האמת, זו בכלל הייתה אמורה להיות כתבה אחרת. במסגרת כתבה גדולה העוסקת בפרק ב' בחיי הנישואין, יצא לי לשוחח עם לא מעט גברים ונשים אבל המקרה של מ' (השם שמור במערכת) תפס אותי. בשלב הראשון של השיחות תמיד היו אמירות בסגנון: "נפרדנו כי לא הייתה התאמה", ו"הכל היה ברוח טובה", אך ככל שהשיחות התמשכו התגלו יותר ויותר מקרים על אלימות פיזית ומילולית בין בני הזוג ומקרים קיצוניים במיוחד. אף אחת מהמרואיינות לא הסכימה להרחיב בנושא וחתמה האמירות בשורה או שתיים שלא משתמעות לשתי פנים. לא עזר כמה ניסיתי שירחיבו למען יראו ויראו, למען גילוי תמרורי אזהרה וכן הלאה, לא עלה בידי לקבל מידע, הגם שכמעט מחצית מהנשים התלוננו על אלימות מסוג כזה או אחר.
המקרה של מ' הוא אחר. מלכתחילה היא הסכימה להתראיין ולספר את הסיפור שלה בכדי לסייע לאחרים המצויים במצבה.
מ', כיום בת 39, מתגוררת באשדוד, אמא לשני בנים בני שנה ו-12, ועוסקת בתחום סוציאלי, המערב המון מעורבות נפשית ונתינה לקהילה מעבר לעבודה שגרתית. "אני 'זכיתי' להיות מהנשים שעברו התעללות בתוך המשפחה. הגרוש שלי היכה אותי ביום החינה שלי, העליב וקילל בשבת חתן וכל זה כשהייתי בהריון. ברחתי ממנו לאחי אבל הוא טיפוס ששוב בא והתחנן כדרכו", היא משחזרת.
אני מתארת לעצמי שזה לא החל ביום החינה?
"לא. סבלתי מאלימות קשה מאוד כולל אונס כמה פעמים ממנו לפני החתונה".
הכי קל לנו לשפוט וגם אני נפלתי למלכודת הזו. נו, אז מדוע לא קמת והלכת שאלתי? "נכנסתי להריון והפחד הניע אותי. לנשים יש נטייה לצאת עם החזק, זה שיגיד להם מה לעשות, עם האיש המסתורי והקשה, וזה שמחליט את ההחלטות גם עלייך, אלו סוג אנשים שאסורים לאישיות הרגישה שלי".
אז מה גרם בסופו של דבר לשינוי?
"אחרי שילדתי קרה קסם. הבנתי שאני צריכה להגן על הבן שלי. היה לי תינוק בן חודשיים בבית, הסתכלתי רק עליו. אמרתי לעצמי, אני לא הבאתי אותו לעולם כדי שיחייה בגיהנום שאני חייתי עם האיש הזה".
היה מקרה ספציפי שזכור לך, הקש ששבר את גב הגמל?
"הוא היכה אותי כשהילד בידיים שלי, פעוט ממש. באותו ערב קיבלתי מכות איומות. הזמנתי משטרה ומשם היה ברור לי באופן מוחלט שאני רוצה להתגרש. תוך עשרה חודשים הייתי כבר עם גט ביד".
ואיך היה הקשר בין הבן הבכור, בנו, ובין הגרוש שלך?
"הילד היה קשור לאבא הרע הזה, קשר של ילד ואבא. אלא ששנתיים אחרי הגירושין התחלתי לצאת עם גבר אחר והוא בחר להתנתק מהילד בצורה תהומית ואכזרית. פשוט סובב ממנו את הראש".
ציפית דבר שכזה?
"איכשהו ידעתי שברגע שאכיר גבר אחר, הוא מוחק את שנינו מהחיים וזה מה שקרה. ביום בהיר גילה שיש לי בן זוג, אכל סרטים בראש המעוות שלו ואמר לילד בלי בושה לא להתקשר אליו".
