תאונת עבודה היא תאונה אשר נגרמה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה. ישנם שני סוגים של פגיעות בעבודה, ישנה פגיעה בעבודה עקב תאונת עבודה, וכן ישנה פגיעה בעבודה עקב מחלת מקצוע. מחלת מקצוע הינה מחלה אשר נמצאת ברשימת מחלות ספציפיות המפורטות בתקנות הביטוח הלאומי.
"ונתן אהרון על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל…". מסבירים המפרשים: שני השעירים מובאים ביום הכפורים לבית המקדש, שניהם שווים במראה, בקומה, בדמים, ולקיחתן כאחד. והנה בא הכהן הגדול מטיל גורל, שעיר אחד לה' ושעיר אחד לעזאזל, מכאן ואילך נפרדות דרכיהם, השעיר אשר עלה עליו הגורל לה', עולה לקורבן, שוחטים אותו בקדושה ובטהרה, הדם הניגר ממנו נאסף לתוך כלי ומובא אל תוך קדשי הקדשים, שם מזים אותו בין הבדים, על הפרוכת, על מזבח הזהב, הבשר ופרשו נשרפים באש מחוץ למחנה במקום טהור.
כותב שורות אלה "תומך" בשביתת האסירים הביטחוניים. הפעם ותמיד…יש רק בקשה אחת, אל תפסיקו אותה לעולם, לכו איתה עד המוות. צריך לחזק את ידי השר לביטחון פנים גלעד ארדן שלא יעניק שום הטבה לשובתים. אנשים שרצחו או שלחו לרצוח חפים משפע זכאים רק לתנאי אחד, בור באדמה.
משהו מוזר מאוד מתרחש בימים האחרונים במערכת הפוליטית המקומית. אפילו מוזר מאוד. ראש עיריית אשדוד לשעבר צבי צילקר, החליט לשמור על "זכות השתיקה", בפרשת השוחד הגדולה שהולידה בסופו של תהליך כתבי אישום נגד נבחרי ציבור בכירים וקבלנים מוכרים. הפרשה החמורה הזו התרחשה מתחת לאפו של צילקר, בזמן שהוא כיהן כראש העיר, וחשוב מאוד להבהיר כי אין לה שום קשר להנהגת העיר הנוכחית. זה קרה במשמרת שלו, בין השנים 2003-2008, ועם עובדות אי אפשר להתווכח.
יום העצמאות מעורר בנו את תחושת השייכות והגאווה בַּאֵרץ הקטנה והסוערת שלנו. במיוחד המעבר החד משני ימי זיכרון גדושים בכאב ושכול, שמזכירים לנו בעצם למה
קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "ואם דל הוא ואין ידו משגת…". ישנם אנשים המודדים את מצבם הרוחני על פי השוואה לחבריהם, תוך התעלמות מן המדרגה הרוחנית הגבוה אליה יכולים היו להגיע, אילו אמצו את כל כוחותיהם.
המשפט הזה מהדהד בראשי כבר מספר שבועות… סביר להניח שבשל העובדה שזה שמו של האלבום החדש של אייל גולן, שלא יורד מהכותרות בתקופה האחרונה. עצרתי לרגע לחשוב מה יש במשפט הזה שהופך אותו למתחכם מצד אחד ולריאליסטי מצד שני.
היי, זאת אני, הבת שלך. זאת שבכל יום פונה אליך, זאת שאחרי שנים ארוכות של ריחוק, חזרה לזרועותיך… בכל יום אתה שומע ממני, למדתי לקשר כל דבר שקורה לי ישירות אליך, מצאתי אותך בדברים הגדולים וראיתי אותך גם בקטנים…
בגיל 22 עשיתי את זה. אחרי מחשבות ולבטים החלטתי לקעקע על גופי ציור אשר משמעותו בעיניי הייתה עמוקה ונצחית, או כך חשבתי בזמנו. גדלתי כבחורה חילונית שומרת מסורת, מעולם לא ראיתי בעשיית כתובת קעקע על הגוף דבר שלילי או בעייתי. העיסוק הבלתי נלאה בחיצוניות בדור שלנו הוא שהופך את הדבר הזה לכה מקובל עד מתבקש, בייחוד כשמדובר בדבר שלכל אדם שני כבר יש…
לא יעזור לאובמה. מה שקרה בסוריה, על ראשו, דם ילדי סוריה, שהותקפו בגז סארין על ידי המרצח אסד, על מצפונו. הוא זה שהבטיח לעולם לפני מספר שנים שהוא יפרק את הנשק הכימי בסוריה ללא צורך בתקיפה, עכשיו מבינים שלא היה לו מושג. והאיש הזה עשה הסכם שאפשר אטום לאיראן… לצרכי אנרגיה עלאק… שאלוהים יעזור לנו
בנוסף לעשר המכות שקראנו בהגדה, יש עוד שתי מכות מדאיגות במיוחד: אלכוהול וסמים
קוראים יקרים, כתוב בהגדה: "והגדת לבנך…". אמרו חכמים שהמספר לילדיו את ניסי ה' ביציאת מצרים, גם אצלו מתחזקת הידיעה על ידי שתספר באזני בנך, הרי שאתה ובנך יחד "וידעתם כי אני ה'".
