לא רבים יודעים, אבל רובע ז' המכונה "הרובע החרדי" כבר מזמן לא מספק שירותים רק לאוכלוסייה המוגדרת שלו. רבים טועים לחשוב כי כמו בבני ברק ובשכונת מאה שערים בירושלים, גם באשדוד האזור החרדי שייך לקהילה שלו בלבד, אך לא כך הדבר.
בשנים האחרונות הפך הרובע החרדי באשדוד למרכז קניות השייך לכולם, כולל לנשים חילוניות. הוא מציע סופרמרקטים עם מוצרי מזון הזולים בהרבה ממה שקיים ברובעים האחרים בעיר, חנויות ספרים, תשמישי קדושה, צעצועים, רהיטים, תכשיטים, מצעים וכמובן חנויות אופנה לכל המשפחה, בדגש על בגדי ילדים ותינוקות.
הצפיפות הרבה ברובע הגדול ביותר בעיר (המונה 21,000 תושבים נכון לאמצע שנת 2016 על פי נתוני עיריית אשדוד), מעלה באופן טבעי את הביקוש לקניות ויחד עימו את ההיצע. אך בשונה ממרכזי הקניות האחרים, ברובע ז' כמעט ולא תמצאו שורות מסודרות של חנויות וחלונות ראווה. שם, החנויות נמצאות בתוך בנייני המגורים. אם תערכו סיור קל בשכונה תוכלו לראות שלטים שונים המצביעים על העסקים הממוקמים בתוך הבתים או בקומות הקרקע של הבניינים.
כמו רבים מתושבי העיר, גם אני מעולם לא הגעתי אל הרובע, בטח שלא לטיול רגלי. לכבוד חג הפסח הקרב ושיגעון הקניות שלא פוסח על איש, החלטתי לבחון את המקום מקרוב. למרות ההמלצות שאמרו לי שכדאי להתלבש בהתאם, החלטתי להגיע כפי שאני עם מכנסיים ולא להתחפש… סטיגמות מאזורים חרדיים אחרים הכניסו בי את החשש כי אני עתידה לספוג קללות, אבנים או מבטים חודרים, אך הופתעתי שכל זה נשאר רק בראש שלי… בתחילה הסתובבתי מעט בחשש אך לאחר כמה דקות הבנתי שכנראה שבני המקום כבר רגילים, מקבלים ובעיקר ישמחו לעוד קונים, לא משנה מאיזה מגזר.
התחלתי את הטיול ברחוב רבי אליעזר בן הורקנוס. כבחורה שרגילה לערוך את סיבובי הקניות שלה במתחמים גדולים ובקניונים, הופתעתי מאוד לראות את הרגלי הקנייה שיש ברובע. בנייני המגורים עצמם ישנים נורא, הסביבה לא מטופחת במיוחד ובקומת הכניסה של כל בניין כמעט אפשר למצוא עשרות זוגות אופניים המעידים על המספר הרב של הילדים המתגוררים במקום. השלטים המצויים כמעט על כל בניין שני דהויים ולא ממש מזמינים לחפש אחר החנות, אך לאחר שמוצאים היכן היא נמצאת, מבינים כי כנראה שזה היה שווה את המאמץ – החנויות עצמן מסודרות מאוד, הסחורה לא נופלת מזו שניתן למצוא בחנויות ומפתיע לגלות גם שם את המותגים המוכרים. מבחינת המחירים, בסופרים המוכרים מצרכי מזון ניתן בהחלט לרכוש במחירים נמוכים משמעותית מאלו המוצעים ברשתות השיווק המוכרות, אך בכל הנוגע לאופנת ביגוד והנעלה זה מאוד תלוי לאיזו חנות תיכנסו, לעיתים ההפך הוא הנכון.
