מסתבר שרק התערבות של עורכי דין יכולה לחלץ את האזרח הקטן מהמלתעות של הבנקים הגדולים, שחלקם לא מרחמים על אלה שהסתבכו כלכלית, רק בגלל שחתמו ערבות לאחרים.
זהו הסיפור על העושק של אילנה, אישה קשת יום, שבתום לב חתמה לפני 25 שנים ערבות למי שהפך אחרי זמן קצר לבעלה לשעבר. את החוב שהחל כסכום לא מאוד גדול של 12 אלף שקל לערך, שילמה אילנה באמצעות ההוצאה לפועל במשך שנים ארוכות, עד היום. יותר מ-65 אלף שקל היא שילמה לבנק ולעורך הדין של המוסד הפיננסי, אך בבדיקה שעשתה לפני מספר חודשים, היא נדהמה לגלות שהחוב במערכת ההוצאה לפועל עומד על קצת יותר מ-900 אלף שקל. פשוט בלתי נתפס.
אילנה פנתה לעמותת "ידיד" ונציגיה באשדוד נזעקו לטפל בה באופן מיידי. "זה פשוט בלתי נתפס כיצד ההתנהלות הכלכלית-משפטית הדורסנית של הבנקים, עורכי הדין ומערכת ההוצאה לפועל, גורמת לשקיעתם של ישראלים תמימים למצב של חיים בעוני, מחסור והרבה פחד", אומרת יונה דיטמן פרלסון, מנהלת הסניף באשדוד של עמותת "ידיד".
יונה דיטמן פרלסון, עו"ד נירה שלו מהמחלקה המשפטית וסמנכ"ל מדיניות חברתית, רן מלמד, החלו לעבוד סביב השעון כדי לסייע לאילנה. ב"ידיד" אומרים בצורה ברורה: "לא הבנו איך סיפורים מהסוג הזה לא מדליקים נורות אדומות במערכות המחשב של הבנקים. מערכות שיודעות להתריע בפני הפקיד על כל חריגה בחשבונו של בעל החשבון. מערכות אלה ואף מערכות ההוצאה לפועל ואפילו תוכנות ניהול המשרד אצל עורכי הדין, לא מתריעות על מצבים אבסורדים כגון אלה. האמת היא שכן הבנו. לכולם זה מתאים שהדברים יתנהלו כך. שהריביות המטורפות ישתוללו להן, שהחובות ילכו ויצמחו. כי מה אכפת לו לעורך הדין שכבר מזמן לא עושה שום דבר בתיק ההוצאה לפועל של אילנה, אם הוא ימשיך ויקבל את חלקו במשך שנים. מבחינתו זו עוד הוראת קבע המרפדת את חשבון הבנק שלו. ולבנק? גם לא זה לא ממש אכפת זה אפילו טוב לו בספרים ובדיווחים. ומה עם רשות האכיפה והגבייה? היא הרי מקבלת את הנתח שלה. והמפקח על הבנקים. טוב, גם עליו יש לנו מה להגיד. הוא לא מפקח על מה שהוא לא יודע. ואם הוא לא יודע אז הוא לא מפקח. אבסורד בהתגלמותו".
רן מלמד מ"ידיד" הוסיף ואמר: "כמו שאמרתי, התחלנו לעבוד. לא פשוט. די הרבה לחצים ונדנודים. בשבוע שעבר הגיעה התשובה, לפחות יש תשובה. וכך נאמר בה: 'בבירור שערכנו עמם נמסר לנו, כי לפנים משורת הדין, הם ייאותו להפטירה מהחוב הפסוק, תמורת תשלום בסך 10,000 שקל, סכום הנמוך משמעותית מגובה החוב'. כן, בתוך חודשיים התכווצו להם 900 אלף שקל לעשרת אלפים. אבל למה? למה בכלל עוד צריך לשלם. כשסיפרנו לאילנה, שכמובן אין בידיה עשרת אלפי שקלים פנויים לתשלום, היא פרצה בבכי. בבכי על כך שסוף סוף מישהו הקשיב לה והסכים להפחית את החוב הבלתי הגיוני שהוטל עליה, ובפעם השנייה שבכתה מהפחד על איך תוכל להשיג סכום שכזה ומה יקרה אם לא תצליח. אנחנו התרגשנו קצת פחות. אנחנו חושבים שהסכום אותו דורש היום הבנק גם הוא מופרז. זה נכון, הבנק מודה שמשהו כאן לא בסדר, אנחנו אפילו מוכנים לקבל את זה שההסכמה שלו לסגור את החוב היא "לפנים משורת הדין". אבל בואו נוריד את שורת הדין לסכום נמוך יותר. נגיד. אפס שקלים. למה? כי אילנה כבר שילמה 65 אלף שקל על ערבות להלוואה שלא היא לקחה, היא כבר 20 שנה נמצאת במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת לפתוח דף חדש בחייה. מגיע לה".
ב"ידיד" אומרים כי אילנה היא רק דוגמא אחת לאינספור מקרים אחרים, דומים להפליא. מדובר בעשרות אלפי ישראלים ישרי לב שנקלעו למה שמכנים היום במשרד האוצר ל"תקלה כלכלית". תקלות אפשר לתקן, לא צריך להפוך אותן לחיים שלמים של מצוקה עוני ופחד.
לפני שבוע סיימה ועדת החוקה של הכנסת לאשר לקריאה ראשונה ושנייה את הצעות החוק המשולבות של שרת המשפטים איילת שקד, שיזמה שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני וח"כ מרב מיכאלי, בדבר הפטר מחובות בהוצאה לפועל. בעמותת "ידיד" אומרים כי "אנחנו מאוד בעד ואף הצלחנו להשפיע רבות על צורתו הסופית של החוק. אנחנו גם בעד להפחית את הריביות הנגבות בהוצאה לפועל ולהפחית משמעותית את שכר הטרחה של עורכי הדין. לזה קוראים צדק חברתי וכלכלי. אם החוק הזה כבר היה קיים, הרי שאילנה כבר מזמן הייתה מאחורי החוב שהיה נמחק".
