נולד למשפחה ענייה בברזיל, אומץ ע"י הורים חרדים מאשדוד, הגיור, ברית המילה והבר מצווה, המפגש המרגש עם המשפחה הביולוגית בברזיל
יוסי אומץ בגיל 7 חודשים ע"י שאול וליליאן צמח, חרדים תושבי אשדוד, עבר ברית מילה מאוחרת והתגייר באופן רשמי בחגיגת הבר מצווה שלו. עם השנים יוסי התחתן עם שילת (בעלת רשת מצליחה של חנויות נעליים), הביא 2 ילדים לעולם, ותמיד רצה לסגור מעגל ולפגוש את משפחתו הביולוגית. זה קרה בשבוע שעבר, וההתרגשות הייתה עצומה: "עכשיו אני רגוע, רציתי להכיר את המשפחה הביולוגית שלי, הם חיים בתנאים קשים מאוד בעיר קטנה בברזיל. הייתי בר מזל שההורים שלי שאול וליליאן, בחרו בי מבין מאות ילדים בבית חולים קטן בברזיל"
שנת 87'. בית הילדים "סאנטה קאזה" בעיר הקטנה והענייה בלם בברזיל. מאות ילדים ממשפחות שהפרוטה לא מצויה בכיסן, מצטופפים במיטות בבית הילדים המיושן. שאול וליליאן צמח, זוג חרדים מאשדוד, שלא הצליחו להביא ילדים לעולם, עברו ממיטה למיטה, יחד עם מנהלת בית הילדים, רוצים לקחת אל חיקם כל ילד, שיזכה לעולם אחר, ורוד הרבה יותר לעומת הצבעים הכהים והמדכאים ששאר הילדים יצטרכו להתמודד עימם לאורך חייהם. במיטה האחרונה שכב ילד בן ארבעה חודשים, שהביט בעיניים זוהרות בשני האנשים שניצבו מולו. האם ליליאן הושיטה את הידיים לכיוון התינוק, וזה הושיט ידיים בחזרה, כאילו מבקש: "קחו אותי…". שאול וליליאן יצאו עם הילד החמוד הזה מבית הילדים, ולאחר שלושה חודשים של בירוקרטיה, חזרו איתו לאשדוד. הם קראו לו יוסי. יוסי צמח…
בהחלט סיפור מדהים ומרגש שמקבל כמה טוויסטים בעלילה בהמשך הדרך. יוסי צמח עבר הרבה מאוד לאורך חייו, והצליח להגיע לשיאים חדשים הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. אבל תמיד רצה לסגור מעגל ולפגוש את משפחתו הביולוגית בברזיל. המעגל נסגר ויוסי חזר השבוע לאשדוד שהוא שמח וטוב לב, עם חוויות מדהימות שעבר בברזיל בשבועות האחרונים.
אריסליה, אימו הביולוגית של יוסי, עברה חיים קשים ביותר. היו לה 11 ילדים, 4 נפטרו בגיל צעיר ממחלות, ונותרו 7 ילדים. מיד לאחר שיוסי נולד, האב עזב את הבית ומאז נעלמו עקבותיו. אריסליה נאלצה לגדל את ילדיה לבד, ללא עבודה קבועה ועם פרוטות שקיבלה על עבודות ניקיון שעשתה מידי פעם. יוסי נולד כאמור בשנת 87', והוא הועבר לבית ילדים. היה ברור לארסיליה כי יהיה לה קשה מאוד לגדל את הבן החמוד, והסכימה להעביר אותו לאימוץ. זו המציאות בברזיל, אחת הארצות הכי ליברליות ופתוחות לאימוץ ילדים, ואלפי הורים חשוכי ילדים מארץ הקודש מגיעים לשם לבד, וחוזרים עם חיוך גדול ותינוק ששפר מזלו ויזכה לגדול בבית חם ללא מחסור, מה שלא היה קורה בארץ מולדתו.
שאול וליליאן צמח לא הצליחו כאמור להביא ילדים לעולם, למרות שעברו סדרת טיפולים ובכל פעם מחדש התאכזבו מחדש. הם התחילו הליך של אימוץ בארץ, אבל הבינו שמדובר בהליך שעלול להימשך תקופה ארוכה מאוד. ידיד טוב מחו"ל סיפר להם על אפשרות של אימוץ מיידי בברזיל, הם לא המתינו זמן רב, נכנסו למשרד נסיעות והמריאו לארץ הסמבה. לאחר שהמציאו מסמכים וענו על שאלות רבות, הם נמצאו מתאימים לאימוץ, וזכו לחזור לישראל עם יוסי ועם תינוקת נוספת.
