"ריקוד המכונה". ככה זה נראה בינתיים. לא השיר של להקת "משינה" (שזה לבד מלמד שאני בן 900), אלא איך שמכבי ת"א מודל 2018-2019 משחקת. הכל עובד כמו שצריך והפער בצמרת רק הולך וגדל ועוד ממי? מחדרה, לא מבאר שבע.
כולם מדברים על זה שמכבי ת"א תהיה האלופה הבאה, במיוחד לנוכח יכולתה הדלה של הפועל באר שבע. צודקים, לגבי היכולת של באר שבע, לא לגבי האלופה, חכו בסבלנות עם זה. אני אומר את זה עכשיו, כשמכבי בשיא ובאר שבע בשפל. עכשיו אחרי שרשמתם לעצמכם את התחזית, בואו אסביר. תמצאו כרית נוחה, על הכיסא והקשיבו.
קבוצה לא נמדדת בהצלחות. מצטער. קבוצה נמדדת בכוח שלה לצאת ממשבר להצלחה. בוודאי אם היא רוצה להיות אלופה. הדברים האלה אמורים על הפועל באר שבע ועל מכבי ת"א כאחת. באר שבע, כי היא במשבר ואם תדע לצאת ממנו, ולטעמי היא תדע, היא תחזור לענייניים, ומכבי ת"א שטרם חוותה עונה משבר בליגה, ואם זה יקרה, מעניין יהיה לראות אם תצא מזה כמו גדולה, או במלים אחרות, כמו אלופה, או כמו סגנית. מה שהיא טובה בו. לזכות בסגנות.
אני לא אוהד מכבי ת"א ולא באר שבע. הכל בסדר. אין לי דבר וחצי דבר עם הקבוצה של אלונה. אבל ההרגשה שלי, מניסיוני, שבאר שבע לא אמרה את המילה אחרונה ולא את האמצעית אפילו. באר שבע עוד תשנה את פניה לקראת חלון העברות בינואר, ואם תשמור על מרחק סביר ממכבי ת"א, עוד תראו שבנגב הכל פורח, כמו שאמר הזקן (יענו בן גוריון)… או במקרה ה"זקנה" (למרות שהיא לא), אלונה ברקת.
נכון, מספר 3 באליפויות הוא מנחוס אצלנו. מכבי חיפה לקחה 3 אליפויות רצופות ולא יכולה הייתה יותר. מכבי ת"א זכתה אחריה ב-3 אליפויות ועצרה, ועכשיו באר שבע ב-3 אליפויות ועושה קולות של חריקת בלמים. רק שאני אומר שאלה לא בלמים, אלה פסי האטה בלבד… היא עוד תחזור להיות הקבוצה שאנחנו מכירים. נו, זו האלופה.
מאוחר מידי
די כבר. אפשר לעבוד על חלק מהאנשים, חלק מהזמן, אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. זה הסיכום של "עידן ההולנדים" של מכבי חיפה. היו שם שניים כאלה, מו אלאך המנהל המקצועי ופרד רוטן המאמן. לקח הרבה זמן, יותר מידי זמן, עד שמישהו שם אמר להם ללכת, לאלאך ולרוטן, או נכון יותר להעיף אותם חזרה להולנד… מה שנקרא "ההולנדים המעופפים (שזה סוג של סירה אולימפית כשהייתי צעיר. נו טוב מי שהבין הבין ומי שלא כנראה שהוא צעיר מידי).
בכל מקרה, השניים או כל מי שאלאך הביא איתו לחיפה, פשוט לא פגעו בשום ענף. לא בבוגרים, לא במחלקת הנוער ואפילו לא בהתקרבות לקהל. היה נראה כי יעקב שחר, שהוא בכלל לא פראייר בעסקים, מוותר על "העסק" (עוד עסק כזה והוא אבד. בכדורגל רק מפסידים כסף, אלא אם כן אתה אלי טביב), שנקרא מועדון הכדורגל מכבי חיפה, ומשאיר אותו בידי שניים שבאמת לא מחוברים. אולי לכדורגל ההולנדי זה טוב, אבל נראה היה שבכל הקשור לישראל, הם באמת זרים… לכדורגל.
מישהו בחיפה אמר שהגיע הזמן להיפרד, וזה דווקא בא אחרי ניצחון ברגעים האחרונים על הפועל ת"א. כך ששלחו אותם לא בהפסד אלא לאחר ניצחון, מה שמעצים את התובנה שהם באמת לא היו מה שחיפה חיפשה.
יש לי המלצה חמה למכבי חיפה את מי לקחת במקום. אעשה את זה הכי קצר שאפשר. קוראים לו רוני לוי. הוא יכול להיות גם מנהל מקצועי, לא מאמן, אם תיקחו אחר. לוי מכיר את חיפה, זכה איתה באליפויות ועכשיו חיפה צריכה דמות שמכירה ומוכרת. לחסוך את "זמן הלימודים" או מחיר שכר הלימוד של ההיכרות, מה שהיה עם ההולנדים. העובדה שלוי לא סגר בבית"ר ירושלים מזמן… רק מלמדת שאולי, רק אולי… הוא תמיד היה בתמונה של מכבי חיפה… והאמת המסגרת מתאימה לו.
הכל זמני
לראייה ניר ברדע. הכל זמני בחיים. הרגע הוא זמני, אבל גם המצב הוא כזה. אתה רגע אחד יכול להיות אלוף כמו באר שבע ורגע אחרי להתרסק כמו הצמד אלאך-רוטן מהאייטם הקודם. ככה זה בכדורגל, ויודעים מה? ככה זה בחיים.
הבלם ניר ברדע כבר היה בדרך אל מחוץ למ.ס אשדוד. לא מחוץ לסגל, מחוץ לקבוצה. הוא התהלך כבוי גמור. בשורה לא נעימה לקבל אחרי מחנה האימונים. כותב שורות אלה אמר לברדע מילה אחת שנפגשנו באחד האימונים: "סבלנות". אין מילה אחרת. סבלנות. בחיים וכן, כן בכדורגל.
ברדע היום נמצא בשיא שלו. הוא הפך לשחקן הרכב באשדוד, עושה עבודה טובה ואף כובש. משחקן שראו בשפת הגוף שלו שהוא במקום לא טוב, הוא לא מפסיק לעשות תנועה עם הגוף, בהגנה ובהתקפה מידי פעם (היה פה משחק מילים למי שפספס). ברדע הפך לבורג חשוב בהגנה של מ.ס אשדוד ויוצר לעצמו שם של בלם טוב מאוד בליגה שלנו.
למה אני מספר לכם את זה? כי מי שקורא את הטור הזה, אם הוא ספורטאי, או אוהד, או סתם מישהו שהעיתון נפל לידיו (למרות שאין דבר כזה "נפל לידיו". אתם רצים לקרוא את הטור), צריך ללמוד: מכל דבר ניתן לחזור. כמעט. אין מצב כמעט שלא ניתן לתקן. פשוט תאמינו בעצמכם וזה יקרה. את ההזדמנות תקבלו במוקדם או במאוחר, "העגלה" תעבור לידכם, השאלה אם תהיו כמו ברדע ותקחו את זה בשתי ידיים (בעצם הוא בלם אסור בידיים, רק בראש וברגל), ותקפצו על "העגלה" של החיים, או שתתנו לזה לעבור לידכם… ותחמיצו אותה ואז תחכו לה שוב כי היא תגיע … כי הרי בעצם הכל זמני.
וחכם סידי אומר: "דברים שאנחנו מבטיחים לעצמנו בבוקר, נמוגים עד הלילה.."
