ראשי / טורים / חכם סידי (דף 3)

חכם סידי

יאללה לך הביתה אובמה, שלום ולא להתראות

למי שעוד לא הבין, ב-20 בינואר, תאריך היעד של מדינת ישראל, נפטר מהאיש הזה שישב בבית הלבן, אובמה. אדם שנראה כי עשה כל טעות אפשרית, נגד כל הידידות של ארה"ב כשעמד בראשה, כולל ובעיקר ישראל. יודעים מה, גם נגד ארה"ב עצמה… מיד אציג פה רק חלק מהטעויות שלו במהלך 8 שנות כהונתו. במחשבה שנייה, אלה לא היו טעויות, אני חוזר בי, כל הפעולות היו מכוונות. זה הכי עצוב. אובמה ייזכר כנשיא הכי מאכזב של ארה"ב ובעיניי הכי מיותר.

מאחר והמקום שלי מוגבל ואין מספיק מילים לכל מה שעשה האיש הזה (שקיבל את רוב הקולות של היהודים בארה"ב, גם בקדנציה השנייה שלו שברור היה שהוא אנטי ישראל, וזו בעיה שאנחנו חייבים לפתור בחכמה, כי יהודי ארה"ב אחינו הם, ועזרתם חשובה לנו), אפנה ישר למעשיו ולפעמים חוסר מעשיו. ברור לי שיש עוד. ההיסטוריה תגלה את כולם. אם היה בית משפט כמו בהאג, אבל בישראל, ראוי היה שיישפט בו. מאמין שההיסטוריה תעשה זאת.

אני לא מדבר רק על אי הטלת הווטו על ההחלטה האחרונה של האו"ם (הרבי מילובביץ' קרא לזה בחכמתו "בית השקרים") "שהתנחלויות אינן חוקיות". החלטה שבהרמת יד אחת של נציגת ארה"ב באו"ם, היה מוטל עליה וטו וההחלטה הייתה נדחית. בדיוק כמו שעשתה רוסיה ימים סופרים לפני כן, נגד ההחלטה נגד באשר אל אסד, שרוצח את עמו. אבל אובמה רצה לצאת קטן יותר ממה שהיה בעיני העם היושב ציון, רצה להכניס לנתניהו ולפגוע בעם בישראל. אתם מבינים? חאלב מושמדת, יש וטו, ישראל מתיישבת – אין. לך כבר, לך.

הלאה, יש עוד. עוד הרבה. "הסכם הגרעין עם איראן". תאמינו לי אני יותר ויותר חושב שהוא עשה זאת בכוונה. באמת, אל תגידו לי שאני שוב מגזים ומדמיין. אין שום סיבה נראית לעין מדוע לאפשר לאיראן להמשיך "בפיקוח" (הצחקתם אותי. גם על צפון קוריאה "פיקחתם" ועכשיו היא מאיימת על דרום קוריאה וארה"ב באטום) לייצר נשק להשמדה המונית, בתירוץ שזה לשימוש לצרכי אנרגיה. להסיר את כל הסנקציות שהיו עליה, לאפשר לה לסחור בנשק כרצונה ועוד לא לבקש ממנה להפסיק את מעורבותה בטרור באזור. אובמה עשה זאת במודע. אם אני פה יודע, הוא ידע גם ידע. אבל רצה כנראה לחשוף את ישראל לסכנה. אין לי מסקנה אחרת. לך כבר, לך.

בואו נמשיך. מזרח התיכון. אובמה פשוט התנתק מהמזרח התיכון (והחליש את ארה"ב). הוציא את הצבא שלו מעיראק, הפך את עיראק למדינה קרועה חשופה לטרור כגון דעא"ש ושלוחות טרור של אירן והשאיר את סוריה לרוסיה. מה קרה בכל המקומות אלה אנחנו יודעים. התמונות מחאלב מראות ילדים מדממים (דמם על ידייך אובמה), אבל הוא לא עשה כלום. מה שכן ההתנחלויות, הבנייה במזרח ירושלים, בירתנו הנצחית, מפריעה לו. לך כבר, לך.

אבל לא נעצור פה. בואו תראו מה הוא עשה למצרים, לגדולת ידידותיו ובראשם חוסני מובארק, כמעט הפך אותה לאיראן שתיים. מיד אסביר. הוא נתן הצהרה, לדעתי מכוונת, שהגיע הזמן שלמצרים תהיה דמוקרטיה. זה היה הסימן למעצרו של מובארק ועליית האחים המוסלמים, שזה בעצם גופי הטרור שמנהלים את עזה ומקומות אחרים במזרח התיכון. אותם אנשים שהתנקשו באנואר סאדאת ב-81, בגלל השלום שעשה עם ישראל, בתיווך ארה"ב. למזלנו עבדל פתח א-סיסי והעם המצרי ראה לאן המדינה שלו הולכת, למדינה איסלמיסטית ומהר מאוד גרשו את האחים המוסלמים בראשות המורסה (שזה מוגלה) מורסי. אובמה לא אמר נואש, ניסה בעוד הצהרה, שטענה כי נעשתה הפיכה של א-סיסי במצרים, לשנות את המצב. אבל א-סיסי לא ספר אותו והיום יש במצרים נשיא שקול שמבין שהשלום עם ישראל הוא נכס. לך כבר, לך.
יש עוד ההתערבות שלו בבחירות בישראל להפלת נתניהו, הדרישה שלו במשך 8 שנים לא לבנות בארץ שלנו, כולל בירושלים. כן בירושלים, עם איום בסנקציות אם נבנה על אדמתנו (כאילו הוא יחליט איפה), התמיכה בראש הרשות הפלסטינאית, אבו מאזן, מכחיש השואה, למרות הצהרות האנטי ישראליות שלו תחת כל עץ רענן, הבגידה במדינה כמו סעודיה הסונית שתמכה בו והשארתה למאבק מול איראן השיעית (מה שיצר יחסים של סעודיה-ישראל-מצרים, שהבינו שננטשו) ויש עוד ועוד. לי פשוט אין מקום ל-8 שנים של פגיעה מתמשכת בכל ידידותיה של ארה"ב ובעיקר בנו. לך כבר, לך. לך "לפח הזבל" של ההיסטוריה. לך לשלום ולא להתראות אובמה.

איזה מזל יש לנו שהמחליפה שלו אינה הילארי קלינטון, שזה אותו דבר בדיוק. איזה מזל. אין לכם מושג. היי עד שהגעתם לסוף הכתבה, עבורו עוד דקות יקרות לקראת הסתלקותו. ואסיים ברשותכם בכל זאת בשתי מילים של תקווה: "דונלד טראמפ".


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אומנות עאלק

יש לי הרבה על הלב על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הרבה מאוד. במיוחד כלכלית. מבחינה ביטחונית כבר אמרתי לא פעם שאני רואה עין בעין עם חלק גדול מהחלטותיו (למרות שיש כמה דברים שהוא פשוט צודק בהם. מה לעשות. לא כלכלית, ביטחונית). לא פעם כתבתי כאן את חילוקי הדעות שלי לגבי פעולותיו. אבל הפעם אני מתייצב לימינו של ראש הממשלה. ממש לימינו. אפילו צעד לפניו. להגנה. כמו שזה נראה הוא זקוק לזה.

יש גבול לכל דבר. אבל כנראה הגבול הזה עובר רק בצד הימני של המפה. כי בצד השמאלי, הגבול הוא להגיד כמה לימין אין גבול. מעבר לזה, נאדה. כלום. שימו לב מה קרה באקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל.

סטודנטית בבצלאל, שבתחילה אף אחד לא ידע מי היא (נו באמת), הציבה בחדר המדרגות של "בצלאל" תמונה/ פוסטר שבו מופיעה תמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבל תלייה. לא צריך להיות חכם גדול להבין את ההקשר. בהנהלת האקדמיה טענו שאף אחד לא יודע מי תלה את התמונה (כאילו אפשר לתלות במוסד ציבורי נעץ, מבלי לקבל אישור…), וכשידעו דיברו על אומנות עלאק. אנחנו פה להגיד את מה שהם לא אמרו. המעשה הזו הוא הסתה לרצח. לא פחות! חד משעמית. אבל תראו מה הגיבו בהנהלת "בצלאל". תגובה שבושה לאינטליגנציה יותר מתאימה לה.

הנה התגובה כפי שהופיעה בעיתונות. לא נגענו: "האקדמיה לאמנות ולעיצוב היא מרחב מוגן לחופש הביטוי בישראל, ומאפשרת לסטודנטים שיח חופשי, ביקורתי ויצירתי במגוון הנושאים המעסיקים אותם. עדיין לא ברור, ואנו מבררים, אם מדובר בתרגיל במסגרת קורס או בהתבטאות אישית של סטודנט, אולם בכל מקרה מדובר בביטוי פנימי במסגרתה של האקדמיה, כחלק משיח מתמשך בנושאי עיצוב, אמנות ותרבות, לרבות בשאלות של גבולות, שעתוק של דימויים, וזכרון. התרגיל, מוצלח יותר או פחות, הוא חלק משיח מקצועי, תלוי על קיר פנימי במדרגות האקדמיה, ואינו מוצג באופן ציבורי או פומבי, אין בו משום הסתה פוליטית וכך הוא צריך להישפט".

תגידו, אתם השתגעתם? או שאתם חושבים שאנחנו טיפשים? לשים תמונות (והיו שם כמה וכמה מאותה התמונה, של ראש ממשלה עם חבל), זה חופש ביטוי? זו אומנות? מה אתם הייתם אומרים אם אבוא עם אותה תמונה ובכל פעם אחליף בתמונה אחרת של אחד מהמרצים, או ממנהלי האקדמיה? האם תגידו שזה "חלק משיח מקצועי"? איזה שיח ואיזה נעליים, מיד תזמינו משטרה שתמשיך את "השיח" הזה בתחנה.

אין מה לעשות, זה מזכיר בדיוק את התמונות שהיו נגד יצחק רבין ז"ל, לפני הרצח. גם התמונות ההן לא היו חלק משיח? מישהו קרא אז לתמונות נגד רבין שהובילו לרציחתו, אמנות? השמאל צעק וצרח ובצדק (קשה לי להצדיק את השמאל, שמתבלבל במושג אויב) כי זו הסתה לרצח. וזו הייתה. גם כאן אנשים לא יקרים שלי זו הסתה לרצח. התמונות נגד רבין היו הסתה ולדעתי יצרו אווירה נוראית נגדו עד שהרוצח יגאל עמיר, עשה מעשה (וטוב שיירקב בכלא) וגם תמונות כאלה הן הסתה. אין מה לעשות. אתם יכולים להכשיר את השרץ. לא יעזור לכם.
האם חופש הביטוי הוא נחלת צד אחד במפה? האם כאשר הימין אומר דברים (חלקם בהחלט קיצוניים) זו הסתה ופגיעה בדמוקרטיה, וכשהשמאל עושה דברים דומים ולא פחות גרועים, כמו התמונה הזו זה "חופש ביטוי" "אומנות"? זה רחוק מחופש ביטוי ומי שעשה את זה (ופתאום אתם לא יודעים מי זה? מסכנים שלי) צריך לשבת בכלא ואתמול. לפני שמישהו יעשה מעשה.

אבל כשקוראים את תגובת אגודת הסטודנטים בבצלאל, מבינים שזה לא מקרי. שזו דרכם הנלוזה. שוב, לא נגענו: "מדובר בעבודה פרטית של סטודנט שבחר להביע עצמו בצינורותיו האישיים. אנו כמובן לא מחזקים מסרים הקוראים לאלימות ולהסתה מכל סוג שהיא ואף מתנגדים לכך. עם זאת, כמוסד לעיצוב אנו מאמינים בחופש הביטוי והאומנות, ובעד מתן ביטוי לכל קשת הדעות, בגבולות החוק".

זה גבולות החוק? הגיע הזמן שהחוק באמת יראה לכם את הגבול. אבל אז תצעקו שהימין בלה בלה ועוד קצת בלה בלה ותגידו שסותמים פיות. האמת לדעתי, לחלק מכם באמת צריך לסתום את הפה.

השרה מירי רגב טענה ששר החינוך נפתלי בנט, צריך לעצור ל"בצלאל" את ההקצבות. אני טוען אחרת. צריך לעצור את ההקצבות ולסגור את האקדמיה. אולי גם אפשר לבנות משהו אחר במקום. מה, לא? אפשר ממה שיישאר מבצלאל להכין כל מיני יצירות מבטון… מה, הגזמתי? אבל סליחה זו אומנות. זה חופש ביטוי. מה, לא?


תוכנית הבוקר עם שי מלול

שלא יעבדו עליכם: הכסף מאחד את המזרח התיכון, המחיר עלינו…

לקרוא ולא להאמין? או בעצם לקרוא ולהבין. להבין שמה שאנחנו יודעים (כי זה מה שמספרים לנו, רחוק מהאמת?) למעשה אנחנו פיונים, כמו במשחק, ככלים קטנים וחסרי חשיבות. מסתבר שהדת שמאחדת את כל המדינות במזרח התיכון ובעולם היא… הכסף.
מבולבלים? גם אני. אבל אני יותר ממבולבל, אני חרד. מיד תבינו גם אתם למה, ואולי לצערי בסוף הטור הזה, גם אתם תצאו בהרגשה לא נעימה, מהולה בחשש.

נעשה סדר ונתחיל בידיעה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ממש לאחרונה:
"התאגיד הגרמני 'טיסנקרופ', מייצר הצוללות לצה"ל וכן את ספינות הסער 6 לחיל הים, באמצעות חברת HDW השייכת לחטיבה הימית של התאגיד. כעת מתברר, כי חברה ממשלתית איראנית מחזיקה בקרוב ל-5% ממניותיה של טיסנקרופ. המעורבות האיראנית מעלה גם סימני שאלה מדאיגים בנוגע לחשיפה אפשרית של בעלי המניות האיראניים לאחד הפרויקטים המסווגים ביותר של צה"ל…".

רגע יש עוד… "אם לא די בסערת הצוללות, עכשיו מתברר כי עלולות להתגלות בעיות גם בנוגע לספינות של חיל הים. במסגרת העסקאות הגדולות של ישראל עם תאגיד טיסנקרופ נרכשו ב-2015 ארבע ספינות מסוג "סער 6" ("קורבטה") והן יורכבו בחלקן במספנה הנמצאת בבעלות של חברה מאבו דאבי ומלבנון".

אני לא יודע אם לצחוק או לבכות.

כן, כן. צה"ל מייצר נשק חשוב בחברה בבעלות איראנית ובכדי להוסיף חטא על פשע, זה יורכב באבו דאבי. מדינות שלישראל אין קשרים, לפחות בגלוי. מה זה אין קשרים? בהגדרה אירן היא מדינת אויב. הגדרה לא שלי, של מדינת ישראל. איראן נחשבת לאויבת הגדולה ביותר שלנו, המדינה שאנו כל הזמן שומעים שמפתחת "אטום" בכדי לחסלנו. לחסלנו ועוד פעם – לחסלנו.

אז אחת משתיים, או שמישהו התבלבל ולא שם לב לפרט "הקטן" והכל כך חשוב הזה, שלמעשה מפרט הצוללות יכול להגיע לאיראן בפקס פשוט, כי החברה בבעלותה. או האופציה האחרת, שמי שצריך היה לדעת ידע, ופשוט עשו על חשבון הביטחון שלנו "חבילה". על חשבוננו ולא רק הכספי.

תגידו שאני ממציא דברים ואוהב קונספירציות. אז תגידו. זו לא הפעם הראשונה ששתי מדינות שנמצאות במצב מלחמה, עושות ביניהן עסקים. אתן כמה דוגמאות ויש הרבה מאוד.
ב-1980 במלחמה בין איראן לעיראק, שנלחמו על "השאט אל ערב", נהר שיוצא מהמפרץ הפרסי והוא עורק ראשי לנפט, ישראל העבירה ציוד לאיראן! כן, כן, זה קיבל את השם "איראן גייט".
הלאה. איש העסקים, נחום מנבר שנכלא ל-16 שניות מאסר על קשרי מסחר עם איראן, גילה במשפטו כי הכל היה באישור הרשויות בישראל.

רגע, יש עוד. מסתבר כי ספינות של האחים עופר (ז"ל) שהחזיקו ועדיין החברה בבעלות בנם, עידן, מחזיקה ב"חברה לישראל", חברת האחזקות הגדולה בישראל (שזה בערך כל אוצרות הטבע של ישראל בחברה אחת), עגנו בנמלים איראניים! שבע מכליות נפט של חברת "טנקרפסיפיק" השייכת לסמי עופר, עגנו בנמל האירני שבאי חארק בין השנים 2004-2010, מה קרה? כלום. מה עשו להם? שום דבר.

הבנתם? אז שלא יעבדו עליכם. הכסף הוא הדת החזקה ביותר במזרח התיכון, הוא גורם מאחד. איפה שיש כסף, אין פטריוטיות, לא מעניין מי יפגע, אם יפגע. מה שחשוב הוא מי יעשה קופה . מי יקבל כסף ממי. תגידו אולי חכם סידי מגזים, אני לא. לצערי איבדתי את התמימות מזמן, מישהו ידע, חייב היה לדעת. הרי חיפוש פשוט בגוגל היה מעלה את המידע הזה. נו באמת. בבקשה. תנו לנו קרדיט לאינטליגנציה.

פעם שמענו שאת הנעליים והמדים של חיילי צבא ההגנה של ישראל, מיצרים בסין. בגלל זה סגרו כמה חברות ומפעלים לייצור נעליים ובגדים בישראל. העדיפו לשלוח את ההזמנות לסין, שם זול יותר. זה עורר גל של מחאה, אבל זה עבר. נו, אז סגרו מפעל, סגרו מתפרה. שטויות. אנשים פתרו את זה בכך שהכל מיוצר בסין, אז גם בגדי החיילים.

אבל מה תגידו הפעם? הפעם זה כבר לא מצחיק. הפעם זה מטריד. נראה לכם שלאירן תהיה אופציה לקבל מידע על ישראל, על הצוללות והספינות שלנו, שאמורות להגן עלינו, לדעת מה נקודות התורפה, איפה אפשר לפגוע, איפה אפשר להפתיע והיא לא תעשה את זה? ברור שכן.

אבל אתם יודעים מה הכי עצוב ואם זה לא היה עצוב אז זה היה מצחיק? אנחנו עוד משלמים להם על זה. מדינת ישראל משלמת לחברה האיראנית על הייצור של כלי הנשק שלנו. במקרה הזה צוללות וספינות.
רגע, סליחה, אני חוזר בי. אנחנו, העם משלם את המחיר. אבל הבעיה שלא רק את המחיר הכלכלי, אלא גם הביטחוני… וזה כבר לא מצחיק. זה גם לא עצוב, זה מפחיד.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת

פעם ראשונה שחכם סידי מכבה את הרדיו. אני "פריק" של רדיו, "חיית רדיו". שומע, בעיקר מקשיב. חשובה לי דעתם של אנשים. מכל שדרת החברה הישראלית. אבל לא יכולתי לשמוע את השר גלעד (טרחן) ארדן. השר לענייני משהו שאמור להיות קשור לביטחון (עלאק ביטחון), ברבר עצמו לדעת שמי שהצית את השריפות שאחזו בארצנו, הם טרוריסטים ויעשו לו ככה וככה וככה. או במילים אחרות – כלום. כבר הבנו כאן שאין לנו אלא לסמוך על עצמנו. הממשלה בישראל יכולה לדאוג, אבל רק לעצמה.

תראו, אין לנו ארץ אחרת. במקרה הזה גם אם אדמתנו באמת בוערת. חשוב לי לכתוב לפני שאמשיך לפרטים האחרים, שלא יעזור לאף אחד, אתם יכולים לנסות להזיק, לשרוף, לחבל, מה שעובר במוחכם הזדוני. לא יעזור. אנחנו כאן להישאר. הוכחנו ונוכיח בעתיד. אז אולי אתם מפריעים, אבל לא הגיע הזמן שתתרגלו. אנחנו פה. זהו. זה יקל עליכם. כל שונאי ישראל.

אני לא צריך את השר גלעד טרחן (אין פה טעות) שיגיד לי שההצתות הן טרור. אני צריך אותו שיטפל בהן. נכון, הוא לא אשם. אבל די עם הקשקשת ברשת. הגיע זמן לפעול. הפעול היא פשוטה מאוד. כל מי שהצית וכל מי שייתפס מטיף להצתה (והיו כאלה). יארזו באותו הרגע את מטלטליהם (בעצם גם בלי) ויקבלו בעיטה מהארץ הזו שניסו להצית אותה. עכשיו לפני שתגידו הלו, הלו זו דמוקרטיה, הלו יש בית משפט עליון, אענה בקצרה. יש גבול. כי מי שהצית או הסית, רוצה לשרוף גם את הדמוקרטיה ואת בית המשפט העליון. את זה גם שופטי בית המשפט לא רוצים. אגב יצחק רבין ז"ל (אוי כמה שהוא חסר), סילק מהארץ ללבנון ראשי ארגוני טרור. אז לא היה בית משפט עליון? לא היה בג'"צ? גם היום יש. גם את העליון גם את בג"צ וגם את לבנון…

לצערי הרב, המציתים שורפים גם את הקשרים האחרונים שנותרו בין ערביי ישראל ליהודים. ברור לי שאי אפשר להאשים ערבי ישראלי בהצתות רק כי הוא ערבי ישראלי. זה ברור. אני גם לא עושה את זה. אבל לרחוב היהודי מתחיל להימאס מזה. לא יעלה על הדעת שמי שחי פה ואוכל מכף ידה של המדינה ישרוף את היד המושטת. לא ייתכן.

זה הזמן של ראשי המגזר הערבי, שרובם שותקים (אולי למעט איימן עודה ראש הרשימה המשותפת של ערביי ישראל בכנסת) שיקימו קול צעקה. זה מאוד פשוט. אם הם טוענים שזו ארצם, אז שישמרו עליה. שיגנו עליה ממי שפוגע גם אם הוא בן עמם. חד וחלק. חסרים לי הקולות של טיבי, זועבי, גטאס זאחלקה. (הרי אתם צועקים מתחת לכל עץ רענן, בהנחה שלא היה מי ששרף אותו…). איפה אתם? למה שתקתם? זו ארצכם, לא? הבנתי. כששורפים אותה, היא לא ארצכם. אז אם היא לא ארצכם גם שהיא שותקת ולא מדממת, משריפות שביצעו מי שאתם אמונים על זכויותיהם. ואיפה זכותה של הארץ להגנה?

תקשיבו ותקשיבו טוב. אם אתם רוצים פעם באמת שיהיו פה חיים משותפים, קומו ותצעקו מעל כל עץ שנשרף, שיח שעלה באש ויער שהוצת. שם תעמדו ותגידו שאם יסתבר שזה מבני עמכם, אתם מתביישים בהם. אבל למה יש לי הרגשה שלא תעשו זאת. או בעצם כן תעשו. תגידו שאנחנו אשמים בזה שמאשימים.

אני יודע שהיו לא מעט ערבים אשר כאבו את זה. זה ברור לי. אבל קולם כמעט לא נשמע. זה מה שמפריע לי. כאילו מי שמזדהה עם כאבה של הארץ הוא בוגד בערכי עמו. זה בעיניי שורש הבעיה. רוצים לחיות יחד? תעשו מעשים. יודעים מה, לא מעשים, לפחות שיהיה מראית עין. תראו שזה חלק מכם. אבל מי יסתכם בזה, מיד מנהיגו וחלק משכניו יצאו נגד האמירות שלו. עצוב. עצוב כי היו לא מעט אנשים בקרב המגזר הערבי שהציעו את בתיהם לעזרה. אבל על המעשה עצמו הייתה שתיקה. זה עצוב.

פעם שאלו את יצחק שמיר שאלה. למה הוא חושב שמדינת ישראל שייכם ליהודים. הוא ענה: "מדינת ישראל שייכת לעם היהודי. למה? ככה". ככה לימדו אותי זו לא תשובה. אחרי מה שקרה בהצתות אני מבין את הככה. הככה זה שאנחנו רואים פה בית… מי שהצית רוצה פה רק את חורבן הבית… קדימה, תראו לנו שיש צד אחר.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

ד"ר פרזידנט ומיסטר טראמפ

אני מאוד מקווה שמה שדונאלד טראמפ הבטיח לעשות באזורנו אחר הבחירות, יקויים על ידי הנשיא ("דה פרזדנט") דונאלד טראמפ * מדובר בשאלה אסטרטגית מאוד לישראל * רק שזה לא יהיה דומה למודל הישראלי של ראש הממשלה שרון בהתנתקות…

יש שאלה אחת שחכם סידי רוצה לדעת. מה זה רוצה? משתוקק. כמהה. שאלה שהתשובה שלה תקבע כנראה את האירועים שיתרחשו או לא יתרחשו "בשכונה" הקטנה שלנו, המזרח התיכון. מה השאלה אתם שואלים? בבקשה.
השאלה המטרידה היא, איזה דונאלד טראמפ נראה? טראמפ שלפני הבחירות שאומר את כל שהוא חושב בלי פילטרים, דברים שכמעט כולם, טובים לישראל. או שנראה את הנשיא טראמפ, שהתפקיד ממתן ומשנה אותו? האם הנשיא טראמפ לא ישתיק את האיש טראמפ? האם נראה את ד"ר פרזידנט טראמפ או מיסטר דונאלד טראמפ… הבנתם? אני בטוח שכן. עכשיו לענייננו.

כזכור הנשיא היוצא ברק חוסיין אובמה, קיבל את "בעיטת הדרך". ברוך השם שפטרנו ממנו. הוא עשה את כל הטעיות מבחינתנו במזרח התיכון ובעיקר שינה פה סדרי עולם. החליש את ארה"ב, חיזק את רוסיה של פוטין ובעיקר אפשר לכל הגורמים הקיצוניים הפונדמנטליסטים, אסלמיים, להשתולל פה כאילו זה "המערב הפרוע" ואני עוד עדין.
טראמפ הבטיח כי ישנה את כל זה. הבטיח. הבטיח והבטיח… כל הימין כאן חגג ושמח שהנה הוא נבחר. האם זה היה מוקדם מידי? אני חושש שכן, אבל בפעם הראשונה אני מקווה מאוד שאני טועה. מאוד.

בואו נתחיל עם משהו קטן, לא משהו גדול כמו המזרח התיכון (לזה מיד נגיע, אל תדאגו). טראמפ הבטיח כי כשייבחר, יחזיר את שגרירות ארה"ב לירושלים. הבטחה גדולה. ענקית, עם משמעות בינלאומית ובעיקר פרו ישראלית. קצת היסטוריה. ב-1980החליט מנחם בגין ראש הממשלה (הגדול) דאז לאחד את שני חלקי ירושלים, המערבית והמזרחית (שם נמצאים הכותל והר הבית) לעיר אחת בריבונות ישראלית מאוחדת.
הראשונה להגיב הייתה ארה"ב שהודיעה כי היא עוזבת בצעד מחאתי (גם כן מדינה חברה) את ירושלים ואחריה כל המדינות האחרות. מאז כל השגרירות נמצאות בין תל אביב להרצליה. כולם יישרו קו עם ארה"ב. ארה"ב תחליט לנו מהי הבירה המאוחדת שלנו?הסתבר שמבחינתה היא חושבת שכן. בושה. אבל ישראל בלעה את העלבון והרוק ועולם כמנהגו נוהג.

עכשיו מיסטר טראמפ הבטיח כי הוא יחזיר את השגרירות לירושלים. צעד כזה יגרור אחריו הרבה רעש וקולות אנטי ישראליים ואמריקאיים, אבל מצד שני, יביא לעוד שגרירויות לחזור לעיר הבירה שלנו (אגב העם היחיד, מאז ומעולם, שהכריז על ירושלים כבירתו, הוא ישראל). ניצחון הסברתי, דיפלומטי, עולמי של ישראל ותרגישו נח להוסיף עוד סופרלטיבים.

אבל השאלה האם דה פרזידנט אופ ארה"ב, דונאלד טראמפ יעשה את זה. האם "ישים את הכסף, במקום שפיו נמצא"? ביטוי שבארה"ב מאוד אוהבים להשתמש. האם יעמוד במילתו. אם תשאלו אותי (והרגע שאלתם מבחינתי). אני חושש שלא.

יש עוד. בואו נסתכל קצת רחב יותר, על האזור שלנו. על המזרח התיכון. ברק חוסיין אובמה הנשיא היוצא (ושלא יחזור…) נעלם עם ארה"ב מהמזרח התיכון והשאיר אותה לרוסיה, הפרו ערבית שתומכת בסוריה ובחיזבאללה, ולגופים קיצוניים איסלמים. מיסטר טראמפ הבטיח שיחזור לאזור בגדול ויחזיר את ההרתעה האמריקאית. הבטיח אבל האם הנשיא טראמפ יקיים?

לישראל זה אולי אחד הדברים הכי חשובים שיש. ברק חוסיין (לך לך כבר) אובמה, שינה פה את מאזן האימה (היתרון הצבאי). הכניסה של רוסיה, חיזקה את סוריה, את חיזבאללה וישראל הייתה צריכה בכל דבר ועניין לקחת את פוטין בחשבון ולפעמים על חשבוננו.

אם פרזידנט טראמפ יחזור לכן זה ישנה שוב את המאזן. גם אם יעשה את זה בשיתוף עם רוסיה (כי הוא ופוטין נראים כרגע, תזכרו כרגע, צמד חמד), הוא יחזיר לישראל את הגיבוי שהיא זקוקה לו באזור. לא ישאיר אותנו לבד. לא אותנו, לא את סעודיה ולא את מצרים, משולש שכרגע פועל יחד (כן, יחד, רק מאחורי הקלעים), בכדי לשמור על האינטרסים שלהן מול הארגונים הרצחניים והמטורפים במזרח התיכון, כמו דעא"ש ושכמותו, מול ראש הנחש מאיראן שמממן פה (חמאס, חיזבאללה) ובעולם את כל הטרור העולמי וגם ואולי בעיקר מול רוסיה החזקה ששינתה פה סדרי עולם, נכון, בחסות ברק חוסין אובמה שב-20 בינואר יעלם מחיינו לנצח. ברוך השם.

זאת השאלה הגדולה, המטרידה. תשובה שנצטרך לחכות לה, בעוד 58 יום נתחיל לקבל תשובה, כשמיסטר פרדינט טראמפ ייכנס רשמית לבית הלבן. עד אז נצטרך לחכות בסבלנות. אני מקווה שזה לא יהיה כמו במודל הישראלי… לא מכירים? אז אסביר.

כשאריאל שרון, מתומכיה הגדולים של ההתיישבות (התיישבות לא התנחלות) ביהודה שומרון ו"חבל" עזה, החזיר את עזה בהתנתקות ב-2005, שאלו אותו איך הוא שתמיד היה נגד חלוקת שטחי ישראל, דווקא הוא, מבצע את עזיבת עזה והתנתקות ממנה? שרון ענה במשפט אחד: "דברים שרואים מכסא האופוזיציה לא רואים מכסא ראש הממשלה". הבנתם?

הלוואי ואטעה וזה לא יקרה גם למיסטר טראמפ.
.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אשדוד זה בית!

כשאני מתניע את הרכב, איפשהו בבית באזור שדרות ירושלים ביפו והמטרה שלי היא דרומה לכיוון כביש 20, אפילו המנוע שלי כאילו אומר, "אשדוד?" כן, ככה זה. הדרך הזו הפכה לחלק מחיים בשנה וקצת האחרונים. אני גר ביפו, אבל יש לי עוד עיר בית – אשדוד.
אני לא מנסה להיות נחמד. חכם סידי תמיד אמר את אמת. למה? ככה. בעיניי האמת היא השקר הכי טוב… הנסיעה לאשדוד עבורי היא קצרה כמו אדם שחוזר למקום שרצה להיות בו, שמחכה בקוצר סבלנות להגיע. כבר בכביש אשדוד תל-אביב, אפשר מרחוק לראות את העיר במלוא הדרה ואז אני יודע שלשם אני רוצה להגיע. לא רק פיזית.

