בואו נסגור את הגילוי הנאות על ההתחלה, כמו שצריך. אני איש ימין. כל חיי הצבעתי ליכוד אם יעמוד בראש הליכוד דחליל (ולמזלנו יש שם את הקוסם מארץ קיסריה), אני אצביע ליכוד. זהו. סגרנו? סגרנו. אז עכשיו אפשר להגיע לשלב הפחות מחמיא.
שר המשפטים אדון יריב לוין, נכנס בכל הכוח במערכת המשפט ורצה רפורמה מרחיקת לכת שתחזיר את השופטים לעסוק במה שהם צריכים, שיפוט. צודק. הרבה הלכו איתו, וגם אני, שבחרתי ליכוד בשביל הביטחון האישי והכלכלי עם הורדת יוקר המחייה, לא התנגדתי. כולם מבינים, למעט מערכת המשפט, שצריך פה שינוי.
ההחלטה של לוין הכניסה את המדינה כולה לטירלול אחד כגדול של שנתיים. טירלול שפילג את כולם השמאל יצא לרחובות (והוא תמיד יוצא לשם. הימין הולך לקלפי), אבל מי שהלך עם לוין לא שינה את דעתו, בכדי שיהיה שינוי. מעל שנתיים של בלגן אחד גדול היה לנו פה.. ופתאום.
ופתאום בום. פשרה. מה פשרה? מה פשר הפשרה מר לוין? הרי חיכינו לשינוי. את הפשרה שהשגת ניתן היה להשיג לפני שנתיים. לקחת חצי עם איתך, ובסוף "זרקת" אותו מכל מדרגות בית מהשפט העליון… פשרה מר לוין? עכשיו? יש לי כמה משפטים להגיד לשר המשפטים, אבל מפאת כבודי אשמור אותם.
ואגב טירלול, אנשי קפלן שיוצאים למחאה כל פעם במוצאי השבת, לא נקיים מאשמה. יש לי דברים לא קלים להגיד להם ועליהם, אבל אם פשרה אז פשרה. רק דבר אחד למר לוין, אם אתה חושב שהפשרה תחזיר את אנשי קפלן לבתים, אתה טועה. הם כל פעם ימצאו סיבה אחרת לצאת לרחובות, משהו בסגנון "הפגנה לא חשוב על מה"… הפשרה הזו לא תפשיר כלום. רק מפשיר לך את המציאות מר לוין…