שאול וליליאן, שניהם עובדי עיריית אשדוד ותיקים, הם חרדים, וגידלו את ילדיהם במסגרות חרדיות. יוסי, שעבר ברית מילה בגיל 7 חודשים מיד לאחר שהגיע לישראל, למד בתלמוד תורה "נחלת מאיר" ובהמשך למד בישיבה. לאורך שנות ילדותו נאלץ להתמודד עם הקנטות והצקות מצד חבריו בספסל הלימודים, בשל היותו שחום. "אתה ילד מאומץ, אתה כושי", אמרו לו הילדים ויוסי היה חוזר הביתה בוכה ועצוב. עם השנים, ההצקות נעלמו ויוסי הפך לאחד הצעירים המקובלים בסביבה שלו. הוא חגג בר מצווה כמו כל ילד יהודי, ושם גם זכה באופן רשמי להשלים את הליך הגיור.
לאחר שסיים ללמוד בישיבה, יוסי הבין שהוא רוצה לעשות משהו מועיל בחייו, שוחח עם אביו ואמר לו שיש לו רצון להתגייס לצבא. למרות הקושי הטבעי, האב קיבל את דבריו של הבן ויוסי שירת כטכנאי מסוקים בפלמחים, וזכה לתעודות הצטיינות רבות.
בחופשת השחרור הכיר את מי שתהפוך בהמשך לרעייתו, שילת, שבשנים האחרונות מנהלת ביד רמה עסק משגשג של רשת חנויות נעליים. לשניים שני ילדים מדהימים.
יוסי פעיל מאוד לאורך השנים האחרונות במד"א. זה קרה לאחר שראה בגיל צעיר תאונת דרכים קשה, והיה עד לכך שכוחות ההצלה הגיעו באיחור, מה שגרם למותו של אחד הפצועים. "היית בהלם ממה שראיתי, וכבר אז הבטחתי לעצמי שאגדל אעשה הכל להציל חיים, למנוע את מה שקרה מול העיניים שלי", משחזר יוסי. בגיל 17 עבר קורס מגישי עזרה ראשונה, עם השנים עבר קורס מדריכים, חובשים והוכשר כחובש. הוא עבר גם קורס נהג אמבולנס, ופעיל מאוד במד"א, לעיתים סביב השעון. "אני מאוד אוהב את העשייה במד"א, יש צוות מדהים שתמיד כיף לעבוד לצידם, ואני מנסה להגיע לכל אירוע ראשון, כדי להציל חיים. אני מרגיש שזה הייעוד שלי, יותר מכל דבר אחר", אומר יוסי.
הנסיעה לברזיל לא הגיעה משום מקום. למעשה מדובר בקבוצה של ילדים מאומצים מרחבי הארץ, שיצאו כקבוצה מגובשת כדי לסגור מעגל ולפגוש את המשפחות הביולוגיות שלהם. משרד חקירות ביצע את העבודה היסודית והמורכבת של מציאת המשפחות, חלק מהילדים נותרו מאוכזבים לאחר שכל ניסיונות האיתור העלו חרס. יוסי ועוד שישה ילדים מאומצים שמחו לשמוע שהם יוכלו לסגור מעגל. "תוך שבועיים אמרו לי שמצאו את המשפחה שלי. הלכתי הצידה ובכיתי בלי הפסקה. הבנתי שאני הולך להגשים חלום ולפגוש את אמא שלי והאחים שלי", הוא אומר בקול חנוק מדמעות. עוד לפני המפגש יוסי שוחח עם בני המשפחה בטלפון, שמר איתם על קשר דרך הווטסאפ, אבל ידע שרק פגישה ישירה, פנים מול פנים, תסגור סופית את המעגל.
יוסי הבין עוד לפני שהגיע לעיר בלם כי המשפחה חיה בתנאים לא פשוטים, אבל רק לאחר שהגיע פיזית למקום, הבין מול איזו מציאת איומה הם מתמודדים: "זה ממש לא אנושי לחיות ככה, בלי חשמל, בלי מים זורמים בצורה מסודרת, עם ביוב שזורם ברחובות ועם עוני בכל פינה. למרות זאת, יש להם שמחת חיים והם מחייכים כל הזמן. לא עזבתי את אמא וששת האחים שלי במשך ימים ארוכים, ניסיתי להשלים מידע של 30 שנה, מה קרה איתם, איך הם הסתדרו, האם הייתי חסר להם? קיבלתי תשובות לכל השאלות".
יוסי נחת ביום שלישי בישראל, מתקשה עדיין להתאושש מהחוויות שספג בברזיל, אבל כבר הבטיח: "אני אחזור לשם בקרוב מאוד, אני כבר מתגעגע אליהם…".
