ראשי / טורים / חכם סידי (דף 4)

חכם סידי

יורים על דעא"ש אבל מאותתים לנו

אולי זה עבר לכם מתחת לרדאר, אבל במסדרונות הממשלה בירושלים ובצבא, במסדרונות "הקריה" בתל אביב, זה הפך להיות אחד הדברים החשובים שמתעסקים בו לאחרונה. נכון, האזרח הפשוט, שזה אנחנו, לא צריכים להתעסק בזה וחשוב שיש את הגופים השלטוניים והצבאיים שיעסקו בפתרונות, אבל חשוב לעקוב אחרי זה. וחוץ מזה, בשביל מה אנחנו פה?

הכוונה שלי היא לטיל מסוג זילזאל שנורה לסוריה לאחרונה על ידי האיראנים, במטרה לפגוע בבסיס ארגון הטרור הסוני, דאע"ש, שלקח אחריות על הפיגוע הרצחני בטהראן לפני כ-3 שבועות, בו נרצחו 17 אזרחים איראניים. אבל מעבר לעובדה שאיראן רצתה לנקום את הפיגוע, היא העבירה מסר ברור, אומנם גם לסעודים ולאמריקאים, אבל גם אלינו וכמובן שאנחנו נסתכל על זה כרגע מההיבט הישראלי.

איראן מרגישה כי מאז עלייתו של נשיא ארה"ב החדש דונאלד טראמפ (וטוב שכך) והסתלקותו מהבמה (וטוב שכך 2) של הנשיא הקודם ברק אובמה, שעשה כל טעות אפשרית עם האיראנים, כולל להפוך אותם לכח המוביל במזרח התיכון, היא נחלשה. מאוד נחלשה ונותרה חלקית בבידוד עולמי (למעט סין ורוסיה) ואזורי (ממדינות המפרץ, כמו סעודיה, מדינה חשובה כמו מצרים). גם העובדה שסעודיה הופכת להיות הכח המוביל עכשיו במזרח התיכון (כרגע זה טוב מאוד לנו), בחסות טראמפ, מדאיגה אותה. כמו לדוגמא שקטאר (מממנת הטרור) המדינה הסונית הקרובה אליה (אירן שיעית), הפכה למנודה בעולם הסוני (הסונים הם הרוב בעולם המוסלמי) בלחץ סעודיה, לא מוסיפה לה.

לכך תוסיפו את ישראל שמתערבת בנעשה בסוריה, שם לאיראנים אינטרס להשאיר את אסד "הבובה" שלהם בשלטון, לא פעם (מתוך שמירת האינטרסים שלנו), והרי לכם מתכון ללחץ נוראי ולהעברת מסרים תוקפניים על ידי איראן, דוגמת הטיל על "דאע"ש" אירן ירתה טיל על דאע"ש, אבל "על הדרך" ניסתה לעביר מסר לכל הכוחות באזור וגם לנו: "יש לנו את היכולת להגיע לכל מקום, תרדו לנו מהגב". רגע, רגע, לפני שאתם נכנסים לפאניקה נא להירגע, האחרונה שאיראן תתקוף היא ישראל, אם היא תעשה זאת (ואני בספק גדול), זה יהיה תחילה לכיוון מדינות המפרץ וסעודיה בראשן. אבל זה לא יקרה. מצד שני אסור להתעלם מזה, פשוט אסור.

ישראל במזרח התיכון צריכה תמיד לשמור על "מאזן האימה". דהיינו, להעביר מסר למדינות באזור כי מבחינה צבאית אנחנו השולטים פה, אנחנו החזקים ואוי למי שינסה להתעסק איתנו. הכח שלנו הוא לא רק ביכולת הצבאית, אלא לא פחות חשוב, ביכולת ההרתעה שלנו. זה במילים הכי פשוטות שאפשר כי אנחנו "בשכונה" שנקראת "המזרח התיכון" וכאן מבינים רק שפה אחת, צבאית. לצערי, אבל זה המצב. במזרח התיכון אין את ה"לוקסוס" הזה, לאף מדינה, במיוחד לישראל, להיות חלשה.

שלטון 8 השנים הנוראיות של ברק אובמה, קצת שינו את יחסי הכוחות וגרמו לאיראן לחשוב שהיא "השריף" כאן. עכשיו כאמור זה משתנה, אבל ישראל לא יכולה להישאר אדישה לטיל שנורה על ידי אירן, ואולי לסוג של ניסיון איראני לחמם קצת את הגזרה או לפחות להתגרות בנו במפגן של כח. ישראל תעביר את המסר שלה, במקודם או במאוחר, אין ברירה. לא אתפלא אם בוודאי תקראו או כבר קראתם על תגובה ישראלית, בסוריה או אפילו במקום מרוחק יותר (בעבר עשינו זאת בסודן, שרחוקה כמעט מרחק זהה לזה שלנו מאירן), בכדי להעביר מסר דומה: "גם לנו היכולת להגיע אליכם". ראו הוזהרתם.
לישראל יש גם מה שלאיראן אין כרגע, "פצצת אטום". אובמה (בצעד שההיסטוריה תשפוט אותו) הכשיר את הדרך לאיראן להגיע לשם. טראמפ מנסה לעצור זאת. זה לא נראה כך בשטח, האיראנים ממשיכים בייצור הפצצה. אסור שזה יקרה. ישראל נחשבת למדינת "וואן סטייט בום", שזה מדינה שפצצה אחת של אטום עלולה לעשות לה נזק בלתי הפיך. אנחנו יודעים זאת. מצד שני, איראן הגדולה פיזית מבחינת שטחה, אולי לא "מדינת פצצה אחת", אבל בטהראן לבד יש 12 מיליון אנשים והנזק שתעשה פצצת אטום ישראלית, או שתיים, עוד עלולה להפיל את שלטון האייתולות (שלטון של מועצה דתית שקובעת הכל, בראשות האייתוללה סייד עלי חוסייני ח'אמנא). את זה איראן יודעת, זה יושב גם לה טוב טוב בזיכרון.

למרות ההפחדות מפצצת אטום, זה לא יקרה כל כך מהר. אבל עדיין האיומים והדיבורים על זה, הם מספיקים להלחיץ את האזרחים של שתי המדינות. אז נא להירגע בבקשה. מצד שני, כאמור הממשלה והצבא בישראל מטפלים בזה, לא מקלים ראש. חשוב וצריך להגיד את האמת, זה לא איום מידי עלינו, זו נורה אדומה ובנורה אדומה מטפלים, לא משאירים אותה דולקת.

למנוע חד צדדית כניסת פלסטינאים לישראל

זה לא מעניין אותי מה יגיד העולם, אלה ילדנו ולא ילדיהם. זה לא מעניין אותי אילו חרמות יהיו באו"ם נגד ישראל, גם כך רוב החרמות הן נגדנו. כשבסוריה מבצעים רצח עם, העם שלהם, אז מגנים את ישראל כי העזה לבנות צריף ביהודה ושומרון. זה פשוט לא מעניין אותי. אסור לאפשר כניסת פלסטינאים לישראל מהרשות, נקודה. סימן קריאה!

אסור לתת להם להתפרנס בישראל, אסור לתת להם לבקר קרובים בכלא בישראל, אסור לתת להם מחוות הומניטאריות בכדי שיקבלו טיפול רפואי בישראל. אסור לתת להם שום פרנסה בישראל. אסור. כל עוד אפילו אחד מהם אוחז בנשק ורוצח את ילדנו, אסור. שילמדו על בשרם, לא על בשר יקרינו. די.

הרצח של לוחמת מג"ב הדס מלכא ז"ל בירושלים, מרתיח את הדם. שלי, שלכם, של כולנו. ילדה בת 23, שנרצחה על ידי שלושה בני מוות מחברון, שהצליחו להיכנס לארץ. לא מעניין אותי איך נכנסו ובמסגרת איזו הקלה, רמאדן או כל דבר אחר, עד שילמדו כולם ברשות הפלסטינאית שכף רגלם לא תדרך בישראל אם יהיה לנו נפגע אחד, הם לא יכנסו אלינו. שיישארו ברשות ויסבלו. זה עדיף על הלוויה אחת. הדס מצטרפת לעוד רבים מאהובינו שכל רצונם היה לחיות בארצם בשקט, ובני מוות ניצלו את העובדה שהוכנסו לישראל (או חיים בה, כמו תושבי מזרח ירושלים, שגם אותם הייתי שולח להיות חלק המרשות, כבר אתמול, לא מחר) בכדי לרצוח אותה, אותנו.

