בחרתי לפתוח את הטור הזה במשפט משיר מאוד מוכר ומפורסם של הזמרת שרית חדד (שכמובן הספיקה להוציא לא מעט להיטים מאז אבל השיר הזה ללא ספק נכנס ללקסיקון השירים של כולנו).
יש משפט מאוד מפורסם שאומר: "הדשא של השכן ירוק יותר…". ואני אומרת, רק אם נוכל לעמוד על סף ביתו, בפתח גינתו, ובמידת נעליו נוכל לדעת האם הוא אכן ירוק יותר. כמה פעמים יוצא לנו להתבונן באחר, ולתהות מדוע מגיע לו כל הטוב הזה…
כמה פעמים יצא לכם להתעורר בבוקר בידיעה שאתם צריכים לקום ולהתארגן לעבודה, וחלפה בראשכם המחשבה שאתם כבר לא יכולים לחכות לסוף השבוע? זה קורה כל יום אה? אנחנו פשוט מתעוררים בבוקר בציפייה לבואו של בוקר אחר, אותו בוקר טיפוסי של סופ"ש שבו אנחנו מרשים לעצמנו לישון כמה שעות עודפות או פשוט ממתינים בקוצר רוח ליישם דברים שתכננו.
פסח הוא חג העצמאות הראשון של עם ישראל, ואני מציעה שנחגוג אותו בהתאם. הפעם נתייחס אל עצמנו ולחרות של נפשנו, נפסיק לחפש מה מפחיד וקשה, אילו דברים שליליים יכולים לקרות או מה יגידו. החופש לעשות נמצא אצל כל אחד מאיתנו, היות ואין שום דבר שמגביל אותנו, מלבד חוקים, נורמות והקב"ה.
ענף המטקות נבחר לא מכבר לאחד מעשרת הדברים הכי ישראלים שיש, כמעט בכל פינה בחוף ניתן לשמוע את תקתוקי הכדור, צליל שכבר הפך לחלק בלתי נפרד מחוויית הביקור בחוף הים. בשנים האחרונות קיבל הענף תפנית לכיוון תחרותי ומקצועי יותר. בת-אל נחמני וגל משה הם שניים מהאחראים להובלת השינוי הזה גם באשדוד, ועכשיו הם רוצים גם לקיים כאן תחרות מקצועית