עוד בתקופת התיכון, כתלמידה במקיף א', ידעה טוראית איבט לוי (19) כי היא רוצה לעשות תפקיד משמעותי בצבא, ולשרת באחד מתפקידי הלוחמה. איבט, נערה יפה ושברירית, הייתה מוכרת בעיר לאחר שזכתה בתואר סגנית מלכת היופי של הדרום לשנת 2013. מאז ועד לגיוסה היא השתתפה בהפקות אופנה רבות של אורי קריספין, מי שגם הפיק את תחרות היופי. אף אחד לא העלה על דעתו שאיבט העדינה תהפוך ללוחמת. הדרך להשגת המטרה הייתה רצופה במכשולים. כשאיבט התגייסה באוגוסט בשנה שעברה, היא הייתה על פי הקריטריונים של צה"ל, בתת משקל. הפרופיל שלה היה נמוך מדי מכדי לקבל הצעה לתפקידי לוחמה, והיא שובצה כפקידה בפיקוד העורף. "ג'ובניקית", היא אומרת. מרגע זה התחילה חצי שנה של מלחמות לעלות במשקל, להעלות את הפרופיל ולהשתבץ במסלול של לוחמת.
"ידעתי שאני רוצה להיות לוחמת, ושאני צריכה לשקול מעל 50 קילו", היא מספרת. "הייתה לי מוטיבציה גבוהה לעלות במשקל בצורה בריאה. התחלתי לעשות כושר, שיניתי תפריט ועליתי שישה קילוגרמים. כל הזמן שקלתי את עצמי, וברגע שעברתי את המשקל המינימאלי הנדרש, הלכתי לרופא, קיבלתי ממנו טפסים ונלחמתי עד שהעלו לי את הפרופיל. אחר כך נלחמתי לעבור ללוחמה, כי זה היה החלום שלי".
המאבק העיקש של איבט נמשך כחצי שנה. "מילאתי טופס 55 לשינוי שיבוץ, ו'חפרתי' לכולם, לקצין המיון, למפקדים שסביבי, כדי שיאשרו, ויתנו לי לשלוח ולהגיש בקשה לעבור ללוחמה". בסופו של דבר, כוח הרצון של איבט ניצח, והיא קיבלה מספר אפשרויות שאליהן היא תוכל ללכת. איבט בחרה להצטרף למשפחת גדוד "ברדלס".
"נתנו לי את כל האופציות: פיקוד העורף, קרקל, מג"ב, תותחנים, ובחרתי בגדוד ברדלס כי יש לי חברים שהתגייסו במחזור הראשון, והם סיפרו לי על ההווי של הגדוד. מדובר בגדוד חדש, אני שייכת למחזור השלישי של הגדוד, ורציתי להיות חלק מאלה שמקימים אותו, שקובעים את המורל, את שירי הפלוגה, את ההווי".
גדוד "ברדלס" הוא גדוד חי"ר חדש, ייעודי למשימות ביטחון שוטף, שהוקם על תשתית גדוד "לביא", שהיה כפוף לחטיבת כפיר. הגדוד עבר לפיקודה של חטיבה מרחבית, בדומה לגדוד "קרקל". נקודת דמיון נוספת היא היותו גדוד מעורב, שמחציתו חיילות לוחמות. את הטירונות עוברים חיילי הגדוד בבסיס האימונים החטיבתי של חטיבת גולני. מחזור הגיוס הראשון סיים את מסע הכומתה שלו בתחילת השנה האזרחית הנוכחית, וערך את המסע בגזרת הערבה שעליה הוא מופקד.
סרן ישראל רוזנפלד, סגן מפקד הפלוגה המעורבת הראשונה של גדוד ברדלס, אמר בסיום המסע: "מי שבא מבחוץ לפלוגות מעורבות חושב שיש הפרדה, אבל אין. למרות שזו פלוגה מעורבת, אתה לא רואה הבדל, אתה רואה לוחמים, וככה הם גם עשו את המסע. ההתמחות שלנו תהיה בלוחמה מדברית, ולאחר מכן נתפוס את הגבול הדרומי. הלוחמים והלוחמות מאוד מחכים לזה כי זו בעצם השאיפה של כל לוחם, להגן על המדינה. הם מאוד רוצים ליישם כבר את מה שלמדו".
כאשר שיבוצה של איבט שונה, היא יצאה לעשות טירונות, אלא שהפעם זה היה במסלול של לוחמת. במרץ 16' הצטרפה איבט אל המגויסים החדשים בבא"ח גולני לחמישה חודשי טירונות ואימון מתקדם.