כן, אלף החרמות באו"ם לא שווים הלוויה אחת של חייל או חיילת או מי מאיתנו. האו"ם תאמינו לי יחרים אותנו בכל הזדמנות. לא משנה אם נאפשר לפלסטינאים להיכנס אלינו בכדי לעזור להם בחייהם. זו תפיסתם. אנחנו הרעים, גם אם אנחנו מאפשרים להם לקבל טיפולים ועזרה כספית וחשמל ומים ותעסוקה. אנחנו הרעים. אז לפחות "הרעים" ישמרו על עצמם. סגר מוחלט מאיתנו של הפלסטינאים. שיחיו רק ברשות. בוא נראה אותם אח"כ.

אני לא רוצה להיות בוטה, אבל זה עומד לי על קצה הלשון. מי מבין מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל, חייב להתעורר ולקבל החלטה בנוסח הזה. אני לא רוצה להיות בוטה ולהגיד שאם זה היה חס וחלילה דם מדמם, היום היינו רואים מזמן החלטות קיצוניות. לא, אני לא מאחל להם את זה, חס וחלילה. אבל הם אמורים לקבל החלטות שיעשו לנו טוב, שישמרו עלינו. זו האמנה החברתית בינינו העם לבינם, השלטון. אם הם לא עומדים בזה? שילכו הביתה.

ברור לכם שהמילים כאן נכתבות מדם ליבי. אני לא רוצה שנתרגל להלוויות של אזרחים וילדים שלנו, חס וחלילה. אבל במדינה בה לעם היהודי, שזו מדינתו, שהוא הלאום שמנהל אותה לפיו ערכיו, אין כניסה לתפילה במקום הקדוש ביותר על פי תורתו, הר הבית, מקום בו היה בית המקדש, אז מה אתם מתפלאים שאויבנו מרגישים שהם יכולים לעשות כאן כרצונם.

רצח הדס מלכא זכרה לברכה הוא רק ביטוי לכך. תסגרו את הכפר, דיר אבו משעל, ממנו יצאו המרצחים לנצח. אבל לנצח, לא במילים (של ממשלה בלי עמוד שדרה), אלא במציאות ותראו שאין יותר משם אדם אחד, שיעז. הייתי שם, ראיתי בעיניי את זה בעבר. מאז אנחנו רוצים למצוא חן בעיניי העולם, ומשלמים מחיר כבד מידי. אני יודע שלפעמים פרנסה לאויב נותנת שקט, אבל זה לא קורה. הגיע הזמן שנבין. השנאה אלינו היא מעבר לתהומית, היא בדי. אנ. איי של הפלסטינאים, היא נרכשת בבתי הספר.

כן, בבתי הספר של הרשות הפלסטינאית (על עזה של החמאס אני כבר לא מדבר). תראו מה פרסמו מיד בתום הרצח של הילדה שלנו, הדס ז"ל, בפת"ח, התנועה של אבו מאזן ראש הרשות הפלסטינאית, איתו אנחנו מתעקשים לנסות לעשות שלום: מתוך "ווינט": "אנחנו מגנים את פשע המלחמה שביצעו כוחות הכיבוש הישראלי בירושלים הערב נגד שלושה צעירים פלסטינים". בהודעה שפרסם דובר התנועה, אוסאמה אל-קוואסמי, נכתב כי "שתיקתה של הקהילה הבינלאומית על המשך הכיבוש ופשעיו מעודדת את ישראל לשפוך את דמם של הפלסטינים. הפשע שבוצע הערב בדם קר וגבה את חייהם של שלושה צעירים פלסטינים הוא הוכחה לכך. תנועת פתח מדגישה כי ניצחון דמם של השהידים יהיה הדבקות באדמה, במקומות הקדושים ובהגנה עליהם".

לא לצרוח לשמיים ולזעוק? הם בסוף מגנים אותנו ואומרים: "פשע המלחמה שביצעו כוחות הכיבוש הישראלי בירושלים הערב נגד שלושה צעירים פלסטינים". רצחו ילדה שלא ראתה חיים ואנחנו הפושעים. עם אלה אתם רוצים לשבת? תסגרו אותם ברשות ושימותו מצידי כבוד: "שהידים הדבקים באדמה", כפי שכתבו בתגובתם. מצידי עמוק באדמה.

אני יודע שהטור הזה הוא לא פשוט. טור קשה שקורא למעשה למדינה לעשות מעשה אמיץ, לא לטייח. נמאס לנו לראות את דם ילדנו זועק מהאדמה. פעם כשהייתי חייל בגבעתי, אמר לנו המג"ד משפט שחקוק בראשי לנצח: "אם זו האמא שלהם או שלנו שתבכה… שתהיה זו האמא שלהם".

להיות גם חכמים ולא רק צודקים

הדעה שלי ידועה לאורך כל הטורים שכתבתי כאן. חמאס הוא ארגון טרור מהגרועים ביותר שיש וצריך להכחידו. הוא גרוע מדעאש, הוא ארגון שראשיו מחפשים רק דבר אחד, לפגוע במדינת ישראל. דינם בעיניי הוא אחד, הכחדה. אם זה היה אפשרי מבחינת שמירה על חיי חיילנו ומבחינה בינלאומית, הייתי מתנדב לעשות זאת. חמאס הוא ארגון טרור איסלמיסטי קיצוני שכל מה שהוא רוצה, זה בהשמדת ישראל וכזכור הקם להרגך השכם להורגו.

גם הרשות הפלסטינאית, בראשותו של מחמוד עבאס, או בשמו הידוע יותר אבו מאזן, אינה מל"ו צדיקים נסתרים. זו רשות שמממנת בכספה מענקים למחבלים או משפחותיהם, שרצחו יהודים רק כי הם יהודים או תכננו זאת. אבו מאזן הוא בעל תואר ד"ר, אותו קיבל מאוניברסיטת מוסקבה על "הכחשת שואה". גם כן לא מחסידי אומות העולם. זאב בעור כבש.

עד כאן דעתי. אבל הפעם אחרוג מעט ממנהגי ואשתמש בניסיון החיים והידע להבהיר למה ישראל עושה עכשיו טעות. היא לא חייבת להיות תמיד צודקת, לפעמים צריכה להיות חכמה. מה הטעות? בבקשה.

מתוך אתר "וויינט": "הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס ביום ראשון לדיון במצב ההומניטארי ברצועת עזה, ואישר את המלצת צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, לקצץ את אספקת החשמל לרצועת עזה. בהתאם לבקשת הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, ישראל תקצץ 35 אחוז מהזרם שמועבר לעזה, כמות חשמל שעלותה החודשית מוערכת בכ-25 מיליון שקל, ותמשיך להעביר חשמל בעלות חודשית של 65 מיליון".

רגע, אתם הבנתם מה קראתם עכשיו? ישראל החליטה לקצץ את אספקת החשמל לעזה, אותנו אנו מספקים, כן אנו, זה לא סוד, לפי בקשת אבו מאזן? אבו מאזן הוא שיקול? אנחנו הולכים לעשות פה טעות ומיד תבינו למה. נהיה צודקים אבל לא חכמים, ונקווה שזה לא יביא להסלמה ולהחרפה עוד הקיץ.

ישראל מספקת חשמל לעזה. ברור לנו כי אם לא נספק חשמל הרי שהמצב בעזה שהוא מהגרועים שיש באזור, עם עוני נוראי (בגלל החמאס. רק בגללו, שלא מפנה כסף לאזרחים שלו, תושבי עזה, אלא לטרור). כרגע כל בית בעזה מקבל חשמל לכ-5 עד 6 שעות ביום. מצב נוראי מבחינה אנושית. שעות על גבי שעות ללא חשמל. רבותיי עזה זה לא רק חמאס, ארגון בני המוות הזה, יש שם גם בני אדם, גם ילדים, זה לא אמור לעניין את כולכם, אבל ישראל כמדינה צריכה להתעניין. גם מבחינה האנושית , אבל לא רק. גם מבחינה עניינית.

