אשדוד נטו

הנעלמים – תיק פתוח: 11 מי יודע?

הנעלמים - תיק פתוח: 11 מי יודע?

בכל שנה מתקבלות במשטרת ישראל כ-5,000 תלונות על נעדרים. רובם המכריע מאותר תוך זמן קצר, אבל הרשימה של המקרים הלא מפוענחים ממשיכה לגדול מדי שנה. ברשימה המונה כ-400 נעדרים, נמצאים לצד עבריינים שהמשטרה מעריכה ש"הועלמו", גם אנשים נורמטיביים, קשישים וילדים שנעלמו יום אחד מבלי להותיר סימן.

תלונות על נעדרים מתחלקות לשני סוגים: "נעדר בסיכון" ו"נעדר שאינו בסיכון". נעדרים בסיכון הם קטינים, קשישים, חסרי ישע, חולי נפש, חיילי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ואנשים בעלי נטיות אובדניות. במקרה כזה נפתחות מיד סריקות בסיוע מסוקים, מתנדבים ופרשים, וכמו כן נבדקים מעברי הגבול, בתי החולים וכמובן חדרי המתים. במקביל לפעולות המבצעיות, המשטרה פונה גם למאמץ חקירתי נרחב וכל מעגלי חייו של הנעדר נסרקים: תנועות חשבון הבנק וכרטיסי האשראי, שיחות במכשיר הנייד, התכתבויות ברשת ועדויות נגבות מבני משפחה וחברים. כשמדובר בנעדרים שאינם בסיכון, לעתים מובהר למשפחה שלכל אדם יש זכות להיעלם, והמשטרה אינה עוסקת במעקב אחרי אנשים שמממשים את חופש התנועה שלהם. בחמש השנים הראשונות מובילה את החקירה המשטרתית היחידה באזור מגוריו של הנעדר, ובסופן עובר התיק לחוליית הנעדרים במטה הארצי.

השנים חולפות, ולא נודע גורלם
השעות הראשונות אחרי ההיעלמות קריטיות ליכולת של המשטרה לאתר נעדר. לעקשנות ולהתמדה במקרים כאלה חשיבות מיוחדת. חוסר הוודאות הוא החלק הקשה ביותר עבור המשפחות. סגן ניצב (בדימוס) דליה אוזרוב, שעמדה במשך 12 שנים בראש מדור נערים במחלקת חקירות ותביעות של המשטרה, אמרה לא מכבר: "הרשימה הזאת כוללת המון אנשים נורמטיביים שפשוט נעלמו יום אחד. סביר להניח שרובם כבר אינם בין החיים".

הנעדר הראשון מאשדוד נעלם בתאריך 12.2.1967, לפני כמעט 50 שנה. שמו היה יצחק ספונוב. ברבות השנים הצטרפו עוד תיקי נעדרים פתוחים. ג'ין סול (ג'אן) ג'ורנו, יליד 1958, דובר צרפתית, עברית וקצת ערבית, תושב אשדוד, נראה לאחרונה בתאריך 13.9.1975 בחוף הים באשדוד, כשהוא לובש בגד ים כחול. הוא היה בן 17 בסך הכול בעת היעלמותו. אם הוא עדיין חי, גילו כיום 58.

איליה (אליהו) רוסו, יליד 1916, דובר ספרדית, טורקית, צרפתית ועברית. הוא יצא את ביתו בתאריך 7.1.81, ומאז נעלמו עקבותיו. הוא היה אז בן 65. חודש לאחר מכן נעלם יוסף (ז'וז'ו) בן ברוך, יליד 1956, דובר עברית, ערבית מוגרבית וצרפתית. יוסף יצא מביתו באשדוד בתאריך 25.2.81. אז הוא היה בחור צעיר בן 25. אם הוא חי כיום, מלאו לו השנה 60.

איריס אביטבול, ילידת 1970, תושבת אשדוד, נעדרת מתאריך 1.2.1990. היא נראתה לאחרונה בתל אביב, ומאז נעלמו עקבותיה. היא אמורה להיות בת 46. תיאורה בזמן ההיעלמות: גובה 165 ס"מ, מבנה גוף רזה, עיניים חומות, שיער מתולתל בצבע חום-שטני.