כבר בכביש אני רואה את העגורנים של הנמל והבתים הגבוהים ובעיקר הקדמה. הקדמה שהגיעה לכל מקום. הקדמה שבכל מקום אפשר לראות אותה נוגעת… לפעמים קשוחה, לפעמים מלטפת, אבל היא כאן היא כאן להישאר ולקדם את העיר.

הגעתי לאשדוד לפני יותר משנה, כחלק מצוות "המגזין". גם אני אולי חשבתי שהנה אני מגיע מאזור תל אביב (למרות שיפואים לא מחבבים את התל אביבים… אבל זה בנינו), וכשאגיע ואביא איתי משהו אחר. חשבתי. אבל היום, אחרי שנה וקצת, אני בהחלט מביא משהו אחר, משהו אחר שקיבלתי מהעיר הזו, בעיקר חום אנושי והרבה אהבה.

הגעתי לאשדוד והבנתי שיש לי עוד מה ללמוד מהעיר הזו, מאנשיה, מקבלת הפנים שלה, מהשינויים שהיא עוברת ולא מפסיקה להתחדש, להתקדם, להצליח. אשדוד בת 60 ותראו איזה קצב התקדמות יש לה. היא הופכת לאחת הערים המובילות בארץ וכל הזמן אתה מרגיש שאתה חלק מהעשייה, שיעשו עוד, שהיא בתהליך של השתנות מתמדת. זו רעננות שאין בכל עיר. תראו את תל אביב בת למעלה מ-100 שנים וכמעט אותו מספר תושבים. אין לה מקום בעיר והיא גם לא רוצה שיבואו…
אז אשדוד היא בדיוק ההפך, כל הזמן רוצה שיגיעו שיבקרו, שיגעו, שיגורו בה. היא מקבלת פנים. היום היא מונה כרבע מיליון איש וברור לי שבתוך פחות מעשור היא תגדל. תראו, חכם סידי בא מבחוץ ורואה הכל. היתרון העצום של העיר הזו, היא שהצעירים שבה לא רוצים לעזוב לעיר גדולה, כי הם מבינים שהם נמצאים בעיר גדולה בפני עצמה. טוב להם פה, פה הם רואים את עתידם ועתיד ילדיהם. זה שינוי שערים רבות היו רוצות. לכן בעשור הבא תגלו כי אשדוד פתאום מונה כמות שלא רחוקה מערים מרכזיות גדולות כרגע ממנה.

יש דבר אחד באשדוד שהפך להיות ברור מאליו, אבל הוא לא. אנשי אשדוד אוהבים את עירם, גאים בה. רואים עצמם חלק מהעיר, מהיסודות. אחד הדברים ששמעתי כל הזמן כשהכרתי אנשים באשדוד היה: "אני באשדוד כבר משנת…". זה חלק מקורות החיים של אנשי העיר ובקורות חיים אתה כותב רק דברים שאתה גאה בהם ואנשי אשדוד גאים בעירם. נכון, ההוא ירטן, זה יגיד משהו, האחר לפעמים יתנגד, אבל השורה התחתונה הכל כך מוצהרת בעיר ובאנשיה זה – "אנחנו אוהבים את העיר שלנו". מותר לי להגיד כבר שלנו? כן, נכון?

אבל מעל הכל הרגשתי בבית. האנשים פה חמים, לפעמים זה קצת "שורף", אבל החום האנושי כאן הוא מהנדירים שראיתי. אנשים שמדברים בגובה העיניים, אנשים שרוצים לראותך שוב, אנשים שאומרים, תבוא. אשדוד זה בית. אז אני בא. לאחרונה אני מוצא את עצמי מגיע גם בסופי שבוע עם המשפחה, לפעמים לים המדהים (איזה חופים יפים יש בעיר הזו? תאמינו לחכם סידי, כבר הייתי בחופים רבים… ולא כולם הם געגועים למשהו…), לעיתים לביג פאשן (שבלילה נראה כאילו הגעתם לאירופה…), ויודעים מה… פתאום גם הם "נדבקו" באהבה לעיר. עובדה, הם מבקשים לחזור לבקר שוב באשדוד.

אשדוד נכנסת עכשיו לעשור השביעי שלה. כן כן בדיוק מה שקראתם. היא נכנסת ל-70… 70 בגימטריה זה ע… אז בלי עין הרע, יש במה להתגאות אנשי אשדוד. יש לכם, סליחה לנו, עיר נהדרת. עיר בת 60 שנראית כל כך יפה, שאתה לא שוכח את יופייה גם כשאני נכנס שוב לרכב, מתניע ונוסע חזרה ליפו, המנוע מתמסר לי שוב וכאילו אומר: "נחזור נכון?". ואני עונה לו… ברור… הביתה.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

לידיעת אונסק"ו – אם הכותל והר הבית אינם של העם היהודי, אז גם אתם לא קיימים

פעם היה לישראל ראש ממשלה שחכם סידי אהב, שלא להגיד העריץ. קראו לו יצחק שמיר. שמיר פעם אמר בפשטות: "ארץ ישראל שייכת לעם היהודי. למה? ככה". אמירה שהרגיזה רבים, כי אין בה הצדקה, אבל היא מקבלת משנה תוקף בימנו, עם ההחלטה השערורייתית של ארגון אונסק"ו שהחליט לשכתב את ההיסטוריה. לפני שאקבל את הסביבון הנה ההחלטה הרשמית:

"בהחלטה שקיבלה אונסק"ו אימץ הוועד המנהל של הארגון (בהשתתפות 58 מדינות) את ההצעה הפלסטינית, המטילה ספק בזיקה היהודית להר הבית ולכותל המערבי בירושלים. 24 מדינות תמכו בהחלטה שבה אין אזכור לקשר היהודי לאתרים הקדושים שאותם מכנים בשם "מסגד אל-אקצה" ו"חראם אל-שריף". שש מדינות התנגדו, 26 נמנעו ושני נציגים נעדרו. ישראל מוגדרת בהחלטה 15 פעמים כ"כוח הכובש".

תגידו שם באו"מ, לא נמאס לכם? באמת, אין לכם במה לעסוק? הטבח בסוריה, החותים בתימן, הפגיעה בכורדים בטורקיה? דעא"ש בעירק? זהו רק אנחנו? ברור שלא. האמת, אתם יכולים לקרוא לכותל ולהר הבית איך שאתם רוצים, באיזה שם, הוא תמיד יישאר שלנו. מתחשק לי להגיד, "למה? ככה", כמו יצחק שמיר ז"ל. אבל יש עוד מעבר לככה. הרבה. קוראים לזה היסטוריה ואת זה אתם לא יכולים לשנות. מה לעשות…

אז בואו נתחיל. קצת היסטוריה ברשותכם כי שם הבסיס. אין ויכוח בשלושת הדתות שהאב המייסד הוא אברהם אבינו. הוא פעל בשנת 1976 לפני הספירה. הוא הקים את הדת המונטאיסטית (אמונה באל אחד, שמקובלת על הנצרות והאסלם). זאת אומרת כ-2000 שנה לפני הספירה. דוד המלך הפך את ירושלים לבירת העם היהודי (אין עם אחר שהכריז עליה כבירה, אף עם) ובנו שלמה בנה את בית המקדש הראשון שנהרס ואחר כך נבנה השני. כל זה התרחש ועדיין היהדות הייתה הבולטת. נכון, מייסד הנצרות ישו, החל לפעול בתקופת הבית השני (שזה לפני כ-2000 שנה ו-2000 שנה אחרי אברהם אבינו), אבל הוא נולד כיהודי ומת כיהודי (אח"כ קם לתחייה על פי הנצרות והוטבל לנצרות). על האסלאם מבחינת הזמנים אין מה לדבר. מוחמד הקים את האסלאם במאה ה-7 לספירה, שזה 2700 שנה אחרי אברהם אבינו. עד כאן היסטוריה.

הבנתם אנשי אונסק"ו? אין אפשרות אחרת. היהדות אם תרצו או לא היא הדת המונטאיסטית הראשונה. את הר הבית ובית המקדש שעליו, בנו יהודים, בכלל זה את הכותל, שהיה אחד הכתלים מסביב לבית המקדש. אי אפשר אחרת. זה לשכתב את ההיסטוריה. באסלאם מדברים בערפול ובאי וודאות על הכותל, על פי הקוראן "אל-בורק", חצי סוסה חצי אישה שהביאה את מוחמד, שוב על פי הקוראן "למסגד הרחוק". לא כתוב שזה בירושלים, אלא "המסגד הרחוק" ומייחסים זאת לירושלים. לכן המוסלמים מכנים את הכותל, "אל בורק".
אבל יש עניין יותר חשוב מזה. אם הכותל והר הבית אינם של היהודים, על פי ארגון "אונסק"ו, שם יושבים נציגים של מדינות נוצריות ומוסלמיות, הרי שגם הם לא קיימים. כי אם על פי הדתות הללו, היהדות היא הראשונית, היא היוצרת של האמונה באל אחד, אותה קיבלו הנצרות והאסלאם, אזי גם הן לא קיימות. אם כבר לשכתב ולשנות את ההיסטוריה, אז עד הסוף בבקשה.

ועוד מילה. ועדות באו"מ נקבעות על פי יבשות ובסבבים. נניח בוועדה לזכויות האדם, יש נציגות למדינות על פי יבשת. נניח פעם תורה של אירן (מה זה שומרת זכויות אדם…), פעם סין (כן, רק היא שומרת על זכויות אזרחיה) ועד לא מזמן סוריה (נו, עכשיו הצחקתם אותי) ולפעמים כל אלה ודומות לה, ישבו יחד. במילים אחרות, יושבות מדינות בוועדות של האו"מ, רובן פוגעות בזכויות עמים אחרים, כולל שלהן ומבקרות את ישראל. זה עוד אפשר "לסבול", אבל לשכתב את ההיסטוריה? יש גבול.
מדינת ישראל חייבת להפוך עולמות. נכון, עכשיו זה שטויות ומי מקשיב לוועדה הזויה. אבל תחשבו עוד 100-200 שנה ויותר. אם כל הפרסומים מהאו"מ יהיו עם שמות של אל-חרם אל-קודסא-שריף ומסגד אל אקצה, ייתכן שבעתיד הרחוק, ישכחו מהאמת שזה בבסיס יהודי.
לישראל דווקא בימים חשובים אלה ולא רק במקרה הזה, אין שר חוץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו מחזיק בתיק. הוא לא אשם בהחלטה כמובן, אבל לישראל שמותקפת השכם וערב, חייב להיות שר חוץ. חייב. המלחמה היא גם על דעת הקהל, לא רק בשדה הקרב. היום דעת הקהל, שווה הרבה כסף ויש לה השפעה. ראו החרם על ישראל בבירות שונות באירופה.

ועד אז, אל תשכחו בכל פעם שאתם מדברים על הכותל והר הבית להוסיף מעכשיו – היהודי. גם: "למה? ככה", יתקבל בברכה…


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אתם הורים חסרי אחריות!

את המאמר הזה, חכם סידי כותב, עם הרבה כעס ודאגה. דאגה וכעס. לפני 5 דקות (בזמן שאני כותב שורות אלה), התפרץ לכביש, ילד שהרכיב ילד נוסף על האופניים החשמליים שלו והרכב שלפניי, עוד רגע היה פוגע בו. הילד ניצל, ההורים ניצלו, הנהג ניצל. בפעם הזו.
עולם שלם היה נהרס ברגע אחד, בגלל הורים חסרי אחריות שהסכימו לקנות לילד שלהם אופניים חשמליים, "כי כולם קונים" (איך אמא שלי אמרה לי שהייתי קטן? "אם כולם יקפצו מהגג גם אתה תקפוץ?"). הילד היה נפגע אין לדעת איך וחייו היו נגמרים. על ההורים שלו אין מה לדבר, גם חייהם היו נהרסים. הנהג שלא היה אשם במקרה זה גם הוא היה מעוכב לחקירה וגם עולמו היה חרב. הוא ומשפחתו היו נפגעים מכך. אז למה? בגלל שאתם לא יודעים להגיד לא!!??

גם אני הורה. גם אני יודע שיש לחץ לקנות לילד. הילדה שלי בת ה-16 (יובל, כפרה עליה) ביקשה ממני לקנות לה אופניים חשמליים. שאלתי אותה, כמה חוקי נהיגה היא מכירה? מתי עלתה עם כלי רכב בידיה על הכביש (ואופניים חשמליים הם כלי רכיבה). הבהרתי לה שאין לה ניסיון בכלל בכל הקשור לנסיעה על כביש ומבחינתי אין סיכוי. אז שמעתי טענות, שמעתי טרוניות והיא… בסוף הבינה, שאבא שלה דואג לה. שלפעמים שהמילה "לא" יכולה לבוא גם מאהבה.

תראו חכם סידי הוא גם מורה (בין יתר עוונותיי). אני רואה איך ילדים נוסעים על אופניים חשמליים. טירוף זו מחמאה למה שקורה להם. נוסעים כאילו הם לבד על הכביש. הילדים האלה, שחלקם בני 12, בקושי מכירים תמרור אחד, משתוללים וכל שבוע אנחנו שומעים על ילד שנפגע או פגע, כי רכב על האופניים שלו בצורה לא אחראית, על הכביש, על המדרכה ולפעמים מהכביש למדרכה ולהפך.

ילדים רוצים שיציבו להם קו. שכחנו כבר שאנחנו לא החברים של הילדים שלנו, אלא ההורים שלהם. היום כולם רוצים להיות חברים של הילדים. כולם רוצים למצוא חן בעיניי ילדיהם בכל מחיר. אז הגיע הזמן להבין, הילדים רוצים שנעמיד אותם במקום. שנבהיר להם מה מותר ומה אסור. תאמינו לי. אני שם. כל יום וכל היום 24/7 עם ילדים בגיל הילדים שלכם. תהיו ההורים שלהם. קחו עצה.

רוצים עוד עצה. במקום שאתם תבכו, שהם יבכו. שהם יבכו על כך שלא נתתם להם רישיון "לפצוע" את עצמם. שיבכו שלכל החברים שלהם יש, אבל רק אתם אחראים, שיבכו שאתם הורים גרועים, בזמן שאתם הכי דואגים. זה בסדר. שהם יבכו. שיבכו 100 פעם. אבל שלא יקרה מצב שאתם בוכים ולו פעם אחת על משהו שקרה להם, כי לא ידעתם להגיד לא!! "אין אופניים חשמליים".

כמה פעמים אנחנו שומעים הורים שאומרים, חבל שקנינו להם את האופניים. הוא/היא לחצו אז קנינו. למה להיות חכמים לאחר מעשה. למה לא להיות חכמים לפני המעשה. לצערי הרב, יש כבר מספיק מקרים שמלמדים שדי, מישהו צריך להפסיק את הטירוף הזה. אז דעתי על השלטון שלנו אמרתי כמה פעמים, מהם לא תבוא הישועה. כבר שנה ומעלה אנחנו שומעים שיש חוקק שיגביל גיל נסיעה, יחוקק, חוקק, יאכפו, נאכף..ובסוף כלום ושום דבר עולם כמנהג נוהג ובמקרה שלנו, זה ילידם כמנהגם נוהגים…והם נוהגים גרוע.

ואם זה לא ישכנע אתכם, אז קחו דוגמא רק מהשבוע שחלף: כתבה מתוך YNET: "שני נערים בני 16 שרכבו ביום שלישי יחדיו על אופניים חשמליים נפגעו מרכב בכביש 40, סמוך לצומת הושע. מותו של איאל סולומון, תושב פתח תקווה, נקבע במקום. חברו שרכב אתו על האופניים פונה לבית החולים בילינסון, במצב אנוש. ככל הנראה שני הנערים החלו לחצות את הכביש ונפגעו מרכב חולף. הנהג עוכב והחקירה נמצאת בראשיתה.

בשעה 21:43 נמסר למד"א מרחב ירקון על שני הרוכבים שנדרסו בעת שחצו את הכביש במעבר חצייה, אך לא ברור עדיין אם חצו באור אדום, או שנהג הרכב שפגע בהם עשה זאת. חובשים ופרמדיקים של מד"א קבעו את מותו של הנער והעניקו טיפול רפואי ראשוני לחברו. הם פינו אותו לבילינסון, והוא סובל מפגיעה רב-מערכתית".

חכם סידי בטוח שעכשיו חלק מכם אומר חס וחלילה חס ושלום, לא רוצים לקרוא דברים כאלה בוודאי לא על מישהו שאנחנו מכירים. אז קדימה תעשו מעשה. עכשיו. אתמול. לא מחר.

חלק יקשה ויגיד ואם רכשנו כבר חכם סידי מה נעשה? תגבילו את זמן הנסיעה! תיסעו פעם אחת אחר הילד שלכם, תראו איך הוא נוסע? אין דבר, תפסידו יום עבודה, זה הילד שלכם. תשאלו את המורה, את השומר/ת בכניסה לביה"ס. הוא יודע איך הילדים מגיעים, מי זהיר יותר ומי חושב שהוא לבד בכביש. להגביל זה בהחלט פתרון. גם אם חלקי. בנינו אם הייתם יודעים שזה מסכן את חייהם הייתם זורקים את האופניים לפני שהילד היה מספיק להגיד, "פדל".

אם רק אחד מבינכם שקרא את הכתוב קיבלה החלטה, חכם סידי עשה את שלו. ותזכרו זה מתחיל בשתי אותיות פשוטות ל ו-א.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

מנכ"ל בצלם, לא טוב לך? עוף מפה!

מעטים המקרים שהדם עולה לי לראש בשניות בודדות. אבל נראה כי הפעם זה שבר כל שיא. אני בדרך כלל איש שקול, מנתח את הדברים. אבל מה שעשה ואמר מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, בנאום שלו באו"ם, כבר בעיניי גובל בבגידה. צריך לשלול לו את האזרחות. לא רק על הדברים, אלא על השקרים ובעיקר הנזק שגרם לנו בשקרים האלה. ואני מצטער, אלה שקרים.

לאחר שנרגעתי, החלטתי ללכת ולבדוק מה הוא אמר. במועצת הביטחון של האו"ם (פתאום היא מסכימה להקשיב לנציג עצמאי. מעניין…) לכל מה שאמר יש תשובה. אמיתית. אתם תשפטו בעצמכם. אבל בשורה התחתונה, האיש ושכמותו חייבים ללכת למקום עליו הם מגנים, יהודה ושומרון. בבקשה לך, תקבל גם את "בעיטת הדרך".

מוכנים? אז נתחיל. "האי צדק שידוע בשם 'כיבוש פלסטין' – 50 שנות הכיבוש הראשונות עומדות להסתיים". גיבב אלעד. האומנם? כיבוש? תזכיר לנו מר אלעד. מתי הייתה שם מדינה ביהודה שומרון ועזה? מתי הכריזו מדינה, בכדי שנוכל לכבוש אותה? לעולם לא הייתה שם מדינה. הם קיבלו זכות כמונו להקים מדינה בכ"ט בנובמבר 1947, אבל החליטו לפתוח נגדנו במלחמה. בשטחים האלה שלטה ירדן 19 שנה. אז זה לא היה כבוש? מעניין. רק ב-1967 זה היה כבוש? כשאנחנו נכנסו לשם.

"…מתחילת שנת 2016 עד סוף אוגוסט הרסה ישראל המוני בתים של פלסטינים…,. ממשיך בשלו אלעד. וואלה? כמה פעמים בג'"צ דוחה הריסת בתים? כמה פעמים אפילו מחבלים פנו לבית המשפט העליון לבג"צ והוא נעתר להם? תגיד, ביהודה ושומרון שאתה מגן עליהם, יש בית משפט עליון? יש בג"צ.? תענה?

"תנועה אחת לא נכונה – וזכויותיך נשללות ממך. ישראל מכשירה באופן שיטתי חוקים הנוגדים את מועצת זכויות האדם…", חירטט אלעד. באמת? תנועה אחת? מעבר לעבודה שחכם סידי היה שם כל השירות הצבאי שלו וברור שזה לא מדויק, זה בדיוק הפוך. תושב שטחים יכול לעבוד כאן ולהסתובב כאן אם קיבל אישור. אני או אפילו אתה, כן אתה, יכול להסתובב בשטחים? אחרי תנועה אחת לא נכונה יחסלו אותך. בלי למצמץ ובלי להתחשב במה שאתה אומר. מבחינתם אתה יהודי. זהו. מבחינתך? לא נראה לי.

יש עוד מבית היוצר השקרי: "ישראל הכריזה על 20% משטח הגדה כאדמות מדינות, ומתעקשת שכל המעשים האלה חוקיים גם תחת החוק הבינלאומי. למרות ההסכמה הבינלאומית שההתנחלויות אינן חוקיות…". ברבר אלעד

בטוח? על איזו הסכמה אתה מדבר? מבחינה משפטית בינלאומית כבר ציינו שלעולם לא הייתה שם ריבונות. עצמאות. אז זו הסכמה שלך עם שונאינו. אבל חכם סידי מבין שאתה רוצה שנוותר על גושי התנחלות כמו אריאל, גוש עציון. מקומות שגם גדולי אויבנו מבינים שזה לא יקרה. הבנתי. אתה מהמחמירים. אתה רוצה שישראל תחזור לקווי 48? רק לדעת? תתקדם, זה לא יקרה.

"בצלם פועלת 27 שנים כדי לתעד חיי פלסטינים. אנחנו נלחמים בהפרות של זכויות אדם. המשימה של בצלם היא לספר לציבור הישראלי כיצד חיים הפלסטינים….". הוסיף אש אלעד. בחייאת? את זה אתה יכול לחרטט באו"מ לאירופאים הסתומים, שאנשי יהודה שומרון ועזה חוגגים כשמתרחש פיגוע אצלם ובאירופה עוד מצדדים בהם. לנו אל תמכור את ה"בולשיט השקרי" הזה.

בוא תגיד בבקשה מאיפה הכסף שאתה מקבלים למימון? למה אתם נלחמים נגד חוק העמותות, שחייב אתכם להגיד מאיפה הגיע הכסף? כי נגלה שהוא מגיע מגורמים אנטי ישראלים, שלא לומר שחלקם אפילו על גבול היציאה מהחוק?

עלאק מתעדים את חיי הפלסטינאים. הייתי שם. אתם וכלומניקים שכמותכם (האמת יש לי קללות נוראיות מזה בראש), מחלקים מצלמות לתושבי שטחים, משלמים להם לפי סרטונים שמביאים, שאת רובם המכריע הם מביימים ויוצרים בעצמם. מביאים ילדים שיתגרו בחיילי צה"ל או נשים, מצלמים את זה ושולחים אליכם. אתם לא בעד שמירה זכויות אדם, אתם בעד פגיעה בזכיות מדינת ישראל. זו בעיניי הבגידה.

"ישראל לא יכולה לכבוש אוכלוסייה ולהכריז על עצמה כדמוקרטיה…". לא עוצר אלעד. תגיד יא חתיכת… אני לא רוצה להגיד מה. איפה יש במזרח התיכון עוד דמוקרטיה מלבד ישראל? האם אתה חולם להגיד את הדברים האלה באחת המדינות באזור? או אולי ברמאללה, או חברון, או ג'נין. רק תצייץ נגדם תעלם. ואתה עוד יוצא נגד הדמוקרטיה היחידה באזורנו.

"אנחנו צריכים את עזרתכם… מועצת הביטחון של האו"ם חייבת לפעול, והזמן הוא עכשיו…". קשקש אלעד. הצחקת אותי. אתה פונה לאו"ם שיעזור נגדנו פה. ומה עם סוריה? מה עם כל מי שפונה נגד החמאס בעזה ונרצח? מה עם סעודיה, שם אין זכויות בכלל, שלא לדבר על מדינת שומרת הזכויות איראן. שיתחילו שם. אבל אתה פחדן. איתם לא תתעסק. רק איתנו.

"אני אזרח של המדינה הזו, זה ביתי, חייתי את כל חיי במציאות הזו…". סיים למזלנו אלעד. בסדר… אתה אזרח המדינה הזו. לא טוב לך? עוף מפה! הבנת? תודה.
אגב, חוק האזרחות התשי"ב-1952 יש הוראה המאפשרת לשר הפנים לשלול את אזרחותו של מי שעשה מעשה "שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל". נכון, "הפרת אמונים" כוללת מעשה טרור (על פי ההגדרה הרחבה שבחוק מימון טרור), בגידה וריגול חמור וכן קבלת אזרחות או מעמד של תושב קבע בארץ אויב. אבל האם אין פה בגידה במדינה? באזרחיה? האם דבריו לא הופכים אותנו ללא רצויים עוד יותר בעולם (שמעדיף כנראה מדינות טרור על פני מדינה דמוקרטית?). מהממשלה שלנו אני לא מצפה לכלום. בכל הנוגע לדברים האלה.. היא אימפוטנטית מידי. מילה קשה מידי לטעמכם? המילים של חגי אלעד קשות יותר.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

תאריך היעד הוא 8 לנובמבר

חכם סידי מחכה בקוצר רוח לנובמבר, אם נדייק ביום שלישי, ה-8 בנובמבר. מחכה ומתפלל שעד אז לא יהיה גרוע יותר. למה אני מתפלל? כי אני מחכה כבר לבחירות בארה"ב, שבהן תגיע לסיומה תקופת כהונתו של הנשיא אובמה. עד כמה זה יזיק לישראל, עוד תלמד ההיסטוריה. בואו נגיד שפצצת האטום האיראנית, שקיבלה אישור בתקופה אובמה, תיזכר לו לדיראון עולם.

אבל אני רוצה להתייחס לנקודה אחרת אותה יצר אובמה באזורנו, נקודה שעלולה לפגוע בנו בהיבט נוסף. הנה ידיעה שפורסמה בסוכנות הידיעות הבריטית רויטרס: "רוסיה מעצימה את נוכחותה הצבאית בסוריה…". מניתוח של סוכנות רויטרס עולה כי רוסיה הכפילה את משלוחי הנשק לסוריה. היא משגרת עתה חיילים, מטוסים, ספינות ומערכות נ"מ מתקדמות. ההיערכות החדשה של הצבא הרוסי בסוריה היא המשמעותית ביותר מאז הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לפני כשבעה חודשים, על הסגת חלק מכוחותיו מסוריה. בין היתר הכניס הצבא הרוסי לשימוש סוללת טילי נ"מ מתקדמת מדגם S-300 שתאפשר לה שליטה טובה יותר במרחב האווירי הסורי, וגם אולי תרתיע את ארצות הברית מהגברת פעילותה הצבאית באזור.

מבחינת ישראל מדובר בסכנה גדולה. אומנם מי שקורא את הידיעה יכול לקבל את הרושם כאילו רוסיה דואגת לשמירת שלטונו של הנשיא בשאר אסד מפני המורדים, אבל בעצם מה שהיא עושה, היא מחזקת את כוחה כאן ובמילים אחרות, מהווה איזו שבירת מאזן כוחות במזרח התיכון.

אם עד היום התרגלנו שלישראל יש את הכח הצבאי הגדול באזור ובוודאי השליטה באוויר, עכשיו רוסיה, נכנסת חזק לתמונת המזרח התיכון ומפרה את המצב. אנחנו כבר לא מתמודדים מול סוריה השבורה שאינה כבר מדינה, אנחנו מתמודדים, בוודאי באוויר, מול המעצמה הרוסית. טילי ה-S 300 יכולים לפגוע במטוסי חיל האוויר הישראלי, בישראל יודעים את זה ונזהרים. לכן לאחרונה כמו שכבר כתבנו פה, נתניהו רץ לקרמלין. שלא לדבר על העובדה שרוסיה כמעט בגלוי מנסה להרתיע ולהזהיר את ארה"ב, לבל תתערב באזורנו. מבינים? ארה"ב שהייתה הדומיננטית באזור, מאוימת על ידי רוסיה, שתחשוב לפני שהיא פועלת פה. אוי אובמה, כמה שההיסטוריה תשפוט אותך. חבל שרק היא.

לרוסיה, בניגוד לארה"ב, חשוב להישאר במזרח התיכון. אותו מזרח תיכון שנראה כי אובמה ויתר עליו (ומיד נתייחס לזה). אסור לשכוח שבנות הברית של רוסיה, הן קודם כל ולפני הכל, אירן, סוריה וחיזבאללה, מדינה וחצי וארגון טרור, שרוצים בהשמדת ישראל. אולי רוסיה לא רוצה, אבל בנות בריתה בוודאי שכן.

הגופים הללו, שמקבלים עכשיו תמיכה מרוסיה, פומבית (בוודאי לאחר הסכם הגרעין הכנוע של ארה"ב עם איראן), רוצים לפגוע בישראל וביהודים בכל הזדמנות ובכל מקום. התמיכה הגדולה והגב הרחב של רוסיה ופוטין מבחינתה, הם בדיוק הדבר הנכון. אנחנו מחפשים את הגב הרחב של ארה"ב, אבל אובמה "ברח" מפה והשאיר אותנו עם הגב שלנו. או במילים פשוטות, לבד… למזלנו, אולי אנחנו לא עם גב רחב כמו רוסיה, אבל גם אותנו צריכים לקחת בחשבון. אפילו רוסיה. והיא לוקחת.

אובמה ממניעיו החליט לוותר על האזור. הוא כאמור הותיר את האזור לידי פוטין, רוסיה ושותפותיה אויבות ישראל. לא נכנס למניעים שלו, לא נשפוט אותו, למרות שמגיע לו. ההיסטוריה כאמור תעשה זאת. אבל לנו חשוב שזה ישתנה ומהר. חכם סידי מתפלל (עכשיו בדיוק הזמן על פי היהדות להתפלל, לא?) שעד ה-8 בנובמבר, אז יהיו בחירות בארה"ב ויכנס נשיא או נשיאה חדשים, שיתערבו יותר באזור ויחזירו את ההרתעה האמריקאית במזרח תיכון. זה חשוב לארה"ב, חשוב לעולם וחשוב לנו. מאוד חשוב לנו.
אני לא צופה שיהיה איזה שינוי קיצוני עד אז. אבל אין לדעת, גם אויבותיה של ישראל יודעות שלאחר הבחירות בארה"ב, לא בטוח שתהיה להן החופשיות לעשות כרצונן במזרח התיכון (כולל פשעים נגד האנשות, בוודאי בסוריה, אבל לא רק. איפה האו"ם?), והן אולי ירצו להישג צבאי שישנה עובדות בשטח, לפני כניסת נשיא/ה חדש. קשה להאמין, אבל לא בלתי אפשרי. בוודאי שיש להן חסות רוסית.

לנשיא/ה החדש שיכנס לתמונת המזרח התיכון תהיה עבודה קשה. מי שייבחר/תבחר, אם ירצה בזה כמובן, יהיה חייב לעשות שינוי של 180 מעלות מול רוסיה וזה לא יהיה פשוט. יהיה קשה מאוד לתקן את הטעויות של אובמה כאן. הוא או היא, חייבם להחזיר את רוסיה לגודלה ולמימדיה העיקריים, "שחקן משנה" במזרח התיכון ולא "שחקן ראשי", כפי שהתרגלו בשמונה השנים של תקופת אובמה. נכון יהיה קשה, אבל מבחינת ישראל כמו שזה נראה עכשיו, יותר גרוע לא יכול להיות. אבל לכו תדעו.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

מזרח תיכון חדש, זה מה שהוא רצה. מזרח תיכון חדש…

תראו, חכם סידי יודע שהרבה מילים נשפכו על שמעון פרס זכרו לברכה. האמת, האיש ראוי להן, במיוחד עשייתו בעשורים האחרונים. נזכור לו כמו כל העולם, את המאמץ הבלתי נלאה שלו להשגת שלום. גם אם לפעמים המחיר היה יקר. שלו וגם שלנו.
אבל אני רוצה לדבר על היבט אחר בנושא שמעון פרס, ראש הממשלה השמיני והנשיא התשיעי שלנו. היבט שלא קשור לפועלו, אלא היבט שקשור דווקא אליו בעקיפין, לאחר לכתו. משהו שמקומם כל אחד, אם הוא ממעריצי פרס, או ממבקריו. חכם סידי מדבר על ההתנערות של חברי הכנסת הערבים מפרס והחרמת ההלוויה שלו. אנשים שהכינוי חבר כנסת מבייש את הכנסת ואת הציבור ששלח אותם לשם.