ההתעניינות צריכה להיות גם בגלל ישראל. הרי ברור שבגלל העובדה שהעוני הקשה בעזה ובעיית האבטלה והרעב, כן יקיריי הרעב, יגרמו לרחוב העזתי, להתקומם נגד החמאס. החמאס כמובן יפנה את האשמה נגד ישראל (זה מה שהיה עושה ערפאת הגנב הקטן, בעצם הגדול, שגנב את כספי עמו והעבירם לחשבונות אישיים באירופה ואח"כ האשים אותנו במצב הפלסטינאים). אותו חמאס שבונה בכספי הסיוע של קטאר (איזה כיף שהיא מסובכת עכשיו. אולי תצמצמם את מימון הטרור באזורנו סוף סוף) ומדינות כמו איראן, מנהרות ומתחמשת בנשק במקום לדאוג למצב הנוראי של תושבי עזה, יאשים אותנו במצב וזה יביא לקיץ סוער. אני מקווה מאוד שאני טועה, אבל מה שהולך בעזה מבחינה כלכלית והומאנית זה נורא ואיום.

אבל אותי יותר מדאיג איך השתחל לעניין אבו מאזן. הנה מה שאמר שר האנרגיה יובל שטייניץ לאלוף מרדכי באותו דיון בקבינט. שוב מתוך "וויינט": "בישיבת הקבינט פרץ עימות חריף בין שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ לבין האלוף מרדכי, סביב המלצתו של מרדכי להפחית ביותר מרבע את כמות החשמל שישראל מעבירה לרצועת עזה. שטייניץ זעם על ההחלטה ושלח עקיצה לפיה האלוף מרדכי מקבל הוראות מאבו מאזן לקצץ בחשמל. הדברים הקפיצו את מרדכי שהתעצבן וענה לו: "כן, אני ממש מצדיע לו. אלה ממש שטויות. זו החלטה של כל גורמי הביטחון שנפגשו עם ראש הממשלה, ועובדה שהוא קיבל את עמדתם".

שטייניץ יודע יותר מאיתנו. הוא יודע שאבו מאזן לחץ לפגוע בחמאס. זה משרת את האינטרסים שלו. הוא רוצה להראות לעם הפלסטינאי לתושבי עזה ולחמאס, עד כמה הוא יכול לקבוע תהליכים גם בעזה, למרות שלא דרך שם למעלה מעשור, כי פשוט יחסלו אותו. המסר שלו הוא אני הכח, לא החמאס. החמאס ישיב, אמוציונאלית, כי הוא לא חושב רציונאלית. איך ישיב? נכון, בירי לכיוון ישראל ואולי עד כדי חימום הגזרה כבר בקיץ. סימנים לכך ראינו לאחרונה. גם מסרים כאלה עוברים מעזה לישראל.

האם אנחנו צריכים להיות כלי בידי אבו מאזן? עם כל מה שיש מאחורי הקלעים ועד כמה שזה ישרת אותנו שאבו מאזן ששונא אותנו קצת פחות, יהיה חזק יותר מהחמאס ששונא אותנו בלי גבולות. מה עם תושבי עזה? עזבו תושבי עזה, למה להכניס לתוך זה את תושבי ישראל שעשויים לסבול מירי כי אנחנו אולי כלי משחק בין עזה לרשות? אני מקווה מאוד שבקבינט יודעים מה שהם עושים. אני לא בטוח שכן.

מירי צודקת, תתלבשו!

"כולם פרצו בתשואות למראה המלך, הצועד מולם בחגיגיות וצעקו: "איזה גלימה מרהיבה! והשובל! מעולם לא נראה מלכינו הדור כל כך!". אבל לפתע נשמע קול קטן וצלול מעל רחש ההמון. "אבא ," אמר הקול בפליאה, "המלך לא לובש שום דבר!". האב נבוך ניסה להשקיט את ילדו. "אל תדבר שטויות", לחש. אבל הילד חזר על דבריו בקול רם, והקהל הצטרף אליו: המלך עירום!!! מרוב שמחה אין עוד צורך להעמיד פנים, פרץ הקהל כולו בצחוק גדול. לבסוף, אפילו המלך התחיל לצחוק! הוא צחק על טיפשותו ועל פיקחותם של חוט ומחט. הוא צחק על טיפשותם של כל אלה שפחדו להראות טיפשים, והעמידו פנים כאילו הם רואים דבר שאינו קיים כי עדיף להודות בטיפשות, מאשר להתחזות כחכם.  (מתוך בגדי המלך החדשים, מאת הנס כריסטיאן אנדרסן).

כן כן, כך אני מתחיל הפעם את הטור שלי, בו אני לא רוצה להיות פופולארי בוודאי לא כחלק מהעלאק "חופש הביטוי" שכולם משתמשים בו נגד מירי רגב, שרת התרבות והספורט. אני בצד של מירי רגב ומצידי שכולם ישרקו לי בוז. עירום הוא עירום, הוא לא בידור ואם הוא מופיע באתרים מסוימים אז קוראים לו בשמות אחרים מעירום. בעיניי אין שום אומנות בהצגה בעירום.

שרת התרבות מירי רגב שלחה מכתב אל אייל שיר, מנכ"ל פסטיבל ישראל, ובו הביעה התנגדות למימון מצד המשרד של מופעים בפסטיבל שכוללים עירום מלא, משום שמופע מסוג זה לטענתה "מנוגד ופוגע בערכים הבסיסיים של הציבור הישראלי ושל מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וברגשותיהם של אוכלוסיות רחבות". השרה רגב ביקשה להוציא את המופעים אלה מהמסגרת הממומנת של פסטיבל ישראל.

אני לא יודע כמה זה פוגע בערכי המדינה, אבל זה לא נעים לי. יותר מזה, זה לא נעים לי לחשוב שהמדינה משלמת על זה. מי שרוצה להופיע בעירום, שיעשה את זה מכיסו ולא במימון המדינה. אני לא מפחד מעירום, כך נולדנו, אבל מאז גם התכסינו. אין שום אומנות בלראות את התחת של מישהו או את איברי המין שלהם. מה האומנות בזה, מה?

האם אותם אנשים שאישרו זאת בפסטיבל ישראל, חושבים שאם מישהו יישב בקהל ויהיה פתוח בדעותיו "ונאור" ומתקדם, הוא יעקוב אחרי העלילה בהצגת עירום? הצחקתם אותי.  זה מזכיר לי בדיחה על פולניה שרואה סרט למבוגרים (נו פורנו…), יושבת בסיום ומחכה גם כשהכתוביות עולות וכששואלים אותה למה היא עדיין מחכה. היא עונה: "כדי שהם יתחתנו…". נו באמת, זה מצחיק. גם לחשוב שאנחנו "הנתינים מבגדי המלך החדשים", זה מצחיק שלא להגיד פוגע לנו באינטליגנציה.

אני יודע שלא מעט יגידו שאני פרימיטיבי שעבר זמנו. שיגידו. לוקח את הסיכון. אבל אני מסכים עם מירי רגב, יש גבול לכל תעלול. לתקוע דגל ישראל בישבן, כפי שהיה כבר בעבר בהצגות במימון המדינה או לרקוד בעירום על כספי משלם המיסים זה לא אומנות. זה כלום. סתם סיפור מהתחת… (הבנתם את המסר). אולי באמת הגיע הזמן שמישהו שחושב שכל מה שהוא עושה זה נכון ומה שאחרים חושבים זה לא נכון, כמו לא מעט אנשים, שיצאו בקריאות בוז למירי רגב שאמרה את דעתה, יוציא את השמש מהתחת… (גם כך הוא עירום) כי הוא חושב שהיא זורחת לו משם.

אבל לדעתי זה יותר מזה. חלק גדול מאלה שקראו לרגב בוז בפסטיבל ישראל, חושבים כמותה. כן, אל תופתעו. מיד אסביר. הם לא היו רוצים שבתי הספר בהם לומדים ילדיהם, ייקחו אותם במסגרת "סל התרבות" שהם משלמים בהצגות בעירום. למה? כי זה באמת לא אומנות.

