ראשי / טורים / שי לשבת (דף 5)

שי לשבת

שי לשבת

שי לשבת

הארץ רעשה וגעשה בשבוע האחרון בעיקר סביב דבריו הגזעניים והמכוערים של אמיר חצרוני, שעל הנייר מתדהר בתואר פרופסור, אבל במציאות הוא אחד מהיצורים הנחותים והעלובים שיש לנו בחברה הישראלית. אני לעולם לא מתבטא בצורה כה ירודה, אולם לנוכח דבריו של חצרוני כלפי אוכלוסייה שלמה במדינה שלנו, אי אפשר לשבת ולהחריש.

כדי להבין מי הוא האיש, צריך להבין שלא מדובר בפליטת פה חד פעמית, באחד שכשל בלשונו בשידור חי בטלוויזיה, אלא בדפוס התנהגות החוזר על עצמו לאורך שנים, שהוביל לפיטוריו מאוניברסיטת אריאל (פיטורים שבוטלו ע"י בית המשפט, אך ייצאו לפועל בסופו של דבר בחודשים הקרובים).

חצרוני פרסם לאורך השנים מאמרים בעיתונים שונים, בהם ביטא את גישתו אשר הוגדרה לא אחת כגזענית. בין השאר התבטא בחריפות בתביעה לביטול קצבת הילדים, בעד גברים המבקשים לייבא נשים מחו״ל, חיווה דעתו ביחס להתאבדותו של הנכה משה סלימן, שהצית את עצמו, באמירה "ייתכן כי נפטרנו בזול מפרזיט" והתבטאויות דומות. על מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, אמר חצרוני: "מרוקאי שמנהל מאורת עברייני מין".

 

למחרת הבחירות האחרונות, הוא פרסם סטטוס בפייסבוק המאשים את חוק השבות בשלטון הימין: "למה זה קורה בכל בחירות? האשמה כמובן בסבא של יריב בן אליעזר (דוד בן גוריון) ובחוק השבות. אם לא היינו פותחים את הרגליים ללא סלקציה לכל מיני יהודים, וספק יהודים, וחצי יהודים ממדינות ליגה ג', שהגורם המאחד אותם הוא לנשק קמעות, לאכול חומוס, לשתות בורשט, לקחת קצבאות ולקבל אורגזמה מלריב עם העולם, בוז'י היה לוקח את הבחירות בהליכה. זו לא משאלת לב אלא ניתוח קר ומחושב של מי הצביע למי. אמנם בלי עולים, הערבים היו מקבלים יותר מנדטים, אבל עדיף מיעוט גדול של אחמד טיבי על רוב של מירי רגב. השמאל הישראלי משלם את מחיר הציונות…".

בעקבות דבריו החמורים, חצרוני הוזמן עם אשת התקשורת אמירה בוזגלו לפאנל בתכנית "יום חדש", תוכנית הבוקר של שידורי קשת בערוץ 2, שם אמר שחוק השבות הוא חוק גזעני, ובתגובה להאשמתו בידי בוזגלו בפאשיזם, גזענות, ועליבות נפש, אמר כי "שום דבר רע לא היה קורה אם ההורים שלך היו נשארים במרוקו, ונרקבים שמה". לאחר שאמרה לו שהיא לא רואה הבדל בין התבטאויותיו בראיון ודעותיו של היטלר, השיב חצרוני: "לא למדתי כמוך במכללה ליגה ז".

השבוע שלחתי לחצרוני הודעה אישית בפייסבוק בזו הלשון: "מר אמיר חצרוני (בשבילי אתה לא פרופסור, אתה מר, מר מאוד…), אני פונה אליך באופן אישי. אני מצטער שאני מגיב לך באיחור, פשוט רק עכשיו ירדתי מהעצים אחרי שקטפתי בננות. גם עלה התאנה נקרע לי ואני מחפש עלה חדש לכסות את גופי. רציתי גם להתקשר אליך, אבל פשוט החוט עם קופסת האשל עושה לי בעיות, אין לי קליטה… אני פשוט ממהר, חייב לשפשף אבנים כדי להדליק את המדורה לקראת הערב שיהיה לנו אור…".