כבר שלוש שנים שאני משתתף בישיבות מועצת העיר החודשיות כעיתונאי. במשך השנים ראיתי שם התלהמות, פרשנות, הבעת דעה ועוד, אך תמיד רוב חברי המועצה השתדלו להיות מגוונים, חוץ מאדם אחד שפעמים רבות השתדל לתקוף מגזר שלם בעיר, את המגזר החרדי
פסח הוא חג העצמאות הראשון של עם ישראל, ואני מציעה שנחגוג אותו בהתאם. הפעם נתייחס אל עצמנו ולחרות של נפשנו, נפסיק לחפש מה מפחיד וקשה, אילו דברים שליליים יכולים לקרות או מה יגידו. החופש לעשות נמצא אצל כל אחד מאיתנו, היות ואין שום דבר שמגביל אותנו, מלבד חוקים, נורמות והקב"ה.
שלושה סיפורים אישיים ואמיתיים מעולם הכדורגל שקושרים לטוב ליבם של אנשים. טור מיוחד לקראת חג הפסח. חג היציאה לחירות. חג שיוציא אולי טוב מכל אחד מאתנו. בכל אחד מוסר השכל אחר. חג שמח
"אילו היה קורה אחרת…". אנחנו אומרים לעצמנו כשקורה לנו משהו שמכאיב לנו עד אובדן הכרה, "אילו יכולתי להחזיר את הזמן…", "אילו יכולתי לשנות את בחירתי…". בטוחים שאם היה באפשרותנו, היינו משנים את הסדר של הדברים שקרו ומגיעים למקום טוב יותר. מה שאנחנו נוטים לשכוח זה דבר אחד, שכל החיים שלנו יכולים להשתנות ברגע שנפנים אותו: בורא עולם לא עושה טעויות.
"אנחנו חיים כמו עבדים. לעבודה, לבית, למשפחה, בלי שיש לנו בכלל זמן לעצמנו", כך טענו גיל וגילה (שמות בדויים), כשהגיעו אליי לתהליך ייעוץ זוגי. "כבר שנתיים לא יצאנו לסוף שבוע ביחד, לארוחה במסעדה, או לאיזה פינוק זוגי איפשהו. שלא לדבר על חופשה משותפת", הוסיפו.
הרבה פעמים אנחנו נותנים לנתונים יבשים לעבור לידנו. זה לא מעניין את הציבור הרגיל, נתונים מעייפים אותנו. תן לנו משהו כאן ועכשיו, לא מספרים ועוד מספרים. נתונים כמו לדוגמא שכ-67 מיליון איש ברחבי העולם לוקים כיום באוטיזם, שהיא הלקות ההתפתחותית הגדלה בקצב המהיר ביותר בעולם.
יש כל כך הרבה נושאים עליהם חשבתי לכתוב בגיליון החגיגי שאתם אוחזים ביד, גיליון ערב ליל הסדר. מדובר באחד הגיליונות הכי חשובים ומעניינים של השנה, בו אנחנו תמיד עושים הכל כדי להגיש לציבור הקוראים הגדול והנאמן שלנו גיוון של סיפורים וכתבות מרתקות שילוו אתכם בימי החג
מעבדות אל חירות. אבני יסוד לחירות הפנימית מוצגים בהגדה כערך חינוכי משמעותי לכל משפחה, בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים .שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא…", הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאולה.
קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "זאת תורת העולה…". שואלים המפרשים, מדוע על חטאים שחוטא אדם במעשה באה קורבן חטאת, וקורבן העולה על הרהורי הלב? ויש להבין מדוע על עברה שבמחשבה מביאים עולה הנשרפת כליל, לעומת זאת על מעשי עברה מביאים חטאת אשר חלק ממנה אוכלים הכוהנים, היה צריך להיות ההיפך. אלא הקורבן בא ללמד את האדם מה התורה דורשת ממנו וכיצד עליו להתנהג בחיי היום יום. שונה הדרישה של התורה במה שנוגע למעשים ממה שנוגע למחשבות ולהרהורים
רגע לפני פסח, כולם עמלים בניקיון הבית, משפשפים את הקירות, מרוקנים את הארונות, מנקים את המקרר והתנור מהשאריות, עושים קניות של מוצרים כשרים לפסח ומדלגים על הדבר חשוב, אם לא החשוב מכל… שהרי מה זה שווה אם אתה מבריק את הבית ואז נכנס עם נעליים מלאות בבוץ ומלכלך הכל?