שולמית (שולה) אדרי, ילידת 1962, תושבת קרית מלאכי, נראתה לאחרונה באשדוד בתאריך 30.7.92, ומאז נעלמו עקבותיה. היום היא אמורה להיות בת 54. תיאורה בזמן ההיעלמות: גובה 170 ס"מ, מבנה גוף רזה, עיניים שחורות, עור כהה, שיער ראש ארוך, מתולתל וצבוע לבלונדיני.

564hrt

השלושה שנעלמו
במהלך כשנה, בין אוגוסט 12' לספטמבר 13', נעלמו שלושה גברים בגיל העמידה, תושבי אשדוד, ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלם.

אלי אמיר, יליד 1954, נראה לאחרונה באשדוד בתאריך 17.8.12, הוא יצא מביתו ברחוב ז'בוטינסקי בשעה 5:00, ומאז נעלמו עקבותיו. הוא אמור להיות היום בן 62. גובהו 170 ס"מ, מבנה גופו רזה, עיניו חומות, עורו כהה ושיער ראשו שיבה.

טמורי קזרוב, יליד 1950, נראה לאחרונה באשדוד בתאריך 2.9.13. הוא יצא מביתו ברחוב מיכשוילי, ברובע ו', וידוע כי קנה סיגריות באזור "לב אשדוד". טמורי, אדם ערירי שלא הקים משפחה, התגורר אצל אחיו, אשר סיפר כי מצבו של טמורי השתנה לאחר שנפצע בראשו בתאונה. לדבריו, אחיו התקיים בדוחק מקצבת נכות, וטופל במרפאה לבריאות הנפש בעקבות התאונה, אך חדל להגיע למפגשים. הוא אמור להיות היום בן 66. גובהו 175 ס"מ, מבנה גופו רזה, עורו בהיר, עיניו כהות, ושיער ראשו שיבה.

דניאל וסלי, יליד 1946, נראה לאחרונה באשדוד בתאריך 11.9.13. הוא יצא מביתו ברחוב הדס, ומאז נעלמו עקבותיו. בתו עדן ומשפחתו ביקשו לא אחת את עזרת הציבור, בקריאה דרך הרשתות החברתיות והאתרים. לפני כשנה קיבלה עדן תמונה, שבה צולם במונית שירות באשדוד אדם הדומה לאביה. היא יצאה יחד עם מספר שוטרים לחיפוש וסריקות בעיר, שלא העלו דבר. היא כתבה לאחר מכן בפייסבוק: "אבא שלי חולה פרקינסון, וקשה לפספס את הצורה בה הוא הולך. לפי ההליכה אדע בוודאות אם על אבא שלי מדובר. עשיתי את כל המאמצים, נסעתי אחרי כל נהג מונית שירות בעיר אשדוד, וגם הגעתי להנהלה שלהם". דניאל אמור להיות היום בן 70. גובהו 165 ס"מ, מבנה גופו רזה, עורו בהיר, עיניו ירוקות, בעל שפם ועל ראשו קרחת ובצדדים שיער שיבה קצר.

בפברואר 14' יצאה המשטרה במבצע רחב היקף לאיתור שלושת הנעדרים, דניאל וסלי, טימורי קזרוב ואלי אמיר. כשלוש מאות שוטרים, מתנדבים, אנשי ביטחון עירוני ותלמידי בית ספר השתתפו במבצע. "תפקיד המשטרה הוא למצות כל פירור מידע ולקיים פעילות אופרטיבית בשטח בכדי לאתר את הנעדרים ולהביאם חזרה לחיק משפחתם", אמר מפקד משטרת אשדוד דאז סנ"צ נועם שקל. במהלך הסריקות חולקה העיר לאזורים, על מנת לסרוק אותם שוב ושוב עד לאיתור הנעדרים.