ושתי שורות רציניות – התקשורת אשמה בכל הסערה סביב חצרוני. הדעות שלו ידועות והוא מפרסם אותן בדף הפייסבוק שלו השכם וערב. ברגע שהוא הוזמן לאולפן וקיבל במה שכזו להשמיע את הדעות שלו, נזכרו מאוחר מידי והוציאו אותו החוצה. אישיות כזו צריכה להיות "פרסונה נון גרטה", אישיות בלתי רצויה בחברה הישראלית.

שבת שלום!

 

 

שי לשבת

אומרים עלינו, העם היהודי, שאנחנו ברוב המקרים מקבלים החלטה ברגע האחרון. ככה יוצא לנו שאנחנו קונים מטריה רק אחרי שאנחנו נרטבים מהגשם, ממהרים לקנות חלב רק אחרי שגילינו שאריזת הקרטון במקרר ריקה, ניגשים לעשות טסט לרכב רק ביום האחרון שרשום לנו ברישיון הרכב. ככה קרה לנו במערכת הבחירות האחרונה, העם החליט ממש ברגע האחרון להצביע לנתניהו כי מישהו גרם לנו להרגיש שאין לנו ברירה אחרת.

זה לא חדש שלבנימין נתניהו יש תכונות של קוסם. הוא כבר הוכיח את המיומנות שלו בשליפת קסמים מהכובע בכמה וכמה מערכות בחירות, אבל נראה כי הוא הולך ומשתכלל, מגיע לרמה של הודיני…
מערכת הבחירות האחרונה הייתה יום כיפור של הסוקרים במדינה. חלק גדול מהם העניק יתרון של 2-4 מנדטים דווקא למחנה הציוני של הרצוג, ובעצם גרמו לביבי לעלות להתקפה ולעשות הכל כדי למחוק את הפיגור הזה. מסתבר שהטעות הראשונית של הסוקרים שיחקה לידיו של ראש הממשלה, שהצליח לבסס את ניצחונו בסדרת הפעולות שביצע בשלושת הימים שקדמו לבחירות.

ההישג המדהים הוא אך ורק של נתניהו. הוא ספג מתקפה אדירה בתקשורת בחודשים האחרונים, ולא רק ששרד אותה, מסתבר שגם נבנה ממנה. רשימת הליכוד עלתה ביותר משליש ביחס לסקרים האחרונים. אין עוד דוגמאות כאלה מהעבר, שמפלגת שלטון מצליחה להפוך באופן כזה דרמטי את כל התחזיות והסקרים.

ביבי פשוט עשה מהלכים מדהימים. מדובר בסוג של גאון פוליטי, אשף מילים שהחליט לעלות להתקפה שלושה ימים לפני הגונג האחרון, ובמסע הפחדה חסר תקדים, גרם לסחף אדיר של 8 מנדטים (!) לטובת הליכוד. ביבי לא בחל בכלום, וכך כנראה צריך לנהוג בפוליטיקה הישראלית.

בזמן שהרצוג נראה מבוהל ומבולבל ("צריך לשמור על נתניהו מאוחדת…"), ביבי דיבר על הערבים שיגיעו ל-110 אחוזי הצבעה… מינה את אחמד טיבי לסגן שר הביטחון בממשלת הרצוג… עלה לשידור בכל תחנת רדיו בארץ הקודש… הגיע לאולפן של ערוץ הילדים להופיע עם עודד מנשה… בשורה התחתונה, ככה מנצחים בחירות.

