כמה פעמים אמרתם לעצמכם שאתם רוצים לרדת במשקל אבל בסוף זה לא קרה לכם בגלל אלף ואחד סיבות? אם תרצו לדעת איך זה מצליח, תשאלו את נופר ועקנין, שהצליחה להשיל 86 קילוגרמים ממשקלה. כיום היא שוקלת 82 ק"ג. היא תספר לכם על רצון. נופר שקלה בשיאה 168 קילוגרמים, שהיו פרוסים על 1.63 מטרים. משקל שכבר סיכן את בריאותה. היעד שלה אליו היא רוצה להגיע למשקל של 62 ק"ג זה היעד, 104 ק"ג פחות!
נופר (22), שגרה ברובע א', החלה כבר ביסודי לעלות במשקל. היא הייתה ילדה שאוהבת לאכול: "אני זוכרת שנניח בזמן שאמא שלי הכינה לאכול, אני אכלתי חטיפים לפני ואח"כ אכלתי שוב אחרי הארוחה". כך עלתה במשקל ועלתה ועלתה… עד שהגיעה למשקל השיא של 168 ק"ג. כשהגיעה לתיכון היא המשיכה. נופר נזכרת שבכיתה י"א בתיכון מקיף ד', שם למדה, היו צריכים לצאת לגדנ"ע. לכולם אישרו לצאת, ולה לא אישרו בגלל סיבה רפואית. היא נלחמה קשות עד שהביאה אישור רפואי, אבל החלה להבין את הבעיה שלה. לא רק חיצונית מבחינתה, אלא בעיקר גם רפואית.
נופר: "ההורים שלי היו אומרים לי שבשינה הייתי נחנקת. אין לי ספק שאם לא הייתי עושה את זה ומרזה, לא יודעת אם הייתי יכולה לחיות". נופר החליטה לעשות ניתוח קיצור קיבה. יש הרבה מקרים שזה מצליח ומקרים שזה פחות. אצל נופר זה הפך לדרך חיים. היא אומרת: "היום אני אוכלת משהו קטן וכבר שבעה. אוכלת שניצל וזהו. בלחם אני לא נוגעת כבר שנתיים".
לצבא לא גייסו את נופר. הסיבה הייתה כמובן ברורה מאליה, "עודף משקל". בחורה בגובה 1.63 ששוקלת 186 ק"ג, זה לא דבר שהצבא מתמודד איתו. נופר חשבה על ניתוח אבל כל עוד הייתה קטינה זה לא קרה. כשהבינה שגם לצבא לא יגייסו אותה, הבינה שהגיע הזמן. הציעו לה אומנם להתנדב לפקידות, אבל היא לא הסכימה כי רצתה שירות משמעותי מבחינתה. במקום הצבא היא החלה את התהליך של השגת האישורים לניתוח קיצור הקיבה שלה, ובעיקר את ההליך נפשי שלה עם עצמה. להיות מוכנה לניתוח. בגיל 20 היא עשתה את זה והחלה בתהליך הדיאטה שנמשך עד היום. יותר נכון ממשיך עד היום. נופר: "המטרה שלי היא להוריד עוד קצת".
מה זה עוד קצת?
"20 ק"ג".
20 ק"ג זה קצת?
"לעומת מה שהורדתי, זה קצת".
אל תטעו, נופר מרגישה בטוחה מאוד בעצמה אפילו עוד לפני הניתוח: "תמיד היה לי ביטחון עצמי מאוד גבוה. אני לא מרגישה שרזיתי, תמיד הרגשתי גדולה. לא הייתה לי חברה שמנה. אבל החלטתי לרזות בעיקר לעצמי".
אבל החברה שופטת אחרת.
"נכון, החברה מאוד שטחית, חברה על הפנים. מסתכלים על הבחוץ, לא על הבפנים. האופי שלי לא רזה, לא ירד במשקל. נשארתי אותו הדבר עם שמחת חיים, אהבת הזולת. לזה אין משקל".
והכרת עכשיו מישהו?
"עדיין לא הכרתי, אבל היה לי חבר בעבר. בעבר סיננו אותי. עכשיו אני מסננת…".
נופר מספרת על חיים אחרים מאז ירדה במשקלה 86 ק"ג, ושוקלת כאמור כרגע 82 ק"ג. היא מדברת על חיים אחרים לגמרי. לא רק תמונה של לפני ואחרי, אלא מציאות כזו: "אני רצה, מתאמנת, עושה כושר אישי. הייתי מתלבשת רק בישיבה וזה גם בקושי. עכשיו הכל רגיל, עולם אחר. אפילו בגדים לקנות זה אחרת".
נו ספרי…
"הייתי נכנסת לתא הלבשה ומתפללת שזה יעלה עליי. הייתי מחפשת מקום של מידות גדולות וקונה מה שיש, לא משנה מה. העיקר שיהיה בגד. לא מותגים ולא משהו לטעמי. היום אני קונה מותגים, קונה בגדים שבא לי ובוחרת, כמו כל אחת".
נופר לא מרשה לעצמה לשכוח. היא שמרה חלק קטן מהבגדים שלה בכדי שתזכור כמה שקלה. את היתר היא תרמה. אמא שלה עשתה את זה. תרמה למישהי אחרת שזקוקה לזה, שהיא במצבה של נופר כיום. נופר: "זה בכדי שתמיד אזכור מה הייתי בכדי שלא אחזור. שומן זה מסוכן, זה מחלה אם זה מוגזם. אבל כל אחת ואחד יכולים לרזות. הכל בראש. אני אומרת לכל אחת שמתלבטת על ניתוח כזה או על עשיית דיאטה רצינית, שתלך על זה. הכל בראש, באמת. אם זה לא בראש, גם 10 ניתוחים לא יעזרו. אבל אני ממליצה בכל הכח". או נכון יותר בכל 86 הק"ג שאיבדה…
כמו תמיד יש גם חלום. חלום קטן. החלום של נופר פשוט: "אני רוצה להכיר בן זוג ולהקים משפחה, כמו כל אחד". דבר פשוט שמסתבר שהמשקל מנע ממנה אפילו לחלום עליו. עכשיו היא מרגישה שזה אפשרי.
