ישראל יודעות שלאחר הבחירות בארה"ב, לא בטוח שתהיה להן החופשיות לעשות כרצונן במזרח התיכון (כולל פשעים נגד האנשות, בוודאי בסוריה, אבל לא רק. איפה האו"ם?), והן אולי ירצו להישג צבאי שישנה עובדות בשטח, לפני כניסת נשיא/ה חדש. קשה להאמין, אבל לא בלתי אפשרי. בוודאי שיש להן חסות רוסית.

לנשיא/ה החדש שיכנס לתמונת המזרח התיכון תהיה עבודה קשה. מי שייבחר/תבחר, אם ירצה בזה כמובן, יהיה חייב לעשות שינוי של 180 מעלות מול רוסיה וזה לא יהיה פשוט. יהיה קשה מאוד לתקן את הטעויות של אובמה כאן. הוא או היא, חייבם להחזיר את רוסיה לגודלה ולמימדיה העיקריים, "שחקן משנה" במזרח התיכון ולא "שחקן ראשי", כפי שהתרגלו בשמונה השנים של תקופת אובמה. נכון יהיה קשה, אבל מבחינת ישראל כמו שזה נראה עכשיו, יותר גרוע לא יכול להיות. אבל לכו תדעו.

מזרח תיכון חדש, זה מה שהוא רצה. מזרח תיכון חדש…

תראו, חכם סידי יודע שהרבה מילים נשפכו על שמעון פרס זכרו לברכה. האמת, האיש ראוי להן, במיוחד עשייתו בעשורים האחרונים. נזכור לו כמו כל העולם, את המאמץ הבלתי נלאה שלו להשגת שלום. גם אם לפעמים המחיר היה יקר. שלו וגם שלנו.
אבל אני רוצה לדבר על היבט אחר בנושא שמעון פרס, ראש הממשלה השמיני והנשיא התשיעי שלנו. היבט שלא קשור לפועלו, אלא היבט שקשור דווקא אליו בעקיפין, לאחר לכתו. משהו שמקומם כל אחד, אם הוא ממעריצי פרס, או ממבקריו. חכם סידי מדבר על ההתנערות של חברי הכנסת הערבים מפרס והחרמת ההלוויה שלו. אנשים שהכינוי חבר כנסת מבייש את הכנסת ואת הציבור ששלח אותם לשם.

תראו, אני חייב להגיד כי אני לא במחנה פרס, אבל הערכתי את האיש מאוד. כמו כל אזרח בר דעת במדינה. פרס, כמו כל מנהיג אחר, עשה דברים שצלחו ולא צלחו. מה שנקרא החלטות היסטוריות והיסטריות (כמו שם ספרו של פרופסור הר-סגור ז"ל).
לא רבים יודעים, אבל הוא הקים את ההתנחלות הראשונה, אלון מורה, גם אם כפשרה. הוא היה בין מקימי הכור בדימונה, שהביא לביטחון המדינה. פעל לייצוב המשק ומאבק באינפלציה הנוראית של תחילת שנות השמונים. הוא גם היה זה שהביא את הסכם אוסלו ויש המכנים אותו "אסון אוסלו", שבו ערפאת וחבר מחבליו, נכנסו לתוך ארצנו. מה שעשה עשה מתוך אמונה שכך צריך להיות. דרכי לא דרכו (במיוחד בעניין אוסלו), אבל אני מכבד אותו. בעצם בלי אבל.

עכשיו הסעיף שלי עולה דרגה. בשנים האחרונות פרס נחשב בארץ ובכל העולם, כאיש שלחם למען השלום באזורנו, למען "מזרח תיכון חדש" וקידום ערביי ישראל. אין מדינה ובירה בעולם הדמוקרטי, שפרס לא התקבל בה בכבוד השמור למלכים ולראשי מעצמות. ממש בכל מקום. אבל מסתבר כי רק בבית ועוד מאלה שפעל למענם, הוא זוכה לזלזול שלא לומר חילול כבוד המת.

חברי הכנסת הערבים, הודיעו לאחר פטירתו של שמעון פרס כי לא ישתתפו בהלווייתו (לפני שתגידו שאבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינאית בחר כן להשתתף, אגיד שזה בלחץ הצרפתים. נקודה. סימן קריאה! אבל ממנו אני לא מצפה לכלום).