כמחצית מהחנויות היו סגורות בשעות הצהריים בהן ביקרתי. מסתבר כי רובן פותחות את שעריהן לקהל רק בשעות אחר הצהריים-ערב משום שהיקפי הקנייה הגדולים יותר נרשמים בשעות הללו, לאחר יום הלימודים בכוללים ולאחר שאנשים סיימו את יום עבודתם וחזרו לבתיהם. דעה נוספת לעניין היא שהסיבה האמיתית העומדת מאחורי זה היא העובדה שמס הכנסה מקשה על אותם בעלי עסקים קטנים להתפרנס בכבוד. ידוע כי פקידי המס עובדים בדרך כלל בשעות היום והסבירות כי יתדפקו על דלתותיהם בשעות הערב נמוכה בהרבה, ולכן יום העבודה ברובע מתחיל רק בשעות המאוחרות של היום.
"מבחני צניעות" לחנויות הבגדים
מעניין לשים לב לשמות העסקים המצויים ברובע "FERstyle" – חנות קונספט יוקרתית לכובעי איכות לנשים, "בגדי כבוד" – המוגדרים כאופנה עילית לנשים ונערות, "דיוטי פרי" לאיפור, קוסמטיקה ובשמים, "בונבון" – בגדי תינוקות, ילדים ונוער, "תשורה" – חנות מתנות, כלים, עיצובים ופרחים, "נוצות" – בוטיק למצעים ולכלי בית, "גלאט צ'אנג'" – חנות להמרת מטבע שזכתה לשם כשר ועוד.
מסתבר כי העסקנים החרדים עורכים "מבחני צניעות" לחנויות הבגדים השונות, ואלו שעוברות את התנאים המקפידים, מקבלות מעין חותמת שמהווה גושפנקא המאשרת גם לדתיות ביותר לרכוש אצלן.
תוך כדי שיחה עם מוכרת באחת החנויות אני מבינה כי קיימת גם "משמרת צניעות", שדואגת לערוך סיורים בין החנויות השונות ודואגת לשמירת הכללים המוקפדים של המגזר, כמו הבקשה להכניס את בובות הראווה אל תוך החנויות ולא להשאירן בחוץ בשל כללי הצניעות.
המוכרת ממשיכה ומספרת כי רוב קהל הקונים של החנויות הנמצאות בכניסה לבניינים הם האברכים המבוגרים ובני משפחותיהם, הנמצאים במעמד סוציו-אקונומי יחסית נמוך ומגדלים משפחות מרובות ילדים. בניגוד אליהם, החרדים הצעירים שיצאו אל שוק העבודה ונמצאים במצב כלכלי טוב יותר, נוהגים לקנות ברשתות הגדולות ככלל האוכלוסייה, מסתבר כי הם מתחברים בעיקר לרשתות האופנה זארה ו-H&M, המוכרות ביגוד והנעלה לכל המשפחה ומספקות את הצורך של החרדים במנהג הידוע להלביש את הילדים בסטים זהים המתאימים לגילאים שונים (בעיקר לכבוד חגים ואירועים משפחתיים מיוחדים).
הנשים החרדיות אוהבות מותגים…
בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר נשים חרדיות המתלבשות בשיא צו האופנה, הן לובשות מותגים ומשקיעות בהופעתן מכף רגל ועד ראש. בשל העובדה שהתחום הולך ומתפתח במגזר שגדל בקצב המהיר ביותר בארץ, נפתחו לאחרונה גם לא מעט רשתות אופנה ענקיות המיועדות להם כדוגמת 'בנים' ו'קידי-שיק', שעם הזמן הפכו לרשתות אופנה מובילות גם במגזרים האחרים ומושכות אליהן קהלים רבים.