תראו, אני חייב להגיד כי אני לא במחנה פרס, אבל הערכתי את האיש מאוד. כמו כל אזרח בר דעת במדינה. פרס, כמו כל מנהיג אחר, עשה דברים שצלחו ולא צלחו. מה שנקרא החלטות היסטוריות והיסטריות (כמו שם ספרו של פרופסור הר-סגור ז"ל).
לא רבים יודעים, אבל הוא הקים את ההתנחלות הראשונה, אלון מורה, גם אם כפשרה. הוא היה בין מקימי הכור בדימונה, שהביא לביטחון המדינה. פעל לייצוב המשק ומאבק באינפלציה הנוראית של תחילת שנות השמונים. הוא גם היה זה שהביא את הסכם אוסלו ויש המכנים אותו "אסון אוסלו", שבו ערפאת וחבר מחבליו, נכנסו לתוך ארצנו. מה שעשה עשה מתוך אמונה שכך צריך להיות. דרכי לא דרכו (במיוחד בעניין אוסלו), אבל אני מכבד אותו. בעצם בלי אבל.

עכשיו הסעיף שלי עולה דרגה. בשנים האחרונות פרס נחשב בארץ ובכל העולם, כאיש שלחם למען השלום באזורנו, למען "מזרח תיכון חדש" וקידום ערביי ישראל. אין מדינה ובירה בעולם הדמוקרטי, שפרס לא התקבל בה בכבוד השמור למלכים ולראשי מעצמות. ממש בכל מקום. אבל מסתבר כי רק בבית ועוד מאלה שפעל למענם, הוא זוכה לזלזול שלא לומר חילול כבוד המת.

חברי הכנסת הערבים, הודיעו לאחר פטירתו של שמעון פרס כי לא ישתתפו בהלווייתו (לפני שתגידו שאבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינאית בחר כן להשתתף, אגיד שזה בלחץ הצרפתים. נקודה. סימן קריאה! אבל ממנו אני לא מצפה לכלום).

כך כתב איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת של ערביי ישראל בכנסת. עודה, אגב נחשב למתון ברשימה: "הזיכרון של פרס בציבור הערבי הוא אחר מהנרטיב שדובר בו בימיו האחרונים, ואני מבין שמסרים מורכבים כאלה קשים לשמיעה רגע לאחר פטירתו של אדם". עודה הוסיף כי "לזכות פרס עומדות חתירתו לשלום ועמידתו לצד הציבור הערבי בשנות התשעים", אך ציין כי אותו ציבור מתנגד "לביטחוניסט של הכיבוש ובניית ההתנחלויות", שלדבריו, "הביא את הגרעין למזרח התיכון ולצערי גם כנשיא בחר לתמוך בנתניהו ובמדיניותו". אתם הבנתם? לא חכם סידי שואל, אתם הבנתם? הוא ביטחוניסט מידי בעיני עודה ובעיני חבריו. ביטחוניסט זה אחד שדאג לביטחונה של מדינת ישראל. על זה בעיניהם הוא פסול. תגידו, מה יהיה, מה? באמת מה? כמה אפשר לספוג? האשמה של פרס בעיניי מי שמייצג את המגזר הערבי הוא, שפרס דאג לביטחונה של מדינת ישראל. מי ששומר על קיומה של המדינה הוא בעצם בעיניהם פושע. אני לא מדבר על מדינות ערב, שם ביקרו את פרס וקראו לו רוצח ושכחו כמה נלחם פה בישראל על השלום איתם (הם בעיניי אפסים. נקודה. וגם בלי נקודה). אני מדבר על הערבים בישראל. על נציגי המגזר הערבי.

יש שתי אופציות. או שאותם ח"כים לא מייצגים את הציבור ששלח אותם (ואני מקווה שזה כך). או שהציבור ששלח אותם לא רוצה באמת שלום. אני לא יודע… דבר אחד ברור, הדברים של עודה ואנשיו רק מרחיקים עוד יותר את הציבור שהם מייצגים מיתר הציבור היהודי בישראל וחבל. זה לא יקדם אותם לשום מקום. ההיפך, אנחנו בבעיה. החברה הישראלית כולל המגזר הערבי. כי זה רק מגדיל את השסע הלאומי. את הקרע.

מה רוצים חברי הכנסת האלה? שאף אחד לא ידאג לביטחון המדינה? שנלך מפה? מחר בלילה בחלומות ובסיוטים שלכם. אנחנו פה לנצח נצחים. ואם פרס ביטחוניסט מידי עבורכם, אז עבורנו הוא סמל. בדיוק מה שאנחנו. מצד אחד מבקש שלום, אבל מצד שני מגן על המדינה היחידה באזור שמדברת בכלל על שלום. האמת, נמאסתם. בעיניי מי אתם רוצים לשאת חן, בעיניי אויבי ישראל? בעיניי חמאס? שאגב הם רואים בכם גם אויבים כי אתם נהנים ממה שהמדינה הזו נותנת לכם.
אח"כ אנחנו שומעים שבמשחק כדורגל של אחי נצרת, האוהדים שלהם שורקים בוז בזמן דקת הדומיה לזכרו של פרס, לזכרו של האיש אולי היחיד שחלם על מזרח תיכון עם שלום. זה לא הגיע מגרונם, זה הגיע מקולכם.

ולכם חברי הכנסת הערבים אני מאחל עוד שנים רבות של ביקורת תחת דגלה של מדינת היהודים. "אם תרצו אין זו אגדה אמר הרצל". ואם לא תרצו, סלאמת.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

מירי רגב צודקת. מי שרוצה לשמוע דרוויש שלא יבקש תמיכה ציבורית

חכם סידי עצבני, אוי כמה שאני עצבני. אנחנו פה בתוכנו כבר התבלבלנו מי הוא אויב ומי לא. התבלבלנו לגמרי. מה שמירי רגב עשתה בטקס פרסי אופיר, הוא תעודת כבוד לה ולנו, גם אם עשתה את זה בתזמון ובכוונה, אני גם לא הייתי חוזר ולמחרת מחזיר להם את הצ'ק.

טוב טוב, בגלל העצבים לא עשיתי סדר. אז חכם סידי עושה עכשיו סדר. ואל תכעסו אם מידי פעם אני מקבל את הסביבון המפורסם שלי. לפני שבוע נערך פה באשדוד, כן כן פה, טקס "פרסי אופיר", שזה טקס האוסקר של הסרטים הישראלים. אחת ההופעות במהלך הטקס הייתה של היוצר יוסי צברי והשחקן תאמר נפאר, מופע שכלל קטע קצר משירו של מחמוד דרוויש "תרשום, אני ערבי" שחלק מהמילים הם: "בשרו של הכובש יהיה לי למאכל". בתגובה, נטשה שרת התרבות והספורט מירי רגב את האולם במחאה, ולאחר מספר דקות חזרה לאולם ועלתה לבמה כדי להעניק את הפרס לסרט הטוב ביותר. נאומה עורר מהומה באולם, וחלק מהנוכחים עזבו את המקום. חלק אחר החל לצעוק לה בוז והגדיל לעשות איזה שחקן (שלא אזכיר את שמו, כי הוא כלומניק בעיניי ולכלומניק אין שם), אפילו רצה להגיע אליה בכדי להביע את דעתו מעל הבמה. אין דין ואין דיין.

לחכם סידי זה נמאס. מספיק כבר. התבלבלנו מה זה? מספיק כבר עם כל הפלצנות הזאת, של בכח, להאדיר את האויב. התבלבלנו. מוחמד דרוייש ושכמוהו הם האויב שלנו. לא החייל אלאור עזריה, שבעייני אותם כלומניקים שצעקו על רגב, הוא האויב. קצת התבלבנו. אבל יותר מזה. אם אתם בעד מחאה נגד ישראל? אם אתם בעד האדרת שם של משורר שמצטט מוות ליהודים, במילים אחרות (וכי מה זה לאכול "מבשר הכובש"), אין שום בעיה. אבל יקיריי (סליחה איזה יקיריי ואיזה נעליים), אל תבואו לבקש כספים מהמדינה, שהרגע יצאתם נגדה ונגד נציגה שפויה שלה, כן היא השפויה, השרה רגב, שלא מתבלבלת כמותכם ימי הוא האויב.

אני אקח את זה עוד צעד. מוחמד דרוויש כתב את השיר "תרשום אני ערבי", אותו שיר שבחרו בו כאקט אומנותי (כאילו אין מספיק יוצרים ישראלים שאפשר היה לצטט מהם), שבו כתובות השורות האלה על "הכובש", בשנת 1964. מבינים 1964! למי ששכח ישראל נכנסה "למה שמכנים שטחים" יהודה שומרון, עזה ב-1967? אז מה אתם מבינים מזה? בעיניי אותו דרוויש, שאתם מצטטים ותומכים בזכות להשמיעו!! אנחנו כובשים בכל הארץ. לא רק יהודה ושומרון. אז יואילו האדונים הנכבדים שיצאו נגד מירי רגב,וקראו לה בוז ועוד מילות גנאי, כי העזה להביע את דעתה האמיתית והצודקת בנושא, להזיז את ישבנם ולעוף מהמדינה, כי על פי אותו דרוויש, הם כובשים, גם בתל אביב, גם בחיפה, גם בדימונה וגם בכרמיאל. בכל מקום.

השרה מירי רגב עוד הייתה אח"כ עדינה ואמרה כי "נחצו כמה קווים אדומים", וכינתה את התנהלות חלק מהקהל "בריונות מילולית". מירי יקרתי, זו לא בריונות, זו עבריינות. לנסות להגיע בכח לשרה במדינת ישראל, זו עבריינות. אבל אני אוסיף עוד דבר. לאותם אנשים שיצאו נגדך, יש סובלנות וזכות דיבור, כל עוד זה מדובר בדעה שלהם. למי שיש דעה אחרת, אסור מבחינתם להשמיע אותה. דמוקרטים בגרוש. מירי יקרתי, יש לי לפעמים ביקורת עלייך, אבל את משמיעה את קול העם. אז תמשיכי. את לא צריכה את אישורם לדברייך. אנחנו, רובנו, מקשיבים לך. מקשיבים בקשב רב.

תגידו, מה קרה לנו? ממתי השתגענו? ממתי איבדנו את הקשר למציאות? הלו, גם אם מירי רגב ושוב אגיד, גם אם היא עשתה את הצעד בתיזמון והדוברת שלה צילמה איך היא עוזבת, בזמן השיר של השניים, ובו ציטוטי דרוויש, אני במקומה לא הייתי חוזר והייתי מודיע לכל אותם תומכים, כי את הצ'ק והתמיכה ממשרד התרבות והספורט, הם יכולים לאסוף ממשרד התרבות הפלסטינאי, בעזה או ברמאללה במוקטעה אצל אבו מאזן.

רק מילה אחת. שם לא התבלבלו מי הוא האויב, שם גם אתם, חובבי "דרוויש", נחשבים אויב. אתם אולי תגיעו לעזה ולרמאללה, אבל לא בטוח תחזרו. די, הגיע הזמן להפסיק עם זה. גם אני בעד דמוקרטיה וגם אני בעד חופש ביטוי, אבל לא מלא באי דיוקים ולא כזה שמעודד את האויב שלי… לאכול מבשרי… אני מבטיח לא לאכול מבשרו של דרוויש (יודע יודע הוא כבר לא בין החיים. לא נורא) ושכמותו שקוראים לחיסולנו.. כי הם פשוט לא כשרים.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

להעמיד לדין על הטרדה מינית מי שמפיץ תמונות אינטימיות באינטרנט

המקרה של שדרית הספורט שרון פרי, רק העלה לסדר היום הציבורי, את הקלות הנוראית והבלתי נתפסת של העלאה לרשת החברתית תמונות אישיות ובעיקר אינטימיות של אנשים אחרים, שזו פגיעה קשה מאוד. פגיעה נפשית שלוקח זמן להתאושש ממנה, לפעמים גם לא ללא הצלחה.

סיפור העלילה בנוגע לשרון פרי ממש בקצרה. תיקה של שרון פרי נגנב ובו מכשיר הסלולר האישי שלה. תמונות אינטימיות שלה שצולמו במכשיר הועלו ע"י הגנב מחשבון האינסטגרם שלה והופצו ברשת.
רגע לפני שחלק מכם יגידו, מה היא מחזיקה תמונות אינטימיות בנייד שלה? יענה החכם: "מה אכפת לכם? הרי זה הדבר האישי שלה, תרצה תעשה מה שבא לה. היא לא עושה את זה בפומבי, אז זה לא עניינו של אף אחד". אחרי שהסכמתם איתי… נתקדם.
חכם סידי מבין שהשר לביטחון פנים, גלעד ארדן (בעיניי שר פרווה כזה, "טפלון", שמתקדם מבלי לעשות משהו משמעותי, אלא אם כן קסדה על הראש כשאתם עם אופניים משמעותיים לכם? ומי נוסע בנינו המבוגרים עם? האמת. אף אחד. נכון), רוצה לקדם חוק להענשה גדולה יותר למי שמפיץ תמונות אינטימיות של אחרים.

חכם סידי לא יושב בכנסת ולא צריך לחכות לכל העולם ורעייתו שיאשרו. חכם סידי הוא איש של החלטות פה אחד, הפה שלי. אני לא צריך לקדם משהו עד שיפורסם, לא צריך לקדם חוק. אומר את שלי כאן ועכשיו. אז בבקשה זו דעתו של החכם: כל מי שמפיץ תמונות אינטימיות של אנשים אחרים, שיישפט כמי שעשה מעשה מגונה או הטרדה מינית. זה רצח, של הנפש. לא מקנא בשרון פרי, או בבנה בן ה-14, על מה שהם עוברים היום. כי גנב בן של גנבים (כנראה כל המשפחה שלו גנבים…), לא רק גנב לה את החפצים האישיים, אלא גנב לה גם את הפרטיות, כשהפיץ את תמונות. נותר לקוות שיתפסו אותו וישמש כסמל. שיישב קצת ויאבד את האינטימיות שלו. פרי קראה לזה "אונס וירטואלי", אני הייתי מוריד את המילה "וירטואלי". עד כדי כך. הנפש פגיעה לא פחות מהגוף… לפעמים יותר.

חכם סידי רוצה להפנות אתכם לאנשים קצת, ממש קצת (בציניות, בציניות) יותר חכמים ממנו. חכמנו זיכרונם לברכה, או בקיצור העממי חז"ל. בסדר נזיקין, מסכת אבות ג, יד נכתב: "המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק בעולם הבא". או במילים פשוטות יותר, מי שגורם לחברו להחוויר מעלבון, מי שמעליב אדם לפני אחרים, לא יזכה למנוחה בעולם הבא. הבנתם? תודה. אין לו חלק בעולם הבא. עד כדי כך החמירו חכמינו עם צנעת הפרט ואז לא היה אינסטוש, פייסבוש ושאר מרעין.

למה לחכם סידי יש הרגשה, שאם אותו גנב היה יודע שהוא עלול לשבת על המעשה בכלא, הוא היה נמנע ממנו. הוא היה חושב תשעה מאות פעם (חשבתם אכתוב אלף, לא?) לפני שהיה עושה את המעשה. אין מה לעשות הענישה היא גורם מרתיע. לא לכולם, אבל לרוב. יישב נא האדון בכלא על המעשה, כי הוא "רצח" נפש ועכשיו שיישפט לא רק בעולם הבא, אלא גם בעולם הזה. ויפה שעה אחת קודם.

האירוע של פרי, העלה את הנושא לתודעה הציבורית וטוב שכך. אולי המעשה של מי שבא לקלל, עוד ייצא מבלי שיירצה, סוג של "מברך". כולם דנו ודנים בנושא בגלל המקרה של פרי, כולל החכם בשורות אלה. אבל מה עם מאות ואלפים ואלי יותר של מקרים, של פחות "מפורסמים", מזה של פרי, שבהם כל אקס ואקסית, חבר או חברה, כל מכר או מכרה, או סתם אנשים, שהתווכחו, רבו, כעסו, קינאו והגיעה אליהם תמונה של "יריבם" בצורה אינטימית, מיד פרסמו אותם? חסרים מקרים, פה בארץ "חמדת אבות", של צעירים צעירות וגם מבוגרים שכמעט פגעו בעצמם, בגלל שמישהו החליט להפיץ תמונות אינטימיות שצילמו בזמן אחר ובמקום אחר ובסיטואציה אחרת?

אבל יודעים מה? חכם סידי רוצה להפנות אצבע מאשימה גם אל כולנו. הרי אותו עבריין, שגנב והפיץ את התמונות, העביר את זה למישהו, שהעביר לאחר, שהעביר לבא בתור וכן הלאה. אם אנחנו, היינו עוצרים רגע ולא מעבירים האלה. עוצרים את השרשרת אצלנו, זה לא היה ממשיך. אבל כולנו הסתכלנו "במציצנות" והעברנו הלאה עם תוספת בסגנון…"תראה מה שלחו לנו"? אז אם אנחנו היינו שולחים לשולח הודעה בנוסח: "אל תעביר לי דברים כאלה". תאמינו לחכם סידי שזה היה נעצר שם. לא עניינה את אף אחד מאיתנו בקשתה של שרון פרי: "אל תעבירו. תמחקו". חלק אפילו בוודאי גיחך לנוכח בקשתה. אבל יקיריי, יש אבל. בעצם תמיד יש אבל…

אל תשכחו לרגע. לכל אחד מאיתנו יש משהו אינטימי איפשהו, מתישהו. כדאי, מאוד כדאי, שננהג בתמונות של אחרים, שמגיעות אלינו, כאילו היו אלה תמונות שלנו. מי יודע, מחר אלה יכולות להיות באמת התמונות שלנו…


תוכנית הבוקר עם שי מלול

הדוקטור מכחיש השואה מהרשות הפלסטינאית

מישהו צריך היה להגיד את זה מזמן. בודדים מדברים על זה ממש. מזכירים, אבל מיד מוסיפים שהוא לא התכוון בדיוק לכך. אבל אתם כבר מכירים את חכם סידי, אני לא אתן לזה לעבור ככה. יו"ר הרשות הפלסטינאית, אבו מאזן, מחזיק בתואר דוקטור בהכחשת שואה. נקודה. סימן קריאה. זה הפרטנר שלנו לשלום. נו באמת. איזה שלום ואיזה…

יודעים מה, בואו, החכם ייתן לכם כמה ציטוטים, ככה על הפינצטה מספרו, "הפנים האחרות: הקשרים החשאיים בין הנאציזם לציונות". השם מספיק, אבל קבלו בבקשה ציטוט מהספר של העלאק דוקטור. בבקשה: "דוד בן גוריון והתנועה הציונית שיתפו פעולה עם השלטון הנאצי, ובן גוריון והיטלר אף היו חברים טובים". תגידו, זה אמיתי? הוא אומר במילים פשוטות שראש הממשלה ושר הביטחון הראשון היה חבר של היטלר. חבר של היטלר. רגע אל תיפלו מהכיסא. יש גרוע מזה.

אבו מאזן מציג את אדולף אייכמן כמישהו שנעשה לו עוול, שנחטף על ידי המוסד רק בגלל שעמד לחשוף לעולם את המזימה הציונית עם הנאצים ולו עצמו אין שום קשר לשואה. אייכמן, אחד מראשי הפיתרון הסופי של בעיית יהודי אירופה, מהאחראים לתאי הגזים ולהשמדה ההמונית, נתלה לפי אבו מאזן רק בכדי שלא יגלה את הקשרים בין הציונות לשואה. תגידו, מה זה? איך אפשר לכתוב את זה בכלל.

רגע חכו, עוד רגע בבקשה. עוד קטע אחד מהספר וזהו, אבל חתיכת קטע. מההקדמה שלו לספר, אותו כתב ב-1982: "נראה כי האינטרס של התנועה הציונית לנפח את מספר הנרצחים במלחמה נועד (להבטיח) הישגים גדולים. הדבר גרם לה לאשר את המספר (שישה מיליון), לקבע אותו בדעת הקהל העולמית ובכך לעורר יותר ייסורי מצפון ויותר אהדה כלפי הציונות באופן כללי. מלומדים רבים התווכחו בשאלת המספר שישה מיליון, והגיעו למסקנות מביכות לפיהן כלל הקורבנות היהודים מסתכם במאות אלפים…". זה כבר מוציא את האדם הנורמאלי, וחכם סידי לא נורמאלי מהדעת. המצאנו את המספר 6 מיליון. זה שקר מבחינת אבו מאזן. זה פחות, הרבה פחות.

ותגידו לי עם האיש הזה, אנו אמורים לשבת לעשות שלום? עם איש שאת התואר שלו ד"ר, תואר שלא מגיע לו, הוא כתב על הכחשת שואה. על כתיבה שהיהודים המציאו נרצחים ומספרי נרצחים ושיתפו פעולה עם הנאצים? אני באמת שואל שאלת תם. כל מי שאומר שהוא פרטנר לשלום, באמת חושב שאיש כזה הוא פרטנר? אני שואל. בעצם אני כבר אומר. לא קרוב אפילו לפרטנר, לצערי, אויב.

עכשיו תשאלו עוד שאלה. מי נתן לו את התואר דוקטור על נושא כזה של הכחשת שואה. באמת, מי? אז התשובה היא "המכון לחקר המזרחנות במוסקבה". עכשיו חכם סידי ייתן לכם עוד פאזל קטן והכל יהיה מושלם. אבל תבטיחו לי שתשבו כי באמת זה ימוטט אתכם.
רק השבוע פרסם הערוץ הראשון כי אבו מאזן היה סוכן של הרוסים במשך שנים רבות. זה מה שפורסם בערוץ הראשון, שלא תגידו שחכם סידי הגיע עם דעה מוקדמת על אבו מאזן, הד"ר בכאילו. המידע עלה מתוך מסמכים שהביא עמו עריק הסוכנות, וסילי מיטרוחין למערב, ונפתחו לראשונה לציבור לפני כשנתיים. בין המסמכים נמצאת גם רשימה משנת 1983 ובה שמותיהם של מקורות, סייענים וסוכנים פלסטינים של הק-ג-ב בדמשק. במסמך מצוין במפורש שמו של יו"ר הרשות תחת שם הקוד "קרוטוב", חפרפרת.

אתם מבינים? האיש הוא גם מכחיש שואה, גם היה סוכן רוסי, נגד ישראל וארה"ב (כן, כן ארה"ב, שמישהו יתעורר שם, אבל הם מיד יקשקשו משהו דיפלומטי וימשיכו האלה, האמריקקים האלה…). לאיש הזה אנחנו צריכים לתת את שטחי הרשות והוא ידאג שלא יהיו משם טילים, או חדירות ופיגועים. כן, בדיוק האיש הזה, שמשווה בנינו לבין הנאצים.

עכשיו תארו לכם שמישהו בישראל היה מעז לדבר, לא לכתוב, שהנאצים והפלסטינאים הם אותו דבר. נניח ראש הממשלה נתניהו. מה היו עושים לו כל העולם ואשתו. פה מאחר וזה הפלסטינאים, הכל מותר והכל עובר בשקט.

אז חכם סידי לא עושה חשבון למי שקורא לציונות נאצים. מי שקורא לנו נאצים, הוא בעצמו כזה. מי שמכחיש רצח של מיליון וחצי ילדים בשואה, לא ראוי לעמוד בראש מדינה, בוודאי לא מדינה שאיתה נעשה שלום. חכם סידי לא עושה שום הנחות בעניין הזה. אבו מאזן, הדוקטור מכחיש השואה, לא ראוי להיות מנהיג הפלסטינאים ומנהיג בכלל.

ותרשה לי אבו מאזן לסיים בציטוט: "תנועת החופש הערבית במזרח התיכון הינה בעלת בריתנו הטבעית…". את זה אמר היטלר. אז לך תכתוב על זה עבודה עכשיו…


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אין אור בקצה המנהרה

רגע, בעצם חכם סידי בהחלט מבין שהעולם התהפך פה ביום ראשון האחרון. מריבה בין שר התחבורה ישראל כץ, לבין ראש הממשלה, האדון בנימין נתניהו, או ההפך, על עבודות התשתית ברכבת ישראל (של ישראל לא של האמא שלהם) בין חיפה לתל אביב, שיבשה את כל תנועת הרכבות ת"א צפונה ומחיפה דרומה. כל מי שהיה צריך להגיע לשם, לא הצליח. פשוט מדינת עולם שלישית.

הויכוח כמה לא מפתיע החל לאחר שכבר פורקו פסי הרכבת והעבודה תוכננה לשבת. אבל נתניהו החליט שהוא לא מסכים. אם זה היה בגלל שמירת השבת, החכם עוד היה מבין (לא לגמרי, אבל היה מבין). אבל זה היה בעיקר בגלל אגו. והרבה. ההחלטה הייתה ברגע האחרון. כץ אמר א' נתניהו אמר ב', ואנחנו נשארנו עם ג' (למרות שרציתי לבחור אות אחרת, השביעית…).

חכם סידי לא נכנס לעניין הזה, מי אשם, כץ, נתניהו, או שמירת השבת. העובדה הפשוטה היא שאפשר היה הכל לסדר לפני, מאורגן. להכין מבעוד מעוד תוכנית חלופית. אבל היה פה משחק של אגו בין שני מנהיגים עלאק, שהחכם חושב שהמילה מנהיג גדולה עליהם, לפני הדיאטה של כץ, או התוספת במשקל של נתניהו. שני בעלי אגו, אשר נתנו לאגו שלהם לשבש מדינה שלמה ויצאו צהובים מבושה כמו בננות. רפובליקת בננות.

אהה זה לא אגו? אז למה נתניהו אמר את הדברים הבאים? "ככל הנראה, כץ מנסה לצבור נקודות בקרב הציבור הרחב שאינו מצוי בפרטים על-ידי חילול שבת שייצור משבר עם החרדים. השר כץ מעצים את המשבר שהוא יצר במו ידיו…". לא אגו? סופר אגו. אבל מה אכפת להם. הם ברכבת לא נוסעים.. גם לא באוטובוס… גם לא בפקקים. אתם? תתקעו מצידם. מי אתם בכלל? נועדתם לשרת אותם, לא ההיפך.

חכם סידי מבין שזו אולי הרכבת של שניהם לדרך ללא מוצא. אבל לעם היושב בציון יש זיכרון קצר, קצר יותר ממסילת הרכבת בין בנימינה לתל אביב. יבוא נתניהו יקשקש כמה מילים על הערבים, הקלפיות ונוהרים (בוודאי שנוהרים באוטובוסים, לא ברכבת. היא לא בשימוש) וכולכם תצביעו עבורו. לעוד קדנציה משובשת, ולא רק על הפסים.

אל תתבלבלו. חכם סידי ימני בן ימני. אבל הגיע זמן שינוי. דווקא מישהו מתוך הימין שיישנה (השמאל כל עוד ימשיך להתעקש על שלום עם הרשות הפלסטינאית, שכל רצונה לראות במחיקת ישראל, לא מוכן עדיין לשלטון). יש לחכם כמה אופציות, אבל מוקדם לחשוף אותן, זה יבוא. אבל העובדה שבגלל מריבה בין שני אנשים עברנו סיוט, כמו באחת ממדינות הנחשלות בעולם, בוזבזו מאות מילונים והסבל, אוי הסבל, זה מספיק במדינה מתוקנת לשלוח אותם הביתה. אבל אנחנו כנראה לא מדינה מתוקנת.

אגב שיתוף פעולה בין השניים, כץ ונתניהו, לבין המפלגות הדתיות היה מעלה פיתרון מעולה. זה כבר קרה בעבר שהיו בעיות קואליציוניות על רקע השבת ולבסוף נמצא הפיתרון. אבל לא, פה כל אחד רצה להראות מי חזק יותר למי יש את המילה. ממש כץ וקרסו (זה למבוגרים בנינו מובן. הצעירים תעשו גוגל…).

בשלטון דיקטטורי, השליט לא מסמן יורש. יתרה מכך כל מי שנשחד בעיניי השליט שהוא מספיק טוב להחליפו, נעלם. אז נתניהו אומנם לא דיקטטור בהגדרה על פי המילון, אבל כל מי שעומד לידו ועושה קולות של להחליפו נעלם (גם אם עמד לימינו בעבר כמו כץ). ראו, סילבן שלום, ראו משה בוגי יעלון וראו גדען סער והרשימה נמשכת ותימשך. מחיר כבד משלמים יריביו הפוליטיים של נתניהו, מחיר ההדחה. אבל את המחיר האמיתי משלם העם בציון. הרכבת היא רק דוגמא, אבל מזמן אנחנו לא רואים את האור בקצה המנהרה.

ותעשו טובה לחכם סידי, אל תשוו אותנו למזרח התיכון. אל תגידו מצבנו כאן מצוין בהשוואה למדינות מסביבנו. באמת? אתם רוצים חיים כמו בירדן, סוריה מצרים? ברור שלא. אנחנו לא מדינת מזרח תיכון קלאסית. אנחנו מדינה אשר נמצאת פיזית במזרח התיכון, אבל שואפת להיות כמו מדינה באירופה, בארה"ב. זו הדוגמה שלנו. אנחנו לומדים מהאירופאים, מהאמריקאים והם לומדים מאיתנו לא מעט דברים. מקרה כזה של השבתת כל מערכת הרכבות בין שתי ערים מרכזיות (כמו חיפה ות"א) הייתה גורמת למישהו באירופה למשל, ללכת הביתה. במקרה הזה שלנו, פה בישראל, היו אלה הנוסעים שלא הגיעו הביתה, בשל השביתה. אבל עולם כמנהגו נוהג. ישראל 2016 כמו בישראל 2016, כבר התרגלנו שהדברים לא עובדים.

חכם סידי הוא ימני ליברלי. אמרתי ואומר שוב, אני לא מעוניין לראות את השלטון עובר לשמאל. כי השמאל בישראל כאמור עדיין לא מוכן לשלטון. לדעתי. יש כל כך הרבה דברים נוספים שתקועים בתקופת שלטונו, הבלתי נגמרת של האיש הזה, נתניהו, כמו דיור, יוקר מחייה, טייקונים שמנהלים את המדינה, זקנים חסרי כל, קו עוני שרק עולה, חיילים שלא חוזרים הביתה, שחרור מאסיבי של מחבלים עם דם על הידיים ועוד. חכם סידי מבין גם שאי אפשר כל הזמן שהכל יהיה בסדר. אני בהחלט מבין. אבל הגיע הזמן שהרוב יהיה פה טוב. זה לא קורה. לכן צריך שינוי. הרכבת היא רק דוגמא.

האמת החכם חוזר בו, הגיע זמן שנראה את האור בקצה המדינה. קח רכבת נתניהו… וסע מפה.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

לשלול אזרחות למי שחוגג בראש חוצות פגיעה ביהודים

חכם סידי רוצה לשנות מהרגלו בפעם הזו. ברשותכם.

ונפתח בידיעה:  "בסוף השבוע שוחרר מהכלא נער בן 17 ממזרח ירושלים שריצה שנת מאסר אחרי שהורשע בזריקת אבנים על מכוניות. בשכונתו ואדי ג'וז ארגנו לו קבלת פנים שכללה ריקודים, הנפת דגלי חמאס וקריאות שמחה" (וינט, 29.8).

רגע רגע. שנייה לפני שחכם סידי ממשיך. עוד המשך מהידיעה ברשותכם…. "בתחילת החודש היו במזרח העיר תמונות דומות כשעשרות תושבי ג'בל מוכבר חגגו את שחרורו של סופיאן עבדו, שעמד בראש חולית חמאס שתכננה להרעיל ישראלים ב"קפה רימון" בעיר לפני 14 שנה"

הבנתם? תודה.

לא מדובר כאן בשטחי הרשות הפלסטינאית, למרות שבפועל הם כן. לצערי. המדובר בשטחים שייכים למדינת ישראל, חלק מירושלים המאוחדת. היכן שנמצא הסמל היהודי הגדול ביותר – הכותל. שריד לבית המקדש. אני חוזר, החגיגות למחבלים נערכו בתוך מדינת ישראל, אשר מי שמתגורר במזרח ירושלים נחשב לתושב מדינת ישראל. הוא מחזיק בתעודת זהות כחולה. אומנם לא אזרח, הוא אינו יכול להצביע לכנסת (לעירייה כן), אבל בהחלט במעמד כזה שמדינת ישראל לא יכולה לסלקו מתי שתחפוץ.