כך כתב איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת של ערביי ישראל בכנסת. עודה, אגב נחשב למתון ברשימה: "הזיכרון של פרס בציבור הערבי הוא אחר מהנרטיב שדובר בו בימיו האחרונים, ואני מבין שמסרים מורכבים כאלה קשים לשמיעה רגע לאחר פטירתו של אדם". עודה הוסיף כי "לזכות פרס עומדות חתירתו לשלום ועמידתו לצד הציבור הערבי בשנות התשעים", אך ציין כי אותו ציבור מתנגד "לביטחוניסט של הכיבוש ובניית ההתנחלויות", שלדבריו, "הביא את הגרעין למזרח התיכון ולצערי גם כנשיא בחר לתמוך בנתניהו ובמדיניותו". אתם הבנתם? לא חכם סידי שואל, אתם הבנתם? הוא ביטחוניסט מידי בעיני עודה ובעיני חבריו. ביטחוניסט זה אחד שדאג לביטחונה של מדינת ישראל. על זה בעיניהם הוא פסול. תגידו, מה יהיה, מה? באמת מה? כמה אפשר לספוג? האשמה של פרס בעיניי מי שמייצג את המגזר הערבי הוא, שפרס דאג לביטחונה של מדינת ישראל. מי ששומר על קיומה של המדינה הוא בעצם בעיניהם פושע. אני לא מדבר על מדינות ערב, שם ביקרו את פרס וקראו לו רוצח ושכחו כמה נלחם פה בישראל על השלום איתם (הם בעיניי אפסים. נקודה. וגם בלי נקודה). אני מדבר על הערבים בישראל. על נציגי המגזר הערבי.

יש שתי אופציות. או שאותם ח"כים לא מייצגים את הציבור ששלח אותם (ואני מקווה שזה כך). או שהציבור ששלח אותם לא רוצה באמת שלום. אני לא יודע… דבר אחד ברור, הדברים של עודה ואנשיו רק מרחיקים עוד יותר את הציבור שהם מייצגים מיתר הציבור היהודי בישראל וחבל. זה לא יקדם אותם לשום מקום. ההיפך, אנחנו בבעיה. החברה הישראלית כולל המגזר הערבי. כי זה רק מגדיל את השסע הלאומי. את הקרע.

מה רוצים חברי הכנסת האלה? שאף אחד לא ידאג לביטחון המדינה? שנלך מפה? מחר בלילה בחלומות ובסיוטים שלכם. אנחנו פה לנצח נצחים. ואם פרס ביטחוניסט מידי עבורכם, אז עבורנו הוא סמל. בדיוק מה שאנחנו. מצד אחד מבקש שלום, אבל מצד שני מגן על המדינה היחידה באזור שמדברת בכלל על שלום. האמת, נמאסתם. בעיניי מי אתם רוצים לשאת חן, בעיניי אויבי ישראל? בעיניי חמאס? שאגב הם רואים בכם גם אויבים כי אתם נהנים ממה שהמדינה הזו נותנת לכם.
אח"כ אנחנו שומעים שבמשחק כדורגל של אחי נצרת, האוהדים שלהם שורקים בוז בזמן דקת הדומיה לזכרו של פרס, לזכרו של האיש אולי היחיד שחלם על מזרח תיכון עם שלום. זה לא הגיע מגרונם, זה הגיע מקולכם.

ולכם חברי הכנסת הערבים אני מאחל עוד שנים רבות של ביקורת תחת דגלה של מדינת היהודים. "אם תרצו אין זו אגדה אמר הרצל". ואם לא תרצו, סלאמת.

מירי רגב צודקת. מי שרוצה לשמוע דרוויש שלא יבקש תמיכה ציבורית

חכם סידי עצבני, אוי כמה שאני עצבני. אנחנו פה בתוכנו כבר התבלבלנו מי הוא אויב ומי לא. התבלבלנו לגמרי. מה שמירי רגב עשתה בטקס פרסי אופיר, הוא תעודת כבוד לה ולנו, גם אם עשתה את זה בתזמון ובכוונה, אני גם לא הייתי חוזר ולמחרת מחזיר להם את הצ'ק.