בכיר החמאס מאזן פוקהא, ששוחרר בעסקת שליט, חוסל בעזה, לאחר שהיה מעורב בהפעלת חוליית טרור. זו הדרך היעילה ביותר לפגוע בטרור, באנשים שאחראים ולא בעזה כולה, מסתבר שלראשי החמאס אכפת רק מעצמם, לכן שם צריך לפגוע
כל אחד מאיתנו צריך לעשות את ההשתדלות ולו הקטנה ביותר כדי להשמיע את זעקתם של ציבור הנכים, שחלקם נאלצים לקבץ נדבות כדי להביא אוכל הביתה
טור אישי / עו"ד חני בן שמחון 050-2390299
פיתגורס, הפילוסוף היווני, קבע: מספר זה חוק, ולכל מספר יש אנרגיה מסוימת. הנומרולוגיה מבוססת על תורת המספרים, ופיתגורס נחשב לאבי הנומרולוגיה. המפה הנומרולוגית של האדם מדברת על הייעוד האישי ועל תכנית הפעולה שלו בחיים. למעשה, מפה זו מאפשרת לנו לבחון האם אנחנו צועדים בכיוון של מימוש היעד שלנו, או לא. התמורה שיש למפה הנומרולוגית היא היותה כלי נוסף להיכרות מעמיקה עם הייעוד של ילדנו, על מנת שנוכל להנחותם בחיים ולסייע להם לממש את כישוריהם. בנוסף על כך, מפה זו מסייעת לנו ההורים להבין טוב יותר מתוך אילו מניעים פועל ילדנו, כמו גם לזהות את העיתוי והתזמון המתאימים להם לשם נקיטת פעולות שונות.
כתוב בפרשה: "ויקרא אל משה…". בעניין הקורבנות, בעבור מעשי אדם נגמרים במחשבה ובדיבור ובמעשה. ציווה הקב"ה כי כאשר יחטא ויביא קרבן יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה, ויתוודה בפניו כנגד הדיבור, וישרוף באש הקרב והכליות כנגד כלי המחשבה והתאווה, והכרעים כנגד ידיו ורגליו של האדם, ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו.
אתם בטח מכירים את הפורמט… חיים 24/7 במקום בו מצלמות נמצאות בכל פינה, מקליטים כל מילה, רואים כל תזוזה וכל מעשה, מנווטים אותנו כמו בובה על חוט גם כשאיננו רואים זאת והמטרה? לא לצאת משם לפני שמגיעים לקו הסיום. גם אני משתתפת ב"אח הגדול" רק שאצלי זה יותר "האבא הגדול". מיטל על / מאת מיטל בוארון
אני מתחיל להבין למה במדינת ישראל "חיים בסרט"… כנראה בגלל העובדה שהממשלה פה מאיימת להתפרק בגלל סגירת ערוץ הטלוויזיה הממלכתי. המאבק האמיתי הוא לא התאגיד החדש או רשות השידור, אלא מי ישלוט בכח התקשורתי. ויש גם מוסר השכל לעובדי רשות השידור
בנימין נתניהו הוא לא אריק שרון, לא יצחק רבין ובטח לא מנחם בגין, אבל הוא האיש הכי מתאים כיום להוביל את מדינת ישראל
דעה אישית / יצחק מויאל יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ
פרשת ויקהל כתוב בפרשה: "ששת ימים תעשה מלאכה…". מסבירים המפרשים שרק מי שמאמין באמונה שלמה כי הפרנסה מוקצבת לכל אחד מהשמיים, ואינה תלויה בכמות ההשתדלות
מתי בפעם האחרונה עשית החלטה (בנושא זוגיות בעיקר) שבאמת היית שלם איתה ב-100% וגם בדיעבד הבנת שפעלת נכון?
מי שמכיר אותי יודע שאני רחוק מלהיות שמרן, ממש להיפך. אני בעד ליברליות כמעט בכל תחום, לאפשר לכל אדם לחיות על פי אמונתו ועל פי צו מצפונו. מה שכן, אני משמיע לאחרונה באופן תדיר לכל מי שסביבי, את הדאגה שלי מכל מה שמתרחש סביב הדור הצעיר. כאבא לבן מתבגר שחצה לפני יותר משנתיים את גיל המצוות, אני רואה בעיניים את הפוטנציאל החיובי שיש בקרב הדור המוכשר הזה, ובאותה נשימה גם רואה את הסכנות שיש בכל קרן רחוב לבני הנוער ברחבי הארץ.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, מסתכסך עם אירופה, בגלל "שיגעון הגדלות" שלו, לפיו הוא רוצה לערוך על אדמתה עצרות בחירות, לקראת משאל עם שבו הוא מנסה לשכנע את העם הטורקי לעבור למשטר נשיאותי שיאפשר לו לשלוט עד 2029. מעין "קיסר" טורקי חדש, עם סמכויות בלתי מוגבלות. ארדואן מכנה את אירופה בכינויים שנעים בין "נאצים" "לפשיסטים", למה גם ישראל צריכה להיזהר?
כתוב בפרשה: "בני ובין בני ישראל אות היא לעולם…". החפץ חיים המחיש במשל: כל אדם שיש לו חנות או בית מלאכה קובע שלט מעל דלת חנותו או בית מלאכתו, ובשלט זה הפונה לרשות הרבים, כתוב באותיות גדולות מהו בית המלאכה. שלט זה גם בא להגיד שבית מלאכה זה עדיין חי וקיים, וגם אם יסע ליום או יומיים השלט עדיין מעיד שהמקום קיים. אך אם יוסר השלט מעל העסק, הרי מעיד הדבר שבעל העסק העתיק משכנו למקום אחר, או סגר את העסק.