בסוף השבוע שעבר נערכה בבית יד לבנים תחרות "שיר השישים", בה התמודדו עשרה יוצרים וצמדים בני העיר אשדוד בגילאי 15-21, שהלחינו, כתבו וביצעו שירים מקוריים, שנכתבו במיוחד עבור חגיגות יום ההולדת ה-60 של העיר אשדוד. את האירוע הנחה דודו ארז, ששעשע על הדרך את הקהל והמתחרים, הציג אותם זה באחר זה ושוחח עימם לאחר שביצעו את שיריהם.
'שירשישים' היא תחרות כחלק מחזונו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, לעידוד יצירה ויוצרים מקומיים. את הפקת התחרות הובילו נעמי אדר הופמן (המשנה למנכ"ל החברה העירונית לתרבות הפנאי), מזל שאלתיאל (ראש תחום הנוער באשדוד), ויוסי עטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, ואף ניגן על הבמה יחד עם צוות הנגנים המוכשרים שעבדו, הפיקו ועיבדו את השירים עד לכדי התוצאות המעולות שהוצגו בתחרות.
הזוכה הגדול בתחרות הוא יובל לחמיש בן ה-17, תלמיד בכיתה י"א המדעית של מקיף ו', שביצע את השיר המקורי "מנגינה פשוטה", המתאר את הקשרים שלו אל משפחתו ואל העיר האהובה עליו בה גדל.
שוחחתי עם יובל וגיליתי בחור מוכשר וצנוע שמספר כי כמו בכל סיפור הצלחה מעניין, הכל התגלגל במקרה… לאחר עשור של הצלחה בכדורסל הוא החליט ללכת אחרי האהבה הגדולה שלו ולהתמקד במוזיקה. בתחילה ניגן על גיטרה ישנה שהייתה בביתו ולאט לאט נסחף לתוך זה. מאז חלפו שנתיים, בהן הספיק לכתוב לא מעט שירים מקוריים וללמוד לנגן על גיטרה, מפוחית וקלידים. הוא לקח חלק בסדנאות כתיבה של פסטיבל "אשדוד-אשירה", ומדגיש כי הוא שם דגש מאוד משמעותי על התוכן של מילות השירים שלו.
מכיוון שסבו ודודו של לחמיש מוזיקאים בעצמם, המעבר לתחום היה לו מאוד טבעי והוא מופיע לא מעט בטקסים עירוניים ובית ספריים. במהלך לימודי הנגינה שלו ב'כלי זמר', הגיעו מלהקים מהפקת The voice וזימנו אותו לאודישנים, הוא החל את הליך המיונים והתקדם לעבר התוכנית, אך החליט לפרוש משום שהוא מאמין בעבודה קשה ובעשייה רבה על מנת להצליח באמת לטווח הרחוק.
יובל, ספר לנו איך בעצם הגעת לתחרות?
"זה קרה ממש במקרה. ידידה טובה שלי תייגה אותי בפייסבוק על הסרטון של האודישנים והחלטתי ללכת לנסות. מאוד דיבר אליי העניין של תחרות שירים מקוריים והקלטות באולפן. האודישן היה במוצאי שבת ולא הספקתי להתכונן אליו משום שאני שומר שבת, ולפני כן הייתי עסוק במבחן שהיה לי. הייתי מאוד לחוץ אך החלטתי בכל זאת ללכת על זה ולנסות ומה שצריך לקרות יקרה. ביצעתי את השיר שכתבתי "מנגינה פשוטה" ואת "הללויה" של לאונרד כהן בגרסת המפוחית שלי והרגשתי שלא הייתי מספיק טוב. יומיים לאחר מכן התקשרו לבשר לי שעברתי ומאוד שמחתי".
ואיך זה התנהל לאחר שכבר התקבלת?
"כבר במפגש הראשון של הפרויקט הכרתי המון אנשים מוכשרים, גם מצוות המארגנים וגם מהמתמודדים. היינו בחודשיים של חזרות כשלבסוף כל אחד מאיתנו היה צריך להגיש את השיר עמו יתמודד בתחרות. היה לי את "מנגינה פשוטה" שביצעתי באודישן, אבל הרגשתי שמשהו חסר לו בכדי שהוא יהיה מושלם לתחרות המדברת על העיר. הטקסט של השיר מאוד אישי עבורי, הוא הכי יקר לי מכל השירים שכתבתי עד היום כי בו חשפתי לראשונה את עצמי וזה דבר לא פשוט".
במה עוסק השיר?
"הוא מדבר על הקשר שלי למשפחה שלי ולמקום בו גדלתי. הבית החדש שהוספתי עוסק בעיר אשדוד ובקשר העמוק שיש לי אליה, אני דור שלישי בעיר וסבא שלי היה ממקימי הנמל. אני מאוד אוהב את אשדוד ולא מתכוון לעזוב אותה אף פעם. את הבית החדש שהוספתי החלטתי להגיד ולא לשיר עם הלחן והרגשתי שזה השתלב מצוין".
ואיך הייתה התחרות עצמה?
"אני ושאר המתמודדים היינו מאוד לחוצים אבל הייתה אווירה מאוד טובה בינינו, הכרתי אנשים מדהימים ולמדתי המון מכולם. כשעליתי על הבמה כדי לשיר כל הלחץ שהיה לי נעלם, הרגשתי שאני נמצא במקום מאוד טבעי וטוב עבורי. כל האנשים שאני אוהב נכחו בקהל – משפחה וחברים וזה רק חיזק אותי יותר. לאחר שכולנו ביצענו את השירים שלנו, הגיע שלב ההצבעות. 40% היה בחירת הקהל על ידי פתקים וקלפיות ו-60% היה בחירת השופטים של צוות של שדרני רדיו ואנשי מוזיקה ונוער מהעיר. התרגשתי מאוד שזכיתי במקום הראשון ואני מודה לכל מי שהצביע לי".
במה זכית?
"בשובר של 5,000 שקל לקניות בחנות מוזיקה, הפרס הזה מאפשר לי להתפתח מוזיקלית ולחדש את כלי הנגינה שיש לי".
למרות שאתה רק בכיתה י"א, יש לך כבר תוכניות לעתיד?
"קודם כל לסיים את הבגרויות, לאחר מכן אני כמובן רוצה להמשיך להתפתח בתחום המוזיקה, בצבא אני רוצה לעשות שירות משמעותי ולהיות לוחם. כל החיים לפניי והחלום הגדול שלי הוא להמשיך להתעסק במוזיקה כי זאת האהבה שלי".
