לפני כמה ימים פירסמו הבנות החרדיות קריאה לאמן ליצור עימן קשר וכתבו בכמה פרסומים שהן רוצות לפגוש אותה, אלא שזה היה מאוחר מידי והאמא הייתה באותה שעה ללא רוח חיים ברכבה בחוף לאחר ימים של חיפושים, נמצאה אתמול גופתה של אסתי וינשטיין, בת 50 מאזור, שנעדרה במשך שישה ימים בתוך רכבה בחוף הקשתות באשדוד.
ברשת הסיתו גורמים שונים כנגד החסידות בה גדלה והאשימו אותה, ואת הבנות כביכול שלא רצו להצטרף לחיפושים, על פי הפרסום בישראל היום, לפני כמה ימים פירסמו הבנות החרדיות קריאה לאמן ליצור עימן קשר וכתבו בכמה פרסומים שהן רוצות לפגוש אותה, אלא שזה היה מאוחר מידי והאמא הייתה באותה שעה ללא רוח חיים ברכבה בחוף הקשתות.
וינשטיין עזבה את ביתה והותירה במחשב שלה מכתבי פרידה למשפחתה בהם כתבה: "אני מבינה שאני חולה ותלותית ואני לא רוצה להמשיך ולהיות למעמ – סה עליכם… אל תשקיעו הרבה בטקס, משהו צנוע עם המון פרחים ותזכרו שזה מה שבחרתי שהכי טוב בשבילי, וגם אם תגידו שאני אנוכית, אני מקבלת בהבנה את חוסר ההבנה שלכם."
בימים האחרונים ניהלו בתה מונטג, אחיה חנוך אירינשטיין ובן זוגה מבצע חיפושים נרחב. הם חילקו פלאיירים ברחבי הארץ, אך ללא הצלחה.
הכתובת הייתה על הקיר", טוענים חלק מהאנשים, "היא אמרה זאת בכל הזדמנות. אסור היה בשום פנים ואופן לנתק את הקשר עימה, חבל מאוד שאצלנו מי שקצת סוטה מהדרך משלם בסוף מחיר כה נורא", הם אומרים. "צריך לדעת לקבל גם את השונה ואת מי שאינו הולך בתלם, לקרב במקום לרחק, לאהוב במקום לשנוא", הם מוסיפים.
מנגד אחרים טוענים כי אצל יהודים מאמינים ההלכה קודמת לכל. "אשה שעזבה את הדת ויש חשש חלילה שתשפיע לרעה על מי מבני משפחתה אין שום סיבה להמשיך עימה את הקשר. הסיכון הרוחני שזה עלול לגרום לבנותיה ונכדותיה לא שווה, ולכן אם זה המחיר הרי שאין מה לעשות".
לדבריהם, הרי שהיא בחרה במודע את הנתק מבנותיה ברגע שבחרה לצאת בשאלה. "היא ידעה את ההשלכות של צעד שכזה, זה שהייתה לה תקווה כי תצליח לקחת עמה את בנותיה, לא סותרת את העובדה שהיא ידעה שמירב הסיכויים שהן לא יבואו עמה וינתקו עמה את הקשר".
מצדדי "הניתוק" מזכירים כי אחת הבנות אף הלכה בדרכה של האם והיה חשש שעוד יעשו זאת בעקבותיה. "נכון שהמחיר של הנתק לפעמים קשה עד מאוד אבל אין מה לעשות. במקום כזה לא חייבים בכיבוד אב ואם גם על פי ההלכה".
דעה נוספת הרווחת בציבור הינה שהמעשה נגרם על רקע הקשיים שחוותה בחיי הנישואין והעובדה שהייתה מחויבת לאי אלו תקנות, כפי שעולה בספר שכתבה מה שלטענת מקורבים לה, מעיד כי הכתובת הייתה על הקיר.
מנגד מזכירים אחרים שנחשפו אף הם לספר המדובר כי נדמה שאינו מבוסס על האמת המוחלטת זאת בלשון המעטה. "מדובר באשה שחוותה משברים אישיים ונפשיים עוד בזמן היותה חרדית. הרי כבר אז היא ניסתה לעשות דברים מסוכנים, ולכן חבל לתלות את כל המשברים שלה על העובדה שחיה בעבר כאשה חסידית. לצערינו זה היה קורה גם אם היתה חילונית או שהיתה דתית. אין לזה כל קשר לדת".
