ריקי עזרא

חום יולי-אוגוסט, ללא ספק, כבד מאוד. ולא רק על החום אנחנו מקטרים, אלא גם על מחירי הקייטנות, המרץ העודף שיש לילדים, השעות שבהן הם הולכים

"כל כך התקדמנו בתהליך והצלחנו להטמיע הרגלים חדשים בתקשורת בינינו, האווירה בבית השתפרה והיה הרבה יותר נעים… ופתאום 'בום'… מריבה אחת וכאילו לא עשינו כלום".

יום העצמאות מעורר בנו את תחושת השייכות והגאווה בַּאֵרץ הקטנה והסוערת שלנו. במיוחד המעבר החד משני ימי זיכרון גדושים בכאב ושכול, שמזכירים לנו בעצם למה

"אנחנו חיים כמו עבדים. לעבודה, לבית, למשפחה, בלי שיש לנו בכלל זמן לעצמנו", כך טענו גיל וגילה (שמות בדויים), כשהגיעו אליי לתהליך ייעוץ זוגי. "כבר שנתיים לא יצאנו לסוף שבוע ביחד, לארוחה במסעדה, או לאיזה פינוק זוגי איפשהו. שלא לדבר על חופשה משותפת", הוסיפו.

"אני לא רואה ברירה אחרת, אנחנו כנראה נתגרש. אבל אני עדיין אוהב אותה. הבעיה, שבמשך שנה שלמה אני ממשיך לרוץ אחריה ולבקש ממנה שנחזור, והיא לא מוכנה… מה את מציעה לי לעשות?", כך שאל אותי בשיחת טלפון, משה (שם בדוי), בן 43, שביקש את עצתי לאחר שקרא כאן את אחד הטורים שלי.

עצמאות בזוגיות, אפשרי?

עשרת הדיברות לזוגיות מאושרת / ריקי עזרא

"זוגיות טובה מעניקה לא רק זוגיות מאושרת, אלא גם נוסכת כוחות בשני בני הזוג להיות הורים טובים יותר ובני משפחה טובים יותר, לא רק למשפחה הגרעינית, אלא גם למשפחה המורחבת".

"אני יודעת שגיא בוגד בי", הכריזה מורן בפגישה הראשונה של תהליך האימון הזוגי, שעברו אצלי מורן וגיא (שמות בדויים). גיא פתח זוג עיניים מופתעות: "אני? על מה את מדברת?" מורן טענה כי שמעה מחברים שבטיול מטעם מקום עבודתו, הוא פלרטט עם אחת העובדות, צחק איתה, ואפילו התחבק והתנשק איתה.

חופשת הקיץ, ללא ספק, הייתה אחת החופשות הגדושות בתמונות, פוסטים ובדיחות, על איך שההורים נראים כשהילדים בחופש. מדמויות עייפות ועצבניות ועד ליצורים מרוטי שיער, שכבר מחכים לַרגע שניתֵן להם "בעיטה", כמו בכדורגל, ונחזיר אותם למסגרת השפויה. ועד שכבר נגמר "הסיוט", התחילו החגים, ושוב… תעסוקה לילדים.

בתקופה האחרונה שלפני הבחירות, ובמיוחד בשבוע האחרון לאחר שכל אחד מימש את זכותו הלאומית, היינו עדים להתבטאויות קיצוניות כאלה ואחרות ולהשתלחות ללא רסן של אנשים, שמבחינתם הדעה שלהם ומי שהם, הם הראויים להיחשב כטובים או כמוצלחים יותר.

"חג פורים, חג גדול לילדים…" ולא רק לילדים. גם אנחנו, הבוגרים, נהנים מימי כיף, בהם אפשר להתחזות למישהו או משהו אחר, לשנות את הזהות שלנו ולשחרר את הכבלים הרגשיים, תוך כניסה לדמות אחרת ולתפקיד אחר, ממי שאנחנו באמת. אך האם אנחנו מתחפשים רק בפורים?