אז למה הם יצאו נגדה? יש תשובה, בהחלט. זה קרה כי שנים קבעו פה את התרבות "הנכונה" ואת "הנאור". קבוצה קטנה שהחליטה שהיא האחראית "על התרבות" לכלל ישראל. מגיעה אישה אחת, כמו רגב ואומרת בפשטות כי יש תרבות אחרת שגם היא תרבות. לכן  כל "אבירי החופש" מתנהגים בגסות בשם חופש הביטוי, או נכון יותר החופש הבלעדי שלהם להחליט מה טוב, שהיא מפקיעה מהם ומעבירה אותו לכולם. השלטון הזה והשרה הזו במיוחד, מירי רגב, מאפשרים לי חופש בחירה. כן ידידיי, חופש בחירה, שבשמו כינו אותה "בהמה" בכמה הזדמנויות. אלה אותם "נאורים" שהיום מזדעקים, מנעו אות הבחירה ממני בעבר.

זו לא הפעם הראשונה שמי שחושב שזכויות האדם הן טאבו שלו, יוצאים נגד רגב שמחליטה לתת עוד היבט לתרבות הישראלית כולה, ולחשוב לא רק על ציבור קטן מאוד שרוצה להחליט על הרוב. אגב העובדה ששרקו לה בוז וצעקו לה "בהמה", מלמד שהם הסתובבו זמן מה רק "ברפת" שלהם ויסלחו לי הפרות. ואני מצידי גאה היום בתפקיד הקטן שלי כרגע, להיות הילד שצועק: "המלך הוא עירום…".

110 מיליארד סיבות לדאגה?

קודם כל אני בעד, אח"כ אני קצת חושש. לא הרבה אבל מספיק. איך אגיד זאת, יש לי 110 מיליארד סיבות לדאוג. אולי אני סתם פרנואיד, אבל בכל זאת, החשש קיים. לא, אני לא מסוכסך עם עצמי. אני פשוט רואה את הרגע הזה ואת הטווח הרחוק. מבולבלים? עוד קצת לא תהיו.

נתחיל כהרגלנו בעשיית סדר. נשיא ארה"ב, הנשיא הטוב לנו, בניגוד לקודמו, דונאלד טראמפ, חתם עסקת נשק בשווי 110 מיליארד דולר עם סעודיה. במילים אחרות, הסעודים יעבירו כסף והרבה לארה"ב, יצרנית הנשק מספר אחת בעולם, שמייצרת בשביל למכור, לא בשביל שלום… במסגרת העסקה היא תעביר נשק מהמתקדם ביותר שיש לה לידי הסעודים.

מכאן הבלבול. מצד אחד אני כותב פה לא פעם ולא פעמיים שחשוב לחזק את הטריו של סעודיה-ישראל-מצרים באזורנו. ברק אובמה, הנשיא הקודם, יצר פה מציאות מעוותת שדווקא המדינות הקרובות לארה"ב במזרח התיכון, נדחקות לטובת איראן, מממנת הטרור באזור, המדינה המסוכנת ביותר, ראש הנחש. אובמה הלך, טוב שכך, ועכשיו טראמפ משנה את היוצרות. הוא מבין שלארה"ב חשוב לחזק את הקשר עם מצרים, סעודיה וישראל, עושה זאת לא רק בדיבורים חד משמעיים אלא בעיקר במעשים. עד כאן אני מרוצה.

אבל למה אני דואג? אהה, אז גם על זה אני אענה לכם ישר ולעניין. החשש שלי הוא מה יקרה אם בסעודיה, מדינה ששולטת באזרחיה בכח כדיקטטורה של משפחה אחת, קוראים לזה מונרכיה אבסולוטית, מלוכה דיקטטורית, העם ימרוד ויחליף את השלטון. היחס לאזרחיה הוא לא מהטובים, שלא לומר מהגרועים שיש, ובמדינה כזו עלולה לפרוץ מהפכה.

מה יקרה אם תפרוץ הפיכה ונשק כזה ייפול לידיים כמו דעא"ש, כמו אל קאעידה, כמו עוד ארגוני טרור לא משנה שמם? זה יסכן את מדינת ישראל ועוד איך יסכן. אבל בואו נניח שלא תהיה הפיכה (למרות שלפני מספר שנים כל המזרח התיכון עבר הפיכה כזו), זה עלול לסכן את "מאזן האימה" של ישראל, לה שליטה צבאית במזרח התיכון. נכון, סעודיה בצד שלנו, אם אפשר לקרוא לזה כך, אבל זה עלול להשתנות. מכאן החשש.

טראמפ רוצה לעשות פה דיל באזור. הדילים האלה הם גם כלכליים וגם פוליטיים. הוא "איש עסקים" בתפיסתו, אומרים לנו בכל הזדמנות. הוא כמו "סוכן נסיעות" שעובר באזור ומנסה למקסם את מה שהוא "מוכר" כאן. אז עשה עסקה כספית עם הסעודים, ועכשיו הוא רוצה לעשות עסקה בין ישראל לפלסטינאים בעניין השלום/הקמת מדינה פלסטינאית (כל אחד שיקרא לזה לפי תפיסת עולמו). עוד עסקה, "דיל", כך הוא מכנה את זה, שגם בה אגב יש חלק לסעודים.

בבסיס העסקה הסעודים יהיו יחד עם ארה"ב מעין "מתווכים", הם יהיו לשון המאזניים. הסעודים יתחייבו שישמרו על קיום ההסכם מהצד הפלסטינאי ואז יהיה אפשר לקחת את היחסים עם ישראל צעד נוסף ולהפוך אותם לגלויים. לא רשמיים, אבל גלויים ומשם אח"כ מי יודע… זה נשמע מצוין וטראמפ שם את ידיו על זה. אבל אני רק שאלה, או נכון יותר שתיים: מי מבטיח שהסעודים יוכלו להיות ערבים להסכם? והשאלה השנייה היותר חשובה, האם אנחנו רוצים שמדינה אחרת, ערבית, כמו סעודיה, היא שתערוב לביטחון ישראל? התשובה בקול רם של כולכם עכשיו היא – לא!!!!

אני נגד הסכם עם הפלסטינאים, לא בגלל שאני לא רוצה לתת להם מדינה. רובנו לא ביקר ולא יבקר בשטחים של הרשות. נכון, זה לא אומר שצריך לוותר ויש שם אזרחי מדינה, שהמדינה אישרה להם להתיישב. חלק קוראים להם מתנחלים, אני קורא להם מתיישבים.

אני נגד הסכם בגלל מה שקרה בעזה. גם אז בהסכם אוסלו ב-1993 (או נכון יותר, "אסון אוסלו) ואח"כ בהתנתקות ב-2005, קיבלה עזה עצמאות בפועל. מה קרה מאז כולנו יודעים. מ-2006 רק טילים על ישראל. התרגלנו? ממש לא, לא מתרגלים למדינת טרור שכנה. אבל תחשבו מה יקרה אם זה יתרחש שוב, הפעם ברשות הפלסטינאית? כל הארץ תהפוך למטווח אחד גדול, כל נקודה בארץ תהיה פגיעה. שלא לדבר על כך שמטוס אחד לא יוכל לצאת מנמל התעופה בן גוריון בלוד. בקיצור, המדינה תהיה מופגזת ומקורקעת. מי שרוצה שיצביע? ברור שאף אחד לא מצביע… כי איש לא רוצה את זה.

נכון, זה לא פשוט. אתם אולי מחפשים עכשיו הצעה אחרת מאשר הציע טראמפ, כרגע זה לא נראה באופק. בכדי שיהיה פה שלום, התפיסה של שני הצדדים צריכה להשתנות. הפלסטינאים צריכים להבין שישראל כאן לתמיד ולא זמנית, להתעסק בגבולות שתקבל ולהקים מדינה לרווחת אזרחיה. ישראל צריכה לשנות את התפיסה ולעזור לרשות הפלסטינאית בזה. שיהיה לפלסטינאים מה להפסיד. לעזור לאזרחים שם לחיות ברמת חיים גבוהה יותר מאשר המצב כרגע, שהוא רע. כן, כן אני אומר שוב, "שיהיה להם מה להפסיד", בדיוק כמונו. "שיישענו על ישראל במקום לנסות להפיל אותה".

בינתיים מה שכתבתי כאן נראה אחרית הימים, שלא להגיד מדע בדיוני. אבל שלא נשאר בסוף רק עם "הדיל" של טראמפ, כי הוא טוב לרגע הזה… ובעתיד?