טוב טוב, בגלל העצבים לא עשיתי סדר. אז חכם סידי עושה עכשיו סדר. ואל תכעסו אם מידי פעם אני מקבל את הסביבון המפורסם שלי. לפני שבוע נערך פה באשדוד, כן כן פה, טקס "פרסי אופיר", שזה טקס האוסקר של הסרטים הישראלים. אחת ההופעות במהלך הטקס הייתה של היוצר יוסי צברי והשחקן תאמר נפאר, מופע שכלל קטע קצר משירו של מחמוד דרוויש "תרשום, אני ערבי" שחלק מהמילים הם: "בשרו של הכובש יהיה לי למאכל". בתגובה, נטשה שרת התרבות והספורט מירי רגב את האולם במחאה, ולאחר מספר דקות חזרה לאולם ועלתה לבמה כדי להעניק את הפרס לסרט הטוב ביותר. נאומה עורר מהומה באולם, וחלק מהנוכחים עזבו את המקום. חלק אחר החל לצעוק לה בוז והגדיל לעשות איזה שחקן (שלא אזכיר את שמו, כי הוא כלומניק בעיניי ולכלומניק אין שם), אפילו רצה להגיע אליה בכדי להביע את דעתו מעל הבמה. אין דין ואין דיין.

לחכם סידי זה נמאס. מספיק כבר. התבלבלנו מה זה? מספיק כבר עם כל הפלצנות הזאת, של בכח, להאדיר את האויב. התבלבלנו. מוחמד דרוייש ושכמוהו הם האויב שלנו. לא החייל אלאור עזריה, שבעייני אותם כלומניקים שצעקו על רגב, הוא האויב. קצת התבלבנו. אבל יותר מזה. אם אתם בעד מחאה נגד ישראל? אם אתם בעד האדרת שם של משורר שמצטט מוות ליהודים, במילים אחרות (וכי מה זה לאכול "מבשר הכובש"), אין שום בעיה. אבל יקיריי (סליחה איזה יקיריי ואיזה נעליים), אל תבואו לבקש כספים מהמדינה, שהרגע יצאתם נגדה ונגד נציגה שפויה שלה, כן היא השפויה, השרה רגב, שלא מתבלבלת כמותכם ימי הוא האויב.

אני אקח את זה עוד צעד. מוחמד דרוויש כתב את השיר "תרשום אני ערבי", אותו שיר שבחרו בו כאקט אומנותי (כאילו אין מספיק יוצרים ישראלים שאפשר היה לצטט מהם), שבו כתובות השורות האלה על "הכובש", בשנת 1964. מבינים 1964! למי ששכח ישראל נכנסה "למה שמכנים שטחים" יהודה שומרון, עזה ב-1967? אז מה אתם מבינים מזה? בעיניי אותו דרוויש, שאתם מצטטים ותומכים בזכות להשמיעו!! אנחנו כובשים בכל הארץ. לא רק יהודה ושומרון. אז יואילו האדונים הנכבדים שיצאו נגד מירי רגב,וקראו לה בוז ועוד מילות גנאי, כי העזה להביע את דעתה האמיתית והצודקת בנושא, להזיז את ישבנם ולעוף מהמדינה, כי על פי אותו דרוויש, הם כובשים, גם בתל אביב, גם בחיפה, גם בדימונה וגם בכרמיאל. בכל מקום.

השרה מירי רגב עוד הייתה אח"כ עדינה ואמרה כי "נחצו כמה קווים אדומים", וכינתה את התנהלות חלק מהקהל "בריונות מילולית". מירי יקרתי, זו לא בריונות, זו עבריינות. לנסות להגיע בכח לשרה במדינת ישראל, זו עבריינות. אבל אני אוסיף עוד דבר. לאותם אנשים שיצאו נגדך, יש סובלנות וזכות דיבור, כל עוד זה מדובר בדעה שלהם. למי שיש דעה אחרת, אסור מבחינתם להשמיע אותה. דמוקרטים בגרוש. מירי יקרתי, יש לי לפעמים ביקורת עלייך, אבל את משמיעה את קול העם. אז תמשיכי. את לא צריכה את אישורם לדברייך. אנחנו, רובנו, מקשיבים לך. מקשיבים בקשב רב.

