"זהירות בדרכים" הוא אחד הנושאים היותר חשובים לילדים בכל הגילאים. תאונות קורות כל יום, וחלק ניכר מהן הוא כתוצאה של חוסר זהירות ואי ידיעת הכללים והחוקים. ההורים ואנשי החינוך אחראים לפתח ולהקנות לילדים מיומנויות וכלים להיות אחראיים ולשלוט בחייהם במגוון רחב של מצבים, כמו גם במצבים של התנהלות בדרכים ובמרחב התעבורתי. לכן, הקניית מיומנויות להתמודדות עם מצבי סיכון, קבלת החלטות, והתמודדות עם קונפליקטים בהתנהלות בדרכים, הינן מיומנויות שניתן ואף חשוב לרכשן כבר בגיל צעיר. לצד הפעילויות בגנים ובבתי הספר והפעלת המרכז העירוני לבטיחות בדרכים, ההורים חייבים להדריך את ילדיהם, במיוחד בימים אלה, כשבוע לפני חזרתם לספסל הלימודים.

מאחר שרבים מהם יצאו מביתם וילכו באופן עצמאי אל בית הספר, חשוב לחזור ולשנן עמם את מסרי הבטיחות. מומלץ לבחור עם הילד את המסלול הבטוח ביותר להליכה מהבית לבית הספר ובחזרה. המושג "המסלול הבטוח" מתייחס לדרך הקצרה ביותר, הכוללת מספר מועט של כבישים, של יציאה מחנייה או של רחובות שאין בהם מעברי חצייה ואזורים שאין בהם הגבלה של שדה הראייה. חשוב לתרגל הליכה במסלול הבטוח עם הילדים, תוך מתן הסבר על הסכנות שבדרך ועל כללי הבטיחות.

ככל שהילד גדל, מתרחבים מעגל הפעילות והמרחב התעבורתי שלו, וגובר הצורך בשיפור המיומנויות בתכנון ובבחירה של מסלולי תנועתם, כהולכי רגל, כרוכבי אופניים וכמשתמשים בתחבורה הציבורית. הילדים צריכים יותר ויותר להכיר ולהבין את אזור מגוריהם ואת האלטרנטיבות העומדות לרשותם לתנועה באזור המגורים, כשבחירה שקולה ונבונה של מסלולי התנועה תורמת לביטחונם ולבטיחותם.

גורמי סיכון במעברי חצייה
תאונות דרכים מתרחשות גם במעברי חצייה, למרות שהם ממוקמים בסמוך לצמתים ומטבע הדברים התנועה שם איטית יותר, ולמרות שנהגים אמורים להיות מוכנים וערניים יותר להופעת הולך רגל במעבר חצייה. מנתונים סטטיסטיים על מיקום תאונות דרכים בשטח עירוני ועל מידת חומרתן, עולה שחומרת התאונות במעבר חצייה נמוכה פי שניים מקטעי דרך אחרים. המסקנה היא שצריך לחצות כביש במעבר חצייה, אך חשוב לדעת שמעבר החצייה אינו מספק ביטחון אבסולוטי אלא חייבים להישאר ערניים ולהתנהג בהתאם לכללים במשך כל החצייה.
ילדים וקשישים חשופים לאשליית הבטיחות של מעבר החצייה יותר משאר האוכלוסייה ומודעים פחות לסיכון, ולכן חייבים להעלות את המודעות שלהם לנושא. ההשפעה השלילית של אשליית בטיחות במעבר החצייה מביאה לירידה ברמת הערנות.

הולך רגל סומך יתר על המידה על הנהג. כך קורה שאנשים מפסיקים להתבונן במכוניות המתקרבות. יש לזכור כי מעבר חצייה עלול להיות מוסתר מעיני הנהג בשל תנאי מזג אוויר, על ידי עצם זר כמו שיח גדול, שלט פרסום או על ידי מכונית שנעצרה באופן לא חוקי לפני מעבר חצייה. כמו כן, לא רק רכב בתנועה מסוכן להולך הרגל אלא גם רכב חונה. רכב החונה בקרבת מעבר חצייה ובמיוחד משאית גדולה, עלול להסתיר את הולך הרגל מעיני הנהג ולהסתיר את הרכב המתקרב מעיני הולך הרגל. חצייה בקבוצה גם כן יוצרת אשליית בטיחות, וגורמת להולך הרגל שלא להתייחס לכלי רכב המתקרבים למעבר החצייה.

כללי השימוש במעברי חצייה לנהגים ולהולכי הרגל
חוקי התעבורה מגדירים את כללי השימוש במעבר חצייה ובין השאר קובעים כך: חלה חובה על הולך רגל לחצות במעבר חצייה מסומן ומוגדר כשהמעבר זמין ובקרבת מקום. אסור להולך רגל לרדת מהמדרכה לכביש, אפילו למעבר חצייה, כשרכב נע במהירות ומתקרב בצורה המאיימת עליו. החוק נותן זכות קדימה לרכב. כשהולך רגל כבר נמצא על הכביש, במעבר חצייה מסומן ומתומרר, חייב הנהג לאפשר לו לסיים את החצייה. חל איסור על הנהג לחנות ואפילו לעצור לזמן קצר לפני מעבר חצייה, אלא כדי לאפשר להולך רגל לחצות את הכביש. על הנהג מוטלת חובה לנהוג בזהירות, להאט ולהתכונן לבלימה בהתקרבו למעבר חצייה.