אורן חזן כמשל

האמת, כמעט חשבתי שביקור הנשיא דונאלד טראמפ הפך להיות משני. הרשת כולה התעסקה כמעט בדבר אחד, אורן חזן. או נכון יותר הסלפי של ח"כ אורן חזן עם הנשיא דונאלד טראמפ. מבחינת הרשת זה היה מה שנקרא בהתחכמות סלפיש… (באנגלית זה יוצא יותר טוב, אגואיסט).

התגובות היו כמו של מחנכי הדור. כולם לקחו על עצמם את תפקיד המבוגר האחראי. חלק לא קטן גיחך, אחר כעס ואמר שהוא מציג אותנו באור לא יפה, חלק אמרו שזה גורם לישראל להראות כמו רפובליקת בננות, עולם שלישי (בעיניי זה קצת מתנשא) שאחד מחברי הכנסת שלה, מחברי בית הנבחרים, ירד כל כך נמוך ועצר את הנשיא של ארה"ב והצטלם איתו. חלק אפילו הוסיפו קללה והעלבה… אבל כולם ללא יוצא מן הכלל לקחו בסוף את הנייד שלהם וצילמו במהלך היום עוד תמונה שלהם… או של מישהו או משהו שמאוד רצו להצטלם איתו.
אני רק שאלה. האם אין כאן מוסר כפול? האם אנחנו לא היינו עושים את אותו הדבר, אבל בדיוק אותו הדבר, אם יכולנו להצטלם עם נשיא ארה"ב? את האמת. עם היד על הלב. גם אם התשובה היא לא, היא ממש לא חד משמעית. אז מה, בגלל שזה אורן חזן? בגלל שזה הנשיא של ארה"ב? אז זה לגופו של אדם, לא לגופו של עניין.

נכון, אורן חזן הביא על עצמו לא פעם את התגובות. אבל בנינו אם זו הייתה חברת כנסת או חבר כנסת אחר ש"נחשב" בעיניכם, האם הייתם כועסים? קראתי אצל חברי ארי שמאי, בדף הפייסבוק שלו שאם זו הייתה נניח תמר זנדברג שהייתה עושה את הסלפי, כולם היו אומרים כמה היא חיננית ונחמדה. יש בזה משהו. יש בזה הרבה. אבל זה מלמד לא מעט עלינו, לא רק על חזן.

כן, כי מה שאנחנו מרשים לעצמנו אנחנו לא מרשים לאחרים. רק בגלל שחזן הוא "נבחר ציבור", אפשר להגיד שזה לא בסדר? באמת? בנינו הרי אנחנו נעיר לכל אדם על זה שהוא כל היום בנייד ונהיה בנייד, שהוא מצלם עצמו בלי הרף… ונעשה זאת בעצמנו, שזה נורא שהעלה תמונות ונצלם כל מריבה בסניף הדואר או בסופר… אנחנו, בעיקר פה בארץ, אבל לא רק, אלופי העולם בלהטיף מוסר. אבל שזה מגיע לנאה דורש ונאה מקיים, זה לא תופס עלינו.

אל תתבלבלו, כיסיתי את עצמי בשמיכה והתכווצתי בתחילה בכל גופי מבושה שראיתי שוב ושוב (אגב.. למה שוב ושוב אם זה נורא…? תשאלו גם את עצמכם) מה אורן חזן עושה לנו עם הסלפי הזה. איך הוא מציג אותנו… ממש בושה, בלה בלה בלה… אבל בכל פעם שראיתי את האירוע, כולל את נתניהו שמנסה למנוע את הצילום (כאילו הוא לא משתמש במדיה הזו…. לכן הוריד את הז'קט כשאובמה ביקר פה, כי אובמה הוריד. נתניהו חיקה את כל מה שנשיא ארה"ב אובמה עשה פה בביקור אחד לאחד, למי ששכח, כולל אם קוראים לך במקרה הגברת שרה נתניהו וגם זה הוציא אותנו, איך נגיד, קצת "נייטיבס"). מה שכן, ראיתי שלאדם אחד זה לא אכפת… נכון לפרזידנט טראמפ!

כי טראמפ הוא בדיוק האדם שמבין מהר מאוד שהיום כללי הטקס הם כבר לא כפי שהיו. הוא מכולם יודע זאת הכי טוב. הוא טראמפ הנשיא הכי לא פוליטקלי קורקט (לא נוהג לפי הכללים המצופים ממנו), שאומר מה שבא לו על הבוקר, ליתר דיוק בשש בבוקר (תבדקו אותי) לאחר שקרא את עיתוני ארה"ב (שנכנסים בו רובם) וכותב בטוויטר את דעתו עליהם, כולל מחמאות כמו "שילכו לעזאזל… רק בעדינות … ושקרנים ("פייק ניוז"). דווקא טראמפ היה הכי אמיתי ו…נהנה מהסלפי עם הח"כ מישראל. הוא אפילו חיכה שהמצלמה שנתקעה לחזן בנייד (תמיד זה קורה כשצריכים אותה) תעבוד. יודעים מה? למה לא. כן, למה לא? ההפך, זה אמיתי, חינני, אנושי. זה לא ריקוד חרבות בסעודיה שטראמפ לקח בו חלק, זה תמונה קטנה שלמלמדת על אנושיות.

וכן יקיריי, אנחנו אנושיים. אז חזן אולי קצת הקצין. אבל ישראל היא קודם כל ולפני הכל מקום לאנושיות, בוודאי מול המזרח התיכון המלא כבוד וטרור הזה. פה לא עורפים ראשים, לא מלקים נשים כי לא הסתובבו עם כיסוי ולא אוסרים (בדרך כלל) בלי סיבה אנשים שמבטאים דעתם. פה האנושיות היא לפני הכל. גם אם היא באה לידי ביטוי… בסלפי.

ומה אמר גיבור השמחה אורן חזן? חזן סיפר לעיתונאים: "גם כי בשל טבעו של הנשיא האמריקני הסלפי התקבל ברוח טובה מצדו. פרוטוקולים זה יפה, אבל אפשר לחרוג מהם. הצגתי את עצמי ואמרתי לו 'שלום' יפה. אמרתי לו שקוראים לי 'טראמפ הישראלי' והוא ממש אהב את זה. הוא אפילו אמר 'הלוואי שיהיו עוד כמונו'"….. האמת מספיק לנו אותך אורן, אבל זה סיפור אחר לפעם אחרת…

ולעניינינו. ברור לי שחלק מכם יגיד, איך אתה מכולם חכם סידי, מביע הבנה למקרה כזה. אז נכון, יש בחזן הרבה דברים שאני לא הייתי רוצה להיות. אבל דווקא במקרה הזה, חזן יצא הכי ישראלי מכולם ובעיניי ישראלי… זו לא מילה גסה…
מי רוצה סלפי איתי?

טראמפ עמוד במילה שלך, בעיקר בשבילך!

חשוב שיועציו הלוחשים על אוזנו, יבהירו לו שבאזור שלנו, הבטחה שלא מקיימים בגלל לחצים, לא נחשבת כיבוד האחר, אלא חולשה. חשוב מאוד שיועציו של הנשיא דונאלד טראמפ יסבירו לו זאת. שיסבירו שמה שנחשב בעיניו סוג אולי של מחווה, ייתפס בעיניי הפלסטינאים כחולשה. הוא יראה בעיניהם כנשיא שאפשר לתמרן אותו, והוא דיבורים כמו חול (והאזור הזה של המזרח התיכון מלא בו…), ואין שגרירות בירושלים…

נעשה לכם סדר. דונאלד טראמפ הודיע במהלך הבחירות בארה"ב, אי שם באזור אוקטובר שנה שעברה, כי אם ייבחר יעביר מיד את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים. הוא הבהיר שירושלים היא בירת ישראל והעם היהודי, ולכן חובתו להעביר לשם את השגרירות. אמירה מאוד חד משמעית, למי שרצה להיות נשיא. פעולה שתחשוף אחריה חלק ממדינות העולם שינהגו כארה"ב. ללא ספק פעולה "לתפארת מדינת ישראל".

