שירה היא בתו השישית (והקטנה) של מנכ"ל החברה לפיתוח אשדוד ומהדמויות הבולטות בתנועת ש"ס יהודה אבידן ורעייתו עו"ד גאולה אבידן, שמשמשת כמרצה בכירה למשפטים. שירה נולדה כחלק משלישיה כאשר אחת מתוכן לא שרדה, נותרו שתיים האחת בשם אוריה והשנייה זו שירה ז"ל שחלתה בשיתוק מוחין, אך הנכות והחולי שבדרך כלל גורמים לזעזוע במשפחות מסוימות, לא הפריעו לבני הזוג אבידן לקיים את חיי המשפחה כרגיל ואף יותר מזה. מעיד יהודה אבידן בשיחה עם עיתון 'המגזין ואתר 'אשדוד אונליין' כי "אם יש משהו שחיבר וחיזק את המשפחה שלי יותר מכל זו שירה, ויותר מזה אם יש רגע בחיים שעצרתי הכל והתחלתי להתבונן על החיים אחרת היה הרגע בו חייה של שירה נכנסו לחיינו, וללא ספק היא הייתה נקודת השינוי בחיי" .
לאחר מספר שנים בהן עברה שירה מספר טיפולים וניתוחים קשים, חשבה המשפחה והתייעצה עם רופאים בכירים אודות הסבל הארוך והקשה בטיפולים שהיא עוברת בבתי החולים במטרה לנסות כל מיני שינויים, שהסיכוי ויועילו לאיכות חייה קלוש, לכן הוחלט להפסיק את הטיפולים המפרכים והקשים בבתי החולים ולנסוע לשם רק במידת הצורך. "חזרנו לבית, הפסקנו את הניסויים הקשים והמפרכים, ומאותם רגעים החלה שירה לחיות מעט ולהרגיש מהי איכות חיים", מספר האב.
קרובי משפחתה של שירה ז"ל מספרים כי חלק מהסבל אותו סבלה היה הקושי בהתניידות שלה ממקום למקום, אך האב יהודה לא עצר בניסיונות שלו לשפר את איכות חייה של שירה בתו, והקרובים מעידים כי "כל מכשיר, כיסא, הליכון או דבר אחר בכל כדור הארץ שיכל לסייע לבת שלו ולא משנה מה עלותו הוא היה מגיע אליו לבית לאחר מספר ימים מהרגע שנודע לו עליו". ובכך, למרות השיתוק בגופה שיפר יהודה את חייה של בתו באופן ממשי לחלוטין. כאן לא מסתיים הסיוע והרצון לתת הכל לבתו, יהודה אבידן נלחם והפעיל את כל קשריו כדי לסייע לבתו ולילדים איתם שהתה בבית הספר "מגן הלב" המיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים לקבל את שמגיע להם, ובמשך שנים ארוכות דאג לקייטנות קיץ עבור אותם ילדים בהפקה שהושקעו בה עשרות אלפי שקלים לטובת הילדים, כאשר על כל שקל הוא נלחם לתת למען טובת הילדים.
בשנה האחרונה החליטו הזוג אבידן כי עליהם לעזוב את הבית בו הם מתגוררים עד היום לטובת בית מונגש בעבור שירה ז"ל שכאמור סבלה מנכות, ולמרות הקושי הרב לאחר שנים ארוכות בהן גר בביתו הפרטי שברובע ח' בסמיכות לחבריו הקרובים ולבית הכנסת שהקים בעשר אצבעותיו, הוא החליט שכדי לשפר את איכות חייה של בתו הוא מחויב לבצע את המעבר, ואכן הוא מכר את הבית והחל משפץ בית חדש אותו קנה ברובע יא'. חודשים ארוכים עמל יהודה על כל פרט ופרט בבית, שהיה מיועד להנגשה בכל קנה מידה אפשרי עבור שירה, אך לצערו שירה לא הספיקה ליהנות מכך.
ביום שני ושלישי בשבוע שעבר, בעיצומו של חג החנוכה, חגגה כל משפחת אבידן את יום ההולדת של האבא שחל בנר שלישי של חנוכה, וכמובן גם שירה ז"ל השתתפה בחגיגות כשישבה צמוד לאביה שחיבק ונישק אותה, ומיד לאחר מכן בליל רביעי היא הלכה לישון ובבוקר לא פקחה את עיניה, והשיבה את נשמתה הטהורה לבורא למגינת ליבה של המשפחה האוהבת.
