"לכה דודי לקראת מלכא, תשמור נא לי על הילדה"
ב-16.6.2017 נפלה הדס מלכא ז"ל. בת 23 במותה. הדס חיילת ומפקדת במג"ב, נרצחה על ידי מחבלים צמאי דם בתקופת הסכינאות והדריסות בירושלים. הדס יכולה הייתה לא להיות שם. יכולה הייתה להיות במקום אחר לגמרי, כי היא הרי כבר התגייסה לחיל הים. אבל היא זו שהתעקשה שתגיע למשהו משמעותי, ביקשה ועברה למג"ב ואפילו חתמה שנת קבע נוספת ואף עברה קורס מפקדים ופיקדה על טירוני מג"ב.

אביה דוד, שספד לה לאחר הפיגוע, התייחס אז לרצון של הדס לעבור למג"ב: "אנחנו גאים בך שנלחמת בדרכך לעבור מתפקיד פקידותי בחיל הים לתפקיד קרבי ומשמעותי במג"ב. תפקיד אותו כל כך אהבת ואנחנו כל כך חששנו. את תחסרי לנו בשולחן השבת, בארוחות המשפחתיות, בחגים ובמועדים. את תחסרי לאחים ולאחיות שלך, וכמובן לי ולאמא. הדסי, תשמרי עלינו מלמעלה ממקומך המכובד תחת כסא הכבוד".

חברתה הקרובה של הדס, היוצרת והכותבת רוויה בלום, מהיישוב אפרת אשר בגוש עציון, ששתיהן יחד סיימו קורס מפקדים במג"ב, כתבה לזכרה שיר אשר יוצא בדיוק בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל. שיר שכולו הדס. שיר שבו היא מבטאת את הכאב והגעגוע להדס. "שבת המלכה". מילים ולחן: רוויה בלום: "עוד מעט נכנסת שבת המלכה, והמלכא עומדת דרוכה ואיתנה עוז והדר לבושה ותשחק, לרגע האחרון. עוד מעט נכנסת שבת המלכה, אך המלכה נופלת לבד על הרצפה, על חומותיה של העיר שקיעת חמה, אדומה אחותי היקרה מתבוססת בדמה. התעוררי התעוררי כי בא אורך, קומי עורי, התנערי הדס, מעפרך, קומי התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי עורי התנערי, מעפרך קומי… עוד מעט נכנסת שבת המלכה, על הרצפה יושבת בתחושה רעה עצומה, אבא חוזר מבית הכנסת, מביט בעיניה של אמא, דפיקות כבדות בדלת, הזמן עוצר מלכת. לכה דודי לקראת מלכא, תשמור נא לי על הילדה. דמעות זולגות, שתיקה מרה ואז צרחה… התעוררי התעוררי כי בא אורך, קומי עורי התנערי הדס, מעפרך קומי התעוררי התעוררי, זה לא זמנך ילדה שלי ואמר לך בדמייך חיי".

<iframe width="300" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/uH2l-TZtDOo" frameborder="0" allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen></iframe>

רוויה בלום כתבה על חברתה הדס: "בתאריך 16.6.2017 הדס מלכא שמרה על ירושלים, מחבל ארור שברח מזירת פיגוע, יצא מההמון ותקף אותה, ולאחר מאבק עם המחבל, הדס נפלה. הדס הייתה חברתי לטירונות, חלקנו את אותם מדים ואותם ערכים, לשמור על ירושלים ועל עם ישראל. הדס תמיד חייכה, צחקה, ודאגה שכולנו נחייך יחד איתה. ננציח את שמה, לא נשכח אותה לעולם".

"אם לא נגן על ירושלים, לא תהיה לנו מדינה"

לוחמת מג"ב הדס מלכא הי"ד, נולדה ב- 16/01/1994. היא נולדה באשדוד ובגיל שנה המשפחה שלה עברה להתגורר ביישוב מרכז כפרי עזר במועצה האזורית באר טוביה. הדס היא בת לגאולה ודוד מלכא ואחות לתמיר, גיא, שקד, נטע וגפן יבדל"א. לראשונה הוריה ומשפחתה מציינים את יום הזיכרון כמשפחה שכולה.