חציית הכביש היא פעולה מורכבת ובה מספר שלבים. להולך רגל אסור להיות שאנן ולחוש "בטוח" במעבר חצייה. עליו לנקוט באמצעי הבטיחות הבאים גם במעבר חצייה מסומן, מתומרר ומרומזר:

א. הליכה בטוחה על המדרכה: יש ללכת תמיד על המדרכה, רחוק ככל הניתן משפת הכביש. כשאין מדרכה, יש ללכת נגד כיוון התנועה והרחק מהכביש.
ב. בחירת המקום לחצייה: המקומות לחציית כביש הם גשר, מנהרה להולכי רגל או מעבר חצייה מרומזר. אם הם אינם נמצאים בקרבת מקום, אפשר לחצות במעבר חצייה לא מרומזר. במקומות שבהם אין מעבר חצייה קרוב, חשוב לבחור מקום חצייה שממנו אפשר לראות היטב את תנועת כלי הרכב מכל הכיוונים ושגם הנהגים יכולים לראות אתכם היטב בעת חציית הכביש.
ג. היערכות לקראת החצייה: עם הגעה למעבר החצייה יש להמתין כשני צעדים משפת הכביש. אין לרדת מהמדרכה לכביש באופן פתאומי ולהפתיע את הנהג. אין להתפרץ בפתאומיות למעבר חצייה ואין לחצות בריצה. יש ליצור קשר עין עם הנהג על מנת לוודא שיראה אתכם, להרים לו את היד ולסמן לו שיעצור. לפני החצייה יש לעמוד ולהסתכל לצדדים, לכל הכיוונים, ולהמתין עד שיתפנה הכביש. יש להיזהר מכלי רכב החונים על המדרכה ולא ללכת או לעמוד לפניהם או מאחוריהם. עדיף לחצות את הכביש בקבוצה, לצד הולכי רגל נוספים.
ד. חצייה בטוחה: יש לחצות את הכביש בזריזות, בקו ישר ולא באלכסון. בזמן החצייה יש להביט ימינה ושמאלה. אם במהלך חציית הכביש הרמזור מתחלף לאדום, יש להמשיך ללכת בזריזות ולהשלים את החצייה. עדיף לחצות בקבוצה, קבוצת הולכי רגל נראית על ידי הנהג טוב יותר וממרחק גדול יותר.
ה. היסח דעת בחצייה: בעת חציית כביש, חשוב למקד את מלוא תשומת הלב לכביש ולהיות מודעים למתרחש בו ולא להשתמש בטלפון נייד ובנגני מוזיקה.
ו. יש לבדוק את הנהג ברכב המתקרב למעבר החצייה ולנסות להעריך את כוונתו. יש להתבונן לכל הכיוונים ולהעריך את הפער שבין כלי רכב מתקרבים. רק אם הפער מספיק גדול אפשר לחצות. אין להתחיל בחציית כביש אם נהג לא יכול לעצור בזמן את הרכב. יש לתת זכות קדימה לרכב המתקרב למעבר חצייה שאין בו רמזור ולחצות רק אם הדבר אינו מפריע לתנועת כלי הרכב.
ז. נראות הולך הרגל: בשעות החשכה ובימים מעוננים וגשומים, חשוב ללבוש בגדים בהירים ולהצמיד מחזירי אור לבגד או לחפץ שנושאים. הולך רגל צריך לבלוט כך שהנהג יוכל להבחין בו היטב גם ביום, גם בלילה וגם במזג אויר סוער ומעורפל ממרחק רב.

התנהגות בטיחותית בהסעה לבית הספר
הורים אשר ילדיהם מגיעים לבית הספר בהסעות תלמידים צריכים לבדוק כי חברת ההסעות היא חברה מורשית, בעלת כל האישורים הנדרשים, וכי מקום העלייה והירידה מההסעה מוסדר ובטוח. בנוסף, יש לוודא כי ברכב ההסעות מותקנות חגורות בטיחות תקינות, וכי הנהג מקפיד להסיע מספר ילדים כמספר המקומות באוטובוס.

על הילדים להכיר את כללי הבטיחות, ולנהוג לפיהם: יש לעמוד רחוק ככל האפשר מהכביש ולהמתין לעצירתו המוחלטת של רכב ההסעה המגיע לתחנה. יש לעלות לרכב ההסעה בצורה מסודרת, ללא דחיפות, ולחגור חגורת בטיחות. אין להוציא ראש או יד מהחלון, ויש לרדת בזהירות מרכב ההסעה למדרכה, ולחצות את הכביש במעבר חצייה רק לאחר התרחקות רכב ההסעה מהתחנה.

הורים המסיעים את ילדיהם לבית הספר צריכים להקפיד שכל יושבי הרכב, מלפנים ומאחור, יחגרו חגורות בטיחות, ואת הילדים עד גיל 10 לרתום במושבי בטיחות מתאימים בהתאם לגילם ולמשקלם. יש להקפיד להוריד את הילדים מהרכב רק מהדלת הסמוכה למדרכה.