זה נשמע כמו קטע מאיזה תסריט הוליוודי לא אמיתי. מדינה חזקה מקבלת איום מארגון טרור שישלמו להם כסף בשטרות לא מסומנים במזוודה מעור, ויניחו אותה ליד הגדר בתוך 24 שעות מרגע הדרישה, אם לא היא תתפוצץ עליהם. אז אולי הגזמתי עם המזוודה והעור, אבל ביתר הפרטים לא להאמין שזה מציאותי. הבעיה שזה לא סרט אלא מציאות והחשבון הוא עלינו… לא רק תרתי משמע.
לפני שבוע לערך חמאס איים וקיבל מישראל 15 מיליון דולר באמצעות כסף קטארי. הדרישה הייתה בכדי שלא יירו טילים על ישראל. קולטים? בחיי. חמאס כמו ארגון פשע וטרור שהוא דורש ממדינה ריבונית כסף, ועכשיו תמורת שקט. מה שנקרא פרוטקשן. לא להאמין פעם שנייה.
שני דברים התרחשו בהעברת הכספים הזו. האחד ישראל קיבלה אולטימטום, התקפלה כמו מדינה קטנה, לצערי, באמת לצערי. הדבר השני הוא שהכנסנו את הקטארים למשוואה ובזה פגענו במצרים שהיא הייתה עד היום המתווכת היחידה. ותאמינו לי עדיף שהתיווך יהיה מצרי, להם אינטרסים די דומים כמו ישראל נגד החמאס והאחים המוסלמים, שהם הבסיס של החמאס. עצוב לי. הבאנו את זה על עצמנו.
הפשרנות של ישראל עולה לנו ביוקר. החמאס לא נרתע כבר מישראל. לא אכפת לחמאס על תושבי עזה, ולכן הוא יורה לעברנו. חמאס לא יכבוש את ישראל, אל חשש, אבל הוא יפגע בנו שוב ושוב. הוא מבין שאנחנו מ פ ח ד י ם! כמו שאמר נתניהו. וכל עוד הוא חושב ככה אנחנו נחטוף ואנחנו חוטפים.
די עם סבבים. צריך מנהיגות אמיצה למוטט את החמאס. יש לישראל את היכולות. נכון, אני האחרון ואחרי האחרון שרוצה לראות הלוויות בצד שלנו. חס ושלום וחלילה. ההלוויות היחידות שאני רוצה לראות הן מעבר לגדר, אצל מחבלי החמאס (לא תושבי עזה. מחבלי החמאס), אבל הגיע הזמן למנהיגות שתבין כי זה לא יפסק. נראה כאילו ישראל היא שרוצה יותר מחמאס את השקט, סליחה "הודנה" (שהיא לא שלום, אלא הפסקת אש זמנית בלשון חמאסית), וחמאס מתרגמים את זה לחולשה. ישראל לא יכולה להיות חלשה צבאית מול אויבה, או אפילו להראות חולשה מול אלה. צריך להכות את החמאס, עד שיתמוטט. או שיבקש על גחונו הפסקה. זה לא קורה בינתיים. את המחיר אנחנו נשלם. אין לי כח לשמוע את מי שאומר להכות ולא לכבוש או למוטט. די זה לא עבד. לא לכבוש, כן למוטט.
אם אני לא טועה שר הביטחון אביגדור ליברמן, אמר שאם הוא היה שר הביטחון אז תוך זמן קצר הוא ימוטט את חמאס. אז הוא כבר שר הביטחון זמן ארוך, אולי ארוך מידי. ליברמן נכשל ואין מילה אחרת ליפות את זה. ליברמן הוא שר הביטחון, לתושבי הדרום אין ביטחון. אולי הוא יושב בשקט בקריה בתל אביב, אבל בשביל שקט בתל אביב לא צריך שר ביטחון.
אל תטעו לרגע, קשה מאוד לנתניהו לקבל החלטה. אבל זה ההבדל בין מנהיג למנהל. נתניהו הוא מנהל. עושה אולי את הדברים נכון, אבל הוא לא מנהיג, שעושה את הדברים הנכונים. עכשיו הזמן הוא לחסל את חמאס. יש לו גיבוי בחלון הזדמנויות הזה, גם ממדינות ערב רבות, מצרים, סעודיה בראשון וגם של האח הגדול מאוד, ארה"ב של המשיח טראמפ. אז תנצל את זה. הרי ברור גם לנתניהו שגם אם הסבב יירגע, יהיה אחר בעתיד. כמה אפשר כך? אי אפשר. כמה אפשר לחטוף מאות טילים ורקטות. כמה? תגלו מנהיגות ביבי ואביגדור, או שתלכו הביתה. אתמול.
אבל יש עוד דבר אחד. לכל מי שהביא עלינו את אסון אוסלו, הרי שיש לו חלק בזה. בעיניי זה לא הסכם. הביאו בשנת 93' את האויב הכי גדול של ישראל, רב המרצחים ערפאת, לתוך ישראל דווקא כשהוא מבחינה עולמית מרוסק. ערפאת תמך במלחמת המפרץ הראשונה בסדאם חוסיין, שנחשב אז בעיניי בוש האבא, נשיא ארה"ב, כאויב הגדול של העולם, ודווקא ישראל עם רבין כראש הממשלה ופרס שר החוץ שהיה מדוחפי ההסכם הנוראי הזה, החיינו את הרוצח ערפאת, שקמנו אותו (לא להאמין), הפכנו אותו לדמות בינלאומית רצויה והבאנו אותו עלינו לעזה, לגדה וליהודה ושומרון. עכשיו נתניהו והימין צריכים להוציא אותנו מזה. מה שמשגע אותי זה שאותם אנשי שמאל עוד מעזים עוד לדבר על המצב ולא מבינים שכל מה שקרה זה באשמתם. עצוב. שלא להגיד חוצפה.
חמאס הוא ארגון טרור. לא מדינה ולא נעליים. הוא שולט ביד קשה בתושבי עזה וכל מי שלא מתיישר איתם מומת. לכן אין לי מילה וחצי מילה לאנשי עזה. אבל בהחלט הגיע הזמן ש"נגאל" את עזה מהחמאס ובעיקר את עצמנו מהם. ישראל יכולה לעשות מה שהיא רוצה בעניין הזה. כמו שזה נראה כרגע, אם לא נעשה את זה כעת מרצוננו, נעשה את זה בעתיד הלא רחוק בלי רצון, או נכון יותר בלי ברירה, אז המחיר יהיה גדול יותר.