אביה דוד סיפר: "באחד מערבי השבת בבית אמרה לנו הדס משפט שאנו היינו די המומים ממנו: 'אם אנו לא נגן על ירושלים, לא תהיה לנו מדינה'. והסוף המר הוא שהיא הגנה בגופה על ירושלים". זו הייתה הדס. הבינה כי צריך לתת הכל עבור הארץ, המדינה. הכל. כולל את חייה שלה.

וזה עלה לה בחייה. רס"ר הדס מלכא נרצחה בפיגוע המשולב בירושלים. לפי הודעת מג"ב אז: "היא נאבקה עם המחבל שדקר אותה כמה פעמים, תוך שהיא מנסה לשלוף את נשקה. הלוחמים שהבחינו במתרחש ירו לעבר המחבל, ירי שהביא למותו".

מלכא הועלתה לדרגת רס"ר לאחר מותה. להדס משפחה מכובדת וגדולה באשדוד, משפחת מלכא. הדוד שלה הוא מנכ"ל המשכן לאומניות הבמה מוטי מלכא, שקיבל את ההודעה אז ראשון, מאחר וכל המשפחה שומרת שבת, היה קושי גדול למסור את ההודעה הטראגית.

לפי הודעת מג"ב, לאחר הפיגוע: "הדס ז"ל הגיעה לבית החולים הר הצופים לאחר שנפצעה בפיגוע באורח אנוש, שם נלחמו הרופאים על חייה ולבסוף נאלצו לקבוע את מותה. מוקדם יותר, כוח של לוחמי מג"ב שפעל בשער שכם שמע לפתע קולות ירי ודיווחים בקשר בגין אירוע פח״ע (פעילות חבלנית עוינת) באזור מערת צדקיהו הסמוכה לשער שכם. הכוח התכנס והתחיל לנוע לכיוון מקום האירוע, כאשר לפתע הגיח מחבל נוסף והחל לדקור את הלוחמת הדס מלכא ז״ל, שכמו שהייתה בחייה, גם כך במותה, נאבקה איתו".

הדס מלכא ז"ל התחנכה בבית הספר היסודי רגבים והייתה בוגרת בית הספר התיכון האזורי באר טוביה. היא גם הייתה חניכה בתנועת בני המושבים, ולאחר מכן מדריכה ומדריכה בכירה. כמו כן הייתה שחיינית מצטיינת, שחקנית כדורסל בנבחרת התיכון האזורי באר טוביה. תוך כדי הלימודים סיימה קורס צורפות בבית הספר לאומנות שנקר.

הדס ז"ל התגייסה לחיל הים ולאחר כ-8 חודשים, משלא מצאה את תרומתה לתפקיד, ביקשה לבצע שירות משמעותי יותר ותורם יותר עם מנהיגות ופיקוד וביקשה לעבור למג"ב. היא עשתה עוד טירונות ושנת שירות צבאית נוספת. סיימה קורס מפקדים וקורס לוט"ר (לוחמה בטרור). שירתה כמפקדת טירונים בעוטף ירושלים בתקופת הסכינאות ופיגועי הדריסה בירושלים.
תוך כדי השרות סיימה לימודי מאמני חדרי כושר לקטינים ובוגרים ותזונאית קלינית במכון וינגייט. הייתה לה אהבה ענקית לחיים ולאנשים, תמיד עם חיוך מנצח ועזרה לזולת. הייתה מאוד שבטית ומחוברת מאוד למסורת ישראל ועם ישראל. היו לה תוכניות גדולות כמו כל צעירה מוכשרת בת גילה. אבל ביום אחד ב-16.6.2017 נגדע הכל בבת אחת.

דברי ההספד של האב מסכמים טוב יותר מכל מי הייתה הדס: "יש אנשים שהטביעו חותם בעם היהודי, מרביתם עשו זאת בשנות חיים ארוכות והדס שלנו, כל כך צעירה, ילדה שלנו, הטבעת חותם לדורות. חותם של אהבת העם והמדינה עם מסירות נפש וגבורה גדולה". יהי זכרה ברוך.