אבל ולצערי יש אבל, עכשיו הוא מתחיל להיות לא חד משמעי. אולי לא האמין שיהיה נשיא? רק השערה שלי, אגב. על פי פרסומים טראמפ ישתמש בווטו (זכות הביטול/חסימה/ויתור) שיש בידיו בכל הנוגע "לחוק ירושלים האמריקאי", וזה כבר מתחיל להדאיג.
חוק ירושלים האמריקאי הוא החוק שאישר הקונגרס האמריקאי ב-1995: "ירושלים צריכה להישאר עיר בלתי מחולקת, השומרת על זכויות כל הדתות וכל העדות. ירושלים צריכה להיות מוכרת כעיר הבירה של ישראל, ושגרירות ארה"ב צריכה להתמקם בירושלים לא יאוחר ממאי 1999".

חוק נהדר מבחינתו. למה יש לי הרגשה שמיד יגיע אבל… אבל, בפעם האחרונה חתם על כתב הווטו הנשיא ברק אובמה בסוף אוקטובר 2016 והחליט לדחות שוב את החוק הזה, מה שמחייב את טראמפ להחליט עד ה-31 במאי השנה, האם הוא נמנע מלחתום שוב על הדחייה, ואז החוק נכנס אוטומטית לתוקף, או חותם ומקפיא את יישומו לחצי שנה נוספת. דהיינו יחתום על ההקפאה לא תהיה שגרירות בירושלים, לא יחתום על ההקפאה, תהיה שגרירות בירושלים.

במילים אחרות, מה שהבטיח אפשר כנראה לנגב איתו. אין לי מילה אחרת, מצטער. תמצאו אתם מילה יותר עדינה בבקשה. טראמפ הנשיא מתחיל לחשוש מדברי של טראמפ המועמד לנשיאות. אם יעמוד במילתו הרי שהוא צריך להעביר את השגרירות עד סוף החודש הזה. אם לא, זה יידחה בתחילה בחצי שנה ובנינו כולנו יודעים שזה לא יקרה.

עצוב לי לראות את התנהלותו של טראמפ. האמירה שלו שיעשה זאת והמינוי שלו לנשיא, הכניסו את הפלסטינאים לעמדת התגוננות, ומה הם עושים כשהם בעמדה זו? נכון, מאיימים. האיומים שהעברת השגרירות של ארה"ב מתל אביב לירושלים, יגרום לטרור באזור (נו מה חשבתם זה הנשק האולטימטיבי שלהם), אולי הפחידו את טראמפ ואנשיו. אבל טראמפ לא מבין משהו מאוד בסיסי במזרח תיכון. הוא חייב לעמוד במילתו, בעיקר עבור עצמו ואח"כ עבורנו, כי אנו ראויים שבירתנו תוכר על ידי מדינות העולם, כמו שבריתן מוכרת.
אז למה זה חשוב לו יותר? כי זה ניסיון עבור טראמפ. הפלסטינאים העבירו את המסר המאיים/ מתחנחן לנשיא. אם ייבחר לפעול לפי האיום מתוך כבוד לרגשותיהם או בשל כל דבר אחר, זה יתפרש כחולשה עבורם. כי במזרח התיכון שלנו, לפעמים הבנה או רחמים נתפסים כחולשה. את זה היועצים של טראמפ שחיים בארה"ב לא יודעים.

מצד שני, אם יעמוד במילתו, הרי שיהיה אולי קצת רעש רקע, אבל יבינו שיש פה נשיא אמריקאי שעומד במילתו ואסור להרגיזו בכל עניין ודבר. טראמפ חייב להעביר את השגרירות. חייב. הגיע הזמן שיבין שאמריקנית זה טוב לאמריקה, לא לפה. האנגלית שלהם טובה לדיוניי פוליטיקלי קורקט. שם בארה"ב, אולי באירופה, לא פה. הוא חייב לדבר מזרח תיכונית מדוברת. אחרת לא יספרו אותו בשום עניין אחר.

ועוד דבר אחד. קצת היסטוריה. לפני כ-3,000 שנה הכריז דוד המלך על ירושלים כעל בירתו ובירת העם היהודי, מתוך שיקולים פוליטיים ודתיים גם יחד. ירושלים, שהייתה עד ימיו עיר יבוסית (עוד עיר, לא בירת היבוסים…), לא הייתה בתחום נחלתו של שבט מסוים משבטי ישראל, דבר שהקל עליו ללכד סביבה את בני ישראל ללא העדפה לשבט זה או אחר. ומכיוון שעל פי המסורת היהודית עקדת יצחק נערכה על הר מוריה, הנמצא בתחומיה של ירושלים, קיבלה העיר חשיבות דתית. דוד העלה את ארון הברית אל העיר, והפך את ירושלים למרכז דתי. בעקבות זאת בחר שלמה המלך לבנות במקום זה את בית המקדש.

אין עם אחד בכל העולם, אחד, מלבד העם היהודי, שהכריזו על ירושלים כבירתם. גם לא המוסלמים. ההיפך, הערים החשובות לאסלאם שנוסד במאה ה-7 לספירה, דהיינו 3700 שנה אחרי שדוד הכריז על ירושלים כבירת העם היהודי, הן מכה ומדינה (מדינת אל נבי). ירושלים שלישית בחשיבותה לאסלאם אחרי שתיהן. העלייה המוסלמית לרגל היא לסעודיה, שם נמצאות שתי הערים הללו, לא לירושלים. מישהו צריך להגיד את זה. ירושלים לא מוזכרת בקוראן ולו פעם אחת בשמה. אז די בבקשה. העולם יכול להחליט מה שהוא רוצה, שהיא שייכת לעם היהודי, לא שייכת, אבל העובדות הן עובדות. ירצו או לא.

ולכן ללוחשים על אוזנו של הנשיא נגיד, תייעצו לו לקום ולעשות מעשה אמיץ בשמה של ההיסטוריה… מעשה שייזכר כמעשה מבחן. בעיקר לו.

והיא בסך הכל 40 גרם

היא נולדה בשת 1975, יש לה מעריצים רבים, במיוחד בקרב טיבעונים ושומרי כשרות, מעריצים אותה בארץ ויש לה לפחות 3 מיליון עוקבים והיא בסך הכל 40 גרם. קבלו את חטיף הטורטית, "הגיבורה" הגדולה התורנית של ישראל.

אם נהיה פחות ציניים, הרי שמה שקרה עם מרוואן ברגותי והטורטית, הוא עבור ישראל הישג שלא ברור אם הייתה משיגה בשנים של הסברה בעולם ובעיקר באירופה המוטה לטובת הפלסטינאים. . כזכור מרוואן ברגותי, שנמצא בכלא הישראלי ונגזרו עליו 4 מאסרי עולם פלוס 40 שנים, על מעורבות ברצח 5 ישראלים ויינמק בכלא, פתח בשביתת רעב בכלא והנהיג את האסירים האחרים הפלסטינאים, רוצחים כמותו לשביתה גדולה ומאורגנת נגד תנאי הכליאה בישראל. אבל בעוד הם שובתים עד המוות (בעזרת השם), הוא נתפס זולל טורטית ועוגיות בהיחבא.
הסרטון שלו הפך מהר מאוד לוויראלי והגיע מהר לא פחות למעד של בדיחה על חשבונו. אבל אני לא רוצה לדבר על הבדיחה הזו על חשבונו (למרות שיש לי בדיחה משלי בסוף…), אני רוצה לדבר עלינו, על הניצחון הזה שהשגנו בסיפור זה. ניצחון שלפעמים טיל חץ, או מטוס קרב לא יכולים להשיג.

לצערי באירופה וגם בארה"ב, אבל במיוחד באירופה, מדברות התמונות, מדברת הטלוויזיה, המדיה על כל צורותיה. הפלסטינאים קלטו את זה מזמן. הם מפברקים לא פעם ולא פעמיים תמונות, שמגיעות לרשתות הטלוויזיה בעולם ואנו מפסידים שם פעם אחר פעם. לא משנה צודקים או לא, מפסידים.