עכשיו החכם רוצה לשאול אתכם שאלה? איך אפשר ככה? איך אפשר שמישהו שחי במדינת ישראל, חי ממדינת ישראל, ינהג ככה. אז תגידו. עזוב אותך חכם סידי, הרי מדובר במיעוט שבמיעוט שפוגע בנו? אז אגיד לכם שלא הבנתם את הידיעה. לא הבאתי את הידיעה לספר על מי שניסה לפגוע ביהודים, אלא לאלה שחגגו בריקודים, שירים והנפת דגלי חמאס, לכבוד אלו שניסו או פגעו ביהודים. הבאתי את הדברים להראות את תגובה של הסביבה למעשה שלהם. איך מתארים את זה בידיעה : "ריקודים הנפת דגלי חמאס וקריאות שמחה". פה הבעיה שלי. בעצם של כולנו.

אי אפשר להתעלם מהבעיה. אי אפשר שתושבי מדינת ישראל, יתמכו בטרור נגד אזרחים אחרים במדינה. נכון, חכם סידי אינו ילד (לצערי), ברור שאין אהבה גדולה שם למדינת ישראל וליהודיה, אבל אין לי בעיה עם מישהו שלא אוהב אותי, יש לי בעיה עם מישהו שפוגע בי ולא פחות מזה, ממישהו ששמח שאני נפגע, מהלל את הפוגע ולמעשה מכשיר את המפגע הבא.

אז אתם מיד תבואו ותגידו מה אתה מציע? תבואו תבואו, בבקשה תגידו. חכם סידי לא חושש מזה. אגיד לכם מה אני מציע. תגידו שאני מתנהג כמו במשטרים דיקטטוריים, תגידו מה שאתם רוצים. אבל כל מי שיערוך מצעדי פגיעה וגם, שמחה וקבלת פנים חגיגית על מי שפגע ביהודים כי הם יהודים, תישלל לו התושבות. בואו נראה אותם צוהלים כמה מאות מטרים מזרחה יותר, ברשות הפלסטינאית. הרי אם ניקח להם את תעודת התושב ונעביר אותם לרשות, יהיו פה כאלה מהומות. הבנתם? לשמוח על פגיעה במדינה ובאזרחיה היהודים כן. לעזוב לרשות. מה פתאום. תושבי מזרח ירושלים יודעים ששם זה עבורם גזר דין מוות. אבל זה לא מפריע להם לעשות לנו , טוב חלקם, את המוות, או לשמוח על זה ולחגוג כל פגיעה ביהודי כי הוא יהודי.

אז הם יפנו לעולם. נכון? נניח לארה"ב או אירופה. ארה"ב עכשיו עסוקה בבחירות. לא נראה לי שמישהו יתפנה עכשיו לתושבי מזרח ירושלים. בכלל כשאובמה יעזוב ויגיעו הילארי קלינטון או בוודאי דונאלד טראמפ, הם ישמעו פחות מאובמה (ברוך שפטרנו ממנו) את הצד הפוגע. שניהם קרובים לישראל הרבה יותר מהאסון שמכהן כיום בבית הלבן.

אז יפנו לאירופה. אירופה הרי תמיד הייתה קשובה יותר לצד הפלסטינאי (ואגב רבותיי, זה הם רואים עצמם פלסטינאים ולא ישראלים). היום אירופה לא יכולה כבר לראות טרור אסלמי קיצוני, בוודאי לא להקשיב לו. היום אירופה פחות קשובה לענייני הפלסטינאים ברשות הפלסטינאית, אז בוודאי לענייני פלסטינאים שחיים בתוך ישראל. אירופה עסוקה בעצמה. היא עסוקה בלהתגונן מאותו טרור, שתושבי מזרח ירושלים מפגינים כלפיו שמחה וצהלה. הבנתם?

חכם סידי לא הסתיר אף פעם את דעותיו הימניות. ההפך אני גאה בהם. אני ימין ליברלי. ימני שמבין שחיים פה יחד, יהודים וערבים. כן טוב לא טוב, זה המצב. אבל שמישהו שחי בקרבנו, יאכל מכף ידה של המדינה, יצהל ישמח ויחבק מחבל שפגע ביהודים? פה עובר הגבול. אני הייתי ממן את ההסעה שלהם לחלק הפלסטינאי. מונית ספיישל עליי.

מה עושים ראשי המדינה? כרגיל כלום. לזה כבר התרגלנו. פעם אחת יגלו מי שחוגג על דם יהודי לרשות הפלסטינאית ותראו איזה שקט יהיה פה. יחגוג בלב. יפחד אפילו לחגוג במחשבה שלו. אבל הם בוחרים לא לעשות כלום. זה הכי קל. אז חגגו למחבל שרצה להרעיל יהודים ואו מחבל שזרק אבנים במטרה לפגוע במכונית שמי שנוסע בהן ימות (מה שכבר ארע). ראשי השלטון לא נוסעים בכבישים ללא שמירה לדוגמא. הם חיים בביטחון גמור. מה אכפת להם. אל תצפו מהם לדבר או חצי דבר בעניין. רק מילים מילים. מכבסת מילים.

רגע, רגע, אני חוזר בי,  בעצם הם כן עושים. אזכיר זאת בכל הזדמנות אפשרית. הם שופטים בכדי להכניס לכלא חייל שחיסל (די עם המילה הרג) מחבל שבא להרוג יהודים, כי הם יהודים. את אותו מחבל שאלאור עזריה חיסל , אף אחד לא יקבל בדגלי חמאס, שירים ריקודים ובתהלוכות…

 

 

 

 

 

 

 

 


תוכנית הבוקר עם שי מלול

שיא החוצפה

מי שהיה קורא את המשפט הזה, היה מבין שישראל מנסה לפגוע בעזה. אבל למי שקורא חסרה עובדה אחת קטנה, המשפט הזה הגיע, אחרי שצה"ל תקף בעוצמה בעזה… בעקבות ירי טילים מעזה על דרומה של ישראל ביום ראשון האחרון.

אתם מבינים את החוצפה? לא להשתגע, לא לרצות "למחוק" כבר את החמאס הזה? הם או מי שהם בוחרים (מיד ניתן על זה את הדעת), יורים עלינו וכשאנחנו מגיבים, אז אנחנו הצד הרע, הצד המגזים, הצד שרוצה "לייצר משוואת חדשות אצלם".

תגידו יא בני בליעל, במקום שתגידו שאנחנו מייצרים משוואות, אולי תפסיקו לייצר במחרטות שלכם טילים? מה אתם אומרים על זה? במקום לבוא בטענות שפגענו בכל הכח, אולי תנצלו את הכח שלכם למען אזרחי עזה. אולי תיקחו את כל "העזרה ההומניטארית" שמגיעה לכם ותיבנו להם בתי ספר, מרפאות, תחבורה יעילה ולא תשתמשו בה לבנות מנהרות הברחה ותקיפה נגדנו. תאמינו לחכם סידי, מה שספגתם מאיתנו בתגובה, זה כלום לעומת מה שמגיע לכם מהאזרחים שלכם.

אבל רק אנחנו אשמים. בשנת 2006 אבו מאזן, עוד שונא ישראל במסווה של ד"ר (להכחשת השואה), התחנן בפני ישראל וארה"ב שלא יערכו בחירות בעזה. אבל ישראל וארה"ב רצו להראות לעולם שאנחנו נאורים. מה קרה בסוף? כולם יודעים. אבו מאזן והפת"ח הפסידו (כי היו מושחתים כלפי עמם), החמאס עלה ומאז אין בחירות בעזה. החמאס שולט, עוין את ישראל, יורה טילים, בוכה ועל הדרך לא שוכח להפוך למושחת כמו קודמיו מהפת"ח.

אגב, זה מלמד שישראל ובעיקר ארה"ב לא מבינה את המזרח התיכון. דמוקרטיה היא דבר מצוין, אבל גם אותה מכילים בהדרגה, במקום בה היא לא הייתה מעולם. עכשיו רצינו דמוקרטיה קיבלנו חמאניסטן. הבאנו את זה על עצמנו. אגב ארה"ב עדיין ממשיכה לטעון נגדנו לפעמים על שימוש יתר בכח (ראו ערך אובמה), אבל זו אותה ארה"ב שיורה על כל מסתנן ממקסיקו שמחפש רק עבודה בארה"ב, לא פיגוע. עבודה. אבל כנראה מה שמותר לרב (ארה"ב)… אסור לרבנית (ישראל)…

אבל נחזור לחמאס. חכם סידי מקבל את "הסיבוב" הגדול יותר שלו על אויבי ישראל ומי שמגן עליהם, כשהם טוענים שהם לא ירו, אלא ארגוני סירוב קטנים, שלא בשליטתם. שלא יעבדו עליכם. חמאס שולט בכל הנעשה בעזה, החל מגביית מיסים, "כולל מיסי מנהרות למבריחים". כן, כן, יש דבר כזה וכלה בכל טיל שנורה על ישראל.

כשחמאס רוצה ורצה לעצור טילים, לא היה טיל אחד על ישראל, כולל פגיעה פיזית במי שירה. אבל כשיש להם סיבה מבחינתם, הם מאפשרים זאת. הם ראש הנחש. אותו צריך לרוצץ. אגב הארגון שלקח הפעם אחריות הוא ארגון בשם "אחפאד א-סחאבה" (ארגון? כמה אנשים יחד בשכונה שם קוראים לעצמם ארגון), הסיבה שיהודים עולים להר הבית. תזכירו לחכם מתי זה היה לאחרונה? קשקוש, הכל בחסות ובעידוד החמאס.

אולי הפעם נתנו בחמאס "אור ירוק" לירי הטילים, בגלל סכסוך פנימי, או בגלל לחץ של תושבי עזה שסובלים יותר מהחמאס מאשר מאיתנו, שמונע מהם לחיות בכבוד ועסוק בפעילות טרור נגד ישראל. השיטה פשוטה, הייתה גם בזמן ערפאת (עוד בן שטן). פועלים נגד ישראל, ישראל מגיבה, תושבי עזה שוכחים מהצרות ויוצאים נגד ישראל. החמאס שוב יוצא גדול מבחינתם. איזה יופי? וחזור חלילה. מ-2006!

לא יעזור, אנחנו דוחים את הקץ. החמאס ובמיוחד ראשיו, חייבים להיות מחוסלים. נכון, קל להגיד להיכנס לעזה ולחסל את שלטון החמאס. אבל אם חכם סידי זוכר ואני זוכר, היה זה שר הביטחון הנוכחי, אביגדור ליברמן, כשהיה באופוזיציה, זה שאמר שצריך לחסל את החמאס. לא? אז מה קרה? פשוט מאוד, ליברמן שר הביטחון אינו ליברמן באופוזיציה, בדיוק כמו שאריאל שרון ראש הממשלה לא היה אריאל שרון באופוזיציה. ראו ההתנתקות שהוא יזם, הפיק וכמעט ביצע.

חכם סידי מבין שמדובר במחיר לא פשוט. המחיר הכי יקר לנו, חיי אדם. אנחנו מקדשים את החיים לעומתם שמקדשים את המוות. זה הדבר היחיד שחכם סידי מקבל, חיי ילדנו. חכם סידי אומר שאם יש אמא שתבכה שזו תהיה האמא שלהם. אבל הכלבים מהחמאס ואין פה מרכאות, כלבים, אין מילה אחרת (וסליחה סליחה לכלבים) צריכים להיות מחוסלים.

ישראל לא צריכה לעשות את זה לבד, יש לה כיום כמה מדינות שותפות לעניין. בראש ובראשונה מצרים שסובלת בסיני מהאחים המוסלמים, שזה חמאס. גם סעודיה תשמח להיפטר מהם. הם הרי עושי דברם של האיראנים, היריבים העזים של סעודיה. ישראל צריכה לשתף את כל אלה, כולל הנשיא או הנשיאה הבאים של ארה"ב ולחסל פוליטית ואח"כ צבאית את החמאס. אחרת, לנצח יהיו טילים מעזה.

פעם דוד בן גוריון הגה את "תוכנית ד". זה היה בזמן מלחמת העצמאות. פשוט עברנו ממגננה להתקפה. הסוף ידוע, תוכנית ד' אפשרה לכח הצבאי של הישוב העברי (זה היה לפני ההכרזה על המדינה) בישראל לנצח את הכנופיות הערביות שפעלו בארץ, במלחמת העצמאות.
הגיע הזמן "לתוכנית ד" חדשה. תקראו לה באיזה שם שתרצו, אבל הגיע הזמן, במחשבה תחילה כמובן ובאיחוד כוחות בעלי עניין, לעבור ממגנה להתקפה. לא לחכות לטילים הבאים שיפגעו בנו, אלא למהר ולפגוע בהם… לשלוח אותם להיכן שהם ראויים…
לא בין בני האדם.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

להפסיק עסקאות החלפת שבויים

חכם סידי רוצה לשאול אתכם שאלה אחת קטנה. מי לדעתכם אמר את הדברים הבאים: "ישראל זו אדמה שלנו, מתי שאנחנו רוצים – אנחנו נכנסים. עם כל הכבוד, זו אדמה שלנו".

לא, לא מדובר בנציג של דוברות מדינת ישראל, או ציוני אחר. גם לא מדובר בעולה חדש שמתכונן לרדת מהמטוס לאדמת המדינה הקדושה. אפילו לא תושב חוזר שמחליט שאין כמו ישראל. התייאשתם? אז בשביל זה בדיוק החכם נמצא פה.
מי שאמר את הדברים הוא המחבל הפלסטיני, קואריק הנדאוי (27), שנשפט לשש שנות מאסר בכלא הישראלי, לאחר שהורשע בעבירות של התארגנות בלתי חוקית והחזקת נשק. במסגרת העסקה להחזרתו של החייל הישראלי גלעד שליט משבי חמאס ברצועת עזה, הוא שוחרר.
כן כן, את זה אמר מחבל, מחבל אשר נשפט למאסר ולאחר העסקה נאסר עליו להיכנס לארץ. אז מה אם נאסר. הוא נתפס באתר בנייה ברעננה ואת המשפט בפתיחה הוא אמר לשוטרים שתפסו אותו.

מה החכם למד מכך. שני דברים. האחד, כל מה שאומרים לכם על כך שמי שמשוחרר בעסקת מחבלים, לא ידרוך יותר על אדמת ישראל, הוא קישקוש מקושקש. אף אחד לא בודק ואף אחד לא יבדוק. רק לאחר שיקרה משהו (למזלנו פה לא קרה), אז מישהו יבדוק ויאשים מישהו אחר. בינתיים המחיר ייגבה. זה מלמד על הקלות הבלתי נתפסת שניתן להיכנס לארץ וזה כולל מחבלים. מדינת ישראל שמעכבת כבר יותר משבוע אישה עם ילדה מחוץ לארץ בגלל סיבות שונות ומשונות, לא בודקת ולא מונעת ממחבל. שוב, ממחבל להיכנס לארץ.
תחשבו, ילדים קטנים נמצאים לא רחוק מהאתר הזה, או מכל אתר אחר בארץ ואיש לא יודע שבין הפועלים, במקרה הזה ברעננה, במקרה אחר, זה יכול להיות באשדוד או בכל מקום, נמצא מחבל. מחבל עם דם על הידיים. למה שזה ימנע ממנו לעשות זאת שוב?

זה מביא את חכם סידי לתובנה השנייה. די עם עסקאות מחבלים. אין לי כלום נגד (ולא הרבה בעד) לסיפור גלעד שליט, שבסופו של דבר עם כל הכאב על 5 שנות השבי שלו, הרים ידיים ומסר את עצמו ונשקו. אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי, שיש מי שיסכים ומי שלא עם חכם סידי. צריך להפסיק עם החלפת שבוי של צה"ל (ושלא יקרה יותר) עם מחבלים עם דם על הידיים או אלה ששלחו אותם להרוג.

מעבר לעבודה שזה לא גורם למחבלים ששוחררו לחזור בהם לחיים הרגילים, כמו המחבל עם הציטוט בפתיחת הטור (שלא שווה שחכם סידי יתאמץ ויוציא אנרגיה להגות את שמו), זה משאיר להם פתח שגם אם יעשו משהו, מחר ישחררו אותם. אסור שזה יקרה. דם ההרוגים זועק מהאדמה.

תראו מה קורה עם ארה"ב. בארה"ב אין מו"מ עם מחבלים להחלפת שבויים או עסקת מחבלים. כל חייל שנתפס מצבא ארה"ב לא מתנהל עליו מו"מ. מה זה גרם? שמחבלים מפסיקים לנסות לתפוס חיילים אמריקאים. למה זה גורם אצלנו? לנסות לחטוף עוד חייל. כי שונאינו הבינו, נחטוף חייל נקבל עליו 1027 חיילים ויותר (ראו עסקת שליט).

תעשו גוגל קצר. תכתבו בו, "מחבל ששוחרר", לא יותר ותראו איך תדהמו. אתם תראו כמה מחבלים ששוחררו בכל מיני עסקאות מחבלים, חזרו לפגוע או לנסות לפגוע. אתם פשוט תהיו בהלם. נכון אלה חיי חייל, אבל ויש אבל.
חכם סידי הוא לא פראייר הוא חכם הרי, הוא יודע שעכשיו חלק מכם אומר, ואם זה היה בנו (אז חס וחלילה קודם כל) נראה איך היה החכם נוהג. אז מאחר והחכם איש ישר, אז לא יודע איך הייתי נוהג. אבל אם זה היה חלק מהנורמה, לא לשחרר מחבלים, אז היה ברור גם לחכם, שזה המצב. בינתיים מה קורה? משחררים עבור חייל אלף ויותר מחבלים, נניח ורק מחציתם חוזר לטרור (נניח, אמרתי נניח. ברור שיותר), כמה אנשים ייפגעו שלא לומר ימותו בגלל העסקה הזו. זה שווה?

חכם סידי מציע מזמן עונש מוות למחבלים. אבל השלטון שלנו מפחד מסיבותיו שלא לעשות זאת. את חכם סידי לא תצליחו לשכנע שיש הצדקה לא להרוג מחבל שהורג אנשים רק כי הם יהודים. אבל חכם סידי מציע נוסחה פשוטה, אם יוציאו להורג מחבלים אז לא יהיו מחבלים לעסקאות מחבלים. פשוט לא? לא רק פשוט, גם צודק. מחבל שהרג את משפחת פוגל, את הילדה הלל יפה אריאל, אסור לא להיות בכלל משוחרר. אפשר לשחרר אותו מצידו של חכם סידי רק… לעולם הבא עם או בלי 70 בתולות….
חכם סידי הוא איש ריאלי (עם נפש פואטית), הכל צריך להיות מגובה במספרים. הנה מספרים על פי אתר "אלמגור" ארגון נפגעי הטרור: "בין השנים 1993–1999 שוחררו 6,912 מחבלים. במחקר הראשוני בלבד נודע ל"אלמגור" על 854 מחבלים משוחררים שנעצרו על פעילות רצחנית. אך מדובר במספרים גדולים בהרבה ממה שמוצג במקורות הציבוריים. לפי ההערכות שהציג היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין, סה"כ 80% מהמחבלים ששוחררו עד היום חזרו בצורה זו או אחרת, אם בפיקוד, הדרכה או הרג ישיר, למעגל הטרור".
הבנתם? אתם הבנתם? אז לפני שתהיה ידיעה נוספת על מחבל ששוחרר והרג, צריך לחוקק חוק רציני. לא חוק שחוקקה בכנסת ה-2014, לפיה במקרים של "רצח בנסיבות חריגות בחומרתן". לפי לשון החוק (כבר ימצאו הרוצחים עורך דין, שלא מאוהבי ישראל, שיקבע שזה לא רצח חריג). חוק שיקבע כי כל מי שהיה מעורב בניסיון רצח על רקע לאומני או שלח מחבל כזה, לא ישוחרר לנצח מהכלא בשום עסקת מחבלים. זה המינימום שמצופה מנבחרנו. אבל כמה אפשר כבר לצפות מהם, הרי הם מאובטחים. הם לא יפגשו מחבל ברחוב או באתר בנייה או בגן משחקים.
אבל בנינו, מדינה ששופטת את בניה, את חייליה על הרג מחבלים, בוודאי לא תתפנה למחבל באתר בנייה…


תוכנית הבוקר עם שי מלול

תתעוררו!

פעם כשהייתי קטן, חלמתי להגיע לירח. חכם סידי דמיין עצמו אומר: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לחכם". חכם סידי היה יושב ומתענג על המחשבה הזו. אם לא אסטרונאוט, אז בוודאי אהיה מדען. אמציא משהו למען העולם (בנינו גם הכתיבה היא משהו לעולם, לא?). אבא של חכם סידי, זיכרו לברכה, היה מלטף את הראש שלי ואומר לי: "תחלום ילד, תחלום".

היום אני מסתכל על הבן שלי, שיבדל לחיים ארוכים וטובים (שאגב נקרא על שם אבי), וכל מה שאני חולם עבורו זה… שתהיה לו דירה. כן יקיריי, היום דירה הפכה לחלום. 4 קירות הפכו לחלום ורוד של מיליונים. הדורות הבאים יחלמו הרבה עד… שיתעוררו מהחלום ויגלו שעדיין אין להם דירה. כיום אין לשני מילון אנשים דירה, בעתיד למספר כפול. ומה עושה הממשלה? מעלה את ההון האישי שצריכים אנשים שרוצים לקנות דירה ל-25 אחוזים. הון אישי שאין למעל חצי מהאזרחים בישראל.

אבל זה רק קצה הקרחון. בואו ניקח נתון אחר, "פשוט" יותר. 52 אחוזים משוק העבודה בישראל (על פי אומדן רשות המיסים) מרוויחים עד 5070 שקל בחודש. מבינים? מעל לחצי מכוח העבודה בישראל מרוויח מינימום ומטה. ומטה… אז תשאלו כמה מרוויחים שכר גבוה בישראל? כן, כן, החכם כבר עונה. אחוז אחד!! אחד בלבד!! מרוויחים מעל 40 אלף שקלים בחודש!! אילו פערים. החכם חלם על בית? יש כאלה בישראל כיום שחולמים על שכר הוגן. ומה עושה הממשלה, מוסיפה גרוש וחצי בשתי פעימות ואנשים בקושי מקבלים שכר מינימום.
רגע, רגע יש עוד במדינה "החברתית שלנו". דו"ח של הביטוח הלאומי מראה כי העוני בישראל רק עולה, הדוח מראה כי ב-2014 חיו בעוני 444,900 משפחות, 1,709,300 נפשות, מהן 776,500 ילדים. אתם מבינים את המספרים? את הכמויות? את הילדים שהולכים לישון בלי לאכול בישראל. מה יהיה? מה?

ומה עושה הממשלה? מה היא עושה? החכם בהלם. הממשלה הפילה רק לפני מספר חודשים חוק שיגדיל את קצבת הזקנה מ-1600 שקלים ל-3500. כן, כן, הממשלה. מי הצביעה נגד? השרה גילה גמליאל, השרה שעומדת בראש המשרד לאזרחים ותיקים. ההצעה נפלה על חודו של קול. הקול של זו שאמונה על רווחת הקשישים. לקרוא ולא להאמין. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. אבל חכם סידי לא יכול לצחוק, כשהוא רואה שהממשלה שצריכה לדאוג לנזקקים, עושה בדיוק ההיפך. מנעו מהם 1900 שקלים נוספים! סכום אפסי. אפסי, בתקציב המדינה שעומד על 360 -380 מיליארד שקלים. פוגעים בכבשת הרש. רשעים!

חכם סידי גם לא נכנס לחלום של רבים לקום בבוקר ולא להזדקק. מיליוני אנשים בישראל, קמים בבוקר, הולכים לעבודה, אינם פרזיטים, חוזרים הביתה ובסוף היום אין להם שקל לתת למשפחה שלהם. אלה "עובדים עניים" בחסות המדינה. ומה עושה המדינה? ממשיכה להעסיק עוד ועוד עובדי קבלן בכדי לחסוך את הכסף והתנאים לאנשים האלה, כאילו מדובר בעובדים זרים, שהסתננו לארץ ומהווים נטל. אגב, רוצים עוד בדיחה עצובה? קבלו. הביטוי עוני הוחלף על ידי השלטון ל"ביטחון תזונתי". זה נשמע טוב יותר. החכם מאחל לניבחרנו שיזדקקו לביטחון תזונתי החל מהרגע.

החכם יכול היה להמשיך ולהמשיך לצערי בעוד ועוד דוגמאות. לא חסרות כאלה, באיזה תחום שתבחרו. הפערים הולכים וגדלים. מאז הכניסה ישר ל-OECD, ארגון המדינות המפותחות, היא חייבת בהגשת דוחות על מצבה, שם אנחנו מגלים כל הזמן שישראל נמצאת במצב הגרוע ביותר ובפערים הגדולים ביותר בין האזרחים. ומה עושה הממשלה? מספרת לנו שיש מדינות כמו מקסיקו ששם גרוע יותר (אז תעברו לשם נבחרים לא יקרים).

כל מי שלמד כלכלה במשך 2 דקות יספר לכם שיש שני סוגים של מדינות דמוקרטיות בגישה הכלכלית שלהן. אחת ליברלית שטוענת שהממשלה לא מתערבת בכלכלה ולא לוקחת מיסים גבוהים. השנייה הסוציאליסטית, הפוכה. גישה בה המדינה לוקחת הרבה מיסים בכדי לצמצם פערים. ומה קורה בישראל? היא נוהגת כמו סוציאליסטית בגביית מיסים גבוהה וליבראלית בהתערבות בכלכלה. או במילים פשוטות לוקחת מיסים ולא מצמצמת פערים. די נמאס, די נמאס לחכם. פשוט נמאס.

אז תגידו השתגעתי. אבל אנשים, תתחילו כבר את המהפכה, תתעוררו. לא מהפכה כזו עם אמנים ושירים, מהפכה של מעשים. תצאו לרחובות. מצידי שתישאר חוקית, אבל שזו תהיה מהפכה שתשאיר את המדינה פעורת פה, בזמן שכולם ישאלו איך זה קרה? אבל די, זה חייב לקרות. יש כאלה שיגידו עכשיו שחכם סידי השתגע שהוא קורא למחאה חברתית קשה. יכול להיות. אבל בעוד עשור אחד או שניים מקסימום שלושה, כשזה יקרה, כשאנשים יפלשו לדירות ריקות של אחרים וכאלה שאינם ריקות וכשאנשים יפשטו על סופרים להשיג אוכל (כבר היום יש מקרים של גניבת מזון), כשאנשים יבינו שהעבודה לא תעזור להם, כי ככל שהם עובדים הם יותר עבדים ועדיין אין להם פרנסה, המהפכה תבוא והיא תהיה קשה יותר ממה שהחכם צופה.

ממשלת ישראל יכולה לעשות משהו. היא יכולה למנוע עכשיו את המהפכה בעתיד. הפיתרון הוא רק שינוי עדיפויות, להקצות כספים למי שבאמת זקוק. חכם סידי רוצה שכל ילד וילדה בישראל יחלמו שהם אסטרונאוטים, מדענים או כל מה שירצו, ולא על זה שיפתחו את המקרר בבית שאינו שכור והוא שלהם והמקרר לא יהיה ריק.

מהפכה ועכשיו!


תוכנית הבוקר עם שי מלול

לידיעת גרמניה, זה טרור מה שאתם עוברים, לא פשע

גרמניה ואירופה כולה ממשיכות לשחק את המדינות התמימות על גבול הטיפשות, על גבול האבסורד. אין להם פיתרון לבעיית הטרור הקשה שהביאו להם המהגרים המוסלמים שמציפים את אירופה, אז הם מנסים לפתור את זה על ידי זה שלא יפתרו את זה. מבולבלים? החכם סידי יעשה סדר במילים אמיתיות ולא מכובסות (טוב החכם לא יוצא אירופה…).

מה לעשות שהאמת שוב ושוב קופצת להם, לגרמנים, לצרפתים, לבלגים, לכל אירופה לתוך הפנים. מסתבר כי בטלפון הנייד של אחד המרצחים, שפוצץ תיק נפץ סמוך לפסטיבל מוזיקה באנסבאך, היה סרטון שבו נשבע אמונים לארגון הטרור דעא"ש ואיים שיבצע פיגועים. אין להם לאן לברוח.

זה מזכיר לחכם סידי את הבדיחה על היען (נו החיה הזאת שמזכירה לחכם את אירופה, שבסכנה מכניסה את הראש לחול ומקווה שהיא תעבור…), שמרוב מכניסה את הראש שלה לחול, הפכה לשעון (הבנתם? שעון חול…). מרוב שהאירופאים מתעלמים מזה שיש להם בבית טרור, הם מביאים עליהם עוד ועוד. הכי הרבה הם יקראו להם פשע ובזה תמו בעיותיהם. אם זה לא היה עצוב, כי מדובר בחיי אדם, אז זה היה מצחיק.

החכם לא נכנס למקרי האלימות המינית שמופעלים באירופה על נשים אירופאיות על ידי מהגרים שאירופה הביאה על עצמה. דברים שקרו בגרמניה והושתקו. כן הושתקו (לא מקרה אחד ולא שניים, כולל הנורא מכולם בערב השנה החדשה, בה מהגרים פגעו הטרידו מינית ואף אנסו נשים גרמניות), כי הפיתרון באירופה, כבר אמרנו, הפיתרון הוא לא לפעול נגד, אלא לא לדבר על זה, או לקרוא לזה בשם כללי ובא לציון, או במקרה הזה, לגרמניה/אירופה, גואל. הדבר האחרון שהחכם חושב, זה שתבוא להם גאולה מכך.
לא מאמינים? תראו מה אמרה משטרת מינכן לאחר האירוע שבו יורה גרמני-איראני בן 18 שלא היה מוכר למשטרה, ופתח באש במרכז קניות במינכן וברח (הרג 9 ופצע עוד 16). תקראו ולא תאמינו. החכם ממליץ על משהו יציב עם 4 רגליים לשבת עליו לפני הקריאה: "משטרת מינכן מסרה כי אין סימנים לכך שמדובר באירוע טרור אסלאמי… המניע וההסבר לפשע הזה לחלוטין אינם ברורים". הבנתם? כי אנחנו לא הבנו את ההיגיון.

לדעתו הקובעת של חכם סידי, הרי שזה לא רק יפחת, אלא גם יתגבר. זה לא יתבצע רק על ידי מהגרים שמרגישים שליחי דעא"ש, אלא גם על ידי גרמנים, בלגים, צרפתים ועוד אירופאים שהם אזרחי גרמניה. בדיוק כמו אותו מחבל בן ה-18 ממוצא גרמני-איראני. אגב "לשמחתה" של משטרת מינכן, הוא שם קץ לחייו. אז היה קל להם "לארוז" את זה באמתלה של בחור שאינו בריא בנפשו… והופ הם פתרו את הבעיה.

אז תקשיבו עמי אירופה וגרמניה גם, חכם סידי מבקש שמישהו יתרגם לכם את הדברים לשפה שלכם. אומנם לא בא לי לייעץ לעם שהיסטורית רצה לחסל את העם שלי, אבל בכל זאת, אנחנו רחמנים בני רחמנים וחכם סידי גם רחמן כזה בריבוע, אז הנה עצה בחינם.
מה שאתם צריכים לעשות, זה לפנות לעם שמבין במלחמה בטרור. עם שעד לא מזמן טענתם שהוא זה שמביא את הטרור עליו, כי הוא לא נותן שטחים לפלסטינאים. ללמוד מהעם הזה, איך להלחם, איך למנוע. העם הזה הוא אנחנו, אירופה וגרמניה… כן, כן, אותו העם שרצו אבותיכם (כמו אבות של אנטישמים אחרים במהלך ההיסטוריה) לחסל. העם הזה הוא בין העמים היחידים שיכול להציל אתכם. אבל בבקשה תתחילו בזה שתבינו שיש לכם בעיה. ואם זה נראה כמו טרור, מתנהל כמו טרור ופוגע כמו טרור, אז זה טרור ולא פשע רגיל. הבנתם?
רגע יש עוד. אתם צריכים להבין עוד דבר אחד בסיסי, אירופה לא תחזור להיות מה שהיא הייתה. ההבנה הזאת תקל עליכם, תאפשר לכם להיערך אחרת לגמרי. אירועי הטרור האלה ילכו ויתגברו. תתחילו בכך שתעצרו את הנהירה הגדולה אליכם של מהגרים מוסלמים, שמגיעים מתרבות שונה לחלוטין מהתרבות שלכם. תרבות שאצל חלקם מהם מקדשת את המוות יותר מאשר החיים. אי אפשר להילחם במחבלים שנמצאים ביניהם (והם נמצאים במאות, שלא לומר אלפים) בכפפות של משי, בוודאי לא בהגדרות של פשע או כל הגדרה אחרת. פשוט להיכנס בכל הכח. וכמו שהחכם אמר, צריכים עזרה? אנחנו פה.

