השבוע נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מתאים מאוד לפרשת השבוע "קדושים" כי זוהי מעלתם של כל הנופלים הגיבורים שלנו, קדושים. יום עצוב כאומה יהודית יום שבו נעצור את הכל למען כל אותם קורבנות שנרצחו בהגנה על הארץ הקדושה שלנו ובשמירה על ביטחוננו מבלי להכיר כל אחד ואחת מאתנו נתנו לנו את חייהם. גבורה מעין זו לא נמצאת באף אומה. מובא בזוהר הקדוש שרבי שמעון בר יוחאי אומר שיש לה' יתברך בגד מיוחד שנקרא בשם "פורפירא דמלכא" וכל יהודי שנרצח בגלל היותו יהודי נשמתו נחקקת ורשומה על הבגד הזה, ולעתיד לבוא עם הבגד הזה המשיח יקבל כוח לנקום מאויבנו ומשונאינו על כל הרע שגמלו עם עם ישראל במהלך הדורות, שנאמר: "יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת" (תהלים קי ו)
התורה מתחילה מציווי של ה' יתברך שנשמור על עצמנו כקדושים מפני שאבינו מלכנו קדוש, ואם אתה רוצה את ה' צמוד אליך תשמור על קדושה. ומה זה קדושה? זה נבדל, שונה מאומות העולם ומדרכיהם. בין במצוות של בן אדם לה' ובין במצוות של בין אדם לחברו. התורה מתחילה לדבר על דרכה של היהדות איך להתנהג ומתחילה בכיבוד הורים וממשיכה עם מצוות שבהם אדם ישים לב ויהיה רגיש לזולתו, כי זה חלק מהדרך שלנו כיהודים לחשוב על האחר ולדאוג לו.
יש מעשה שהיה עם ניצולת שואה שברוך ה' ניצלה, אך לאחר הסבל שעברה כיהודייה החליטה לעלות לאמריקה ולהתנהג ככל הגויים בלי סממן ליהדותה. אף נישאה לגוי והביאה ילד, שכשגדל החל לעבוד בפאב בארה"ב. בכל בוקר בסיום העבודה ראה שנשאר הרבה אוכל שמפנים אותו לפח, הדבר הפריע לו וחשב הרי יש הרבה הומלסים ברחובות ניו יורק למה שהם לא ייהנו ממנו, ואכן בכל בוקר עם סיום עבודתו במקום למהר הביתה היה עובר ומחלק לנזקקים את האוכל שנשאר, הדבר היה מחייה את נפשם וליבם, לא עניין האוכל היוקרתי כמו היחס שמישהו נותן להם, אהבה שלא על מנת להחזיר. אחד ההומלסים כשהגיע אליו אותו בחור עם אוכל צעק עליו שאיננו לוקח אוכל מיהודים! אותו בחור החל לצחוק ואמר שהוא גוי למהדרין, אך אותו הומלס התעקש ואמר שמעשה כזה רק יהודי יכול לעשות. אותו בחור חוזר לאמו ומתחיל לחקור אותה על מוצאו, לאחר גרסאות שונות ומשונות סיפרה לו שהיא יהודייה ובגלל התופת שעברה בשואה החליטה להחביא את יהדותה. אותו בחור שמגלה על יהדותו ע"י עזרה להומלס מלא בגזענות, מחליט לעלות לארץ ישראל ולגלות ולהבין יותר על יהדותו. מהסיפור הזה למדים שאפילו גוי יודע לזהות יהודי בגלל הלב הרחמן שלנו, וזה חלק מלהיות קדושים, להיות דומים במעשינו לאבינו הגדול בורא עולם. כמאמר חכמים מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום. בכל ברכת המזון אנחנו אומרים "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו" ומיהו הגבר? אם נחלק את האותיות של המילה גבר: ג– גומלי חסדים ב– ביישנים ר– רחמנים זה המידות של האומה הקדושה ומי שיש בו את שלושת המידות האלה ועוזר לזולת גם בלי לקבל תמורה הוא מתברך ומבורך אצל ה' יתברך תדיר.
עצמאות מלשון חירות- חופש. אך לא חופש מדת אלא חופש לעבוד את ה' יתברך בלי פחד מאף אחד. כשחיינו בין האומות האחרות לא תמיד היה פשוט להיות יהודי בין הגויים ועברנו הרבה סבל במהלך הדורות וניסיונות אין סופיים של להשמיד אותנו בגלל הקנאה שאנחנו יהודים. אז גם אם לא הכל מושלם במדינה שלנו עדיין זאת הארץ שלנו, שהקב"ה הבטיח אותנו לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב ע"ה, וצריכים לשמוח על הזכות להיות יהודים בארץ ישראל!!
יהי רצון שנזכה לגאולה בקרוב ולבניין בית המקדש. להנקם מכל אויבנו ונחגוג את עצמאותנו כעם וכמדינה בצורה השלימה ביותר ללא פחדים וחששות כימי שלמה המלך, "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ" אמן!
שבת שלום ומבורך עם ישראל.