מרוואן ברגותי הרוצח, שעומד כאמור בראש המאבק שהוביל לשביתת הרעב של הרוצחים, הסביר במאמר דעה ל"ניו יורק טיימס", כן לניו יורק טיימס (מבינים איזה במה קיבל?), את הסיבות לפתיחת השביתה וטען כי "אין דרך אחרת מלבד לשבות רעב" וכי "השלשלאות יישברו לפנינו". עזבו ששכחו שם לכתוב שהוא רוצח. אבל מאמר של אדם כמוהו, שיש לו משקל גדול מאוד גם ברחוב הפלסטינאי ולא רק בעולם, היה ניצחון גדול עבורו ועבור מתנגדי ישראל "ועם עין הרע", יש לא מעט כאלה.

ברגותי צייר עצמו כלוחם לשלום, כאיש של אידאולוגיה ולא כרוצח שפל. הוא נשא את נס השביתה והרחוב הפלסטינאי הביט בו בהערצה. זה מה שהוא רצה, להבעיר את הרחוב הפלסטינאי לטובת האינטרס שלו. ברגותי איש הפת"ח, מפלגתו של אבו מאזן, התקרב בכלא לחמאס והפך מעין לשון מאזניים בין שני הארגונים, שונאי ישראל, אבל שונאי אחד את השני לא פחות. הוא רצה באמצעות השביתה ומות האסירים, חבריו, להביא למצב שהוא הופך להיות גורם חשוב שאין להתעלם ממנו ואולי באמצעות זאת עוד לזכות לקיצור עונשו או ביטולו.

אבל אז הגיעה הגברת המתוקה הזו, שהיא כולה 40 גרם והוא טרף אותה ברעבתנות, כששאר חבריו מתים ונמקים (וטוב שכך 2), השלשלאות נשברו מהר מאוד והתמוססו במעט סוכר ושוקולד שהוא מנע מחבריו, "כגיבור" המרד. השב"כ ידע שמגניבים לו את הטורטית, אבל נתן לו לפול במלכודת המתוקה הזו. מרה מאוד מבחינתו.

הגיע הזמן לברך. סוף סוף ישראל השתמשה בנשק שהשתמשו נגדה. לא עזר לנו להגיד שאנחנו מוסריים יותר ואנחנו מוסריים יותר, שאנחנו מתגוננים ואנחנו מתגוננים כבר מעל מאה שנה, שהרצח הוא כלי לגיטימי בידי אויבנו. העולם ואירופה (שאוכלת בימים אלה את מה שהיא בישלה) ראו בנו הצד הרע. היינו צריכים טורטית אחת קטנה, בכדי להבהיר להם, כי הכל הצגה, אחת גדולה וכי אירופה היא כלי במשחק של הפלסטינאים, שישתמשו בכם ואגב יתפוצצו לכם בפנים, כפי שקורה עכשיו באירופה. היינו צריכים את החטיף הקטן הזה בכדי להבהיר, הנה דוגמא למנהיג פלסטינאי, הוא הרג יהודים בדם קר כי הן יהודים ויעשה אותו דבר לחבריו בכלא, בדם קר. הוא הכל רק לא לוחם שלום למען חבריו. הוא רוצח שפל שמשתמש באנשים משני הצדדים לספק את צרכיו האישיים והפוליטיים. נזק תדמיתי שיהיה קשה לו לתקן. לו ולשכמותו.

מגיעות מחמאות לשב"ס ולשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שבלי הרבה מחשבה על זכויות צנעת הפרט של ברגותי (כבר שמעתי כאלה שיוצאים נגד זה), הראה לכולם את האמת. בפנים. את האמת המרה!! או המתוקה…מבחינתנו. ברגותי הוא רוצח שפל. חטיף…סליחה נקודה.
ואיך אפשר בלי לסיים בבדיחה… בדיחה של חכם סידי: אתם לא מבינים למה הוא אכל טורטית?..כי היא פרווה…ואפשר לאכול אותה אחרי שאכלת בשר"…

שתיחנק מרוואן

אסור לוותר לאמיר חצרוני בשם כבודם של חללי צה"ל

אני לא חושב שיש אדם אחד בארץ שלא ראה את הסרטון של פרופסור אמיר חצרוני, הפרופסור ההזוי על גבול מטורף (סליחה על המחמאה, אבל זה בסדר. על גבול חופש הביטוי, לא?), שבו הוא לועג לחללי צה"ל ומצלם סרטון ליד קברם ועוד בסמוך ליום הזיכרון.

חצרוני האפס האנושי (חופש ביטוי מה אתם רוצים) העלה פוסט וכתב בין היתר כשהוא מצולם לצד קברי חללי צה"ל: "בניגוד ליום הזיכרון לחללי צה"ל שהוא יום הזיכרון לטמבלים שלא היה להם שכל ללכת לחר"פ להעמיד פנים שהם חולים…". או בפוסט נוסף: "לכבוד יום הזיכרון המתקרב קפצתי להר הרצל לצלם סרטונים משעשעים על חללי צה"ל. בשנים קודמות צחקתי בעיקר על אהבלים שהתנדבו לצנחנים במקום ללכת לקב"ן להוריד פרופיל ל-21 וגמרו בתוך ארון, כמו המתאבד המפורסם רועי קליין ז"ל שבמותו ציווה לאשתו את הרב לוינשטיין. השנה אתייחס גם לג'ובניקים, שהאמינו שאם הם ישרתו באפסנאות ולא בקרבי הם יישארו בחיים, אבל טעו".

אמירות נוראיות שקשה לאדם נורמאלי לשמוע אותן ולעבור לסדר היום. חצרוני הכלום האנושי (ושוב חופש הביטוי), שרגיל להשתמש באמתלת חופש הביטוי בכדי לפגוע בכל דבר אפשרי, הגזים הפעם והוא באמת חצה כל גבול אפשרי, ונראה היה כי הוא הולך לשלם על כך, לפחות מבחינה חוקית. אבל מסתבר כי זה בינתיים לא קורה.

בואו נבחן רגע את חופש הביטוי, בו השתמש האדם המיותר הזה (כן, כן, צודקים… גם לי מותר בשם חופש הביטוי): "חופש הביטוי הוא הזכות הבסיסית המגנה על היכולת שלנו לעשות זאת: להביע את עצמנו, את מחשבותינו, רעיונותינו ואמונותינו, בכל דרך שנמצא לנכון. לכל בן אדם, מעצם היותו אדם, צריכה להינתן האפשרות להביע את עצמו, את עולמו הפנימי, כאשר הוא רוצה לעשות זאת ובדרך שבה הוא, או היא, בוחרים לעשות זאת. זכות חופש הביטוי איננה מוחלטת ויש לה גבולות הקובעים את היקפה. חופש הביטוי לא מגן על כל סוג ואופן של ביטוי, אלא רק על ביטוי שאינו מכיל פגיעה שאינה מוצדקת בזכויות אחרות, או בערכים חברתיים אחרים".

הבנתם? במילים אחרות כל עוד אין פגיעה לא מוצדקת באחרים חופש הביטוי מותר. אז אני שואל אתכם, זו לא פגיעה באחרים? זו לא פגיעה בכבודם של חללים ושל בני משפחותיהם? יודעים מה, לא רק שלהם, אלא גם שלנו. שהרי במותם ציוו לנו חיים ולא, זו לא רק אמירה, זו אמת. האם חופש הביטוי בו משתמש היצור העלוב חצרוני (נכון…גם זה חופש ביטוי), שגם עליו הם הגנו בגופם, אינו פוגע בכבודם ובזכויותיהם של אחרים?

ברור שכן זה פוגע ולא ברור למה הוא עדיין מסתובב בנינו. האם הישועה תגיע פעם אחת מנבחרינו? האמת, אני מתקשה לראות מחוקק אחד, בבית המחוקקים שלנו, שיתפנה לזה. הם יריבו על תאגיד השידור, זה כן, על זה יפרקו ממשלה. הם יריבו על מי יוזמן או לא להודעה של שר האוצר על הקלות במיסים לאזרחים, אבל על זה? על חללי צה"ל למה שיתאמצו? אולי אני מקצין, אבל מזמן היינו צריכים לראות מי מהמחוקקים שלנו, או השרים שלנו קם ועושה מעשה נגד פח הזבל האנושי חצרוני (חופש ביטוי נ הנה ונה נה…).

אזרחים כן הגישו תלונה, אבל נבחרי ציבור. כלום. פשוט בושה. אבל יש לי הצעה מעולה. אני יודע גם מי מהמחוקקים צריך לעשות את זה להגיש תלונה נגד חצרוני היצור העלוב (מי אמר חופש ביטוי ולא קיבל?), ובכך לכפר על מעשה נוראי וטעות שעשו.