תגידו, מה קרה לנו? ממתי השתגענו? ממתי איבדנו את הקשר למציאות? הלו, גם אם מירי רגב ושוב אגיד, גם אם היא עשתה את הצעד בתיזמון והדוברת שלה צילמה איך היא עוזבת, בזמן השיר של השניים, ובו ציטוטי דרוויש, אני במקומה לא הייתי חוזר והייתי מודיע לכל אותם תומכים, כי את הצ'ק והתמיכה ממשרד התרבות והספורט, הם יכולים לאסוף ממשרד התרבות הפלסטינאי, בעזה או ברמאללה במוקטעה אצל אבו מאזן.

רק מילה אחת. שם לא התבלבלו מי הוא האויב, שם גם אתם, חובבי "דרוויש", נחשבים אויב. אתם אולי תגיעו לעזה ולרמאללה, אבל לא בטוח תחזרו. די, הגיע הזמן להפסיק עם זה. גם אני בעד דמוקרטיה וגם אני בעד חופש ביטוי, אבל לא מלא באי דיוקים ולא כזה שמעודד את האויב שלי… לאכול מבשרי… אני מבטיח לא לאכול מבשרו של דרוויש (יודע יודע הוא כבר לא בין החיים. לא נורא) ושכמותו שקוראים לחיסולנו.. כי הם פשוט לא כשרים.

להעמיד לדין על הטרדה מינית מי שמפיץ תמונות אינטימיות באינטרנט

המקרה של שדרית הספורט שרון פרי, רק העלה לסדר היום הציבורי, את הקלות הנוראית והבלתי נתפסת של העלאה לרשת החברתית תמונות אישיות ובעיקר אינטימיות של אנשים אחרים, שזו פגיעה קשה מאוד. פגיעה נפשית שלוקח זמן להתאושש ממנה, לפעמים גם לא ללא הצלחה.

סיפור העלילה בנוגע לשרון פרי ממש בקצרה. תיקה של שרון פרי נגנב ובו מכשיר הסלולר האישי שלה. תמונות אינטימיות שלה שצולמו במכשיר הועלו ע"י הגנב מחשבון האינסטגרם שלה והופצו ברשת.
רגע לפני שחלק מכם יגידו, מה היא מחזיקה תמונות אינטימיות בנייד שלה? יענה החכם: "מה אכפת לכם? הרי זה הדבר האישי שלה, תרצה תעשה מה שבא לה. היא לא עושה את זה בפומבי, אז זה לא עניינו של אף אחד". אחרי שהסכמתם איתי… נתקדם.
חכם סידי מבין שהשר לביטחון פנים, גלעד ארדן (בעיניי שר פרווה כזה, "טפלון", שמתקדם מבלי לעשות משהו משמעותי, אלא אם כן קסדה על הראש כשאתם עם אופניים משמעותיים לכם? ומי נוסע בנינו המבוגרים עם? האמת. אף אחד. נכון), רוצה לקדם חוק להענשה גדולה יותר למי שמפיץ תמונות אינטימיות של אחרים.

חכם סידי לא יושב בכנסת ולא צריך לחכות לכל העולם ורעייתו שיאשרו. חכם סידי הוא איש של החלטות פה אחד, הפה שלי. אני לא צריך לקדם משהו עד שיפורסם, לא צריך לקדם חוק. אומר את שלי כאן ועכשיו. אז בבקשה זו דעתו של החכם: כל מי שמפיץ תמונות אינטימיות של אנשים אחרים, שיישפט כמי שעשה מעשה מגונה או הטרדה מינית. זה רצח, של הנפש. לא מקנא בשרון פרי, או בבנה בן ה-14, על מה שהם עוברים היום. כי גנב בן של גנבים (כנראה כל המשפחה שלו גנבים…), לא רק גנב לה את החפצים האישיים, אלא גנב לה גם את הפרטיות, כשהפיץ את תמונות. נותר לקוות שיתפסו אותו וישמש כסמל. שיישב קצת ויאבד את האינטימיות שלו. פרי קראה לזה "אונס וירטואלי", אני הייתי מוריד את המילה "וירטואלי". עד כדי כך. הנפש פגיעה לא פחות מהגוף… לפעמים יותר.