דרך אגב, לאחר הבחירה הרשמית, נתניהו יהיה ראש הממשלה פעם רביעית במצטבר, שלישית ברציפות. זה לא "דאבל", זה "טריפל". רק בן גוריון עשה זאת לפניו. אם נתניהו ישלים קדנציה, הוא יעקוף את בן גוריון כראש הממשלה בעל הוותק הגדול ביותר. בעתיד הקרוב לא נראה שמישהו מסוגל לעצור אותו מלהתרווח בלשכת רוה"מ עוד כמה שנים טובות. אם תהיה בעיה, הוא לא יהסס לקפוץ שוב לאולפן של ערוץ הילדים כדי להרים ידיים עם עודד מנשה…

שי לשבת

קיבלתי זפטה כואבת לפנים בפורים 2015

מי שמכיר אותי יודע שאני רחוק מלהיות שמרן, ממש להיפך. אני בעד ליברליות כמעט בכל תחום, לאפשר לכל אדם לחיות על פי אמונתו ועל פי צו מצפונו. מה שכן, אני משמיע לאחרונה באופן תדיר לכל מי שסביבי, את הדאגה שלי מכל מה שמתרחש סביב הדור הצעיר. כאבא לבן מתבגר שחצה את גיל המצוות, אני רואה בעיניים את הפוטנציאל החיובי שיש בקרב הדור המוכשר הזה, ובאותה נשימה גם רואה את הסכנות שיש בכל קרן רחוב לבני הנוער ברחבי הארץ. הפיתויים הופכים לעוצמתיים יותר וזמינים יותר, וכאן אנחנו ההורים נכנסים לתמונה, לבלום כל תופעה פסולה ולהפעיל את זכות הווטו שעדיין יש לנו, לעצור אותם ברגע האמת ולתת להם את האפשרות לחזור למסלול הנכון.

ביום שלישי בצהריים יצאתי יחד עם צלם המערכת של העיתון פבל, לסיור ברחבי העיר, בדגש על הקניונים שוקקי החיים, כדי לראות מקרוב את עם ישראל חוגג את החג הכי שמח בלוח השנה העברי, מתחפש, מחייך ומצטלם.

אני חייב להודות שספגתי הלם תרבות, סוג של זפטה כואבת לפנים לנוכח המראות הקשים שראיתי. כולנו רגילים לראות את בנות המין היפה לובשות חצאיות מיני וגופיות מינימאליות, ואת הצעירים מרשים לעצמם להסתובב בלי חולצה ועם מכנס שנוטה "לגלוש" למטה, וחושף תחתונים אופנתיים. בחג הפורים 2015 נשברו כמה שיאים מדאיגים סביב הלבוש או יותר נכון אי הלבוש של נערות בנות 12-14 ושל נערים באותו הגיל לערך. נראה כי בנות הגיל הצעיר עושות תחרות בלתי מוכרזת ביניהן מי תלבש מכנס יותר קצר, כאילו הוא כלל לא קיים, עם גופיה קצרה יותר, אחרות עושות זאת עם שמלות וחצאיות קצרות. הנערים מרשים לעצמם להתחפש לדוגמא ל"פלייבוי" חשוף חלק עליון, עם פפיון שחור ומכנס שחור, ובעצם מעבירים מסר שהם יכולים לעשות כל מה שבא להם. קבוצה של צעירים התחפשו ללוגו של אתר "גוגל", והחליטו להתחכם ולהבליט במכנס הגטקס הלבן ציפור "אנגרי בירדס" המבצבצת בין הרגליים…

בשורה התחתונה, משנה לשנה התחפושות הופכות לסוג של תחרות אופנה, שמתאימה יותר לשידור ב-FASHION TV בשעות הלילה המאוחרות, ולא מתאימות לצעירים הצועדים בשטח ציבורי בלב ליבה של העיר. שמלת מיני וגופיה צמודה זה עדיין לגיטימי וסביר מאוד, אבל לא מעבר לכך.

לנו ההורים יש תפקיד מכריע לעצור את הסחף המסוכן הזה, לבלום את התחושה הקיימת בקרב חלק מבני הנוער שמותר להם לעשות הכל, ללבוש מה שבא להם ולהסתובב בחוצות העיר בלבוש בלתי הולם. אם לא נדע לעצור את התת-תרבות הזו בדרכים חכמות והגיוניות, בשיחות ובהעברת מסרים ברורים וחד משמעיים, אני לא רוצה לחשוב מה יהיה כאן בפורים 2016…

שבת שלום!