מה קשור הילד?
"הוא הפנה אליו גב וסובב ממנו ראש. הוא לא הסכים לשום קשר עם הילד על אף נסיונותיי ושברון ליבו של בני".
והנתק היה מוחלט?
"בואי נגיד ככה: שלושה חודשים אחרי הסיפור הזה אלוהים רצה והסתובבנו הילד ואני ובמקרה נתקלנו בו. מהר מאוד הבנתי שהוא אפילו לא הולך להגיד שלום לילד, אז חסמתי בגופי את המבט של הילד ורצתי איתו כדי שהגרוש לא יסובב את ראשו בפני הילד ויעליב אותו".
אני מתארת לעצמי שהילד לקח קשה את הגירושין?
"הילד נשאר שבור, הרוס לגמרי. ילד בגיל גן שממש ביקש למות. לקח הרבה זמן עד שגדל והבין שהוא לא אשם וגם אני לא אשמה".
וכיום הם בקשר?
"ממש לא. כבר 8 שנים שהוא לא ראה את בנו שעוד מעט חוגג בר מצווה. אבל האמת, עדיף ככה חיים מצוין גם בלעדיו".
וקשר ביניכם? בכל זאת, יש תשלום מזונות.
"גם זה לא. אין שום קשר וגם אין תשלום מזונות מצידו. הוא הכריז על עצמו פושט רגל".
זה אולי נשמע סיפור חריג וקיצוני אבל כפי שציינתי בפתיח של הכתבה, יותר ויותר סיפורים שונים אך דומים הגיעו אלי במסגרת כתבה רחבה יותר על פרק ב' שתעלה בעתיד. במקרים רבים האם נותרה בקשר בגלל הילדים, למרות מסכת התעללות פיזית ונפשית לא קצרה. פעמים רבות בין הבחירה להתגרש ובין המעשה בפועל, עברו שנים רבות והילדים משמשים ככלי משחק במאבק בין ההורים.
מקרים כמו של ירון אטיאס, סרבן הגט מאשדוד, מגיעים לכותרות פעם במספר חודשים, אבל צריך לזכור שעל כל מקרה שכזה יש אלפי מקרים שבכלל לא יוצאים לאור מתחומי ארבעת הקירות, וגם אלו שיוצאים נדיר במיותר שיזכו לחשיפה פומבית.
אם מחפשים אור בקצה המנהרה, הרי שבסופו של יום מדובר על סיפור של תקומה. כל הנשים עימן שוחחתי, ולהבדיל ממ', ביקשו שלא נפרסם את דבריהן, דיברו על עתיד חדש שנפתח בפרק ב' עם מסקנות ויישום מפרק א'.
גם מ' הגיעה בסופו של דבר לנחלה: "לקח זמן אבל למדתי לשנות כיוון. פרק ב' הוא מושבניק מתוק, ילד טוב ירושלים שעבר המון קשיים עם גרושתו אבל טוב לב ונשמה ענקית והכי חשוב לא אלים!".
די במבט קצר במ' בכדי להבין שמדובר באשה נאה, מצליחה ומשגשגת. אם לא הייתה מספרת לי את סיפורה, לעולם לא הייתי חושדת שהיא יכולה להיות בסיטואציה שתוארה לעיל, והדבר רק מחדד עד כמה מראה מטעה וכל אחד ואחת יכולים ליפול קורבן לאלימות במשפחה. כפי שציינתי, נוכחתי עד כמה הדבר נפוץ הרבה יותר מכפי שנדמה, ולכן מוטב תמיד לפקוח עיניים ולסייע, וזו גם הסיבה מדוע מ' החליטה להיחשף ולספר את סיפורה. אם הצליחה להציל נפש אחת מנישואי אימים כדבריה, הרי שזכתה בעולם ומלואו.
קו חרום לנפגעי אלימות במשפחה
טלפון: 1-800-220-000