עוד לא הבנתם? אז קבלו את התשובה. אני מתכוון לחברי הכנסת יואב קיש ומיקי זוהר, שביקרו הורים שכולים בעת דיון בלקחי "צוק איתן", ובעיקר דוד ביטן שהגדיל לעשות וקרא לעבר אחד ההורים השכולים, "שקרן". אני מצפה מכם לגרום למוטאציה חצרוני (חופש ביטוי… איזו מילה נהדרת), לשלם על מה שעשה ויפה שעה אחת קודם. רק אז ייסלח לך מר ביטן ולכם האדונים זוהר וקיש על ההתפרצות שלכם כלפי ההורים השכולים.

תשלחו אותו הכי קרוב לעזאזל, תורידו את החיוך שלו שמופיע ליד קברי החללים והאמינו לי, אני מקדיש לכם פה עמוד הלל שלם. רק תעשו מעשה. זה חוב מוסרי שלכם כלפי ההורים השכולים ואזרחי המדינה השפויים והכואבים.

ולך חצרוני, יש לי הרבה איחולים, אבל הם עוברים הפעם את חופש הביטוי… אני בניגוד אלייך, מבין את זה. אתה לא ראוי לשום חמלה, אבל אם אשתמש בהם, ארד לביב השופכין שבו אתה מתנהל ואני טוב ממך. אבל כן אאחל לך שהתמונה הבאה שנראה אותך, יהיה כאשר בועטים בישבנך במשטרת הגבולות עם כרטיס לכיוון אחד.

בהצלחה בשביתה, לכו איתה עד הסוף, עד המוות…

נשבע לכם כמעט עשיתי תאונת דרכים. נשבע לכם, ואני מה זה נוסע לאט. אבל לא יכולתי שלא להיות נדהם עד כדי "ברקס", מדברים של חברת הכנסת זהב גלאון ממר"צ. ראיינו אותה ברשת ב' בבוקר (במו אוזניי שמעתי), בנושא שביתת אסירי הפת"ח שדורשים להיטיב את תנאיהם. היא סייגה שיש כאלה שראויים לא לקבל כלום, אבל יש כאלה שמגיעות להם זכויות. לא יכולתי יותר. יצאתי מהרכב לקחת אוויר, לשמוע ולא להאמין. ומה עם הזכויות של אלה שנרצחו בגללם? להם כבר אין זכויות. וחס ושלום, כן חס ושלום אם זה היה מישהו מהמעגל הקרוב אלייך, גם אז היית מסכימה שיקבלו יותר זמן טלפונים, לימודים אקדמאיים, או ביקורים תכופים יותר? לא נראה לי. נמאס כבר מזה.

לפני שנראה מה המרצחים האלה דורשים, רק נגיד מי מארגן את השביתה. זהו מרואן ברגותי. בדיקה רגילה בגוגל, תעלה שמרואן ברגותי הוא טרוריסט במסווה של מנהיג פלסטינאי, אשר נידון לחמישה מאסרי עולם מצטברים ו-40 שנות מאסר על מעשי טרורר, בהם נרצחו ונפצעו ישראלים רבים.  אז בבקשה, זה לא חסיד אומות העולם שמבקש תנאים.

אבל בואו נראה מה החצופים בני המוות האלה דורשים? מה דורשים אנשים שקמו בבוקר והרגו יהודים? (אגב גם לא יהודים) רק כי הוא יהודי. זה כולל גם ילדים קטנים. בואו נראה מה האפסים האלה דורשים.

מסמך הדרישות של האסירים כולל (13 דרישות) הנה חלק מהן: דרישה עיקרית ששב"ס יתקין באגפים טלפונים ציבוריים, בדומה לטלפונים שמותקנים עבור אסירים פליליים. הצחקתם את האצבע הקטנה שלי. אתם רוצים להתקשר למשפחות שלכם (או אולי להוציא עוד פיגוע). האם אלה שמתו בגללכם יכולים להתקשר למשפחות שלהם? לא, אז תמותו.

הדרישה השנייה מכוונת גם לצלב האדום, והיא השבת נוהל של שני ביקורים בחודש של בני משפחות האסירים. לפני תשעה חודשים צמצם הצלב האדום את ביקורי המשפחות לפעם בחודש במקום פעמיים, ככל הנראה בעקבות בעיות פיננסיות. הצלב האדום מממן את הבאת בני המשפחות באוטובוסים מהגדה המערבית ומרצועת עזה לבתי הכלא. דהיינו זו לא בעיה שלנו. חבל כי אנחנו היינו צריכים למנוע מהם ביקורים בכלל. האם בני משפחות הנרצחים מבקרים אותם? רק מול קבר, אז תמותו.

במסגרת סוגיית הביקורים, דורשים האסירים כי ישראל לא תמנע מאף בן משפחה מדרגה ראשונה או שנייה לבקר אותם ותסיר מניעה ביטחונית, אם יש כזאת, רק לצורך הביקור. בנוסף הם דורשים להגדיל את זמן הביקור מ-45 דקות לשעה וחצי בכל פעם, וכן שיותר להם אחת לרבעון להצטלם עם בני המשפחות שלהם. באמת? להאריך את הזמן לביקור? להצטלם? מי שנרצח על ידכם, זוכה  לראות ולו תמונה של משפחתו? זוכה לראות אותם גדלים או חיים? זה לא קורה בגלל שאתם רצחתם או שלחתם רוצחים אליהם. אז שיצלמו אתכם בפתולוגיה אמן. אז תמותו.

מילה טובה, בתוך הכעס הזה שאני נתון בו עד עתה, אני רוצה לתת לשר גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, שלפעמים פה ביקרתי אותו (בעניין אי ההפללה במריחואנה). אני מחזק את ידיך לא לוותר להם. מחזק את ידך על כך שהעברת את ההזנה בכפייה מבתי החולים, לכלא וכך נמנעות מאיתנו תמונות בתקשורת של אסירים ביטחוניים "מסכנים", ששובתים רעב וכולם מרחמים עליהם, שעוד רגע מתים ובסוף חיים כפול. עשית בשכל. רק בקשה אחת, תן להם לשבות רעב. תן, עד הסוף. אל תאכיל אותם בכפייה. שימותו.

אם זהבה גלאון הרגיזה אותי אז ח"כ אוסמה סעדי הרתיח את דמי. ואני לא ציני? הרתיח את דמי. וכל כך למה? אסביר לכם. ברמאללה, בעזה ובחברון נערכו הפגנות לאות הזדהות עם מאבקם של השובתים. ח"כ אוסאמה סעדי אמר על פי התקשורת: "זו תגובה להתנכלות ולמדיניות הפשיסטית בתוך בתי הכלא". לך קיבינימט. שיגידו תודה שהם מקבלים מזון. אלה שמתו בגללם כבר לא ייהנו משום ארוחה. משום דבר, משום אירוע, לא יראו את בני משפחותיהם, לא יראו את הילדים, נכדים גדלים, לא יזכו לחיבוק או נשיקה. לכלום. הם כבר לא איתנו.

אז שב בשקט ח"כ קטן שכמוך. אם לך מותר להגיד מה שאתה רוצה במסגרת חופש הביטוי והשנאה… אז גם לי. כי בנינו אתה יודע בדיוק מה התנאים שלהם היום נניח בכלא של החמאס או הפת"ח, שהם נמנים עליו. לא אמרת מילה שאפילו אסירי החמאס לא שבתו איתם, כי הבינו שזה בכלל עוד תרגיל של ברגותי, שרוצה לצאת מהכלא ולהשפיע על הרשות. אבל גם בלי זה, אדון ח"כ כלומניק, יש גבול למה שבשם חופש הביטוי אפשר להגיד. ואם אנחנו ישראל מדינה פשיסטית… תישאר ברמאללה. קבל את בעיטת הדרך ממני.

ואם ב"ברכות" עסקינן אז קבלו ממני עוד ברכה שובתי הרעב. אל תפסיקו את השביתה. תמשיכו בדרישותיכם. אל תוותרו. לכו בכל פעם שאתם שובתים עד הסוף, עד המוות.

X