חכם סידי רוצה להפנות אתכם לאנשים קצת, ממש קצת (בציניות, בציניות) יותר חכמים ממנו. חכמנו זיכרונם לברכה, או בקיצור העממי חז"ל. בסדר נזיקין, מסכת אבות ג, יד נכתב: "המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק בעולם הבא". או במילים פשוטות יותר, מי שגורם לחברו להחוויר מעלבון, מי שמעליב אדם לפני אחרים, לא יזכה למנוחה בעולם הבא. הבנתם? תודה. אין לו חלק בעולם הבא. עד כדי כך החמירו חכמינו עם צנעת הפרט ואז לא היה אינסטוש, פייסבוש ושאר מרעין.

למה לחכם סידי יש הרגשה, שאם אותו גנב היה יודע שהוא עלול לשבת על המעשה בכלא, הוא היה נמנע ממנו. הוא היה חושב תשעה מאות פעם (חשבתם אכתוב אלף, לא?) לפני שהיה עושה את המעשה. אין מה לעשות הענישה היא גורם מרתיע. לא לכולם, אבל לרוב. יישב נא האדון בכלא על המעשה, כי הוא "רצח" נפש ועכשיו שיישפט לא רק בעולם הבא, אלא גם בעולם הזה. ויפה שעה אחת קודם.

האירוע של פרי, העלה את הנושא לתודעה הציבורית וטוב שכך. אולי המעשה של מי שבא לקלל, עוד ייצא מבלי שיירצה, סוג של "מברך". כולם דנו ודנים בנושא בגלל המקרה של פרי, כולל החכם בשורות אלה. אבל מה עם מאות ואלפים ואלי יותר של מקרים, של פחות "מפורסמים", מזה של פרי, שבהם כל אקס ואקסית, חבר או חברה, כל מכר או מכרה, או סתם אנשים, שהתווכחו, רבו, כעסו, קינאו והגיעה אליהם תמונה של "יריבם" בצורה אינטימית, מיד פרסמו אותם? חסרים מקרים, פה בארץ "חמדת אבות", של צעירים צעירות וגם מבוגרים שכמעט פגעו בעצמם, בגלל שמישהו החליט להפיץ תמונות אינטימיות שצילמו בזמן אחר ובמקום אחר ובסיטואציה אחרת?

אבל יודעים מה? חכם סידי רוצה להפנות אצבע מאשימה גם אל כולנו. הרי אותו עבריין, שגנב והפיץ את התמונות, העביר את זה למישהו, שהעביר לאחר, שהעביר לבא בתור וכן הלאה. אם אנחנו, היינו עוצרים רגע ולא מעבירים האלה. עוצרים את השרשרת אצלנו, זה לא היה ממשיך. אבל כולנו הסתכלנו "במציצנות" והעברנו הלאה עם תוספת בסגנון…"תראה מה שלחו לנו"? אז אם אנחנו היינו שולחים לשולח הודעה בנוסח: "אל תעביר לי דברים כאלה". תאמינו לחכם סידי שזה היה נעצר שם. לא עניינה את אף אחד מאיתנו בקשתה של שרון פרי: "אל תעבירו. תמחקו". חלק אפילו בוודאי גיחך לנוכח בקשתה. אבל יקיריי, יש אבל. בעצם תמיד יש אבל…

אל תשכחו לרגע. לכל אחד מאיתנו יש משהו אינטימי איפשהו, מתישהו. כדאי, מאוד כדאי, שננהג בתמונות של אחרים, שמגיעות אלינו, כאילו היו אלה תמונות שלנו. מי יודע, מחר אלה יכולות להיות באמת התמונות שלנו…

הדוקטור מכחיש השואה מהרשות הפלסטינאית

מישהו צריך היה להגיד את זה מזמן. בודדים מדברים על זה ממש. מזכירים, אבל מיד מוסיפים שהוא לא התכוון בדיוק לכך. אבל אתם כבר מכירים את חכם סידי, אני לא אתן לזה לעבור ככה. יו"ר הרשות הפלסטינאית, אבו מאזן, מחזיק בתואר דוקטור בהכחשת שואה. נקודה. סימן קריאה. זה הפרטנר שלנו לשלום. נו באמת. איזה שלום ואיזה…

יודעים מה, בואו, החכם ייתן לכם כמה ציטוטים, ככה על הפינצטה מספרו, "הפנים האחרות: הקשרים החשאיים בין הנאציזם לציונות". השם מספיק, אבל קבלו בבקשה ציטוט מהספר של העלאק דוקטור. בבקשה: "דוד בן גוריון והתנועה הציונית שיתפו פעולה עם השלטון הנאצי, ובן גוריון והיטלר אף היו חברים טובים". תגידו, זה אמיתי? הוא אומר במילים פשוטות שראש הממשלה ושר הביטחון הראשון היה חבר של היטלר. חבר של היטלר. רגע אל תיפלו מהכיסא. יש גרוע מזה.