"המשטרה קיבלה על עצמה את הטיפול בסוגיית הנעדרים והאלמונים במדינת ישראל כמשימה בעלת חשיבות ורגישות מהמעלה הראשונה", אמרו במשטרה לא פעם. "כל העוסקים במשימה זו מכירים בכך שמאחורי כל נעדר יש משפחה, קרובים וחברים, ופועלים מתוך אחריות ומחויבות. הטיפול בתיקי נעדרים מעוגן בפקודות ונהלים ועוברים הליכי פיקוח ובקרה מוקפדים. במסגרת הטיפול בסוגיה זו בוצע בשנים האחרונות תהליך יסודי של מחשוב חוליית הנעדרים. מופו כלל תיקי הנעדרים והאלמונים מאז קום המדינה, בוצעו פעולות חקירה רבות ונלקחו דגימות DNA ממשפחות נעדרים, לאור ההתפתחות הטכנולוגית בתחום. ככל שיש ביקורת או מידעים נוספים וחדשים בתיקים ספציפיים, תהיה המשטרה יותר מנכונה לאמצם בחיפוש אחר נעדר כזה או אחר".

במשטרה חושבים ששחר טבע, אמו חושבת שהוא נרצח
שחר בצלאל, יליד 1977, תושב כפר הרי"ף, הגיע בתאריך 11.12.06 לחוף חברת החשמל על מנת לצלול, ומאז נעלמו עקבותיו. לאחר מבצע חיפושים נרחב, במשטרה הגיעו למסקנה ששחר טבע, למרות שגופתו מעולם לא נמצאה. אמו אמרה בראיון בשנת 2011, כי היא משוכנעת שבנה נרצח על ידי דייגים שאיימו עליו. ידוע כי שחר יצא מהיישוב כפר הרי"ף שבו התגורר, לכיוון הים באשדוד. הוא לקח איתו את הקיאק שלו, ותכנן, כהרגלו, להעביר את הבוקר בחתירה. כמה שעות מאוחר יותר, אחד מאנשי השיטור הימי ראה קיאק נטוש בשטח הים. השוטר ניסה לברר למי שייך הקיאק, ואז ראה את רכבו של שחר בצלאל, שאותו הכיר היטב, מחנה בחנייה הסמוכה לחוף. השוטר יצר קשר עם אחותו של שחר, שולי, ושאל אותה אם שחר לידה. כשהיא אמרה לו ששחר הלך לים, החלו החיפושים אחרים. הסריקות אחרי שחר נמשכו ימים ארוכים, עם המכשור הכי מתקדם. הפריטים היחידים שנמצאו הם הסירה של שחר, ובתוכה הטלפון הסלולארי שלו והארנק. לא היה זכר לגופתו של שחר במצולות.

חודשים ארוכים אחרי אותו יום שבו שחר נעלם, נזכרה אמו ורדה שבאחת השיחות האחרונות שלהם, הוא סיפר לה על דייגים ערבים מיפו שאיימו על חייו. היא ידעה ששחר נהג לכתוב בפורומים שונים של חובבי ים, ולספר שם על קורותיו, ומצאה כי פרסם כמה ימים לפני שנעלם, על חששותיו מפני דייגים ערבים מיפו, שהגיעו לאחרונה לנמל אשדוד, ולטענתו הטילו אימה על דייגים אחרים. הוא כתב ואף סיפר להוריו כי התעמת איתם. כמה ימים לאחר העימות, הודיע שחר לאמו שקיבל מידע שהדייגים הגיעו שוב לאזור הנמל מצוידים בסירות מנוע וברשתות, ושהוא חושש שהם ידוגו את כל הדגים באזור. שחר נסע, ומאז לא נראה. האם אמרה כי לדעתה אותם דייגים הרגו אותו, וזרקו אותו למים. "שחר הכיר את הים טוב מאוד, והוא לא היה נכנס לים מסוכן", אמרה. במשטרה קיבלו את הפנייה של משפחת בצלאל לחקור אפשרות של חטיפה או רצח, אך הגיעו למסקנה שאין בה ממש.