אהה ועוד דבר אחד יקיריי אנשי גרמניה, אנשי צרפת, בלגיה, אנשי אירופה. יש לנו תנאי אחד לעזור לכם. מהיום אחרי מה שעובר אצלכם, הגיע הזמן שתבינו שמדינת ישראל אינה הבעיה במזרח התיכון… היא הפיתרון. ואם אתם חושבים שפיתרון הבעיה של הפלסטינאים פה אצלנו, תפתור לכם את בעיית הטרור אצלכם, אז אתם טועים. אבל בטח תמצאו לכם שוב איזו הגדרה מטומטמת לכך ותפתרו את הבעיה… אז זהו, שלא.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

טורקיה שלא נכיר יותר

בשישי בלילה שמענו "רסיסי ידיעות" כאילו יש "ניסיון הפיכה" של הצבא הטורקי נגד השליט רג'פ טאיפ ארדואן וכי הוא "בורח לגרמניה". אבל בשבת בבוקר גילינו כי ארדואן לא הוברח לשום מקום וכי הצליח בשידור באמצעות הטלפון הנייד שלו (!) להוציא את העם לרחובות, והתושבים השתלטו על הצבא המורד, החזיר את ארדואן לשלטון וטורקיה "ניצלה". האומנם ניצלה? שאלה שחכם סידי עונה עליה בלא!!!! חד משמעי. ההיפך הוא הנכון.

רגע לפני שאסביר למה ההיפך הוא הנכון, החכם עושה עוד סדר קטן. ראשית, הצבא הטורקי תמיד היה זה ששמר על הקו בין טורקיה הדמוקרטית לטורקיה המוסלמית. ניסיון ההפיכה, אם היה כלל, נראה בערך כמו פעולה של "הצופים" או תנועת נוער אחרת ולא ניסיון הפיכה. כאילו תכננו את זה על משחק מחשב, רק בהדמיה ולא במציאות… מעבר לזה, כל הפיכה מתחילה בתפיסת השליט. בטורקיה, ארדואן יצא לנופש ומעבר לכך הוא הצליח בעזרת טלפון סללוארי, להוציא את ההמונים לרחוב ולעצור את המהפכה, מבלי ששערה משערות ראשו תפגע. נו, באמת. יש פה יותר מידי סימני שאלה.

אבל נניח, רק נניח, שבאמת היה ניסיון הפיכה וארדואן הצליח למנוע זאת. מה שיקרה עכשיו לטורקיה, יגרום לאנשים "שיצאו לרחובות" להתגעגע להפיכה נוספת. למה? אז החכם מסביר.

ארדואן הוא המנצח הגדול מניסיון ההפיכה. הוא הוכיח שהעם רוצה אותו, הוא עכשיו השליט החזק של טורקיה. אפילו על ארה"ב הוא מאיים להסגיר את יריבו הפוליטי שגולה בארה"ב פטולה גולן (טוב, ארה"ב שלא אובמה היא לא ארה"ב שאתם הכרתם. אובמה הפך אותה בעיני מנהיגי העולם לרפוסה וחלשה).

בנוסף, הטורקים אמרו לארדואן לא, רק לפני שנה בבחירות כשכשל בהשגת המטרה הגדולה שהציב לעצמה לפני הבחירות – השגת רוב של יותר מ-330 מושבים בפרלמנט, שהיה מאפשר לו לבצע שינויים בחוקה ולהפוך את המשטר לנשיאותי ואותו לשליט כל יכול. עכשיו? עכשיו מי יכול עליו. נשיא? קטן עליו. "סולטן" זה התפקיד שהוא ירצה.

עכשיו, לאחר "ההפיכה" דה לוקס שהייתה נגדו מי יכול לעצור אותו? הוא עורך מעצרים בצבא הטורקי, בקרב מתנגדיו, בקרב כל מי שביקר אותו, עם או בלי קשר להפיכה. ארדואן מחסל, ולעיתים תרתי משמע, את כל מי שעוד יכול היה להתנגד לו, או לבקר אותו. "ההפיכה" הזו גרמה לו לעשות את מה שהוא לא יכול היה לעשות לפני שנה באמצעות הבחירות.

חכם סידי מרחם על העם הטורקי. עכשיו העם הטורקי יבין מה באמת קרה ואחרי שענני "המהפכה" יתפזרו, יבינו הטורקים כי הם נותרו עם דיקטטור שיהיה קשה להם מאוד להפטר ממנו. כואב לחכם על העם הטורקי, אשר בניגוד לשלטון שלו, מאוד אוהד את ישראל (אגב במצרים זה הפוך. השלטון אוהב, העם שונא). הטורקים יתעוררו למדינה יותר מוסלמית-דתית, פחות דמוקרטית, פחות זכויות אדם. כל הדברים שהטורקים מתגאים בהם עד היום. מחר? נראה אם יישאר להם במה להתגאות.

אבל מעבר לסימפטיה יש שני דברים חשובים שצריך לזכור גם מבחינת ישראל, וזה הרי הכי חשוב לנו, לא? הדבר הראשון הוא שטורקיה היא כח שיש לקחת אותו בחשבון במזרח התיכון, במיוחד בתקופה הזו שיש אי סדר באזורנו וכל אחד, או כל ארגון יכול לעשות כמעט מה שירצה. טורקיה החזקה היא מדינה שחשוב שתהיה איתנו או לפחות לא נגדנו. עכשיו שולט שם שליט שהפך להיות עוד יותר חזק ממה שהיה ועוד יותר קיצוני….

למה קיצוני? אז החכם סידי שוב יסביר. זה בדיוק הדבר השני שיש לקחת בחשבון. ארדואן עומד בראש "מפלגת הצדק והפיתוח". זוהי מפלגה איסלאמית למי ששכח. איסלאמית עם מוטיבים לאומניים ואפילו בעד טורקיה מוסלמית יותר. ארדואן הוא בדיוק כמו "האחים המוסלמים" מהחמאס. הוא "האחים המוסלמים" של טורקיה והוא מצדד בתמיכה בחמאס. ראינו את זה בעבר ורואים זאת עכשיו בהסכם עם ישראל, כשהוא רוצה ל"הקל על הסגר בעזה". ולא שכחנו את "המרמרה" שיצאה בברכתו ובהסכם הוא דאג לקבלת פיצויים מישראל לפצועי והרוגי המשט, שלא כלל שום "אנשי שלום".

מילה טובה אחת מגיעה בכל זאת לישראל. ישראל הרשמית ישבה בשקט במהלך הסופ"ש. לא תמכה "במורדים" או בארדואן ולא יצאה נגד "המורדים" או ארדואן. חיכינו לראות מה יתפתח. נכון, כמעט בכל בית בישראל שמחו על נפילתו המוקדמת של ארדואן, אבל ישראל מילאה פיה מים. טוב עשתה ישראל. תארו לכם אם מי משרי הממשלה היה מתבטא נגד ארדואן בשישי בערב… ועכשיו לך לתקן את זה בשבת בבוקר…

בכל מקרה, ישראלים רבים ימשיכו לצאת למלונות "הכל כלול" בטורקיה. חכם סידי לא מפזר "אזהרת מסע", אבל הכרטיס שלכם שרכשתם לטורקיה לפני ההפיכה שכשלה, או שלא הייתה כלל, יביא אתכם לטורקיה אחרת לגמרי, אחריה.
אז אולי לא תרגישו את זה בהווה בזמן שאתם עסוקים בערימת החביתות והבלינצ'סים בבוקר… אבל יודעים מה, הרגשה של חכם סידי… עוד נרגיש את זה בעתיד.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

רק בישראל גופות החיילים בעזה, ומחבלי החמאס רואים את גמר היורו

רק בישראל, גופות החיילים שלנו, שנלחמו "בצוק איתן" עבורנו. עבור מדינתנו, ממשלתנו, טרם הוחזרו. עברו שנתיים!! שנתיים ימים!! די, הם חייבים לחזור. אבל החמאס, מה אכפת לו? והשלטון שלנו אכפת לו? לא יודע. פה יש שלטון שדומה לו אולי בחוסר הדאגה האמיתי לאזרחים.

גופות החיילים אורון שאול והדר גולדין עוד בידי החמאס. אברהם מנגיסטו עוד בידיהם. מה עושה המדינה? משאירה אותם שם. מה עושה המדינה, עושה הסכם להקל על החמאס עם טורקיה, מה עושה המדינה? מאפשרת לראשי החמאס להביא את בני משפחותיהם לטיפולים בישראל. מה עושה המדינה? מאפשרת ביקורים של משפחותיהם בעזה, באוטובוסים על חשבוננו עד בתי הכלא בהם הם כלואים. זה כבר לא טמטום, זו יריקה בפנינו, האזרחים. חכם סידי מבקש, תבואו איתם חשבון בקלפי ואני איש ימין מובהק.

אבל מה שהוציא את חכם סידי מדעתו, היא העובדה שמחבלי החמאס, אנשים שיושבים בכלא כי הם או אנשים שהם שלחו, ביקשו להרוג אותנו, או הצליחו לעשות את זה, צפו בכלא בגמר היורו!! גמר היורו!! ריבונו של עולם מה נהיה עלינו? לתת לארורים האלה את הפריבילגיה לצפות בגמר היורו? תגידו, השתגענו? מה קורה לנו? אצלי הם היו רואים את גמר אליפות הביובים, בתוך צינוק עם עיניים קשורות. אני מצטער על המילים הקשות, אבל הנפש שלי כותבת עכשיו. הילדים שלנו אצל החמאס, הגופות לא מגיעות לקבר ישראל, אין להורים קבר לבכות עליו והם רואים גמר היורו?

מילא ממשלה של רכיכות, מרחתם אותנו במילים חלקלקות על ההסכם עם טורקיה, שבעצם באה להכשיר את השרץ שנקרא עסקת הגז. אבל מילא זה. מכרתם לנו שלא הכנסתם את עסקת גופות החיילים (תראו איזה אויב מקולל יש לנו. לקבל רוצה אבל לתת גופות, זה לא), בכדי לא לפגוע בעסקה. תגידו אתם ממשלה או חבר נמושות. הרי אתם לפני שנבחרתם אמרתם מילים מפוצצות… אבל זה כנראה רק לאוזניים (אל תדאגו האוזניים שלכם עוד ישמעו את תוצאות הבחירות הבאות. ושוב, אני איש ימין. אבל די לרפיסות שלכם. ועכשיו החכם מחמיא לכם). אבל לתת להם לראות את גמר היורו? מה קרה? מה הפעם מה תגידו, ואל תסתתרו מאחורי בג"צ. כשאתם רוצים אתם יודעים לעשות חוקים "עוקפי בג"צ".

אבל גם שופטי בג"צ לא מובנים לי ואני עדין. עדין לא בגללם, אלא בגלל שאם אתבטא בחומרה, עוד יתבעו אותי. כי על כבודם הם יודעים לשמור. בעיקר. או אפילו רק על כבודם.

החכם יודע שאין ספק ויש חשיבות לבג"צ. בג"צ נועד בכדי לאפשר לאזרח לפנות נגד עוולות המדינה ויש כאלה בלי עין הרע. אבל מה חשבת כבוד השופט שוהם בפסיקה שלך. מה עבר לך בראש? תגיד, אם הבן שלך חס ושלום היה שם, היית פוסק אותו הדבר?
הנה מה שכתב השופט בחלק מהחלטתו: "אין כל מניעה חוקית לאפשר לאסירים ביטחוניים לצפות בשידור משחק גמר אליפות אירופה בערוץ 2, שהוא ערוץ ציבורי, והעותרים לא הניחו בפנינו כל תשתית עובדתית או משפטית בגינה ניתן למנוע מקבוצת אסירים זו או אחרת את הצפייה במשחק זה. עוד יש להוסיף, כי לא התרשמנו כי קיים קשר בין איסור הצפייה במשחק הגמר לרצונם המובן של העותרים להפעיל לחץ על חמאס לשחרר את לוחמינו השבויים והנעדרים".

השופט הוסיף כי "לפיכך, איננו רואים מקום להתערב בשיקול הדעת להתיר לאסירים הביטחוניים לצפות בשידור משחק הגמר. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח עיתוי הגשת העתירה. מועד שידורו של משחק הגמר היה ידוע מבעוד מועד, כאשר העתירה הוגשה בבוקרו של יום משחק הגמר".

תגיד, כבוד השופט. אתה אמיתי? גם אם היו מגישים את הבקשה שנייה וחצי לפני היורו, היית צריך לפסוק לא לתת להם לראות. אלה מרצחים שרוצים לרצוח אותנו בשל דתנו ויודע מה כבודו, גם אותך. איזה זכויות? היית צריך לבוא בעצמך ולהוציא להם את השאלטר לפני השידור. בוודאי לא לפסוק ש: "אין מניעה חוקית…או לא הונחה בפנינו תשתית עובדתית". נעל זרקו על כבוד השופטת דורית בייניש, נתנו לו 3 שנים בכלא!! נעל. אני לא מצדיק, אבל כשזה נוגע לכבודכם, אז כבודכם נשמר. כשזה נוגע אלינו… אין מניעה חוקית.

תגידו שלטון מנותק ובתי משפט מנותקים, במי מדובר? במרצחים, בבני שטן, באנשים שאוכלים ושותים ורואים את גמר היורו בזמן שחלק מקורבנותיהם כבר לא יראה אור יום. משפחות שהתנפצו, אנשים שנפגעו, ילדים שמתו. גמר היורו? גמר היורו?

אבל מה אני מצפה ממדינה ששופטת את חייליה כי ירו באדם ששנייה לפני כן רצה לרצוח אותם. מה אני מצפה ממדינה ששר הביטחון שלה הפך להיות גם שופט וקבע עוד לפני שנייה של דיונים בבית המשפט, כי החייל לא נהג "ברוח צה"ל". רוצה להגיד לו משהו עם הרוח ועם לעוף. אבל הוא כבר עף מאיתנו. מה אני מצפה מתביעה צבאית שמגייסת, שימו לב!! עורך דין למילואים במיוחד נגד החייל אלאור עזריה, שיעזור לה למצוא אותו אשם ברצח בן שטן, מחבל. את עו"ד נדב וייסמן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין הגדול בארץ (מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'), אשר ישמש תובע במשפט.

מה אני מצפה? אני מצפה שאנחנו העם נגיד את דברנו. היום העם יכול להגיד את דברו בצורה חופשית בכל דף פייסבוק. תוסיפו את הזעקה שלכם. אולי את גמר היורו הבא המחבלים יראו במטר על שניים… באדמה.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

מי שממלא פיו במילים לא נשאר לו זמן למעשים

חכם סידי יודע את חשיבותה של המילה, במיוחד אם המילה היא הבטחה. אני גם יודע שאם אתה לא יכול לעמוד במילתך, אל תבטיח. אבל גם חכם סידי מופתע מהעובדה שיש אנשים שעושים בדיוק ההיפך ממה שהם מבטיחים. מי לדוגמא? נגיד ראש הממשלה שלנו ושר הביטחון שלנו.

חכם סידי לא הסתיר אף פעם, אני יושב בצד הימני של המפה הפוליטית בכל הקשור לביטחון המדינה. אני ימין ליבראלי. ימין שיודע שבכניסה למדינה יש שלט עליו כתוב "מדינת היהודים", אבל נותן זכויות למיעוט, אם הוא לא מנסה לפגוע בנו (נניח אצלי חנין זועבי מהכנסת הייתה מזמן חנין זועבי מעזה).

לכן חכם סידי לא מבין איך ראש הממשלה (יש לממשלה בכלל ראש?) או שר הביטחון (יש לנו בכלל ביטחון?) עושים בדיוק, אבל בדיוק ההיפך ממה שהם הבטיחו רגע לפני שעלו לשלטון. למה שלטון הימין כשהוא עולה לשלטון הופך להיות שלטון שמאל? מפתיע, מדהים ומאכזב.
חכם סידי לא רק אומר, הוא גם עושה, בניגוד לשני האישים הנ"ל, נתניהו וליברמן, ביבירמן… החכם אסף לכם כמה קטעי מדברים שאמרו ותשפטו אתם לבד מה מתוכם עשו.

נתחיל עם ראש ממשלתנו: "לא תקום מדינה פלסטינית בלי הכרה בישראל"… "אם אין לנו זכות לחיות בחברון, ביריחו, בבית-אל, אין לנו זכות להיות בשום מקום בארץ הזאת"… "ייתנו – יקבלו. לא ייתנו – לא יקבלו"… "חייבים לעשות מעשה. כי אם לא נעשה מעשה – מה עשינו?"… "בתקופה שלנו לא נחת אף קסאם אחד, ולחיזבאללה היו אלפי טילים ולא ירו אף טיל, וכשהם ירו הם קיבלו מכה בראש והפסיקו את הירי לשש שנים. צריך שהם יפחדו מאיתנו"… "יידע כל מי שפוגע בנו, יידע כל מי שמנסה לפגוע בנו – שאנחנו נפגע בו"… "הציבור מצפה מברק לקיים את הבטחתו"…

לצחוק או לבכות? הציבור מצפה לא רק מברק שיעמוד בהבטחתו, הציבור מצפה גם ממך אדוני ראש הממשלה שתעמוד בהבטחתך. הבטחת ביטחון קיבלנו "קדחת". אי אפשר להסתובב ברחובות בלי לפחד או להסתכן בדקירה. הבטחת להגיב בחומרה על החמאס ומה קורה במציאות, כלום ושוב דבר. רק הקלת לאחרונה את תנאיהם בהסכם עם טורקיה.

אבל נתניהו ליד ליברמן הוא באמת צל. ליברמן "הלוחמני", שהבטיח הרים וגבעות, נשאר לאחר תפקיד שר הביטחון בקושי עם "תלולית". הנה מבחר שהחכם אסף: "מדינת ישראל התנתקה מעזה, אך לא ניתקה את עזה ממדינת ישראל"… "לא יעלה על הדעת שתחנת כוח רוטנברג תספק חשמל למחרטות החמאס בעזה, המייצרות קסאמים המשוגרים לעברה"… "הגענו לנקודת האל חזור. על ממשלת ישראל לעבור ממתקפת דיבורים למתקפת מעשים, ואם אינה מסוגלת לעשות זאת, אין לה זכות למשול ועליה להתפטר"… "לאחר הבחירות 'ישראל ביתנו' תקבל את תיק הביטחון ותבנה 'מזרח תיכון חדש"… "לא להתרפס, לא להתבטל ולא לוותר על האינטרסים הבסיסיים של מדינת ישראל. הכבוד הלאומי זה לא מילת גנאי"…

תגידו, הוא אמתי האדון ליברמן? מה אמר ומה עשה. אצל החכם ביפו בשכונה, היו קוראים לזה דיבורים כמו חול ואין מה לאכול… הבעיה פה שאנחנו אכלנו את הדיבורים של ליברמן ועכשיו אוכלים אותה. ליברמן הוא הצל של המילים שלו. מאריה שואג, הוא הפך לאחר תפקיד שר הביטחון לחתול מיילל ואני עוד מחמיא לו. אז או שתשתוק בפעם הבאה, או שתעשה מעשה. האנשים בחרו בך על סמך המילים שלך. מעשיך? בינתיים הם אפס אחד גדול. עד כדי כך, שיש מי שמתגעגע כבר לבוגי יעלון.

נכון, תגידו מה שאריק שרון אמר בעבר: "דברים שרואים מכסא ראש הממשלה לא רואים מכסא האופוזיציה". אבל אדוניי היקרים נתניהו וליברמן, דברים שרואים מהרחוב המלא בטרור, או הבתים בעטוף עזה, לא רואים מהרכב המשוריין שלכם, או האבטחה הבלתי פוסקת מסביבכם. אתם מנותקים תרתי משמע.

נבחרתם לעמוד במילתכם. כמה אתם חושבים אפשר להאכיל את האנשים במילים ועוד מילים. בסוף שזה ייגמר, עוד לא מאוחר. אתם נבחרתם בגלל האידיאולוגיה הימנית שלכם. אל תחששו לפעול לפיה. אף אחד לא קורא לכם לצאת למלחמה, אבל בהחלט קוראים לכם לתת לנו אחוז אחד ממה שהבטחתם. האחוז הזה ייתן לנו ביטחון. ללמדכם כמה דברים אמרתם וללמדכם שאפילו אחוז אחד היה מספיק לנו לביטחון.

ולנו לבוחרים אומר רק דבר אחד. מי שעסוק בלמלא את פיו במילים, אין לו זמן לעשות מעשים. תזכרו את זה בפעם הבאה כשתשמעו את האדונים הנכבדים מקשקשים משהו, תעבירו להשתק את הטלוויזיה, ככה לפחות לא תשמעו את ההבטחות הריקות מתוכן. את השפתיים הזזות נראה… אבל הן כבר לא יזיזו לנו…


תוכנית הבוקר עם שי מלול

הקידמה הרגה את הזוגיות והמשפחה

זה ישב על הלב שלי הרבה זמן. אפילו שחכם סידי נפל בזה גם הוא כמו כולם, החלטתי מתישהו להתעורר. מישהו צריך להגיד את זה בקול חזק, לטעון, לצעוק, לצרוח: הקידמה הרגה את ה"ביחד". הרגה את הזוגיות, הרגה את המשפחה. זהו, אמרתי. תתעוררו אנשים. זה רק הולך ונהיה חמור יותר.

בואו נתחיל מסיטואציה פשוטה, שישי בערב. קידוש. גם אם אין קידוש, אז יושבים יחד לארוחה משפחתית, כל המשפחה. היום בחברה המודרנית, עד שאנחנו יושבים יחד, זה הישג. אבל אז במקום לשבת, לדבר, להיות כולם נניח אפילו סביב הטלוויזיה (כי הרי אין כוונה להגביל לגמרי את הטכנולוגיה), מה שקורה מסביב זה שכל אחד נמצא עם הנייד שלו, בפינה שלו, בעניינים שלו. זה בגוגול, זאת בוואטצאפ, ההוא בפייסבוק ואפילו ההורים באיזה גילול באתר מסוים. כולם יחד וכל אחד לחוד. אין ביחד, אין יותר. הרי חכם סידי לא ביקר אצלכם בבית, אז איך אני יודע? כי זו תמונה שחוזרת אצל כל משפחה בארץ היום. בואו נראה אם מישהו יחייב את הילדים להכניס את הניידים למגירה וינעל אותם. בואו נראה, אין סיכוי. תנסו, הלוואי ותנסו.

אגב, אל תבלבלו לי את המח שאצלכם זה אחרת. פשוט אתם או דתיים שלא מסכימים שישתמשו בנייד או במחשב בשבת (כאילו ביתר ימות השבוע זה לא קורה גם אצלכם), ואז עושים את זה הילדים בהיחבא. או שיש לכם ילדים קטנים, אז בינתיים אתם שולטים על זה. בינתיים. אח"כ בהשפעת ביה"ס והילדים האחרים, גם הם יגיעו לאותו המצב. וחוץ מזה, מה שיותר עצוב, זה שאתם בעצמכם עושים את זה.

רגע בואו ניקח דוגמא אחרת. דייט. פגישה עם מישהו מישהי. איזה כיף. הרי כולם רוצים להיות ביחד. אז אתה יושב עם מישהי ושניכם מקבלים הודעות ברצף. מחברים, ידידים ידידות ואקסים/ות. כל אחד מכם אומר לשני: "לא נורא, זה בסדר. תענה/תעני". אבל בלב עמוק שניכם אומרים, "מה זה? כמה הודעות? כמה אנשים? איך אפשר להיות בזוגיות עם אדם/אישה כזה/כזו.". נו הרווקים והרווקות מבינכם, בואו תגידו שחכם סידי מקשקש. צודק או לא?

אבל נניח נישאתם. איזה כיף (לא תמיד זה כיף גדול, אבל זה סיפור אחר). באמת? כל בן זוג מחזיק בדף פייסבוק. כל דף פייסבוק הפך להיות אתר פרטי של כל אחד. הודעות פרטיות, חברים פרטיים. בואו נראה אם אתם יודעים את הקוד של בן/ת הזוג. בודדים, אבל בודדים, עושים פייסבוק משותף. אז או שהם מחזיקים עוד אחד בעבודה, או שיש להם עוד אחד מזויף. אין מה לעשות זו האמת. דעו לכם למי שיש פייסבוק משותף יש לו זוגיות. היום הפייסבוק הפך להיות לפעמים אתר היכרות על הדרך. עצוב אבל אמיתי.

הטכנולוגיה ריסקה את האינטימיות. את הנבדלות מהאחרים בתוך הבית. פעם ההורים היו מגיעים הביתה, הילדים היו מגיעים הביתה, הייתה אינטימיות משפחתית. כל אחד התעסק בעניינים החשובים או המעניינים את המשפחה, את הילידם, האישה. מדברים על הביחד האישי בתוך 4 הקירות שלכם. שהיו רק שלכם. היום אין את זה. בתוך ארבעת הקירות האינטימיות של כל אחד ואחת ושל כל משפחה, חודר העולם, חודרים "זרים", אחרים, "יועצים למינם לענייני זוגיות" "יועצים לענייני משפחה" (כל עוד זה המשפחה שלכם מה אכפת להם "לייעץ". אבל עושים הפוך כשזה אצלהם) דרך הנייד, המחשב, הטאבלט, הסטאלבט או איך שלא יקראו להמצאה הבאה. אמא של חכם סידי, שהיא חכמה בפני עצמה אומרת תמיד: "מי שהמציא את כל הדברים האלה הלוואי שישלם מחיר גבוה". אז אם סטיב ג'ובס הוא אולי האיש, אז הוא כבר לא איתנו לשלם את המחיר. אבל אנחנו מידי יום ביומו ממשיכים לשלם את המחיר, בהתנתקות אחד מהשנייה, אחת מהשני, ילדים מההורים וההפך. נו תגידו שאני טועה. תגידו שאתם לא קוראים את זה הרגע ואומרים כמה שחכם סידי צודק. לי גבירותיי ורבותי זה נמאס.
שמישהו מההורים שקוראים את זה עכשיו, אפילו אחד, שיגיד שהוא לא מתגעגע לתקופה ההיא. עם טלוויזיה אחת, שכולם סביבה, עם טלפון קווי אחד בקושי (למי שהיה מזל) בבית, עם חוט. לערב שישי נטול אייפונים. שיגיד נו. שיגיד. אני מחכה. אין סיכוי. כולנו מתגעגעים לזה. אגב גם אם הילדים שלנו היו חיים אז, בתקופה ההיא, הם היו אומרים אותו הדבר. אבי ז"ל ואימי שתחייה היו מדברים ביניהם. אני מנסה לזכור מתי חזרתי הביתה ודיברתי עם בת הזוג שלי? היא הייתה בפייסבוק או השד יודע במה ואם הערתי, אז זה היה מסתיים במריבה. ואצלכם? נו. החכם מחכה.

אז תגידו. מה אתה רוצה חכם סידי, שלא נשתמש בפלאי הטכנולוגיה? מצידי כן. הסתדרנו איתם לפני כן. ואפילו טוב יותר. ואם אתם רוצים משפחה זוגיות, יחד, תמעיטו, תפחיתו, תסגרו כשאתם בבית. תעשו לכם שעה שעתיים של "רק אתם". כשאין שום גורם טכנולוגי לידכם. נטו לעצמכם. תנסו. תרוויחו משפחה, בני זוג. תנסו. ותיזכרו, ככל שיותר מחוברים אנחנו מנותקים. די בבקשה די.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

רגב וכחלון כמו שמצאתם כסף לקריית שמונה תמצאו לאשדוד

חכם סידי מרגיש כמו הילד ההוא מ"בגדי המלך החדשים".  נו אתם יודעים, זה שצעק "המלך הוא עירום". במקרה הזה, זו מלכה, מלכת הספורט החדשה שלנו, מירי רגב ושר אוצר גם.

לפני שתרוצו לקרוא את הסיפור, חכם סידי רוצה לספר את העלילה. שרת הספורט, מירי רגב (שהחכם בדרך כלל מעריך) פנתה לשר האוצר משה כחלון, לעזור לעירוני קריית שמונה. מנהלת הליגות דרשה תיקון ליקויים באצטדיון, אחרת קריית שמונה לא תארח בביתה (את זה המנהלת הייתה צריכה לעשות באמצע העונה הקודמת ולא עכשיו בלחץ. הרי האצטדיון היה תמיד שם. הוא לא נבנה בקיץ. אבל זה סיפור אחר), השרים התייצבו, מצאו את הכסף וקריית שמונה תארח את משחקיה בבית. כפיים. לא רק למירי רגב, לשניים (אגב לפעמים מגיעות להם כפיים באמת).

עד כאן סיפור עם הפי אנד. אז זהו שלא. הסיפור הזה מקומם, מחזק את ההרגשה שאם אין לך לוביסט או מישהו שידחוף את המגזר שלך, אז אתה לא נספר בארץ הזו, עכשיו גם בספורט.

חכם סידי ישאל את השאלה בקול רם. מה עם יתר הקבוצות שלא אושר להן לארח בביתן. מה עם אשדוד גברתי השרה ואדוני השר? מה עם סכנין? (למרות שאני מניח שסכנין כבר מכינה עוד מגן הוקרה לעזמי בשארה, שתומך בה, בלי שיפריע לה שנחשד בבגידה בישראל). למה למ.ס אשדוד לא מגיע שאתם תשבו, תחפשו תקציבים ותעזרו? מה ההבדל בין אשדוד לקריית שמונה? המרחק? הפופוליזם? באמת. יש לכם תשובה? האם דין עיר, קבוצה, אזרחים בישראל באזור אחד שונה מדין אזור אחר? יש חוק אחד שמחייב את קריית שמונה ואחר את אשדוד? סכנין? לא ברור לי. חכם סידי לתומו חשב שאתם שרים של כלללל ישראל. אם אתם כאלה תנהגו ככה. אם אתם לא, אל תנסו להיבחר לכנסת ישראל. תרוצו לראשות עיריית קריית שמונה.

אל תתבלבלו. חכם סידי שמח מאוד שקריית שמונה תארח בקריית שמונה. חכם סידי שמח שילדי קריית שמונה יגיעו למשחקים בעירם (ובחינם).עירוני  קריית שמונה עושה עבודת קודש וכך גם איזי שרצקי (שאגב בטוח יכול היה לארגן את הכסף). זה מה שצריך שיקרה. אבל מה עם אוהדי אשדוד, או ילדי אשדוד? למה הם צריכים לנסוע -35.1 ק"מ משם, לראשל"צ. ולמי שאין רכב או כסף להסעה? הוא ילד פחות חשוב מילד מעיר אחרת? החכם רוצה להשתמש במילה קשה יותר, אבל זה אתר מכובד, אז אסתפק בשערורייה. יודעים מה? ביזיון

שרת הספורט והשר כחלון, חייבים עכשיו למצוא תקציבים עבור הקבוצות האחרות שהמנהלת לא אישרה להם לארח בביתן. מירי רגב כעסה מאוד שהאקדמיה ללשון קראה לפריפייריה – שולה. מה היא  עושה 5 דקות אחר כך, מנציחה את העובדה שהפריפרייה היא שוליים, כי היא "רוצה לשים אותה במרכז".

כחלון ורגב, עשיתם חצי עבודה.  אל תעשו צחוק ממנה. תמצאו את התקציב לכולם.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

מה מחפש נתניהו ברוסיה?