אבו מאזן מציג את אדולף אייכמן כמישהו שנעשה לו עוול, שנחטף על ידי המוסד רק בגלל שעמד לחשוף לעולם את המזימה הציונית עם הנאצים ולו עצמו אין שום קשר לשואה. אייכמן, אחד מראשי הפיתרון הסופי של בעיית יהודי אירופה, מהאחראים לתאי הגזים ולהשמדה ההמונית, נתלה לפי אבו מאזן רק בכדי שלא יגלה את הקשרים בין הציונות לשואה. תגידו, מה זה? איך אפשר לכתוב את זה בכלל.

רגע חכו, עוד רגע בבקשה. עוד קטע אחד מהספר וזהו, אבל חתיכת קטע. מההקדמה שלו לספר, אותו כתב ב-1982: "נראה כי האינטרס של התנועה הציונית לנפח את מספר הנרצחים במלחמה נועד (להבטיח) הישגים גדולים. הדבר גרם לה לאשר את המספר (שישה מיליון), לקבע אותו בדעת הקהל העולמית ובכך לעורר יותר ייסורי מצפון ויותר אהדה כלפי הציונות באופן כללי. מלומדים רבים התווכחו בשאלת המספר שישה מיליון, והגיעו למסקנות מביכות לפיהן כלל הקורבנות היהודים מסתכם במאות אלפים…". זה כבר מוציא את האדם הנורמאלי, וחכם סידי לא נורמאלי מהדעת. המצאנו את המספר 6 מיליון. זה שקר מבחינת אבו מאזן. זה פחות, הרבה פחות.

ותגידו לי עם האיש הזה, אנו אמורים לשבת לעשות שלום? עם איש שאת התואר שלו ד"ר, תואר שלא מגיע לו, הוא כתב על הכחשת שואה. על כתיבה שהיהודים המציאו נרצחים ומספרי נרצחים ושיתפו פעולה עם הנאצים? אני באמת שואל שאלת תם. כל מי שאומר שהוא פרטנר לשלום, באמת חושב שאיש כזה הוא פרטנר? אני שואל. בעצם אני כבר אומר. לא קרוב אפילו לפרטנר, לצערי, אויב.

עכשיו תשאלו עוד שאלה. מי נתן לו את התואר דוקטור על נושא כזה של הכחשת שואה. באמת, מי? אז התשובה היא "המכון לחקר המזרחנות במוסקבה". עכשיו חכם סידי ייתן לכם עוד פאזל קטן והכל יהיה מושלם. אבל תבטיחו לי שתשבו כי באמת זה ימוטט אתכם.
רק השבוע פרסם הערוץ הראשון כי אבו מאזן היה סוכן של הרוסים במשך שנים רבות. זה מה שפורסם בערוץ הראשון, שלא תגידו שחכם סידי הגיע עם דעה מוקדמת על אבו מאזן, הד"ר בכאילו. המידע עלה מתוך מסמכים שהביא עמו עריק הסוכנות, וסילי מיטרוחין למערב, ונפתחו לראשונה לציבור לפני כשנתיים. בין המסמכים נמצאת גם רשימה משנת 1983 ובה שמותיהם של מקורות, סייענים וסוכנים פלסטינים של הק-ג-ב בדמשק. במסמך מצוין במפורש שמו של יו"ר הרשות תחת שם הקוד "קרוטוב", חפרפרת.

אתם מבינים? האיש הוא גם מכחיש שואה, גם היה סוכן רוסי, נגד ישראל וארה"ב (כן, כן ארה"ב, שמישהו יתעורר שם, אבל הם מיד יקשקשו משהו דיפלומטי וימשיכו האלה, האמריקקים האלה…). לאיש הזה אנחנו צריכים לתת את שטחי הרשות והוא ידאג שלא יהיו משם טילים, או חדירות ופיגועים. כן, בדיוק האיש הזה, שמשווה בנינו לבין הנאצים.

