דוד בן ה-69 חי זה עשר שנים מתחת לבניין ברובע ב', בו היה גר . לאחר מות אימו, הוא ואחיו לא הגיעו להבנה, ודוד עזב וגר מתחת לבית. לקח את כל חפציו, הוסיף רהיטים שמצא וגר שם. ככה הוא חי, בקור ובחום, מתחת לבניין. עד לפני שנה וחצי התנייד והצליח להתקלח במקומות ציבוריים או אצל חברים. עכשיו הוא מתנייד עם כיסא גלגלים וכבר שנה וחצי לא התקלח. לאחרונה נלקחה ממנו גם קצבת הנכות מאחר ולא חידש אישורים. דוד: "לאיזה מצב הביאו אותי, אבל אני אשרוד"
עשר שנים גר אדם מתחת לבית בו היה גר, מתחת לבניין בו גר כאחד האדם. דוד בן ה-59 חי עשור בצורה כזו, בהזנחה, כשהוא אוסף חפצים שמצא שישמשו לו כמיטה וכארונות, וכל רכושו בעולם הוא מה שיש לו מתחת לבניין.
בשנה וחצי האחרונות מצבו התדרדר והוא מתנייד רק בעזרת כסא גלגלים. הדבר הזה לא מאפשר לו לצאת מהמקום בו הוא מתגורר, והוא לא יכול יותר להגיע למקומות שהגיע בעבר והתקלח בהם. כן, הוא שנה וחצי לא התקלח. נתון שרק בפני עצמו מעיד על המצוקה הקשה בה הוא גר. דוד: "בעבר הייתי הולך לאנשים שאני מכיר, מבקש מהם להתקלח, או הולך למקווה ושם מנקה את עצמי. עכשיו אין לי איך להגיע ואני לא מתקלח. זה מה יש. מה אני יכול לעשות".
עד לפני עשור מצבו של דוד היה יחסית טוב. הוא אינו נשוי ואין לו ילדים, אבל הוא היה גר עם אמו ואחיו. להם גם אחות נוספת שלא גרה איתם. הוא לא בקשר עם איש מהם. לאחר מות האם, הוא ואחיו לא הגיעו להבנה ודוד יצא מהבית, האח נותר לגור בו, באותו הבניין בקומה שמעל "לבית המאולתר" של דוד. דוד החליט כי הוא יגור מתחת לאח או במילים אחרות מתחת לבניין: "החלטתי שאני לא מוותר, אני לא עוזב את המקום". מצד שני, גם לא היה לו לאן ללכת. דוד מספר כי אין לו קשר עם אחיו וכי הוא לבדו: "אין לי אף אחד בעולם. מה שאני מקבל זה 3600 שקל ב-28 בחודש וזהו".
החודש נודע לו כי מאחר והוא לא העביר את הטפסים שהיה צריך, נלקחה ממנו הקצבה עד שיגיש אותם. דוד: "מה זה, זה הדבר היחיד שהיה לי בחיים. הייתי רושם במכולת בשכונה ואחר כך ב-28 משלם. מזה אכלתי, מזה התקיימתי. עכשיו איך אשלם. איך אני יאכל? נסעתי לביטוח לאומי ועשיתי שם רעש, שכבתי על הרצפה. מה נשאר לי אם זה לא יבוא. בקשתי מקדמה. בלי זה אין לי חיים. לא רצו להביא לי, אבל אני אשרוד. אני מבטיח שאני אשרוד".
מי שעוזר לדוד הוא אבי לוי, פעיל חברתי מאשדוד, שראה את המצוקה שלו והעלה פסט לעזרה. לוי עוזר לרבים ככל שהוא יכול. הפרסום של אבי לוי הביא מספר אנשים שרתמו אוכל ובגדים חמים, שכן לדוד אין כלום. לוי: "אין על עם ישראל".
הפוסט שאבי לוי פרסם על דוד: "חברים, אני צריך כרגע עזרה ללינה להיום או אפילו רק מקלחת. בגדים חמים גופיות מידה מדיום, גרביים עבות, גטקס (תרמי יעזור מאוד לקור בלילה, שתייה קלה, עוגת הבית, ממרח שוקולד, טונה שימורים".
התנאים שבהם דוד חי הם בלתי אפשריים. צפיפות ודברים שחלקם הגדול כבר עומד ליפול ולהיהרס, בהם הוא חי. בחורף הוא קופא מהקור (בימים אלי אבי לוי מנסה לארגן לו בגדים טרמיים להגנה מהקור), ובקיץ הוא חי בחום נוראי ללא מקור חשמל שיאפשר לו לשתות משהו קר או להצטנן מעט.
גם הגישה לביתו (ראו תמונות) היא בלתי אפשרי. אדם נכה שצריך לדחוף לבדו עגלה בדרך לא סלולה מלאה מהמורות. גם כשהוא מגיע מתחת לבניין "לביתו", הוא נאלץ להרים את כסא הגלגלים בכוחות אחרונים במקומות בהן יש מדרגה.
חלק מהשכנים מנסים לעזור. לאה השכנה עושה לא מעט לעזרתו, אבל ברור שהאיש צריך למצוא לו מקום מסודר. ברור לאבי ולכולם כי דוד חייב בגילו ובמצבו עזרה בדיור. לגור מתחת לבניין אינו פתרון.
דוד: "אני מאמין שיעזרו לי, קשה לי. אני חולה ונכה והמקום הזה זה המקום היחיד שיש לי בחיי. אין לי כוונה לוותר עליו".
למעוניינים לעזור: אבי 0547191516
