הציבור הכללי בעיר ובכל הארץ מכין עצמו היטב לקראת החופש הגדול, וההורים מחשבים שקל בשקל בכדי למלא חודשיים שלמים בתעסוקה לילדים. החופשה המשפחתית באילת, טבריה או אירופה נסגרה לפני מספר חודשים, הקייטנות והתכניות לערבים ולסופי השבוע כבר רשומים בדף על המקרר, וכעת ניתן רק להמתין מספר ימים והצלצול האחרון לשנת הלימודים הקרובה ישמע בבתי הספר, כאשר האות לחגיגות של עשרות אלפי הילדים יתחיל וההורים כבר יספרו לאחור עד סיומו של החופש הארוך בתאריך האחד בספטמבר, כאשר בדרך הם אמורים לעבור ימים שלמים בחיפושים כיצד להעסיק ולמלא את החלל של הילדים. אך לא בכל מקום זו הדרך שתבוצע, ובמקומות אחרים כמו המגזר החרדי הדרך שונה לחלוטין.
במגזר החרדי הדברים שונים כמעט לחלוטין, וכמו בשאר הדברים גם מוסדות החינוך מחולקים לפי חסידויות וקהלים שונים באוכלוסייה, כאשר בגנים והמעונות שזכאים לסבסוד משרד הכלכלה, אין הבדל בין חרדים לחילונים כמו גם ברוב בתי הספר לבנות, אבל כשעוברים את גיל 3 הדברים מתחילים להשתנות. בתלמודי התורה (בתי ספר לבנים) מכיתות א' עד ח' הלימודים במהלך היום מסתיימים בשעות קצת יותר מאוחרות ממה שנהוג, כאשר החופש הגדול מסתכם ברוב המוסדות בשלושה שבועות בלבד, מצום תשעה באב ועד ראש חודש אלול, שמתוכם אף מוצאים קייטנה לשבוע ימים ובכך גורמים עוד קצת שקט להורים. באשדוד ישנם למעלה מ-20 תלמודי תורה כאלו, כאשר רובם המכריע נמצא ברובע ז', ובשל הצפיפות המרובה לא ניתן לבנות שם עוד מוסדות כאלה ובמגזר החרדי ירצו להתנחם בחלופה ברובעים הסמוכים. במקום תיכונים, למגזר החרדי יש ישיבות קטנות, גם הם מחולקות לפי החסידויות השונות והקהלים השונים במגזר ושם הסיפור הוא שונה לחלוטין, שכן כל ישיבה מתנהגת לפי הקהילה אותה היא מייצגת.
תושב רובע ז' סיפר לעיתון "המגזין" על דפוס הפעולה שמניע את הצעירים במגזר החרדי במהלך החופש הגדול: "בעולם הישיבות הסיפור מעט שונה מאשר בבתי ספר. ראשית נספר שבישיבות יום הלימודים נפתח מעט אחרי שבע בבוקר ומסתיים בשעה עשר בלילה באינטנסיביות יום יומית, ובאשר לחופש הגדול תחילה ישנן ישיבות שקשורות לציבור יוצאי עדות המזרח ומצביעי ש"ס, כאשר הם יחד עם הציבור הליטאי מעניקים לבחורי הישיבות חופשה של שלושה שבועות כמו בבתי הספר במגזר החרדי, אך מתוכם הם מחייבים את התלמידים להצטרף לקעמפ (מחנה) למשך שבוע ימים, בהם הם מבלים באטרקציות בצפון הארץ, ואילו הישיבות הקשורות לציבור החסידי מעניקים חופשה של עשרה ימים עד שבועיים בלבד". בישיבות הגבוהות (גיל 17 ומעלה), שכאלה אין הרבה באשדוד, הסיפור דומה מאוד כאשר שם ישנה הקפדה יתרה על תעסוקתם של בני הנוער בחופש, מחשש שאלה יהיו חשופים לאינטרנט ולטיולים מיותרים שיכולים לפגוע בהן, לכן החופשה במוסדות אלה מורכבת יותר.
תחילה, ישנם את בני עדות המזרח שהם הכי פחות שמרנים במגזר החרדי ומעניקים לבחורים שנמצאים בישיבה משעות הבוקר עד הלילה חופשה כמקובל בבתי הספר החרדים – מלאחר תשעה באב ועד תחילת חודש אלול (שלושה שבועות). אצל החסידים הסיפור הוא אחר, רוב החסידויות באשדוד יוצאות לשבוע עד עשרה ימי חופשה, ואילו החסידות השמרנית גור כמעט ולא מעניקה חופש לבחורי הישיבה שלה, ורק בשבוע שקדם לתשעה באב הם מאפשרים לבחורים לצאת לחופש, כאשר הסיבה היא שבשבוע זה לא נוהגים לצאת לטיולים בגלל הסמיכות לצום, וכך לדעתם הם שומרים על הבחורים.
הקעמפים – בכדי למלא את החלל של הצעירים החרדים בכל הקשור לחופש, מקיימות הישיבות 'קעמפים' ובעברית פשוטה 'מחנה', שמתפרס על שבוע ימים, בו יוצאים בחורי הישיבה לאכסניה בצפון הארץ (הישיבות החסידיות מחליפות בניין עם ישיבות אחרות מערים רחוקות), ונהנים משלל פעילויות באזור, מהכינרת דרך נהר הירדן ועד קברי הצדיקים ששם, ובקטע האומנותי במקום מופע סטנדאפ מתקיים פאנל פוליטי או זיץ (ישיבה בעיגול ושירה לתוך הלילה). כאן באופן יוצא דופן מנסות הישיבות להשתיק את הרעב לכל פיסת מידע שיש לצעירים, וברגע יוצא דופן מכניסים את הפוליטיקה לישיבה, כאשר מספר אישי ציבור ופוליטיקאים יושבים סביב שולחן ועונים לבחורי הישיבה על שאלות בפוליטיקה הארצית והמקומית. הפאנלים האלה נחשבים סוערים במיוחד ולא פעם אמרות שנויות במחלוקת ע"י הפוליטיקאים זכו לכותרות בתקשורת החרדית. חילופי דירות – המגזר החרדי סובל ברובו מעוני, דבר שלא מאפשר לו מותרות יוצאות דופן, אך מה עושים כשרוצים לצאת לחופשה בחופש הגדול והתקציב לא מאפשר ? למצב הזה מצאו פתרון יצירתי במגזר החרדי, חילופי דירות. מאות משפחות מציעות את דירותיהן להחלפה עם משפחות מערים אחרות למשך מספר ימים, וכך הם נהנים משינוי אווירה יוצא דופן. העיר אשדוד מבוקשת מאוד, שכן רצועת הים היא אטרקציה מבוקשת לתושביה החרדים של ירושלים, בית שמש ועוד. חוץ מחילופי הדירות ישנן גם השכרות דירות נופש למשפחות קצת יותר אמידות.