אז עזבו נתניהו לא ייספר. אבל חכם סידי ייספר גם ייספר. לא, לא הייתי שם, הייתי רוצה להיות שם "זבוב על הקיר". זבוב? בעצם אמצא חיה יותר חכמה מזבוב (נניח ינשוף?), בכדי לשמוע מה הם מדברים. כי איך אגיד בעדינות, זה חשוב לעתיד המזרח התיכון… וגם ולישראל במיוחד. החכם יוסיף רק שבכל אשם… איך לא, הנשיא אובמה. הנשיא הכי לא החלטי בהיסטוריה של ארה"ב (או לפחות אחד מהם). כמובן שכל צד, ישראל ורוסיה עם האינטרסים שלו. דיפלומטיה במיטבה.

לאט לאט נתניהו מבין שאובמה נטש פה את כל המדינות הכי קרובות אליו, סעודיה, מצרים, ישראל. על זה כבר דיברנו. פוטין גם מבין את זה. הוא מיד תופס את המקום של אובמה כמנהיג משמעותי במזרח התיכון ובאזור. נכון, עדיין אנחנו תלויים בכסף האמריקאי וישראל לא תחליף פתאום פרטנר, לפחות לא אם זה תלוי בנו, אבל לגשש ולדבר עם המנהיג החזק באזור, זה לעולם לא מזיק.

סיבה נוספת והיא מוצדקת לחלוטין (והנה החכם מסכים עם נתניהו. אגב ביטחונית תמיד הסכמתי. כלכלית? זה סיפור אחר) היא סיבה בטחוניסטית. מה לעשות ורוסיה מתערבת במזרח התיכון באופן חופשי ובמיוחד בסוריה, המאחז הראשי שלה במזרח התיכון. מה לעשות וכבר היה אירוע של הפלת מטוסי רוסי, שחצה מעט את הגבול בין טורקיה לרוסיה (עוד נחזור לזה). ישראל לא רוצה להגיע למצב הזה של ירי על מטוס ישראלי או על מטוס רוסי (למרות שיש מי שמספר כי זה כבר היה קרוב מאוד לזה). נתניהו בצדק רוצה לתאם את הדברים. ישראל לא רוצה להגיע לעימות עם רוסיה בשל מטוס שחצה את הגבול האווירי של ישראל. נתניהו בצדק לוחץ על תיאום, נקווה שרק ימשיך להצליח.

אבל כמובן שיש פן כלכלי, גם רוסי וגם ישראלי. אם הטורקים היו יכולים לסובב את הגלגל לאחור, הם היו מתעלמים מהמטוס הסורי שחדר לגבול האווירי שלהם בדרך לעוד גיחה בסוריה. זה עלה להם בהרבה מאוד כסף. פוטין נתן הוראה חד משמעית לאזרחי רוסיה (והם מסתבר מקשיבים), להפסיק את התיירות לטורקיה. גם הורה להפסיק לקנות תוצרת חקלאית מטורקיה. אגב, אם בקרוב תשמעו את הטורקים נחמדים מאוד אליכם, זה בגלל שאין להם תיירות מרוסיה ונותרנו רק אנחנו. קחו את זה בחשבון לפני שאתם עושים דילים. אפשר להוציא מהם עוד כמה שקלים והרבה אטרקציות… על חכם סידי, תגידו אני שלחתי אתכם. או תזכרו להם את המטוס שהם הפילו בחוסר חכמתם או ברוב טיפשותם.

ותנחשו מי רוצה להרוויח את הכסף הרוסי? נו קחו 3 שלושה ניחושים. נכון שאתם לא צריכים? בדיוק – נתניהו. אנחנו. ישראל רוצה להיות יעד לתיירות מרוסיה. תיירות שעיקרה בחורף ולא רק בקיץ. ישראל רוצה להיות זו שתמכור תוצרת חקלאית לרוסיה. ישראל באינטרס המוצדק שלה, רוצה להיות זו שתרוויח מהעובדה שרוסיה הגדולה, מחרימה את טורקיה כלכלית. אי אפשר לדעת עד מתי זה יימשך. אז למה לא להרוויח? צודק נתניהו (החכם הסכים עם נתניהו מספיק למאמר אחד).

דבר נוסף שאפשר להרוויח מפוטין ופוטין מישראל, היא שהוא פתאום הופך להיות המתווך בין ישראל… לבין איראן. בעצם המתווך בין איראן לסעודיה ואיראן למצרים. מאחר ובין המדינות הללו סעודיה-ישראל-מצרים יש מתיחות ועוינות עם איראן (כל אחת מסיבותיה), הופך פוטין למעין היחיד שיכול לתווך בין המדינות ולמנוע החרפת היחסים או הסלמה באזור. אובמה כמובן "נעלם" מהאזור ופוטין הפך להיות המבוגר האחראי במזרח התיכון, למרות שאחריות והוא זה לא בדיוק נכון (תראו מה הוא עושה למתנגדים לאסד ברוסיה, טובח בהם).

אז מה? נתניהו נסע רק לאינטרסים הלאומיים? האם הוא השתנה. האם הוא באמת כבר לא דואג לעצמו פוליטית. הצחקתם את חכם סידי. נתניהו נסע בכדי לדאוג לפנסיות של יוצאי רוסיה שלא שולמו. ראש הממשלה נתניהו נסע לסכם עם פוטין על הסכם היסטורי, שיבטיח זכויות פנסיה ליהודים שעלו לארץ מרוסיה החל בשנות ה-70 של המאה הקודמת ועד 1992. הבנתם? נתניהו מבין שיוצאי רוסיה ברובם הם ימניים. מצד שני, הוא לא שכח את המאבק של ליברמן שהעולים יוצאי רוסיה יקבלו כחלק מההסכם הקואליציוני כסף שלא קיבלו מהמדינה. אז נתניהו לא יכול להשאיר את כל הבמה לליברמן, שייקח לו את המצביעים האלה. אז הוא נוסע עד לרוסיה, עם העין לכיוון הבחירות הבאות בישראל. הוא ייקח על זה קרדיט ולא משנה מי עבד על זה במשך שנים.

ואם אתם מחפשים אשם, אז יש לכם. זהו אובמה. באמת. האיש פשוט זנח את המזרח התיכון, התחבר למדינה הכי לא נכונה איראן, כי היא עשתה הכי הרבה "בעיות" מבחינתו והוא נתן לה "צ'ופר" הסכם גרעין, בכדי שיהיה לו שקט ממנה. לא משנה שזה על חשבון "הילדים הטובים" באזור, כמו ישראל. הם תמיד יהיו טובים. ככה זה בחיים.

אבל ההיסטוריה עוד תשפוט את אובמה. כי איראן תהיה גרעינית ויהיה עוד שמח באזור. או לא. עד אז "השכונה" הכי מסוכנת בעולם, "המזרח התיכון" מחפשת בעל בית אחר… פוטין? את התשובות נקבל רק בהיסטוריה…


תוכנית הבוקר עם שי מלול

הקמפיין המיותר והבעייתי של נפתלי בנט

האמת די נמאס לחכם סידי, נמאס שזה כבר בלתי אפשרי. נכון, צריך מאוד להבליט מצוינות. החכם בעד, אבל יש גבול. באמת. הגבול גבירותיי ורבותיי, זה הגבול הזה ששר החינוך מר נפתלי בנט, חוצה כבר כל יום, כל שעה, כל השנה. די שחרר אותנו, תן לנו להחליט לבד. טוב החכם יסביר. נפתלי בנט יצא בקמפיין אגרסיבי מאז הוא שר החינוך להביא כמה שיותר תלמידים ללימודי 5 יחידות מתמטיקה, הוא קורא לזה "לתת חמש". את מי הוא לא גייס לקמפיין? את כל העולם ואשתו (ושמעון פרס גם…). רעיון מצוין, אבל יש בזה הרבה אבל…
נתחיל עם הדבר הבסיסי. מה עם אלה אשר לא יכולים לעשות 5 יחידות. לא כי הם לא רוצים, הם לא יכולים. הם צריכים מהבוקר ועד הערב לראות בכל מקום אפשרי כי הם לא מספיק טובים? חכם סידי שהוא גם מורה בתיכון, ושומע את התלמידים שניגשים ל-4 או 3 יחידות ורוצים להצליח, כי הקמפיין של בנט, גורם לחלק מהם להרגיש פחות טובים, פחות רואים ומכאן פחות מוטיבציוניים. חכם סידי בטוח שלא לכך כיוון בנט.

בנט אינו איש חינוך. אז מה אם הוא שר החינוך. אם היה איש חינוך היה מבין שמצוין להגביר לחמש יחידות, אבל, מורה בוודאי שר החינוך, חייב לקחת בחשבון גם את התלמידים האחרים, אלה שלא מגיעים לחמש, איך זה ישפיע עליהם. אבל בנט הוא פוליטיקאי, הדבר האחרון שמעניין אותו הוא מה זה יעשה לתלמידים אחרים. הוא רוצה לסמן וי, הנה עשיתי קמפיין של 5 יחידות, העליתי את הכמות וזה לזכותי. כוונה טובה, ביצוע פחות.

כשאני מדבר על ביצוע, אני מתכוון לדוגמא לפרסומת שרצה בטלוויזיה, שבה רואים תלמיד 5 על דוכן המנצחים ותלמידי 4 ו-3 ממוקמים מתחתיו. אין הסבר אחר. מי שחש הכי טוב. זהו זה הקריטריון שלפיו אנחנו פועלים. מה עם ערכים? מה עם עזרה לזולת, מה עם נניח מקצוע אחרת לדוגמא? אנגלית, היסטוריה של העם היהודי? אולי אלה יהיו הקריטריונים. או שבעצם עדיף לא לתת קריטריונים למי מוצלח ומי פחות. בוודאי לא לייחס את זה רק למתמטיקה. אדוני השר, גם אם הגעת מההיי-טק.

אם אתם לא מאמנים לחכם סידי, תראו מה אומרים התלמידים בעצמם לאתר וויינט: "יו"ר מועצת התלמידים אליאב בטיטו, שלומד בעצמו ארבע יחידות, אמר: לאחרונה אנחנו רואים שהשיח בנושא הזה גובר ובני נוער מרגישים פחות שווים מאחרים. אנחנו שומעים ביטויים מאוד לא נעימים, למשל, תלמידה שנכנסה לבגרות ויושבת בכיתה עם טופס של שלוש יחידות, וניגשת אליה תלמידה ואומרת אלה: 'את בשלוש? חשבתי שאת חכמה'. במקום לאחד את בני הנוער ולהבהיר שכל אחד טוב במה שהוא עושה, הקמפיין הזה של שר החינוך פשוט מפלג אותנו".

הבנת, מפלג אדוני השר. אתה הרי רוצה שכולם יהיו "אחים", בצבא, בסיירת, בגדוד, באני לא יודע מה. אז תראה מה אתה עושה בלי כוונה. רגע, לחכם יש הצעה אבסורדית, אולי נקים גדודי 5 יחידות קרביים. הרי בנט רוצה להיות שר הביטחון בעתיד. הנה רעיון.
אבל יש עוד. למה שלא תדאג אדוני שר החינוך היקר בתיקון עוולות אחרים הקיימים. לדוגמא את מה שעשה שהשר הקודם בתפקיד שלך, נו זה שהרס וברח, נו מה שמו. בעצם לא משנה, הוא לא כזה חשוב, אההה פירון. אותו פירון שביטל בגרויות חיצוניות בכיתה י', בזבז לתלמידים האלה שנה ובי"א הכניס אותם למכבש לחצים (תשאלו תלמידים שאתם מכירים. נו תשאלו. תשאלו אותם והם יגידו לכם שהם קורסים בי"א, כשבי' כמעט ולא עשו כלום. טעות נוראית שחייבים לתקן ויפה שעה אחת קודם). למה לא לתקן את זה, כשכל המורים, בתי הספר והמערכת זועקת לתיקון הטעות הנוראית הזו. או את העובדה שאותו פירון, אותו שר שפעל בלי לחשוב, הוציא מלימודי ההיסטוריה לבגרות חובה את… תחזיקו חזק בבקשה, את "שואת העם היהודי". כן מה שאתם שומעים. תלמידים שנבחנים בכיתה י"א בבגרות בהיסטוריה, לא למדו מילה. מילה אני אומר לכם על השואה. אז יש לך במה לעסוק ותקן.

אז תשחרר קצת מר בנט, אדוני השר, את הלחץ מ-5 יחידות. חשוב שיעשו אבל שלא יבוא על חשבון התלמידים שלא עושים. אפשר להצליח במקצועות רבים בלי 5 יחידות. לדוגמא עריכת דין. לדוגמא הוראה, לדוגמא אחיות ואחים בבתי חולים. לא חסרות דוגמאות. אז מה. זה פחות טוב בעינך? פחות חשוב? אז למה אתה לא מקדם את זה? יש לחכם סידי רעיון לסלוגן… "גם 3 צועד בראש… די כבר בנט לקחתם לנו את הראש"…איך? יפה לא?
אסיים בציטוט חכם שאמר לי אחד התלמידים על הפרויקט הזה: "כל פעם שאני רואה את הפרסומת שמראה לי כמה אני פחות טוב מילד שלומד 5 יחידות, אני זוכר שיש הרבה חברי כנסת שגם 3 יחידות לא עשו. בזה אני מתנחם. אולי בסוף אהיה חבר כנסת?". האמת, הוא צודק.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אין מנהיגים בישראל, רק פוליטיקאים

אין מנהיגות בישראל, מצטער. יש פוליטיקה, אנשים אופורטוניסטים שדואגים למקומם באמת. נקודה. מצטער… אומנם חכם סידי כבר אמר את זה, אבל באמת על זה צריך להצטער כמה פעמים. אין שלטון מנהיגותי, שנישא אליו עיניים מעלה. יש פוליטיקאים שהעם מסתכל אליהם למטה ונדמה שכל פעם נשבר שיא השפל, והם לא יכולים לרדת נמוך יותר. אבל רק נדמה. הם שוברים כל הזמן את השיאים שלהם. יורדים כל כך נמוך שהעם כבר לא רואה אותם, אבל סובל מהם.

קחו את מה שקרה בשבוע שחלף. לא משנה באיזה צד אתה של המפה הפוליטית, ההרגשה היא שכולם מתנהלים על פי עניינים האישי, מימין ומשמאל, זה חוצה מפלגות. נתניהו ניסה קומבינה עם הרצוג, שרצה, אבל במפלגה לא יצא, אז נתניהו עשה את הקומבינה עם ליברמן, על הראש של בוגי יעלון. יעלון נפגע, ברמה האישית, לא ברמה המנהיגותית. קואליציה? גועליציה. עכשיו זו לא הייתה טעות כתיב וזו עוד הייתה מחמאה… גועליציה תרתי משמע.

על הדרך הועברו כמה תיקים "לא חשובים", כמו שר הביטחון, תיק "לא חשוב", במדינה מוקפת אויבים, לא כי האיש הזה או האחר מתאים לתפקיד, אלא כי זה אינטרס פולטי. עצוב זה כבר לא. מפחיד זה כבר כן. הלו, זה לא תיק הביטחון של אמא של נתניהו או ליברמן, זה הביטחון של כולנו. מפחיד. חכם סידי עוד לא דיבר על העובדה שישראל בתקופה של חרמות, אולי הגדולות ביותר שיש עלינו (כל ארגוני ה-BDS, שונאי ישראל), מתנהלת… בלי שר החוץ. כי הפוליטיקאי נתניהו, שמר את התיק לפוליטיקאי ליברמן ובסוף נתן לו תיק אחר. דבר אחד בטוח, התיק נפל עלינו.

אבל חכם סידי חשב שאולי ב"מושב הקיץ" בכנסת ידאגו לנו, יגלו מנהיגות. אבל כמה מנהיגות אפשר לגלות ב"מושב" (תקופה) שאורך 11 שבועות וכולם רצים לחו"ל על חשבוננו. 11 שבועות האנשים האלה צריכים לדאוג לנו עכשיו. תגידו, זה רציני? מה, לא ידעתם שכל 3 חודשים פגרה 3 חודשים… מנהיג דואג, פוליטיקאי מנצל. אבל מה אני מצפה מ-120 חברי כנסת שכל שחשוב להם זה באיזה צבע יקבלו את הרכב. העם אוכל "חרא" (ולא סליחה על הביטוי) והם מלקקים דבש.. חברי כנאפה, לא כנסת.
אני לא אגיד לילדים (כאילו הם שומעים לי בכלל בגילם) שלי לעזוב את הארץ דוגמת רוני דניאל בחדשות ערוץ 2 בערב שישי, שקרא לצעירים לעזוב, בגלל הקומבינות בשלטון, או בגלל שליעלון נלקח תיק הביטחון. אני לא אעזוב. גם כי אין לי ארץ אחרת וגם כי אין ארץ אחרת שתקבל אותי… אין לי אזרחות כפולה ואני גם לא רוצה. מה שכן אעשה, אעשה את המקסימום פה ובכל מקום אפשרי, השכם וערב, להזכיר לכולם שאין לנו מנהיגות, רק פוליטיקאים. אז לא נורא להחליף אותם, ואם נעשה את זה ונחליפם, אז רק דעו לכם שלא איבדנו מנהיגות, הרווחנו פחות פוליטיקה.

אנחנו מחפשים מנהיגות. היא אבדה לנו איפשהו לאחר רצח רבין. הוא היה אולי האחרון בדור המנהיגים דוגמת בן גוריון, לוי אשכול, מנחם בגין (המנהיג בעיני חכם סידי), יצחק שמיר. אנשים שהיו ואינם והם חסרים. אוי, כמה הם חסרים. שימו לב, מנהיגים, כולם מכל קצוות הפוליטיקה. לא מצד ימין של המפה הפוליטית ולא מצד שמאל של המפה הפוליטית, הם היו פשוט בצד… שלנו… וכולם, הכי חשוב מנהיגים. אין לנו את זה היום. עצוב שבשביל מנהיגות צריך לחפש בבית העלמין… עצוב. כדאי מאוד שנמצא לנו מנהיגים חיים. בעצם נמצא לפוליטיקאים הנוכחים מחליפים, אולי זה קצת אמירה לבטן. אבל מישהו צריך להגיד את זה. הנה אמרתי.

חכם סידי גם יודע מה צריך לעשות. חכם סידי יודע גם מי יהיה המנהיג הבא. את זה אשאיר לטור בשבוע הבא. מבטיח, כולל שם ושם משפחה. אבל עד אז אסיים בציטוט של מנהיג, לא פוליטיקאי, אברהם לינקולן מי שהיה נשיא ארה"ב ב-1861, מילים שכאילו נכתבו היום: "אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן וחלק מהאנשים כל הזמן, אבל אתה לא יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן…". עכשיו נשאר לנו לדאוג שהמילים האלה לא יהיו רלוונטיות גם למחר. מחר אנחנו רוצים אופק, רוצים מנהיג.
ובכל זאת נסיים בבדיחה, על חשבונם… חמור, תשים לו כתר על הראש, מה יהיה? חמור עם כתר…


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אולי תפסיקו רגע עם אגם הברבורים…

חכם סידי קיבל את הסביבון הידוע שלו. נמאס לי כבר לשמוע את המנטרות של נבחרי הציבור ששכחו שהתואר שלהם מורכב מהמילה נבחרים, אבל גם מהמילה ציבור. את החלק הראשון הם זוכרים, מה זה זוכרים? לא שוכחים. עם החלק השני יש להם בעיה. כי לציבור הם לא דואגים. בנינו, גם לא מעוניינים.

מדו"ח שפורסם בימים האחרונים עולה כי הגברים הישראלים עובדים 45 שעות בשבוע, חמש שעות יותר לעומת גברים במדינות ה-OCD, כך עולה מדו"ח של מרכז טאוב. על אף העבודה המרובה, מהדו"ח עולה כי 60 אחוז מזוגות צעירים בני 34-25 לא מצליחים לרכוש דירה.

הבנתם נבחרים? הציבור (זה שמרכיב את המילה השנייה בתואר שלכם), עובד כמו חמור וחי כמו כלב, בדיוק כמו הבדיחה הידועה. אנשים עובדים יותר מכל המדינות המפותחות (מה שכולם קוראים oecd, ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי), ועדיין לא מסוגל לרכוש לעצמו משהו בסיסי, קורת גג. די כבר עם זה. תתעוררו.

בכלל מאז שישראל נכנסה ל-OECD, שמבחינתה מדובר בהישג וזה אכן הישג, היא חייבת בדוחות לארגון ולא יכולה להעלים מידע כפי שהממשלה רגילה, לא לתת דין וחשבון לאזרחיה. בארגון הבינלאומי דורשים, מקבלים ומפרסמים. משם עולה לדוגמא שהפערים הכלכליים הגבוהים ביותר בארגון הם בין העשירים והעניים בישראל. באמת נמאס לחכם לקרוא את הנתונים, הגיע זמן שינוי.

תראו, החכם לא הסתיר לעלום את דעותיו. אני מרכז ימין, ימני ליברלי. לא מתבייש. זה אני. מבחינה ביטחונית אני מיישר קו עם ממשלת הליכוד. אמרתי ואומר, אין כרגע לצערי עם מי להגיע להסדר וגם אם נגיע לא בטוח שיחזיק מעמד ואולי נקבל עוד "חמאנסטן", רק ביהודה ושומרון. כאן החכם איתך ביבי.

אבל, ויש אבל גדול. מבחינה כלכלית, הם הרגו אותנו. גם את זה צריך להגיד. יכול להיות מצב שבו אנשים יקומו בבוקר, יצאו לעבודה, יעבדו, יותר מכל מדינה אחרת ו… יישארו בלי קורת גג משלהם? היום דירה מסריחה (ותסלחו לי על הבוטות), דמי השכירות שלה הם כמעט בגובה שכר המינימום, 5,000 שקל לערך. זה נורמאלי? שאדם עובד ויהיה עני? שלא יהיה לו גג מעל לראש משלו? הרי ההורים שלנו עבדו, לא הרוויחו מיליונים והיה להם בית.

אז יא ברברנים בעלי משרות ותארי שרים וחכ"ים, קחו את עצמכם תזיזו את התחת שלכם (סליחה, הישבן שלכם…), ותתחילו לדאוג ליושבים בציון. לא רק מפני סכין של אויבנו לעיתים גם מבית, אלא מפני גזירות כלכליות גרועות לא פחות שהן כחרב על מיליוני אנשים שלא שורדים את החודש, שאין להם בית.

החכם סידי הרי לא פראייר. הוא יודע בדיוק מה אתם רוצים, בלי הבדל מפלגתי זה או אחר. טוב לכם שאנחנו נשרוד, שבקושי נחייה, שנתעסק כמו זאבים בלאכול אחד את השני בכדי להביא פרנסה, בכדי שלא נתעסק במה שאתם עושים. שאתם לא סופרים את העם היושב בציון. אבל בשביל זה יש אנשים כמו חכם סידי, שתמיד יזכיר לכם. לכן החכם סידי קורא לעם. לא טוב לכם, תחליפו שלטון. אל תגידו אין אופציה, תחליפו. הליכוד לא טוב לכם כלכלית? תעיפו אותו קיבינימט. יבוא המחנה הציוני או איך שלא קוראים לו, לא יהיה טוב תטיסו אותו לעזאזל. שלא יצליחו לעשות "הפרד ומשול" בנינו. הם בחכמת ובחוסר הבושה שלהם, יגרמו לנו לריב בין ימין לשמאל, יהודים ערבים, דתיים חילוניים, אשכנזים מזרחיים, בכדי שנסתכסך בנינו ולא נתאחד מול נבחרי ציבור שלא מעניין אותם הציבור. השלטון רוצה שנריב, הוא זה שמסיט את המריבות ומגדיל את השסע החברתי בישראל. העיקר שנתעסק בו, בהישרדות ולא בהם ובחוסר המעש שלהם.

באמת, תחשבו על זה. מי מקצין את הפערים? מי אומר הערבים ככה, היהודים ככה, החילוניים ככה, הדתיים אחרת, האשכנזים, המזרחיים. מי? השלטון ונציגיו. כוחנו באחדותנו. הבעיטה שניתן להם בעכוזם ונעיפם מבית הנבחרים, חזקה יותר וכואבת יותר, אם נעשה את זה כעם אחד ולא כקבוצות שונות.

החכם, רוצה לסיים במשפט של חכם אחר, דבריו של מנחם בגין ז"ל בין השנים 1983-1977: "אומץ לב אזרחי, העולה לעתים בחשיבות, על פי העדות של אחד מגדולי המצביאים הצרפתיים, על אומץ לב צבאי".
הבנתם? הכח והאומץ שיש לעם, אין לאף אחד אחר. בואו נשתמש בו יחד ולא אחד נגד השני. יחד לעשות לנו את החיים קלים יותר כלכלית… שיהיה אפשר לחיות פה ולא רק לשרוד פה.
ולנבחרי הציבור אסיים במילה אחת – הביתה! לכם בניגוד אלינו, על פי הדו"ח יש בית… ולא רק אחד.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

הצעת חוק שמגבילה את כהונת רה"מ ל-2 קדנציות

איזה כיף לקום עם חיוך בבוקר, כמה זמן שחכם סידי לא קם ככה עם חיוך. למה, אתם שואלים? למה קמתי עם חיוך? או למה בדרך כלל לא קם עם חיוך?
טוב אסביר לכם למה…

החכם לא קם עם חיוך, כי יש לשלם שכירות או משכנתא במקרה הטוב, אם הצלחתם לרכוש דירה ואתם לא בין 2 מיליון האנשים בלי דירה בישראל. החכם לא קם עם חיוך כי יוקר המחייה לא מאפשר לקנות משהו בסיסי ברשתות השיווק לבית בפחות מכמה מאות שקלים. החכם לא מחייך כל בוקר, כי הבנק התקשר כי המינוס גדול (וזה למי שעוד יש חשבון בנק כי יש כאלה שאין להם. מתי פעם יתקשר מנהל הבנק סתם לשאול לשלומי? טוב זה לא יקרה). החכם הפסיק לחייך כי הילדים צריכים משהו לביה"ס, לגן לצבא (כן אפילו לצבא אנחנו ממנים היום דברים!). החכם לא ישן כי הוא לא תמיד יודע איך לסגור את החודש (הוא ועוד כמה מיליונים טובים בארץ), ויש עוד (חשמל) ועוד (מים) ועוד (ארנונה) ועוד ועוד ועוד…הבנתם למה החכם לא מחייך?

בוודאי שהבנתם. כי גם אתם ככה. ולמה פתאום קם חכם סידי בוקר ומחייך? אהה כי הבנתי איפשהו שעומדים אולי, רק אולי, לחוקק חוק חדש בכנסת ישראל… שיגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות. שתי תקופות, 8 שנים מקסימום! ראש הממשלה זה שאחראי שאזרחי המדינה יקומו בבוקר ויחייכו. מה שהוא לא תמיד עושה כי זה לא מעניין אותו תמיד. עכשיו שהוא יודע שהוא מוגבל לשתי קדנציות, אולי זה ישתנה. דהיינו ראש ממשלה לא טוב… שלא דואג לרווחתנו.. ילך הביתה. נוכל לראות את הסוף.

אין לי משהו אישי נגד נהנתניהו (וזו לא טעות). מבחינת דעות ביטחוניסטיות, הדעות שלו מתיישרות עם שלי… אבל מבחינה כלכלית? אוי מבחינה כלכלית… החכם היה שמח לראות את נהנתניהו הולך הביתה אחרי קדנציה. יודעים מה שתי קדנציות. אבל הוא איתנו כבר 4 (3 ברציפות) והמצב הכלכלי, איך נאמר, לא משתפר. החוק הזה יביא קץ לשלטונו. כן, שלטונו.

לפני שתגידו כי החכם סידי מגזים והכל דבש בארץ "זבת חלב ודבש זו", בוא ניקח נתון בסיסי. דירה, קורת גג, תקרה. אדם שקם לעבוד ויכול לתת גג לילדיו. בשנות השמונים, הייתם צריכים משהו כמו 44-48 משכורות ממוצעות. נורמאלי לחלוטין. כיום 140 משכורות! הבנתם?
רגע, יש עוד. סתם עוד "דוגמא קטנה" וקיומית… היום מספר עובדי הקבלן הולך וגדל והיום יש מושג שנקרא "עובדים עניים". אנשים שקמים בבוקר, הולכים לעבוד והם מתחת לקו העוני. רחוק מאוד. ומה עושה ראש הממשלה? כלום ושום דבר. סליחה, מברבר עצמו לדעת.. מילים ומילים ועוד מילים.

אז אם יש מצב שבו ראש ממשלה ולא משנה מה שמו, לא דואג לנו, לפחות נדע שהוא יעזוב אותנו אחרי שתי קדנציות, שנראה איזה אופק. איזה משהו חדש, תקווה. נכון, יכול להיות מצב שבו ראש ממשלה טוב עוזב אחרי שנתיים, אבל אנחנו ניקח את הסיכון הזה. בינתיים זה עוד לא קרה. לא במאה הנוכחית.

אבל חכם סידי קצת מודאג. מודאג מהעובדה שהחיוך אולי ירד מפניו. מסתבר כי נהנתניהו עושה הכל שהחוק הזה לא יעבור. שלא יוגבל שלטונו. אז החכם רוצה לשאול שאלה. ושמישהו יתרגם את זה לנהנתניהו "לשפת העם", כי הוא את השפה הזו לא מכיר, לדעתי גם לא הכיר. מנותק. אז מה זה אומר שנהנתניהו רוצה לשלוט פה לנצח? אולי להיות מומלך למלך? לא, אל תגיד לנו את זה, בבקשה… חכם סידי רוצה לחזור לחייך. קצת. אל דאגה נהנתניהו. גם אם החוק יעבור, אז יש לך עוד 2 קדנציות ואח"כ, עזוב אותנו. תן לנו לחיות נורמאלי. בלי דאגות, בלי להבין שהפערים בין עשירים לעניים בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי. לך, בבקשה. בבקשה.

ובכל זאת יש מקום לקצת אופטימיות. על פי פרסומים בתקשורת: "באופוזיציה עובדים יחד באופן מתואם כדי להעביר את החוק, וכעת מתברר כי גם בקואליציה יש מי שמעוניינים לראות אותו יוצא אל הפועל. הדבר בולט גם בליכוד: בכירים בקואליציה מספרים כי בימים האחרונים התבטאו בכירים בליכוד בשיחות סגורות ואמרו כי מדובר בחוק טוב שראוי שיעבור בכל הקריאות". הבנתם? אפילו בתוך הליכוד יש מי שחושב שדי, מספיק. תן לאחרים. תן לאחרים לגרום לנו לחייך. מה, לא מגיע לנו?

קחו לדוגמא את ארה"ב, שם זה עובד. נשיא ארה"ב נבחר ל-2 קדנציות ל-2 תקופות. אז מה לאמריקאים זה רע? ממש לא. עובדה הם המעצמה הכי גדולה בעולם. אז זה כנראה לא פוגע בהם. לדעתי חכם סידי זה רק הופך את המדינה שלהם ואת השלטון שלהם להרבה יותר טוב. כי הוא יודע שהוא לא כאן לנצח.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

חייל ומחבל מואשמים באותו סעיף? זהו, השתגענו סופית!

נניח ואגיד לכם, רק נניח. בדמיון לא באמת. שחייל צבא הגנה לישראל מואשם בהריגה של מחבל. רק נניח. עכשיו בואו נמשיך. נניח שמחבל אחר, שניסה לדרוס יהודים בגלל דתם, היה מואשם בהריגה. רק נניח. אז מה יוצא לנו? שחייל צה"ל ומחבל… מואשמים באותו סעיף. נכון לא נורמאלי ודמיוני.

אז זהו שלא. התביעה הצבאית (לאן אתם רצים? לאט לכם) מאשימה את החייל שירה במחבל בהריגה. אותה אשמה שמחבל שניסה לדרוס יהודים מואשם – הריגה. אני יודע אל תרוצו להרכיב משקפיים אתם קוראים נכון. המציאות מסתבר כמו תמיד, עולה על כל דימיון.
חכם סידי לא יודע אם לצחוק או לבכות. איך באמת הגענו למצב הזה? מה גרם לנו לעשות ככה לחיילנו, אלה שבאו להגן מפני מחבלים. שוב. אם החייל היורה, היה פוגע באדם חף מפשע, חכם סידי היה הראשון לקרוא להעמיד אותו לדין. הראשון. הנה חכם סידי יחזור על זה. אם החייל היורה, היה פוגע באדם חף מפשע. יודעים מה, מישהו שרק זרק אבנים (למרות שגם זה מסוכן), חכם סידי היה הראשון לקום ולהגיד, כי החייל, חרג מטוהר הנשק של צה"ל, הגזים וצריך לשלם את המחיר. אבל קשה לי לעמוד מהצד ולא לזעוק את הזעקה של אותו חייל ושלנו כאומה אחת.