שוחחתי עם מיכל, דתייה לאומית, אמא לבן ובת שנוהגת לרכוש המון ברובע ז': "לפני כשנתיים גיסי עמד להתחתן והבן הקטן שלי היה צריך להיות השושבין. רציתי לקנות לו חליפה יפה, וברשתות המוכרות שבקניונים לא מצאתי שום דבר מתאים, כולם המליצו לי לנסוע לבני ברק או לירושלים ולא הייתה לי אפשרות להגיע עד לשם. מישהי סיפרה לי שיש חנויות בגדים כאלה גם ברובע החרדי פה באשדוד, ולמרות שהייתי סקפטית החלטתי לנסות. כשהגעתי לשם הופתעתי מאוד לראות גם בגדים מודרניים ולא רק כאלה שפונים למגזר החרדי. מאז נדלקתי על המקום, גיליתי שם סגנון אחר לגמרי, מאוד צבעוני ואירופאי, שלא ניתן למצוא בכל חנות. מסתבר שהחרדים מייבאים הרבה בגדים מחו"ל ורואים שהסגנון הוא שונה".
מיכל ממשיכה ומספרת בהתלהבות: "אני אוהבת להלביש את הילדים שלי ברמה גבוהה, אני תמיד דואגת שהם יהיו מסודרים ונקיים וביחד עם זאת שהם יראו ייחודים. אני לא אוהבת לראות עוד ילדים לבושים כמו הילדים שלי, כולם יודעים שכשהילד שלי נכנס, הגיע הסטייליסט של הגן. ברובע החרדי אני תמיד מוצאת בגדים ייחודיים שלא רואים בכל מקום, אלו לא בגדים שאפשר ישר לזהות מאיזו רשת הם נרכשו. אמהות אחרות תמיד שואלות אותי מאיפה אני קונה את הבגדים המיוחדים האלו, והן לא מאמינות כשאני אומרת להם שזה מהרובע החרדי. בדרך כלל הן עושות לי פרצופים על זה שאני קונה משם, זה נשמע להן כאילו יש שם בגדים של דוסים, אבל צריך לראות כדי להבין. מוכרים שם בגדים ברמה גבוהה גם מבחינת האיכות וגם מבחינת המראה והסטייל. אפשר למצוא שם סטים ממש מדליקים לילדים, במיוחד לבנות."
על המחירים היא מספרת כי: "הם לא תמיד זולים ובדרך כלל אין בחנויות האלה חבר מועדון וצבירת נקודות כמו שניתן להשיג ברשתות האופנה הגדולות". מיכל ממשיכה ומזהירה מניסיונה: "לפני החגים החנויות שם נורא עמוסות בעגלות תינוקות ואי אפשר כמעט להתקרב. לכן כדאי להגיע לרובע לפני הלחץ של החג ולא להתערבב עם זמן הקניות של החרדים…".
שוחחתי גם עם ענבל, חילונית ואם לשלושה שסיפרה: "עברתי לאשדוד לפני כמה שנים ומאז אני אוהבת בכל פעם להכיר רובע אחר. כשגיליתי את הרובע החרדי הופתעתי נורא, גיליתי שם את הדברים שמוכרים בכל מקום רק בהרבה יותר זול, ומאז אני צרכנית קבועה שמגיעה לשם לפחות אחת לשבועיים. כמובן כשאני נוסעת לאזור ז' אני משתדלת לכבד אותם ולהתלבש בצניעות יחסית והם תמיד מתייחסים אליי שם יפה, יש שם אנשים חמים שמקבלים את כולם בסבר פנים יפות וצריך רק ללמוד מהם. אני קונה שם בגדים וצעצועים לילדים ואפילו את הקנייה לקראת שנת הלימודים החדשה עשיתי שם. כלי הכתיבה שם היו זולים בצורה משמעותית מהמקומות האחרים, אפילו יותר זול מהשוק. גם לבעלי הכרתי את הרובע ולאחרונה הוא קנה לי שם במתנה פמוטים יפים לשבת במחיר של 280 שקל, אחרי שראינו אותם בכמה מקומות במחיר גבוה פי 3. פער המחירים לא נורמאלי ולמרות שאני ממש לא קשורה למגזר החרדי, אני בעד ללכת ולקנות שם, הם מוכרים לנו את המוצרים במחירים טובים ולא גוזרים עלינו קופון כמו כל השאר, אז למה שלא נעזור להם להתפרנס בכבוד?".