עכשיו תארו לכם שמישהו בישראל היה מעז לדבר, לא לכתוב, שהנאצים והפלסטינאים הם אותו דבר. נניח ראש הממשלה נתניהו. מה היו עושים לו כל העולם ואשתו. פה מאחר וזה הפלסטינאים, הכל מותר והכל עובר בשקט.

אז חכם סידי לא עושה חשבון למי שקורא לציונות נאצים. מי שקורא לנו נאצים, הוא בעצמו כזה. מי שמכחיש רצח של מיליון וחצי ילדים בשואה, לא ראוי לעמוד בראש מדינה, בוודאי לא מדינה שאיתה נעשה שלום. חכם סידי לא עושה שום הנחות בעניין הזה. אבו מאזן, הדוקטור מכחיש השואה, לא ראוי להיות מנהיג הפלסטינאים ומנהיג בכלל.

ותרשה לי אבו מאזן לסיים בציטוט: "תנועת החופש הערבית במזרח התיכון הינה בעלת בריתנו הטבעית…". את זה אמר היטלר. אז לך תכתוב על זה עבודה עכשיו…

אין אור בקצה המנהרה

רגע, בעצם חכם סידי בהחלט מבין שהעולם התהפך פה ביום ראשון האחרון. מריבה בין שר התחבורה ישראל כץ, לבין ראש הממשלה, האדון בנימין נתניהו, או ההפך, על עבודות התשתית ברכבת ישראל (של ישראל לא של האמא שלהם) בין חיפה לתל אביב, שיבשה את כל תנועת הרכבות ת"א צפונה ומחיפה דרומה. כל מי שהיה צריך להגיע לשם, לא הצליח. פשוט מדינת עולם שלישית.

הויכוח כמה לא מפתיע החל לאחר שכבר פורקו פסי הרכבת והעבודה תוכננה לשבת. אבל נתניהו החליט שהוא לא מסכים. אם זה היה בגלל שמירת השבת, החכם עוד היה מבין (לא לגמרי, אבל היה מבין). אבל זה היה בעיקר בגלל אגו. והרבה. ההחלטה הייתה ברגע האחרון. כץ אמר א' נתניהו אמר ב', ואנחנו נשארנו עם ג' (למרות שרציתי לבחור אות אחרת, השביעית…).

חכם סידי לא נכנס לעניין הזה, מי אשם, כץ, נתניהו, או שמירת השבת. העובדה הפשוטה היא שאפשר היה הכל לסדר לפני, מאורגן. להכין מבעוד מעוד תוכנית חלופית. אבל היה פה משחק של אגו בין שני מנהיגים עלאק, שהחכם חושב שהמילה מנהיג גדולה עליהם, לפני הדיאטה של כץ, או התוספת במשקל של נתניהו. שני בעלי אגו, אשר נתנו לאגו שלהם לשבש מדינה שלמה ויצאו צהובים מבושה כמו בננות. רפובליקת בננות.

אהה זה לא אגו? אז למה נתניהו אמר את הדברים הבאים? "ככל הנראה, כץ מנסה לצבור נקודות בקרב הציבור הרחב שאינו מצוי בפרטים על-ידי חילול שבת שייצור משבר עם החרדים. השר כץ מעצים את המשבר שהוא יצר במו ידיו…". לא אגו? סופר אגו. אבל מה אכפת להם. הם ברכבת לא נוסעים.. גם לא באוטובוס… גם לא בפקקים. אתם? תתקעו מצידם. מי אתם בכלל? נועדתם לשרת אותם, לא ההיפך.

חכם סידי מבין שזו אולי הרכבת של שניהם לדרך ללא מוצא. אבל לעם היושב בציון יש זיכרון קצר, קצר יותר ממסילת הרכבת בין בנימינה לתל אביב. יבוא נתניהו יקשקש כמה מילים על הערבים, הקלפיות ונוהרים (בוודאי שנוהרים באוטובוסים, לא ברכבת. היא לא בשימוש) וכולכם תצביעו עבורו. לעוד קדנציה משובשת, ולא רק על הפסים.