חשדה כי בתה הנעדרת מתגוררת באשדוד
לפני כשלוש שנים וחצי, הגיעה לביתה של תושבת אשדוד אמה של אלכסנדרה ברנדט, שנעלמה ברמת גן בשנת 1994 כשהייתה בכיתה ג', והזעיקה את המשטרה בטענה שזו בתה האובדת. האישה, בשנות ה-30 לחייה, הכחישה את הטענות ומסרה דגימת דנ"א לבדיקה. אמה ואחותה של אלכסנדרה דרשו מהשוטרים להגיע למקום. "זוהי אלכסנדרה", הן אמרו להם. השוטרים גבו עדות מהאישה האשדודית, אולם היא הכחישה כל קשר לשתיים. השוטרים העידו כי בין שלוש הנשים אכן ישנו דמיון חיצוני רב, אולם שם משפחתן שונה ולאישה יש תעודת זהות משלה. מאז ההיעלמות ב-1994 לא חלו התפתחויות רבות בתיק של אלכסנדרה ברנדט. ב-2003 הודה אורן קורידו, בן 23 מתל אביב שנחשד בביצוע עבירות מין, כי היה מעורב ברצח שלה. במהלך חקירתו באונס ילד הפתיע אורן קורידו את החוקרים וסיפר להם כי היה מעורב, יחד עם אחיו, ברצח הילדה אלכסנדרה. בתום חקירה התברר כי השניים המציאו את הסיפור. "בסך הכול רציתי לשפר את התנאים שהיו לי בכלא", סיפר קורידו ל-ynet. מאז לא נרשמה פריצת דרך בתיק. בדיקת הדנ"א של תושבת אשדוד הראתה, שהאישה אינה אלכסנדרה.

שלמה, איפה אתה?!
תושב אשדוד האחרון ברשימה הוא שלמה (סלומון) סבהט. צעיר בן 23, אשר יצא מבית הוריו ברחוב ביאליק ברובע ה', לפני כשמונה חודשים, בתאריך 20 במרץ, לאחר שנישק את אימו ואמר שיחזור תוך שעתיים. שלמה נולד בישראל, הילד השישי מתוך שבעה ילדים. הוא למד במקיף ב', והיה תלמיד ממוצע. שלמה לא התגייס מסיבות אישיות, ובחר ללמוד מוזיקה במכללה בתל אביב. לשלמה הייתה אהבה גדולה מאוד גם לעולם הכדורגל, הוא היה בין מקימי קבוצת עירוני אשדוד, ליווה את הקבוצה והיה מהאנשים הבולטים ביציע. ביום היעלמותו, כאשר לא חזר עד לשעות הצהריים המאוחרות, בני המשפחה הבינו שיש בעיה. "התקשרנו למשטרה והתחלנו להתקשר לכל החברים של שלמה, לראות אולי הוא אצלם. יצאנו לחפש באזור השכונה ועד הערב מאות אנשים התחילו לחפש אותו", מספר אביאל אברהם, גיסו של שלמה. לאחר 48 שעות שהחיפושים לא העלו דבר, במשטרה ניגשו למצלמות האבטחה בקניון הסיטי, לראות האם שלמה עלה על אוטובוס ונסע ליעד מסוים. עבודה דקדקנית גילתה כי שלמה עלה על האוטובוס המגיע לתל אביב, ירד בתחנה המרכזית, עלה על אוטובוס פנימי לכיוון רחוב פולרנטין-אלנבי, ומשם נעלמו עקבותיו.

גיסו אביאל אברהם מבקש את עזרת הציבור: "כל מי שראה את שלמה בתאריך בו הוא נעלם או לאחר מכן באזור תל אביב, אנחנו מבקשים שייצור קשר עם משטרת אשדוד. כל פיסת מידע יכולה לסייע לנו לאתר אותו, וכל יום שחולף מבלי שיש התקדמות, רק מחמיר את המצב". הגיס אביאל גם פונה ישירות לשלמה: "שלמה, אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך. אנחנו רוצים לדעת שהכול בסדר, תיצור קשר, אנחנו כאן בשבילך".




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

"אני יפה ומיוחדת כמו שאני"

משה סידי

"חשבתי שאמות על ההר הזה. אבל ההשגחה העליונה הצילה אותי"

משה סידי

מצטיינת מפקד החטיבה המרחבית ״עציון״ היא מאשדוד

משה סידי