שימו לב, חכם סידי לא משתמש בשמו של החייל גם אם זה פורסם. מבחינתי זה לא רלוונטי. מה משנה שמו של החייל? החייל הזה יכול היה להיות כל חייל או חייל אחרים. כולל הבת שלי (הקצינה שלי בצה"ל), או הבן של חבר שלי, של שכן שלכם, של כולם.
כמו שזה נראה מדינת ישראל והעומד בראשה, כן העומד בראש, מנסה למצוא חן בעיניי העולם. בעיניי אירופה וארה"ב (סליחה, אבל ככה זה נראה וזו ההרגשה בציבור). בנימין נתניהו צריך להבין שיהיה מחיר פוליטי לעובדה שבתקופתו חייל הועמד לדין על הריגת מחבל (אלוהים ישמור התביעה הצבאית רצתה אישום של רצח. לאן אתם רצים רבותי אנשי התביעה הצבאית, לאן?). כמו שבתקופתו חזר גלעד שליט והוא קיבל על זה ובצדק את הקרדיט. לעומד בראש מדינה יש אחריות, לטוב ולרע!

חכם סידי לא מצפה שבניו של נתניהו ישרתו בקרבי, כמו נאמר יורש העצר של בריטניה שהיה טייס קרב. את זה אני לא מצפה מנתניהו. בעצם אני לא מצפה ממנו להרבה. אבל לפחות תעמוד לימין החייל שכבר נשפט. נתניהו חייב לדעת שהעם מצפה לזה. אם הוא רוצה להראות לעולם שאנחנו הכי דמוקרטיים בעולם, שלא יעשה את זה על הגב של החייל. לא הנוכחי ולא אחר. נפגש בקלפי.

אבל בואו נראה בעיני מי רוצה ישראל, למצוא חן. בעיניי ארה"ב? אז בבקשה הנה סיפור לא נגעתי. מתוך העיתונות: "כוח קומנדו אמריקני חיסל במהלך השבת בכיר של ארגון המדינה האסלאמית (לשעבר דאעש). הבכיר שחוסל הוא אבו סיאף. אשתו נתפסה והועברה לכוחות צבא ארה"ב בעיראק. שר ההגנה האמריקני אשטון קרטר, עדכן על הפעילות במהלך השבת. מהבית הלבן נמסר כי המבצע בוצע בהוראה ישירה של הנשיא ברק אובמה".

אתם מבינים? המדינה שעושה את הפוזה הכי גדולה כמנהיגת העולם החופשי. זאת שמסבירה לנו איך לנהוג באויבנו שקמים עלינו לחסלנו… חיסלה איש כספים. אבו סיאף ניהל למעשה את הפעילות הכספית של דעאש, אם תרצו שר האוצר שלהם. אין פה שום איום ממשי, לא מחבל מנוטרל ולא נעליים. חיסלו אותו, נקודה. אני מניח שאצלנו מי שהיה מחסל מי שמממן פעילות טרוריסטית נגדנו, היה מואשם בהריגה/רצח, תמחקו אתם את המיותר. כי לחכם סידי כבר לא נותר כח לחוסר ההיגיון הזה.

אז מה תגידו. מה אתה רוצה יא חכם סידי שמי שמחסל מחבל מנוטרל לא ייענש? במילה אחת – כן. בוודאי. בשתי מילים בוודאי ובוודאי. בטח לא להישפט על זה. יודעים מה, בטוח לא לקבל את אותו סעיף האישום הריגה. השתגענו, כבר אמרתי.

חכם סידי רוצה להשחיל שאלה קטנה לאנשי הפרקליטות הצבאית באמת. לאן אצה לכם הדרך? למה מיהרתם לבקש אישום של רצח. למה כשהשופט ביטל את אישום הרצח עברתם להריגה? אל תתבלבלו, חכם סידי חושב שתביעה צבאית זה דבר חשוב. צריך שיהיה דין עם מי שעבר על החוק גם בצבא. אבל באמת, אני רק שאלה, האם החייל הזה לא משלם איזה מחיר בכדי שיהיה דוגמא. באמת שאלת תם. למרות שאני חכם סידי.

ועוד שאלה קטנה ברשותכם (וגם אם לא ברשותכם, אשאל). לא רבים בציבור יודעים או זוכרים, אבל יש עונש מוות למחבלים… בחוק השיפוט הצבאי. הנה חכם סידי ירענן את זיכרונכם: על פי סעיף 21 (7) בחוק השיפוט הצבאי, רשאי בית דין צבאי להטיל במסגרת סמכותו עונש מוות. אז רגע, למה אתם לא דורשים עונש מוות למחבלים? האם רוצחי משפחת פוגל, ביניהם ילדים קטנים, לא ראויים לעונש מוות? למה אתם לא דורשים את זה? לא מבין. לדרוש סעיף הריגה לחייל שמנע ממחבל להמשיך בעתיד לחסל אותנו זה בסדר, לבקש עונש מוות לחלק מהרוצחים השטניים הגדולים ביותר, שחלק מהם מגיע לבית הדין עם חיוך ועם סימון האות וי לניצחון, זה לא. תסבירו לי כי אני באמת כבר לא מבין. אגב, אתם יודעים כיצד יתבצע ביצוע עונש המוות למחבלים על פי החוק?… נו תנחשו. נו אנשי התביעה הצבאית… נו מנחשים? טוב אני אגיד לכם: לפי סעיף 493 (א) לחוק זה עונש המוות יבוצע בירייה. הבנתם? בירייה. עכשיו תחברו בין עונש המוות, למחבל לבין החייל היורה. להסביר או הבנתם?
לי נראה שהבנתם. תשחררו את אלאור עזריה.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

ברני סנדרס, קח את "מיטב זיכרונך" ועוף לנו מהזיכרון שלנו

טוב, נתחיל מהתחלה. חכם סידי לוקח אוויר ונרגע. בלי עצבים… ברי סנדרס בן ה-74, אחד המועמדים הדמוקרטיים שמתמודד מול הילארי קלינטון על נציגות המפלגה לנשיאות ארה"ב, יהודי, כן כן יהודי, התבטא בעיתון "ניו-יורק דיילי ניוז" ש… תשבו, תשבו בבקשה: "למיטב זיכרוני, ישראל הרגה יותר מ-10,000 בעזה". מבינים? למיטב זכרונו. הבנאדם רוצה להיות נשיא ארה"ב והמספר ה"מדויק" שלו הוא "10.000 למיטב זכרוני". המציא מספר דמיוני. למה? כי ככה הוא זוכר. או בעצם לא.

זה הספיק לחכם סידי להרגיש שמשהו ב"גלגלים" במח משתבש לו. קודם כל מר סנדרס הלא יקר, מה אתה רוצה? באמת, מה אתה רוצה? בעיניי מי אתה רוצה למצוא חן? אתה יושב בשמאל הרדיקלי בארה"ב ומבלבל את המח עם מספרים מארץ החזיונות שלך. אתה רוצה להיות נשיא, תבדוק!

"למיטב זכרונך", מר סנדרס, יורים על ישראל כבר מעל עשור טילים מעזה, לפעמים יום יום. אתה יושב באמריקקה שלך (אין טעות כתיב) ומבלבל לנו את המח. לך הביתה. לך. סע לקליפורניה יש שם שמש חמימה, כל הפנסיונרים בארה"ב שם, יעשה לך טוב למוח ולזיכרון. כי אין לך מושג.

חכם סידי כותב את השורות האלה ויוצא מדעתו. איך יהודי (והאצבעות שלי כמעט כתבו יהודון), מנסה להתחבב על מצביעי שמאל קיצוניים, שונאי ישראל ואין לו מושג בכלל, וגם לא אכפת לו להגזים בצורה מוגזמת. אתה מר מה שמך? (פרח לי מהזיכרון…) מושפע מה-BDS, עוד חבורה של שונאי ישראל, שמממנים כל מי שפותח את הפה ומלכלך על ישראל. הכל מותר להגיד עלינו, כי אנחנו צד דמוקרטי.

קחו לדוגמא עוד משפט שאמר בראיון: "אני חושב שרוב המשקיפים הבינלאומיים היו אומרים שההתקפות (הישראליות) נגד עזה נעשו ללא אבחנה, ושאנשים רבים חפים מפשע שאיבדו שם את חייהם לא היו צריכים למות… ואני יודע שפלסטינים מסוימים השתמשו באזורים אזרחיים כדי לשגר טילים. זו אכן בעיה קשה". הבנתם? מצד אחד אנחנו "הורגים" למיטב זכרונו, בלי הבחנה. מצד שני יודע שהחמאס שהשתמשו באזרחים כמגן אנושי. אז חכם סידי מצד אחד רוצה שתלך, מצד שני רוצה שתעוף. וכמה שיותר מהר ורחוק מאיתנו. למיטב זכרוני ארה"ב מספיק רחוקה. אז תישאר שם. עזוב אותנו משכמותך.

מר סנדרס הלא יקר בכלל, צפון-מזרח אלינו יושב בסוריה שליט שכבר רצח מעל 300 אלף מבני עמו. איפה אתה? מה, זיכרונך מגיע עד לישראל? לא יותר מזה? אהה, אולי אתה קצת מפחד לפתוח פה על טרור כמו בסוריה או בעזה שפוגע קודם כל באזרחים שלו, או שאולי זה לא פופולארי להגיד, כי זה יפגע במצביעים שונאי ישראל שלך. תאמין לי, חכם סידי עוד עדין.
יודע מה, לא בא לי להיות עדין. מר סנדרס הלא יקר בכלל בכלל. אתה טוען שישראל הפציצה בתי ספר ובתי חולים. הלוואי יום יום יפציצו אותך מבתי ספר ומבתי חולים ואז נראה מה סנדרס, "יהודי המחמד" של שנואי ישראל בארה"ב, אם אתה תיזכר כמה פעמים ירו עלייך או כמה פעמים צבא ארה"ב, תקף חזרה. מה שבטוח, זיכרונך יעבוד קצת יותר מהר, כי תהיה חייב לדפוק ריצה למקלט הקרוב למקום מגוריך.
יש משהו מרגיז, מרתיח את הדם ומאוד מפחיד באמירה של סנדרס בשני מישורים. המישור הראשון הוא שמועמד לנשיאות ארה"ב, מדבר ככה על מדינת ישראל, שהיא אמורה להיות בת ברית עם ארה"ב. אבל מה אפשר לצפות מחבר במפלגה של ברק אובמה? מה? כלום. "למיטב זכרוני", אפילו שום דבר.
הדבר השני שהוא מפחיד לא פחות, העובדה שסנדרס היהודי, משקף עמדה של יהודי ארה"ב שיותר ויותר מהם יוצאים נגד ישראל, יושבים להם בנחת בארה"ב שלהם ומטיפים מוסר עלינו. נכון, הקשר עם העולם היהודי חשוב לנו ואפילו מדינת ישראל רואה עצמה המקלט של כל היהודים בעולם. אבל אולי הגיע הזמן להפסיק להיות מקלט של כל יהודי העולם (שכ-5.3 מיליון יהודים מתוך ה-14 שיש בערך בעולם יושבים בארה"ב), ולהיות הבית של היהודים שיושבים במדינת ישראל. בכדי שלא נזדקק לאנשים כמו מר "אני לא זוכר כלום" סנדרס. הנזק שאתה עושה לנו, הוא עצום, במיוחד כי הוא יוצא מפי יהודי וזה עבור שונאי ישראל, שאתה ביניהם, "דלק".

עוד דבר. איך אפשר להיות מועמד לתפקיד כל כך יוקרתי ואולי החשוב בעולם ולהסתפק, "בלמיטב זכרוני" ולזרוק מספר שלא קשור למציאות? איך אפשר? אז למיטב זכרוני מר סנדרס הלא יקר בכלל ואפילו קצת מאוס, קח את "מיטב זיכרונך" ועוף לנו מהזיכרון שלנו.
אבל אל דאגה, מי שתייצג את המפלגה הדמוקרטית, שהיא השמאל בארה"ב, היא הילארי קלינטון, שמסתבר שהיא הרע במיעוטו. בנינו, במפלגה השנייה אמור להיבחר דונאלד טראמפ והוא יודע בדיוק מי הצד הצודק. מה שיקרה הוא שאחד מהם יהיה הנשיא או הנשיאה ולא סנדרס.

חכם סידי מאחל לעצמו שבנובמבר הקרוב לאחר הבחירות בארה"ב, הוא יכול להגיד: "למיטב זכרוני היה איזה מועמד נוסף… אבל אני כבר לא זוכר אותו".


תוכנית הבוקר עם שי מלול

מי רצח את תאיר ראדה?

ונתחיל בפתגם שאהוב על חכם סידי: "אם אחד אומר לך שאתה חמור תתעלם. אם שניים אומרים לך – תקנה אוכף". וכל זה למה? הסיפור של תאיר ראדה מזמן חצה את כל הספקולציות והקונספירציות האפשריות. גופתה של תאיר ראדה בת ה-13 ז"ל, נמצאה בדצמבר 2006 בתא שירותים בבית הספר "נופי גולן" בקצרין שבו למדה. כעבור שבוע, לאחר שכמה חשודים ברצח נחקרו ושוחררו, נעצר רומן זדורוב, פועל בניין שעבד בבית הספר שהעברית שבפיו לא הייתה רהוטה. מאז עלו כל השאלות האפשריות בעולם, שחלקם הגדול נותר לא פתור. אבל דבר אחד נותר – זדורוב בכלא.

חכם סידי באמת שלא יכול לחוות דעה, פשוט לא הייתי שם ומכאן שאני לא הוסמכתי לעריכת דין, אני בוודאי לא שופט אף אחד. אבל ויש פה אבל גדול. השאלות שנותרו פתוחות ממשיכות להציק לי ולרבים. האם יושב בכלא אדם שלא עשה זאת? האם האדם מאחורי סורג ובריח והוא חף מכל פשע? לדעת חכם סידי כבר היו דברים מעולם. לראייה, עמוס ברנס שהואשם ברצח החיילת רחל הלר בשנת 1976, נקבע לו מאסר עולם והוא שוחרר לאחר קיצור עונשו בשנת 83'. בשנת 2002 הוא זוכה והמדינה קבעה לו אף פיצויים. כל אותה תקופה עד זיכויו המוחלט, הוא נאבק לטיהור שמו וטען בכל פה שהוא זכאי. אגב, מה שהוכח בסוף כאמת. האם תיק זדורוב דומה או מזכיר את תיק עמוס ברנס? האם גם הפעם יושב בכלא אדם שלבסוף יזוכה?

הרבה שאלות נותרו פתוחות, כמו היכן הסכין ששימשה לרצח? כיצד כל החוקרים קבעו שהרצח בוצע בסכין משונן וזדורוב טען בחקירתו כי השתמש בסכין יפנית? כיצד הוצאה ממנו ההודאה ועוד. אבל השאלה העיקרית היא כיצד בתא השירותים, בה נמצאה תאיר ז"ל, לא נמצאו טביעת אצבע או שערה המעידות על כך שזדורוב נכח במקום! והממצא היחיד שעליו הסתמכו בפרקליטות היה מה שנראה כטביעות נעליים שאותרו על מכנסי הג'ינס של ראדה, יתרה מכך, מלבד טביעות הנעל על מכנסיה של ראדה, אותרו בתא שלוש טביעות נוספות, ספוגות בדם, שהצביעו על מה שנראה כמסלול יציאה מן התא ונמצאו בין היתר על הקיר ועל מיכל ההדחה של האסלה. טביעות אלו לא תאמו לטביעת הנעל של זדורוב. זאת אומרת, היו בתא לפני או אחרי עוד אנשים. איך הם לא נמצאו? ואם לא נמצאו למה הכל נופל על זדורוב? במילים פשוטות, אין טביעת אצבע של הרוצח בתא הקטן שבו נרצחה תאיר ז"ל. רגע, אחזור על זה שוב: אין ולו טביעת אצבע אחת של הרוצח בתא שירותים קטן? מטריד. אותי לפחות.

חכם סידי לא מתכוון לבסס קו הגנה עכשיו על זדורוב, אני מוטרד מדבר אחר. הרבה יותר חמור מבחינתי ומבחינתכם. אני מוטרד מהעובדה שאולי, רק אולי, נתפר פה תיק לאדם. מה מונע מחר לעשות משהו דומה לי, לך? לכם? זה יותר ממפחיד, זה עניין קיומי, אם זדורוב עשה את זה שיישב בכלא. אם לא? אז שייצא מהר, כי אדם חף מפשע לא יושב בכלא. אף אחד.

אוסיף יותר מזה, בית המשפט העליון בעצמו לא יכול היה לקבוע בוודאות את העניין. ההחלטה לדחות את ערעורו של זדורוב כי הוא חף מכל פשע, נקבע ברוב של שניים נגד אחד! בראש ההרכב ישב יורם דנציגר, שהיה בדעת מיעוט, ולצדו יצחק עמית וצבי זילברטל. זאת אומרת, אין החלטה חד משמעית. זה צריך להדאיג אותי, אתכם.

שרת המשפטים איילת שקד, רוצה עתה לקבוע כי רק החלטה שנקבעה באופן מוחלט של שופטים, תחשב להרשעה. אחרת כל נאשם יזוכה. זאת אומרת, אם החוק היה נכנס לתוקף כבר עתה, הרי שזדורוב היה בבית. אבל גם אם ייכנס החוק לתוקף, הרי בגלל שהערעור היה לפני כניסת החוק, זדורוב יישאר בכלא. זה אמיתי? חכם סידי שואל אתכם, זה אמיתי?

ושוב, למען הסר ספק פעם נוספת. חכם סידי חושב שמי שרצח שיישב בכלא עד יומו האחרון, אין כפרה על רצח. אבל שימו לב, רק מי שרצח. לא מי שיש ספק רב אם רצח. שימו לב לנתוני הלשכה לסטטיסטיקה: אחוז ההרשעות בישראל עומד על 99 אחוזים! הגבוה במדינות המערב. ייתכן כי מדובר ב"פס יצור" של הרשעות. האם המשטרה ממהרת לסמן אשמים? האם האשמה היא על בתי המשפט? בלי כל קשר לתשובה, השורה התחתונה היא שהסיכוי לזיכוי הוא כמעט אפסי בישראל. האם זה הגיוני? לא יודע (וחכם סידי הוא אחד בדרך כלל יודע), אתם תחליטו. תודו שזו החלטה לא פשוטה בכלל.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אם המחבל המרצח בא להרוג, אז שישלם בחייו!

אל תתבלבלו, חכם סידי לא בעד הוצאות להורג של חפים מפשע. ממש לא. רחוק מזה. אבל תזכירו לי בבקשה, מתי מי שלוקח סכין ובא לדקור אתכם למוות, הוא חף מפשע? אני חושב שקצת התבלבלנו. יודעים מה, הרבה. אבל חכם סידי חושש יותר מזה, חכם סידי חושב שהעבודה שהחייל נלקח לכלא, מסכנת את ביטחוננו שלנו. עד כדי עניין של חיים ומוות.

בוא ניקח לדוגמא אירוע לא הזוי במחוזותינו, למרות שהוא הזוי בין בני אדם נורמליים. נניח, רק נניח, שיום אחד יגיע מחבל (יום אחד, הצחקתי את עצמי. כל יום. או נכון יותר כל היום) וינסה לעשות פיגוע רצחני. רק נניח. משהו שלא באמת קורה (שמתם לב לציניות של חכם סידי?) נניח גם שירו בו ונטרלו אותו (לחכם סידי המילה הזו מביאה את הסיבוב המפורסם). עד כאן הכל בסדר. אבל המחבל הזה, שהגיע לא בכדי לחלק "משלוח מנות ליהודים", לא מת. הוא מנוטרל, אבל חי. ייתכן, רק אומר, ייתכן, שהמחבל הזה רוצה לעשות את "העבודה" שלו עד הסוף ופשוט ינסה לפוצץ את עצמו עם כל מי שבאזור. עכשיו תוסיפו לסיטואציה הזו, חיילים שנמצאים באזור, או אנשים נושאי נשק. תגידו לי בחייאת הרמטכ"ל, שר הביטחון וכל מי ששפט כבר את החייל "משפט שדה", איזה חייל יירה בו? מי יהרוג אותו וימנע אסון? אנחנו לא מוקפים כמותכם בשומרי ראש, ששומרים עליכם. אנחנו חשופים. החיילים האלה הם ההגנה שלנו. הרי כל חייל, כל אדם שנושא נשק, יפחד לירות בו, שחס וחלילה לא יישפט על רצח. השתגענו טוטאלית!

תגידו לי באמת. תסבירו לחכם סידי, אם לא ברור לכם, שיתכן שבלי לרצות, בלי להתכוון, אתם עלולים לגרום לכך שבפעם הבאה, זה ייגמר בהרוגים מצדנו? כי לא הייתה לכם סבלנות לתת לחייל מה שהמדינה המשוגעת הזו נותנת לכל מחבל וטרוריסט. דהיינו משפט צדק.
העיקר מה? שיגידו שאנחנו לא מוציאם להורג, את מי שבא להרוג אותנו? מה? תענו לי. לא עדיף לשתוק. לחכות. לראות. להחליט אח"כ. לבדוק למה עשה זאת? אולי חשש מפיגוע נוסף? אני אגיד משהו אפילו חמור יותר, בעיניי, אם המחבל המרצח בא להרוג אותי ואת עם ישראל בלי סיבה, אז שישלם בחייו. שימו לב. חכם סידי לא מתכוון שממחר יתחילו להרוג כל מי שחשוד כמחבל. אבל מי שכבר בא לרצוח, לפגוע בבני אדם, רק כי הם בני דת אחרת, אין לו זכות להישאר בחיים.

ואגיד עוד משהו. זה שראש הממשלה שלנו הוא לא מנהיג אלא פוליטיקאי, כבר הבנתי. אותו אנחנו לא תמיד מעניינים. אבל אתה, אדוני שר הביטחון, מר יעלון, אתה הצטיירת לפחות בעיניי כאחר. חכם סידי מחזיק ממך. שמח שאתה שר הביטחון, איש שקול, שלא ממהר לשלוף את החרב. נהדר. אבל אם אתה כבר קראת לאנשי בצלם, שוברים שתיקה, או כל האנשים עם השנאה העצמית, בשם בוגדים, אתה חושב לפני שאתה מדבר, אז איך אתה נותן לאנשים כמותם, שמחלקים מצלמות לאנשים בשטחים בכדי שימצאו משהו לא תקין אצל חייליי צה"ל ועוד משלמים להם על זה, איך אתה נותן להם במה? איך? חכם סידי לא מבין. איך על פי מצלמה של שונא ישראל אתה מיד מחליט כי החייל אשם. רגע, קח נשימה. תחשוב. מה, לא מגיעה לחייל הזדמנות להוכיח אחרת? למה לא לפעול לפי צילום נוסף שהוכיח שחששו שיש לו אולי מטען חבלה ורק אח"כ נשמעה ירייה. רק אל תפגע לי באינטליגנציה ותגיד לי שאת הדברים אמרת עוד לפני הצילום שיצא כי היה תחקיר מיד בשטח. אל תקשקש. לא מתאים לך.

אגב, חכם סידי כמעט התפלץ מצחוק (מהתקשורת, לא ממך), כי אחד הטיעונים נגדו הוא שהוא "מלה- פמלייה" כי היה לו תמונה עם דגל בית"ר אז הוא שונא ערבים. די, ממתי זה טיעון? מזל שחכם סידי אוהד מכבי קביליו יפו. אז אני נקי מכל אשם. עצוב. בקיצור כולם הפכו לשופטי בית הדין המיוחד לענייני מחבלים מרצחים, שלא נוטרלו, אלא חוסלו. עצוב, עצוב, עצוב. ועוד פעם עצוב. נורא.

פעם אמר בן גוריון את המשפט החשוב: "תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך…". חכם סידי רק מניח את זה פה. בעצם אני רק אוסיף: "ידע עם ישראל שגורלו מופקד בידי מנהיגים הראויים לכך". באמת? אז תוכיחו לנו. שחררו את החייל.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

חובת דגל מדינה בכל כיתת לימוד!

חכם סידי מקבל סיבובים חופשי, בדרך כלל באשמתי. אבל לפעמים זה נעשה על ידי אחרים, שעושים או לא עושים דברים. ככה אני. טוב, רע, זה אני. תרצו תאכלו לא תרצו אל תאכלו.

למה אני אומר את זה? כי הפעם את הסיבוב הביאה לי מרצה באוניברסיטת ת"א. לא בגלל משהו שהיא עשתה, אלא בגלל משהו שהיא לא עשתה, או נכון יותר לא הסכימה. אתם יושבים? היא לא הסכימה שבכיתה שלה… יונף דגל מדינת ישראל. עוד פעם, כי אולי לא הבנתם. היא, הגברת המרצה, לא הסכימה, התנגדה, שדגל ישראל, שזאת מדינתנו, יונף, יתנוסס אצלה בכיתה. כי זו התרסה!!!

חכם סידי חולה על מילים כאלה ורץ להביא את המילה המדויקת להתרסה. לא נגעתי: התרסה היא, יציאה נגד, הבעת מחאה, התנגדות.
אתם מבינים? מי שמניף את דגל המדינה, בכיתת לימוד בישראל, הוא מביע מחאה! התנגדות! שו מחאה ושו התנגדות? תגידו השתגענו? מה קורה לנו? הנפת דגל מדינת ישראל היא התרסה? היא ההתנגדות? שמישהו יתעורר ומהר.

הסיפור מרגיז יותר. אותה מרצה הראתה בכיתת הלימוד שלה מפת מדינת ישראל, בקווי 67', זאת אומרת, בלי רמת הגולן, בלי יהודה ושומרון והכי חשוב, בלי מזרח ירושלים, או במילה אחרת, חילקה את ירושלים. מילא שזה היה בארץ אחרת, אבל אצלנו? כאילו מה, אין גבול, הכל מותר? אחד מתלמידיה, קיבל סביבון בסגנון חכם סידי (למזלה חכם סידי לא למד אצלה…), והגיע לשיעור עם דגל ותלה אותו בכיתה. הגברת סירבה ללמד בטענה שזה מתריס. (עוד הפעם מתריס?).
בוודאי תגידו שהאוניברסיטה גיבתה את הסטודנט. אז זהו שלא. סגן דיקן האוניברסיטה ביקש ממנו… להסיר את דגל המדינה הזו, נו מה שמה, תזכירו לי, אהה ישראל. במקום להעיף את המרצה בבעיטת וואלה בחצי גובה, ביקשו מהסטודנט או לצאת או להוריד את הדגל כי הוא מפריע לשיעור. לדבריה, הוא הגזים כי הוא התעטף עם דגל ישראל ועוד בשיעור שלה. אותו שיעור שבו היא הציגה כזכור מפה של ישראל לפני ששת הימים. זה לא רק שיבוש עובדות היסטורי, זו אמירה, זו איך נקראת המילה הזו נו שכחתי… אהה התרסה. זו התרסה גברת מרצה.

לא היא מגזימה לדבריהם, הוא מגזים. הוא שהעז לבוא עם סמל מדינת ישראל לשיעור. ממש פשע נגד האנושות. הייתי מפנה את אותו דיקן לכיבוש אילת, איך לא היה להם דגל והם מצאו בד ובדיו ציירו את דגל המדינה. יודעים מה לא בדיו, בדם הלוחמים (ותגידו שאין לכם צמרמורת). אבל אם זה היה תלוי באותה מרצה, היא בוודאי הייתה מתעקשת לקרוא לאילת בשמה הקודם, אום רש רש.

לחכם סידי נמאס מאזלת ידה של מדינת ישראל. יש לי כבר תאוריה שהמדינה רוצה מקרים כאלה, ואז תמיד אפשר יהיה להשתמש בזה להלהיט אותנו נגד אותם אנשים. די, לא יכול להיות שמשטרה תוריד דגל ישראל מאוהדי בית"ר בסכנין, ותאפשר דגל פלסטין באותו משחק בטענה שזה פרובוקציה, או שוטרים שיורידם דגלים בהפגנות ימין. מה קורה לנו? באמת לא הגיע הזמן שנתעורר? מדינת ישראל, היא זו שמממנת את אוניברסיטת ת"א ובעקיפין משלמת את משכורתה של אותה מרצה. די, הגיע הזמן שנגיד די, די ועוד די. גברתי המרצה, את לא רוצה לאפשר סמלי המדינה בשיעור, לכי תתפרנסי במדינה אחרת. נקודה. סימן קריאה! יודעים מה שני סימני קריאה!!

אבל לחכם סידי רעיון מארץ החכמים. למה לאפשר לה ולכשכמותה להחליט בעניין? הגיע הזמן לחוקק חוק שיחייב כל כיתת לימוד בארץ וכל מוסד בארץ, שממומן מכספי המדינה, להניף דגל ישראל בכל כיתה או בכל מקום בולט אחר. לא יעשה זאת, לא יתוקצב. למה להשאיר החלטה כזו בידי אנשים כאלה? כמו המרצה הזו? דם בנינו ובנותינו הוא זה שמאפשר הנפת הדגל הזו ומרצה שערך כל חלקיה הוא אפס אחד גדול (ואני עוד עדין), לא תהנה מהספק שמותר לה הכל והיא עוד זאת שעושים נגדה פרובוקציה כי באים עם דגל. אגב אם יש בעיות, חכם סידי מוכן בהתנדבות לנסח את החוק, כמורה לאזרחות זה יהיה לי לעונג, כאזרח ישראל, זו תהיה לי חובה!

אפילו בארה"ב שהיא ערש הדמוקרטיה, שהיא המודל למערב, מונפים בגאווה דגלי ארה"ב בחזית ובתוך הכיתות. אצלנו בבתי ספר מניפים דגלים בדרך כלל ביום העצמאות בחזית (ומיד אח"כ מקפלים), ובוודאי אין בכיתות. בארה"ב גם יש בתי ספר שפותחים בשירת ההמנון האמריקאי. אצלנו בקצב הזה, מי ששר את התקווה, עוד ייעצר על הפרעה לציבור. יש פה ממשלה, לא? אז שתתחיל לפעול. או שאנחנו נפעל… בבחירות.

אגב, חכם סידי לא סיפר לכם כי המרצה ערבייה, כי זה פשוט לא משנה. ערבייה, יהודיה, דרוזית צ'רקסית. כולם ישראלים. הדגל הוא דגל ישראל. ומי שלא טוב לו, אז יום טוב לו… אבל במדינה אחרת. סליחה לא בבית ספרנו.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

טראמפ או קלינטון – מי טוב לנו יותר?

ונתחיל בבשורה טובה. מה? אסור? ככה לשם שינוי, משהו טוב. הרי השבוע היה "יום המעשים הטובים". איפשהו בנובמבר הבא, נגיד שלום לנשיא ארה"ב חוסין ברק אובמה. שלום מר אובמה, שלום ולא להתראות. רצית להיכנס להיסטוריה בכל מחיר, כולל בהסכם מפחיד וחסר אחריות היסטורי עם האיראנים, והצלחת. אתה הנשיא האמריקאני הכי לא אהוב בישראל. חכם סידי לא רק שלא אוהב אותך, אפילו על גבול הלא אוהב בכלל.

ועכשיו לעניין. אחרי הבשורה המשמחת, נשאלת השאלה מי יחליף אותו? אז בואו נעשה קצת סדר בעניינים. לא כי זה חשוב, כי זה חשוב מאוד. נשיא אמריקאי נוח לישראל, יכול לעזור מאוד, במיוחד לנוכח המצב המטורף הזה שנותר במזרח התיכון, עם החוסר מעש של אובמה ולפעמים עם ההתערבויות שלו… נגד מי שבצד שלו, ולא חסרות דוגמאות, ישראל היא רק דוגמא אחת. תראו מה הוא עשה לסעודים, שהיו בצד שלו? הלך וסיכן אותם עם הסכם שההיסטוריה עוד תשפוט אותו עם אטום לאיראנים ולא חסרות דוגמאות. אבל חכם סידי רוצה להגיע לעיקר.