שי לשבת

בגלל "הזקנה במסדרון", מתחדדת החשיבות בפתיחת בית חולים באשדוד
מה שקורה בימים האחרונים ברוב בתי החולים בארץ זה פשוט טירוף, סוג של הפקרות והזנחה פושעת של ציבור שלם שנופל בין הכיסאות, יותר נכון בין המיטות העמוסות במסדרונות בתי החולים. חודש פברואר נחשב באופן מסורתי כתקופת שיא העומס בבתי החולים, בשל תחלואת החורף, אולם השנה העומס מורגש ביתר שאת, ובימים האחרונים מדווחים בתי חולים רבים על עומס יוצא דופן ותפוסות גבוהות במיוחד בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות. בעקבות כך, נאלצים חולים רבים להמתין זמן רב לטיפות ואשפוז, חלקם ממתינים עשר שעות ויותר.

בחדר המיון של בית החולים שיבא בתל-השומר נרשם ביום שני האחרון עומס של 350% ביחס לתקני כח האדם, לתשתיות ומספר המיטות הקיים. בבית החולים הדסה עומדת כעת התפוסה בחדרי המיון על 200% ובמחלקות הפנימיות על 140%. בבית החולים רמב"ם בחיפה נרשמה תפוסה של 140% בחדר המיון ובעקבות כך 106 חולים העבירו את הלילה בחדר המיון של בית החולים, 80 מתוכם שהו במיון יותר מעשר שעות. בבית החולים זיו בצפת הגיעה התפוסה במחלקות הפנימיות ל-110%, נתון המשקף עומס גבוה במיוחד. בבית החולים פוריה הגיעו העומסים לכ-120% במחלקות הפנימיות. גם בבית החולים וולפסון בחולון דווח על עומס חריג של 130% במחלקות הפנימיות.

 

גם בבתי החולים הסמוכים אלינו, קפלן ברחובות וברזילאי באשקלון, התמונה לא שונה בהרבה והעומס במחלקות הפנימיות ובחדרי המיון בלתי נסבלים וחצו את קו ה-100% תפוסה במשך מרבית ימות השבוע האחרון. אחד החברים הקרובים אלי דיווח כי ביקור שגרתי בחדר המיון בקפלן, בשל עלייה ברמת הסוכר בגופו, נמשך קרוב לשש שעות, עם לא מעט עוגמת נפש ותחושה של דוחק ותסכול בלתי נגמר. הוא החליט לפרוש לביתו עוד לפני שקיבל טיפול רפואי מקיף, והעדיף להשלים את הטיפול בבית.

העומס בבתי החולים בתקופה זו של השנה נובע בעיקר ממחלות עונתיות בקרב האוכלוסייה המבוגרת ששכיחות יותר בחורף, דוגמת שפעת או דלקת ריאות. לטענת גורמים במערכת הבריאות, העומס מחריף משנה לשנה בשל התארכות תוחלת החיים לאורך השנים, בזמן שמספר התקנים של מיטות אשפוז במחלקות והתקני כוח האדם נותרו כשהיו.

מול התמונה הכואבת של "הזקנה במסדרון", אנו יכולים להיות גאים בכך שראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, ניהל מאבק בלתי מתפשר ובסופו של דבר הצליח להביא להקמת בית החולים הציבורי באשדוד. מי שעובר בימים אלה באזור הכניסה הדרומית לעיר, יכול לראות בעיניים את קצב הבנייה המואץ, וההערכה היא שתוך כשנתיים כולנו נהנה מקומפלקס חדיש ומפואר, שיעניק שירותים רפואיים מתקדמים לכלל תושבי העיר.

לא מדובר רק בנוחות של מערך רפואי מתקדם במרחק של חמש דקות נסיעה, אלא בעיקר בעובדה שנוכל ליהנות משירות רפואי מקצועי, עם זמני המתנה סבירים, ובלי כל הדוחק וההמולה שיש בבתי החולים המיושנים הסמוכים לעיר הנמל. עד אז נמשיך לסבול בשקט, מתוך תקווה שכולנו נהיה בריאים…

 

שבת שלום!