המונים התכנסו באולם ההספדים בבית העלמין באשדוד בעיצומו של יום רביעי לאחר שהוכו בהלם עם קבלת הבשורה הקשה, כאשר בשעות הצהרים החל מסע ההספדים ודברי החיזוק. ראשון הדוברים היה יו"ר המועצה הדתית הרב עובדיה דהן, שסיפר על הנשמה הגבוה שהייתה לשירה. ומיד אחריו נשא דברים ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שנמצא בקשרי ידידות ומכיר את המשפחה שנים ארוכות, שאמר בדבריו: "הנשמה הזו סבלה כל ימי חייה והגיע כאן לעולם לשליחות והיום זה לצערנו זה הסתיים, אני חייב לציין את היחס הלבבי והמסור של ההורים למען הילדה מאז שנולדה עד ליומה האחרון, וזה העת לציין את היוזמה של אביה היקר, שהקים קייטנה מיוחדת וברמה מקצועית לאותם ילדים עם צרכים מיוחדים שבאותם ימים זה מביא להם הנאה מרבית וזה בהחלט חסד גדול עבור אותם ילדים".
גם יו"ר ש"ס ושר הפנים אריה דרעי נשא דברים ואמר: "לצערנו יש כאלו כשיש להם ילד עם מוגבלות, הם לא מסוגלים לגדל אותו קרוב אליהם ושולחים אותו הרחק מהבית. אבל מי שמכיר את המשפחה שיחי' הם לא ויתרו, וקיבלו עליהם כשליחות וטיפלו במסירות רבה בילדתם ועשו הרבה מעל ומעבר עבורה כל ימי חייה, עם כל הקושי הגדול שבדבר".
אחרון הדוברים היה האבא, כשרבים מהקהל מתקשים לעצור את דמעותיהם ועומדים נפעמים אל מול השיעור באמונה של האב שהקדיש יחד עם רעייתו את כל חייהם למען בתם שירה: "מי שלא ראה את האור שלה, את החיוך שלה, לא יבין מה זה ילדה עם צרכים מיוחדים, ילדה מיוחדת, כמה שמחה היא מכניסה לבית, כמה אור, כמה היא איחדה את הבית, כמה היא ליכדה אותנו. בתים מתפרקים מדברים כאלו, אצל שירה זה היה הפוך, היא ליכדה ואיחדה אותנו, נתנה לנו כל מה שאפשר לבקש. לנו לא היה קשה. היה קשה דבר אחד, לנסות ולהבין, לאט לאט הצלחנו להבין מה זה הגדולה של ילדה כזאת. כמה אפשר לקבל ממנה, כמה אפשר ללמוד ממנה, ואני מרגיש חובה היום, מעבר להודות לבורא עולם, להגיד תודה רבה לאשתי היקרה, שלא השאירה אבן בעולם בכדי לנסות באמת רק לעשות לה טוב, ולילדים היקרים שלקחו את זה באופן אישי, היא חיכתה שיהיה לי יום הולדת אתמול, ואיך שהסתיים היום הולדת היא אמרה לי להתראות. כך היא נפרדה מאתנו, מיתת נשיקה כפי שהיה מגיע לילדה הזו".
במשך כל ימי השבעה הגיעו אלפים רבים לביתו של יהודה אבידן לנחם אותו ואת משפחתו על האובדן הקשה, כאשר בין היתר הגיעו רבנים ואדמורי"ם מכובדים, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים רבים ובכירי המשק הישראלי שהשתתפו בצער המשפחה.
את השבר הקשה ביותר ירגיש האבא שלמרות עיסוקיו הרבים היה מחובר בכל מאודו לבתו שירה ז"ל והקדיש חלק נכבד מזמנו למענה, "לא יודע מה אעשה ללא שירה שלי, במה אני אתעסק אם לא באור של החיים שלי", אומר לנו האבא. אך אם חשבנו לרגע שכאן הסתיימה הלחימה של יהודה אבידן למען אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, כנראה שטעינו. הוא מתכוון בכל מאודו להמשיך ולהשיג למענם את הטוב ביותר מבלי לוותר, והכל לזכותה של שירה בתו ז"ל.
כאן המקום לחזק את משפחת אבידן ולשלוח להם את תנחומינו, למען לא ידעו עוד צער.
צילום תמונות מהלוויה ומהשבעה: מ. כהן.