בנובמבר הבא יתקיימו הבחירות לנשיאות ארה"ב. מי טוב לנו? מי לא טוב לנו? מי כנראה יזכה. אז בבקשה שווה לקרוא, כי חכם סידי יעשה לכם סדר, בקטנה. אתחיל בזה שבשורה התחתונה, כל אחד יותר טוב לנו. אבל בכל זאת.

בארה"ב בשונה מישראל יש 2 מפלגות, רפובליקנים ודמוקרטים. חכם סידי היה שמח שיהיו גם פה 2 מפלגות, אבל עשרה יהודים 11 דעות, אז אין סיכוי שזה יקרה כאן. הלאה. הרפובליקנים הם הימין של ארה"ב (כמו הליכוד אצלנו), והדמוקרטים הם השמאל של ארה"ב (כמו המחנה הציוני, או איך שלא קוראים לו בכל מערכת בחירות אחרת). אובמה הוא דמוקרט לדוגמא. הנשיאים בוש האבא והבן, היו רפובליקנים.

הנציגים הבולטים כיום בשתי המפלגות הן המליונר דונלד טראמפ במפלגה הרפובליקנית והילארי קלינטון במפלגה הדמוקרטית, רעייתו של ביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר. כיום יש בחירות מקדימות (פריימריז) בארה"ב. כל מפלגה עורכת בחירות בארה"ב על כל 50 המדינות שלה. כרגע המאבק הוא בתוך כל מפלגה. כמו שזה נראה, טראמפ ינצח במפלגה הרפובליקנית וקלינטון תנצח במפלגה הדמוקרטית. אח"כ הם לקראת נובמבר יתחרו ביניהם על תפקיד נשיא או נשיאת (בפעם הראשונה בתולדות ארה"ב תהיה אישה).

מה טוב לנו?
יופי. אם שאלתם, בשביל זה יש את חכם סידי. הדמוקרטים רוצים שנעשה בכל מחיר שלום עם הפלסטינאים. הם רוצים לראות מדינה פלסטינאית ושנוותר על חלק לא קטן מההתנחלויות (בואו נראה את ארה"ב מוותרת על חלק קטן מטקסס שלקחה ממכסיקו…). הרפובליקנים הם יותר בעד מדינת ישראל חזקה, עם פחות ויתורים במה שהעולם מכנה, "השטחים". עכשיו תלוי באיזה צד של המפה אתם, שמאל או ימין. בעד או נגד ויתורים טריטוריאלים.

אבל יש עוד. לא פחות חשוב מי העומד בראש הממשלה בישראל. אם ייבחר מועמד דמוקרטי, הרי שהוא יסתדר יותר עם ראש ממשלה מהשמאל, כמו שהיה בין ביל קלינטון ויצחק רבין ז"ל, מערכת יחסים כמעט כמו אב ובן. שניהם דחפו להסכם עם הפלסטינאים (וגם שמעון פרס) והביאו את הסכם אוסלו, או כמו שיש מי שמכנה אותו "אסון אוסלו", שעד היום הארץ מדממת בגלל הסכם זה.

מצד שני, אם יהיה נשיא רפובליקני, מהימין האמריקאי, האופטימאלי שיהיה פה ראש ממשלה מהימין. כמו בוש הבן ואריאל שרון ז"ל. שניהם יחד הבינו כי הגיע זמנו של ערפאת המרצח להיות לא רלוונטי והיתר היסטוריה (מי אמר חוסל? לא חכם סידי).
אבל מה קורה כשיש ראש ממשלה נניח מהימין כמו נתניהו ונשיא אמריקאי מהדמוקרטים, כמו אובמה? מה קורה? ראיתם מה קורה? נתק, יחסים עכורים בין ראשי המדינות והסכם עם האיראנים (אובמה עוד יצטרך לתת הסברים בעתיד). ותפסיקו להגיד שאנחנו צריכים את האמריקאים, הם צריכים אותנו לא פחות. אנחנו מדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, שחשוב לה, נשק שאנחנו משביחים להם (מטוסים, כיפת ברזל שייצרנו בכסף שלהם), מענק שנותנים לנו ומחייבים אותנו לקנות רק תוצרת ארה"ב חזרה. ככה שזה הדדי לא רק צד אחד. שתי המדינות צריכות אחת את השנייה. אז אל תרגיזו את חכם סידי, כי אני כידוע מתרגז בקלות.

כמו שזה נראה עכשיו, טראמפ יפסיד להילארי קלינטון. טראמפ מדבר בצורה מאוד קיצונית מבחינת אזרחי ארה"ב, הוא נגד כל מי שמאיים על בטחונה של ארה"ב, רוצה להחזיר את כוח ההרתעה של ארה"ב בעולם (דבר שאובמה ריסק ב-8 שנים), נגד היספאנים, שחורים, כניסת זרים (רוצה לבנות גדר עם מכסיקו ( ממשל אובמה היה לא פעם נגד החומה שאנחנו בנינו בין ישראל לרשות הפלסטינאית), ביניהם גם מוסלמים, לארה"ב וכל מה שפוגע בעוצמתה של ארה"ב מבית ומחוץ. בארה"ב שבנויה מפסיפס של מהגרים, של מדינות, שהיא מדינת כלל אזרחיה, לא רק של לאום אחד, זה לא יעבור. אפילו במפלגתו של טראמפ יש מי שיוצא נגדו על דעותיו הקיצוניות מידי לטעמם. זה נראה כרגע קלינטון, אבל לכו תדעו. אם קלינטון (שמאל אמריקאי) תזכה, נתניהו (ימין ישראלי) אמור להיות עדיין ראש הממשלה (אם לא יהיו פה בחירות), זה פחות אופטימאלי ביחסי המדינות, אבל כאמור פחות גרוע מאובמה.

יהודי ארה"ב באופן מסורתי מצביעים עבור הדמוקרטים, השמאל. מאחר והם בעד המפלגה שיותר מקבלת את המיעוטים בארה"ב, למרות שאין מיעוטים בהגדרה במדינה, כמו שיש אצלנו. היהודים בארה"ב הם בעד ישראל, אבל הם קודם כל בעד עצמם. הם קודם כל אמריקאים אח"כ יהודים. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו. כמו תמיד…

ובעצם זה תמיד היה עבור ישראל בגדר אם אני לי מי לי? עברנו את פרעה (אובמה) נעבור גם את זה.. אהה ומה חכם סידי היה רוצה? אני לא מגלה.. רק אומר שאני תמיד מעדיף "טראמפ…ים".


תוכנית הבוקר עם שי מלול

לא נפלו על השכל. פשוט אין להם שכל

ארגון מדינות המפרץ הפרסי, הכריז על חיזבאללה כארגון טרור. המהלך הגיע לאחר הביקורת הקשה שמתח מזכ"ל הארגון חסן נסראללה על סעודיה, בעקבות החלטתה להפסיק את הסיוע ללבנון. הסכסוך בין מדינות המפרץ ולבנון החל לאחר שהאמיר הסעודי סלמאן בן עבד אל-עזיז אל סעוד, החליט שלא להעביר כספי סיוע למדינה. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר כי חיזבאללה ניסה לגייס טרוריסטים בסעודיה ואף העביר להם נשק.

נהדר. צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. ארגון הטרור מהגדולים באזור, מוקצה דווקא במדינות הערביות העשירות. זה אומר שהם לא יכולים לפתוח חשבונות בנקים במדינות המפרץ, לא לקבל תרומות, לא סיוע, לא עזרה, כלום. נאדה. מייבש אותם בעיקר כלכלית, אבל לא רק.
אז למה יש לחכם סידי כאבי ראש. הרי זה משובח. מה לך חכם סידי כי תלין? יענו תבוא בטענות. אז שוב אסביר, מסתבר שמפלגות בל"ד וחד"ש, שתי מפלגות ערביות ישראליות מהרשימה הערבית המשותפת, שהן חברות בכנסת, תחזיקו חזק, מאוד חזק… גינו את ההחלטה של מדינות המפרץ! זאת אומרת, הם יצאו נגד הטענה שחיזבאללה הוא ארגון טרור. ראש הממשלה בנימין נתניהו שאל אותם מעל בימת הכנסת: "סליחה על הביטוי נפלתם על השכל? על הראש?". אז התשובה היא, ולא סליחה על הביטוי, שהם נפלו לא רק על הראש, שפשוט אין לאנשי המפלגות האלה שכל!

אבל מה אנחנו מצפים לדוגמא מבל"ד, מפלגה שמי שעמד בראשה והקים אותה, עזמי בשארה, הואשם בריגול לטובת חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה וברח מהארץ? מה אנו מצפים מהגברת זועבי שקוראת לשוטרים ערבים, בוגדים? של לדבר על חיילי צה"ל. מה? האמת התחלקנו על השכל כי אנחנו מאפשרים את זה, לא הם. אנחנו!

עד שחכם סידי נרגע קצת, הוא קרא את ההודעה הרשמית של המפלגות האלה, נגד ההחלטה של מדינות המפרץ (שניתנה בלי קשר אלינו) וקיבל את הקריזה עוד יותר. בבקשה. בל"ד: "תנועת בל"ד מדגישה את סירובה המוחלט להחלטת ארגון מדינות המפרץ ושרי הפנים הערביים הרואה בחיזבאללה ארגון טרור". חד"ש:" התנועה מדגישה כי חיזבאללה התנגד לתוקפנות הישראלית על לבנון ועמד בפני ניסיונות לכפות את ההגמונית האמריקנית ישראלית במזרח התיכון".

הבנתם? יושבות כאן בכנסת ישראל, מפלגות כחלק מהדמוקרטיה, אותה כנסת שמקבלת אותם כשווים, וחבריה בתגובה אומרים כי אנחנו התוקפנים מול חיזבאללה ולבנון. אנחנו. ושחיזבאללה ארגון "הומאני אוהב זולת" ובעצם רק נלחם נגד הניסיון של ישראל להשתלט על המזרח התיכון. מסכנים. אדוני ראש הממשלה אין סיכוי שהם נפלו על השכל, כי פשוט אין להם שכל.

במילים הכי פשוטות, חיזבאללה ירה כמות טילים כמעט אינסופית על ישראל במלחמת לבנון השנייה ב-2006. מיותר לציין לצערי, שחלק לא קטן נפל על כפרים ערביים וקטל גם ילדים. אז אני שואל את אנשי בל"ד וחד"ש, מילא אתם שונאי ישראל, זה כבר התרגלנו, מה עם אותם ערבים שאתם מייצגים וחיזבאללה פגע בהם? מה תגידו להם? מה עם ילדי סוריה שחיזבאללה קוטל בהם בעשרות אלפים לצידו של בשאר אל אסד בלבנון? שכל חטאם הוא שהם רוצים דמוקרטיה. נו דמוקרטיה, זאת שאתם משתמשים בה מתי שנח לכם… איפה היו אותם ילדים סוריים כשתמכתם "בארגון שוחרי השלום" של חיזבאללה.

אוי לו לציבור שאתם שליחיו, אוי לנו שאתם חברי בית הנבחרים שלנו. גם לדמוקרטיה יש גבול. אבל כבר חציתם אותו כל כך הרבה פעמים, שאתם רחוקים מאוד ממנו. מאוד. בעצם אתם כבר לא רואים אותו. אבל רק אנחנו אשמים. אתם רוצים לתמוך בחיזבאללה, קדימה, תצטרפו אליהם, רק עזבו כבר אותנו. בואו נראה אתכם שם מדברים ככה, כמו פה בחופשיות מעוררת עצבים. חחחח (חבל שאי אפשר לשמוע את חכם סידי נקרע מצחוק).

אבל חברי בל"ד שבאו לקלל ייצאו אולי מברכים. לא חכם סידי לא התחלק על השכל ולא על הראש. את זה הוא משאיר לחברי הכנסת מבל"ד וחד"ש שעושים את זה מצוין. מה כל כך טוב? ובכן שוב הסבר קצר של החכם… בבקשה:
עזמי בשארה, אותו אחד שריגל נגד ישראל, ברח לקטאר ושם הוא היום יועץ לאמיר קטאר. הוא יושב בדוחא, שגם היא חברה בארגון מדינות המפרץ הפרסי. שם יש לו מקלט. אולי עכשיו לאחר שחברי מפלגתו בישראל, יצאו נגד ההחלטה של מדינות המפרץ הפרסי נגד חיזבאללה, יהיה מישהו בממלכה של האמיר של קטאר, שיח' תמים בן חמד אל-ת'אני, שייתן לבשארה "בעיטה" ויאלץ אותו לעזוב. יהיה מעניין לראות לאן. אז אולי עוד נגיד חס ושלום תודה לבל"ד וחד"ש, מי יודע?

ויצא לנו כנראה עוד דבר טוב. על אפם וחמתם של חברי הכנסת הללו, שבאמת כבר מאסנו בהם. המועצה של מדינות המפרץ הפרסי שהוציאו את חיזבאללה מחוץ לחוק, מכילה את מדינות סעודיה, בחריין, קטאר, כוויית, עומאן ואיחוד האמירויות. מי יודע אולי היחסים עם ישראל יהפכו כבר בקרוב, בגלל אינטרסים משותפים (בעיקר נגד איראן) לגלויים ולא רק מאחורי הקלעים? מה יעשו אז חברי הכנסת של בל"ד וחד"ש כמחאה? יעזבו את הארץ?

לא נראה לי. אולי באמת עכשיו חכם סידי החליק על השכל. כי זה ברור שאין סיכוי שהם יעזבו את המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון…. לזה לצערי יש להם מספיק שכל.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

אי אפשר להגיע ל-600 גיליונות מבלי לחשוב על העשייה הבאה

ביקשו ממני לכתוב על גיליון ה-600. אז חכם סידי, שלא אוהב למלא הוראות, ישב וחשב על דרך מקורית לציין את גיליון ה-600 של העיתון, שזה חתיכת ציון דרך ובתור אדם שלא אוהב הוראות… מיד התיישבתי למלא את ההוראה הזו.
הרי אתם כבר מכירים את חכם סידי (כל 5 קוראותיי…), כשאני יושב לחשוב, משהו ממני קיים. אם אתה חושב, משמע אתה קיים, את זה אמרו לפניי. אז הנה בבקשה 600 מילה על 600 גיליונות ועל כל מילה (או נכון יותר על רובן…) חשבתי לא מעט.

בימים אלה שהעיתונות הכתובה מוחלפת בעיתונות האלקטרונית, חכם סידי מצא לנכון להביא את חשיבות המילה הכתובה. למילה יש כח, כח לשנות. כח לעשות טוב, כח לעשות פחות טוב, ולפעמים לצערי כח לעשות רע. המילה כשהיא כתובה על נייר עיתון, היא בלתי מחיקה, היא נשארת לנצח, היא עמידה בזמן. לכן, צריך לחשוב טוב לפני שכותבים. יש אנשים מאחורי המילים האלה.

שנים כתבתי ב"ידיעות אחרונות", שם שכחו מתי כבר הוא נוסד. בעיתון הזה מסתכלים על הדברים בראייה רחבה יותר, גדולה יותר. פחות אישית, יותר ארצית. יש בזה הרבה ריחוק מהאיש שבשטח. זה חסר.
כיום התמזל מזלי ואני כותב בעיתון שבו ההתעסקות היא אישית הרבה יותר, מנסה להגיע לכל פינה, לכל אדם בעיר אשדוד. זה הרבה יותר נוגע, הרבה יותר אינטימי. עיתונות אינטימית חסרה כיום, היום הכל מהיר, גלובאלי. עיתון "המגזין" מסרב להיות כזה. הוא לוקח נשימה, עוצר, רואה את כולם בעיר הזאת. זה עושה טוב לכולם.

גיליון 600 הוא גיליון שאפשר לדבר עליו במושגים היסטוריים. 600 גיליונות מדברים על עיתון שבא להישאר, שבא להיות חלק מהנוף. אני אומנם יחסית חדש במערכת "המגזין", אבל שמח לקחת חלק בהיסטוריה הזו של הכתיבה. להיות חלק מהיסטוריה (ומי כמו חכם סידי שהוא מורה להיסטוריה יודע) זה להיות חלק מהתמיד, מהנצחי.

אבל יש גם את העתיד. יש גם הלאה. עיתונאי טוב (וחכם סידי הוא כזה. מי שיגיד אחרת שיזהר…), יודע שאסור לעצור בסקופ שהגשת, צריך להמשיך הלאה. למצוא את הסיפור הבא, להושיט יד בעזרת המקלדת למי שצריך, לדבר בשבילו, לעשות. בעיקר להמשיך לעשות. העשייה היא שמניעה. אי אפשר להגיע ל-600 גיליונות מבלי לחשוב על העשייה הבאה, על הפיתרון הבא שתביא לאדם זה, או לאישה זו (בעיקר מבחינתי לזו…) או לכל מי שצריכים. זה תפקידו של עיתון, היה ותמיד יהיה. קודם כל ולפני הכל עבור הקוראים.
הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי אמר פעם כי "אחד מהאפיונים הפילוסופיים החשובים של העיתונות הוא הכרתה שהאמת איננה מוצקה אלא נוזלית…". במילים אחרות, אסור לו לעיתונאי לחשוב שיש רק אמת אחת, האמת שלו. אם ידע את זה, סימן שהוא יכול עתה להתחיל לכתוב. חכם סידי כבר ראה בחייו עיתונאים שבטוחים שהם המציאו את הגלגל. שחושבים שהאמת נמצאת אצלם.

בעבודה שלי ב"המגזין" (עבודה? גם כן עבודה. להרים על הגב דברים זו עבודה), גילית אנשים שבאים ממקום של לשרת את הציבור, להביא לו את הסיפור הכי טוב שהם יכולים, לא ממקום שיפוטי, אלא ממקום של ניוז, של חדשות. זה עבור חכם סידי היה לפני הכל. חשוב לחכם סידי שהאנשים שאיתו לא יהיו בעלי חשיבות עצמית, שכן אז הם כבר לא יכולים לכתוב עבור אנשים, אלא כותבים עבור עצמם. בעיתון "המגזין" לא פגשתי מעולם אדם כזה, שכותב עבור עצמו. ואם במקום כזה עשו 600 גיליונות, אז זה גורם לחכם סידי להיות יותר ממרוצה.
לפני שאסיים את 600 המילה שהקצבתי לעצמי (ואתן מוזמנות לספור קוראותיי ואם יש יותר אשמח לשמוע מכן…המספר הוא…052..), חשובה היתה לי הדרך איך לסיים טור על 600 גילונות, באיזה משפט מפוצץ מחשיבות. משפט שבעוד 600 גיליונות בעזרת השם (וגם בעזרתנו), יהיה אולי מי שישלוף את הטור הזה של חכם סידי ואולי יראה איך זה היה לפני 600 גיליונות. פתאום זה קפץ לי לראש, ישב שם ולא עזב. ככה צריך לסיים טור לא בצורה מפוצצת, אלא בצורה הכי פשוטה והכי אמיתית… בדיוק כמו העיתון הזה: "חכם סידי פשוט מחכה לגיליון ה-601".


תוכנית הבוקר עם שי מלול

פליטת הפה האומללה של הרמטכ"ל

לא נעים לחכם סידי לגעת בנושא הזה, אבל חכם סידי אף פעם לא היה טוב בלא להתערב בעניינים בוערים. זה אני. אבל הנושא עכשיו שכולם עוסקים בו, הוא גם נושא בעייתי מבחינתו של חכם סידי. כל ההתעסקות בדבריו של הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, עושה לא טוב לא לצה"ל ולא לרמטכ"ל. אבל, חכם סידי בכל זאת יגיד את דעתו. כמו תמיד.

תוכן הענייניים למי שפספס. הרמטכ"ל אייזנקוט אמר בבית ספר בבת ים כי הוא לא היה רוצה לראות חייל צה"ל מרוקן מחסנית על נערה עם מספריים. המשפט הזה של אייזנקוט, שענה על שאלה של תלמיד בבית הספר, עורר הדים נרחבים מאוד בימין ובשמאל, עד שאפילו חכם סידי לא יכול היה להתאפק.

ונתחיל בעצה. אדם בחיים, גם אם הוא רמטכ"ל, צריך להבין שהוא נמדד לא פעם לא רק במה שהוא אומר, אלא גם במה שהוא לא אומר. לפעמים אפילו יותר. הרמטכ"ל ידע שמקליטים אותו, יכול היה להתחמק באלגנטיות מהשאלה (והוא אדם לא טיפש), ושם זה היה נגמר. אבל אייזנקוט רצה לענות. למילה יקיריי יש כח, גם הרמטכ"ל יודע את זה.

חכם סידי ישב וחשב וחשב וחשב (אני טוב בלחשוב מסתבר…), וניסה להבין למה אייזנקוט הכניס את עצמו לזה ויותר מזה, למה אמר את מה שאמר. חכם סידי לא רוצה לחשוד ברמטכ"ל שהוא חושב על פוליטקיה חס ושלום (למרות שהם תמיד מגיעים לשם), על היום שאחרי הצבא, אבל לא מוצא שום סיבה אחרת. אולי הוא חושב על מוסריות תגידו. מוסריות לא מדברים עליה, עושים אותה. ואין צורך שהרמטכ"ל ייתן אישור שצה"ל הוא צבא מוסרי.

אבל יתרה מכך, מה שאמר הרמטכ"ל הוציא את חכם סידי מדעתו. מה זאת אומרת לא היית רוצה לראות חייל צה"ל מרוקן מחסנית על נערה עם מספריים? אז מה היית רוצה לראות? את הנערה דוקרת אותו בזמן שהוא מתלבט כמה כדורים לירות בה? אני באמת לא מבין. מה המסר שאתה אדוני הרמטכ"ל ניסית להעביר לחיילים שלך, שהם בעצם הילדים שלנו? שאם תוקפת אותם ילדה עם מספריים, אולר, סכין יפנית, אז שינסו לעצור אותה עם הידיים? באמת. שיתלבטו אם לירות בה כשכל שנייה יכולה להיות קריטית עבורם או עבור אזרחים אחרים? לנו אין את הפריבילגיה להסתובב עם מאבטחים ששומרים עלינו, ומפאת כבודך ותפקידך והעובדה שאתה באמת לוחם ולחמת למען ישראל באומץ רב, אני בורר את המילים, מודד אותן. אבל באמת, רק לדעת מה אתה מצפה עכשיו מחיילים, חיילות? מה?
צה"ל הוא קונצנזוס, הוא מקובל על כל החלק השפוי של המדינה (ויסלח מי מי שחולק עליי. בעיניי הוא לא שפוי). אי אפשר בלי צה"ל. צה"ל מעבר לעבודה שהוא צבא העם, העם רואה בו המגן לכל אויבנו. למה היה צריך הרמטכ"ל אולי לסדוק את הקונצנזוס הזה? למה לגרום עכשיו לדעות בעד ונגד? הרבה כועסים על כך שיש מי שמבקר את הרמטכ"ל, אבל אין שליטה על זה. אנשים שרואים כל יום אנשים שנדקרים ברחובות רק משום שהם יהודים, לא מצפים ממי שאולי אמון על הביטחון שלהם, שיבלבל אותם כל כך. חבל. בעיניי חכם סידי זה היה מיותר.

חכם סידי חס ושלום לא מאשים את הרמטכ"ל או אפילו מעלה צל של ספק שהוא רוצה לפגוע בביטחון המדינה, ההפך, אבל האם נתן את דעתו מה זה יעשה לאויבי ישראל? מה הם עלולים להבין מזה, כשראש המטה הכללי של ישראל, אומר אמירה כזו. זה לא חכם סידי שאומר את דעתו, ומי שרוצה קורא ומי שלא רוצה, מסנן קללה (אני שומע הכל, רק שתדעו…) וממשיך הלאה.

חכם סידי מדבר גם על אויבי ישראל מאירופה ושאר העולם (ולא חסרים כאלה). מה יקרה אם בפעם הבאה ש"ילדה תמימה" עם צמה ומספריים או "ילד מסכן" בן 13 שהגיע "רק" לדקור ילד בן גילו, ייפגעו על ידי חיילי צה"ל שירו בו למנוע אסון? האם נתת דעתך הרמטכ"ל שלנו שיהיה מי שיעשה שימוש בדברייך ועוד יאשים את החייל שבניגוד להוראותייך פתח חס ושלום באש וחיסל את המחבלים "הזכים" הללו, שבסך הכל רצו לדקור יהודי על הדרך? חבל. אתה לא רצית להשתמש במשפט "הקם להורגך השכם להורגו" של חכמינו, אבל קח משפט אחר: "סייג לחוכמה שתיקה".

טוב יעשה הרמטכ"ל, אם יבהיר את דברים בצורה הכי חדה שאפשר. שיבהיר לכולם שביטחון אזרחי ישראל, יהודים וערבים (הרי נדקר גם ערבי שמחבלת צעירה ותמימה טעתה לחשוב שהוא יהודי), קודם לכל נערה עם מספריים או נער עם אולר שבא להרוג וכשאמרת לא לגמור את המחסנית, התכוונת שגם בכמה כדורים ניתן לחסל מרצח.

חכם סידי רוצה לסיים את המכתב במילה בהצדעה כפי שנהוג בצבא. אומנם חכם סידי כבר לא בצבא, אבל הוא רוחש כבוד גדול למי שעומד בראשו. רק בקשה קטנה לי אלייך אדוני הרמטכ"ל, בפעם הבאה שאתה עונה לשאלה על ביטחון אזרחי המדינה, קח בחשבון שכולם מקשיבים לך… ואולי, רק אולי, את ההצהרות תשאיר לפוליטיקאים… אל השטויות שלהם כבר התרגלנו.


תוכנית הבוקר עם שי מלול

לא אתגעגע לאולמרט העבריין אבל ייחסר לי אולמרט ראש הממשלה

חכם סידי אף פעם לא אמר דברים שכולם רוצים לשמוע. תמיד חכם סידי אמר את דעתו. לא פעם ואפילו לא פעמיים, חכם סידי, שילם על דעתו, ביוקר רב. גם בענייני עבודה וגם בענייני אהבה…. (אם אתם רוצים לקלל מישהו, תגידו לו הלוואי שתתאהב…). בקיצור לחכם סידי מה יש בלב, יוצא לפה. טוב, לא טוב, זה המצב. את זה קוראותיי וקוראיי הנאמנים (כל החמישה…) יודעים. כשיורקים עליי אני לא אומר גשם. אני כמו שאומרים מעדיף למות על הרגליים ולא לחיות על הברכיים…

אז עכשיו חכם סידי יגיד משהו, שלא רבים יסכימו איתו. טוב. אז אל תסכימו. חכם סידי מפריד בין אהוד אולמרט העבריין שלקח שוחד (ואת זה בית המשפט קבע) ונכנס עכשיו ל-19 חודשים לכלא, לבין אהוד אולמרט ראש הממשלה. מיד הסבר. סבלנות, הכל יתבהר.
נתחיל עם אהוד אולמרט העבריין. אולמרט ניצל את מעמדו הרם, כראש עיר, שר וראש ממשלה, בכדי לקדם עניינים כולל של עצמו. זוהי שחיתות שלטונית. עבריינות שלטונית זה נקרא. אולמרט צריך לשבת בכלא. אולמרט יישב בכלא. גם לפני כניסתו לכלא אמר אולמרט בעצמו: "בהיותי ראש ממשלה הופקדה בידיי האחריות העליונה לשמירת ביטחונם של אזרחי ישראל והיום אני הוא זה שעומד להיסגר מאחורי סורג ובריח". אולמרט הוסיף: "במהלך פעילותי הענפה עשיתי גם טעויות, למרות שלדעתי הן לא היו בעלות אופי פלילי. על חלקן אני משלם היום מחיר יקר, אולי יקר מדי. בלב כבד מאוד אני מקבל על עצמי את גזר הדין. אין אדם העומד מעל החוק".

בדבריו אלה אולי אולמרט סוגר את הגולל על כל הפרשיות בהן היה מעורב: "הולילנד", "ראשונטורס" "פרשת הזרע" (הלו הלו.. לא בנק הזרע. חברת הזרע, שתילים וכאלה). כמו אומר, עשיתי טעיתי, אני משלם. ובכלל לדעתו של חכם סידי, רוב הציבור לא יודע מי נגד מי שם בכל הפרשיות, שולה זקן, דכטנר וכדומה, אבל מבין שאולמרט צריך לשבת בכלא, כי עבר על החוק. אולמרט משלם בגדול. זה לא רק ההרשעה, הכתם, הקלון, הזמן בכלא, הקנטינה, כמו כל אסיר, עד 1,600 שקלים בחודש, זה לא רק 96 שעות חופשה לאחר שליש, זה לא רק העובדה שהוא מאחורי סורג ובריח וקיבל מספר אסיר 9032478, זה לא רק שבכל העולם דיווחו עלזה, זה בעיקר ראש ממשלה לשעבר שנכנס לכלא. זה יישאר לו תמיד. עד כאן המגיע.

אבל חכם סידי רוצה להוסיף עוד משהו. ככל שאני לא מתגעגע לאולמרט העבריין, אני מתגעגע לאולמרט ראש הממשלה. אולמרט תגידו מה שאתם רוצים (ואני לא תמיד בצד שלו פוליטית), היה ראש הממשלה מהיותר טובים שהיו לנו פה. תבדקו בגוגל ככה זריז ותגלו מה הוא עשה. אז בשביל זה חכם סידי פה… אני אבדוק עבורכם…

בין הפעולות שלו, כראש ממשלה בין 2006-2008: העלאת שכר המינימום, הורדת המע"מ ל-15.5אחוזים, הפעלת מס הכנסה שלילי, גיבוש תוכניות סיוע לניצולי שואה לקשישים עניים, קידום קליטת בני העדה האתיופית, הקמת מנהלת שירות לאומי לקדם שירות חרדים וערבים ועוד ועוד, וזו רק רשימה חלקית. בתקופת אולמרט, פער המחירים, יוקר המחייה, שזה בדמינו, לא היה כזה גדול. 10 שנים אחרי שעלה לשלטון, תראו את המצב. ואני עוד לא מדבר על הפצצת הכור בסוריה (לפי פרסומים זרים…חחח), כשראה שהם מתחילים לסכן אותנו בבנייה המתקדמת שלו ולקיחת אחריות על מלחמת לבנון השנייה (ותראו לי כמה מנהיגים כיום לוקחים אחריות). הכל באמת רשימה קטנה של מעשיו.

הכל בלי רעש, בלי צלצולים, בלי לעשות רעש בקונגרס או במקום אחר, בלי איומי סרק על אויבנו, בלי לפגוע כלכלית כל פעם בעם. ואל תתבלבלו שוב, חכם סידי לא מסכים בכל דבר פוליטית עם אולמרט. אבל זה שלו. את זה הוא עשה. כראש ממשלה.
יודעים מה, זה שלנו. היה יותר קל לחיות פה בתוקפת אולמרט. כי הוא פשוט היה עסוק בלהיות ראש ממשלה. באמת. אפילו שלום הוא ניסה להביא עם הפלסטינאים והסורים (שניהם לא רצו. מתי כן ירצו?). הוא לא היה חף מטעויות כראש ממשלה, אבל מחיר הדירות עוד היה שפוי יחסית, קל היה יותר לסיים את החודש, הפערים בין עשירים לעניים לא היו כאלה קיצוניים, בוודאי לא כמו היום, הוא פשוט הבין שראש ממשלה אמור לדאוג לעם. מין מחשבה כזו, שהיום היא לא כזו ברורה וחבל.

אז אולמרט האדם העבריין, לך לכלא, תרצה את זמנך על הרצון שלך להרוויח למרות שעברת על החוק. שב, זה מגיע לך. אבל אולמרט ראש הממשלה, לחכם סידי אתה תחסר. אתה מבחינתי לא יכול להיות יותר ראש ממשלה, אבל במדינה שבה שר (לא נגיד את שמו, נגיד רק שר הפנים), שהורשע וישב בכלא על שוחד והפרת אמונים, עבירה שיש עימה קלון, מלמדת שלא מן הנמנע שאולמרט, עוד יחזור. אולי. רע מאוד, רע מאוד. ובעצם מי יודע אולי לא רע. לפחות לא מאוד….


תוכנית הבוקר עם שי מלול

X