אל תתבלבלו. חכם סידי ימני בן ימני. אבל הגיע זמן שינוי. דווקא מישהו מתוך הימין שיישנה (השמאל כל עוד ימשיך להתעקש על שלום עם הרשות הפלסטינאית, שכל רצונה לראות במחיקת ישראל, לא מוכן עדיין לשלטון). יש לחכם כמה אופציות, אבל מוקדם לחשוף אותן, זה יבוא. אבל העובדה שבגלל מריבה בין שני אנשים עברנו סיוט, כמו באחת ממדינות הנחשלות בעולם, בוזבזו מאות מילונים והסבל, אוי הסבל, זה מספיק במדינה מתוקנת לשלוח אותם הביתה. אבל אנחנו כנראה לא מדינה מתוקנת.

אגב שיתוף פעולה בין השניים, כץ ונתניהו, לבין המפלגות הדתיות היה מעלה פיתרון מעולה. זה כבר קרה בעבר שהיו בעיות קואליציוניות על רקע השבת ולבסוף נמצא הפיתרון. אבל לא, פה כל אחד רצה להראות מי חזק יותר למי יש את המילה. ממש כץ וקרסו (זה למבוגרים בנינו מובן. הצעירים תעשו גוגל…).

בשלטון דיקטטורי, השליט לא מסמן יורש. יתרה מכך כל מי שנשחד בעיניי השליט שהוא מספיק טוב להחליפו, נעלם. אז נתניהו אומנם לא דיקטטור בהגדרה על פי המילון, אבל כל מי שעומד לידו ועושה קולות של להחליפו נעלם (גם אם עמד לימינו בעבר כמו כץ). ראו, סילבן שלום, ראו משה בוגי יעלון וראו גדען סער והרשימה נמשכת ותימשך. מחיר כבד משלמים יריביו הפוליטיים של נתניהו, מחיר ההדחה. אבל את המחיר האמיתי משלם העם בציון. הרכבת היא רק דוגמא, אבל מזמן אנחנו לא רואים את האור בקצה המנהרה.

ותעשו טובה לחכם סידי, אל תשוו אותנו למזרח התיכון. אל תגידו מצבנו כאן מצוין בהשוואה למדינות מסביבנו. באמת? אתם רוצים חיים כמו בירדן, סוריה מצרים? ברור שלא. אנחנו לא מדינת מזרח תיכון קלאסית. אנחנו מדינה אשר נמצאת פיזית במזרח התיכון, אבל שואפת להיות כמו מדינה באירופה, בארה"ב. זו הדוגמה שלנו. אנחנו לומדים מהאירופאים, מהאמריקאים והם לומדים מאיתנו לא מעט דברים. מקרה כזה של השבתת כל מערכת הרכבות בין שתי ערים מרכזיות (כמו חיפה ות"א) הייתה גורמת למישהו באירופה למשל, ללכת הביתה. במקרה הזה שלנו, פה בישראל, היו אלה הנוסעים שלא הגיעו הביתה, בשל השביתה. אבל עולם כמנהגו נוהג. ישראל 2016 כמו בישראל 2016, כבר התרגלנו שהדברים לא עובדים.

חכם סידי הוא ימני ליברלי. אמרתי ואומר שוב, אני לא מעוניין לראות את השלטון עובר לשמאל. כי השמאל בישראל כאמור עדיין לא מוכן לשלטון. לדעתי. יש כל כך הרבה דברים נוספים שתקועים בתקופת שלטונו, הבלתי נגמרת של האיש הזה, נתניהו, כמו דיור, יוקר מחייה, טייקונים שמנהלים את המדינה, זקנים חסרי כל, קו עוני שרק עולה, חיילים שלא חוזרים הביתה, שחרור מאסיבי של מחבלים עם דם על הידיים ועוד. חכם סידי מבין גם שאי אפשר כל הזמן שהכל יהיה בסדר. אני בהחלט מבין. אבל הגיע הזמן שהרוב יהיה פה טוב. זה לא קורה. לכן צריך שינוי. הרכבת היא רק דוגמא.

האמת החכם חוזר בו, הגיע זמן שנראה את האור בקצה המדינה. קח רכבת נתניהו… וסע מפה.

X