לפני כחודש סיימה איבט את ההכשרה, ועברה את מסע הכומתה, שהיא חיכתה לו בכל מאודה. "אני מאושרת בגדוד", היא אומרת, "אין מילים שיוכלו לתאר עד כמה. אני מרגישה שזו משפחה חמה ואוהבת, ואני שמחה להיות חלק מהקמת הגדוד ולקחת חלק בפיתוח גאוות היחידה שלנו. הגדוד תופס את קו הערבה, מים המלח ועד אילת, והמוצב שלי נמצא ביוטבתה. אני מגנה על הגזרה, על היישובים, הכשירו אותנו לשמור על הגזרה בכל מיני אמצעים".
כך מקימים גדוד מעורב
כדי לאפשר את השילוב בצורה מיטבית, מטה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (היוהל"ן) היה מעורב בתהליך הבנייה של הגדוד לכל אורכו, ואף העביר שורת המלצות שיאפשרו את השירות המשותף. בין ההמלצות ניתן דגש על סגל מעורב, שיורכב ממפקדות לצד מפקדים, ועל הכנת סגל משמעותית שתעשה בשיתוף יוהל"ן בכל הקשור לענייני מגדר. כמו כן, המלצות הנוגעות לשילוב הראוי הועברו גם כן.
סוגיה מרכזית נוספת בכל הנוגע לשילוב המגדרי היא התאמת הציוד. עוד בטרם גיוס הלוחמות, דואג הגדוד למידות מותאמות, אפודים מותאמים לגוף האישה וציוד נוסף. כמו כן, הגדוד פועל לפי סרגל המאמצים שהורכב עבור הלוחמות. הצלחתו של גדוד ברדלס מעידה כי גדוד "קרקל" המעורב אינו סיפור הצלחה חד פעמי, והשיטה עובדת.
גזרת הערבה חולשת על מצדה בצפון עד כמעט אילת בדרום, כשהיא מכילה בתוכה שלוש מועצות אזוריות, יישובים רבים וגם את מפעלי ים המלח. ברדלס אמנם מוצב בגבול של שלום, אבל מדובר בקו שיש בו לא מעט אתגרים ביטחוניים, בעיקר בתחום הפח"ע (פעילות חבלנית עוינת). כמו שכולם יודעים, זהו גבול שעוברים דרכו לא מעט נתיבים פליליים עליהם "תופסים טרמפ" גורמי טרור שונים. לוחמי הברדלס יסייעו לחטיבה המרחבית להתמודד עם האיומים האלה בצורה טובה הרבה יותר.
"הם יהיו מכפיל כוח משמעותי ובהתאם לזה, גם ההכשרה שלו", אמר מפקד חטמ"ר הערבה, אל"מ איציק כהן, שגדוד ברדלס הוקם כדי לשמור על הגזרה שלו. "מדובר בגדוד ייחודי שיגן על גזרה מאוד גדולה, ויהיה חייב להגיע לרמת כשירות שונה מכל גדוד אחרי שמגן על שאר גזרות הבט"ש בצה"ל". נקודות חשובות מבחינתו ביכולת של הגדוד הן יכולת הניידות, האיסוף, התצפית ויכולת השרידות וההיטמעות במרחב המדברי. "יש לא מעט קשיים גם בקיץ וגם בחורף, והלוחמים והלוחמות של ברדלס יעשו הרבה מאוד סיורים, ויבצעו הרבה יותר משימות של מארבים ואיסוף מודיעין בשטח, בדומה למה שה'קרקלים' עושים בגבול מצרים". על הלוחמות אמר: "ללוחמות יש יכולת לעמוד באתגרים לא פחות מהלוחמים, וראיתי את זה באימונים קשים ובשבועות מלחמה. אני באמת חושב שהשילוב בין לוחמים ולוחמות בגזרות האלה, הוא תוספת רצינית ומכפיל כוח. היום אני מבין כמה זה מהלך נכון, וגם רואה את התוצאות בשטח".
איבט, איך ההרגשה לבצע משימות בגדוד מעורב?
"זה מיוחד. אנחנו שוות לבנים בכל דבר, אנחנו עושים הכול ביחד, את כל האימונים, את הכושר, את התחרויות. אני מרגישה שווה לכל לוחם אחר, ולפעמים יותר ממנו. אנחנו נורא מגובשים, כי אנחנו יחד עוד מהטירונות, ונמשיך להיות ביחד כל השירות. יש המון אתגרים, והתמיכה מהחברים חשובה. אנחנו תמיד אחד בשביל השני, וגם המפקדים נמצאים בשבילנו, יודעים לתמוך, לחזק ולהקנות לנו ערכים וחינוך".
ילדה של אבא
איבט היא בת הזקונים במשפחתה. אביה נפטר באופן פתאומי כשהייתה רק בת 16. היא מספרת על חוויה זו כחוויה קשה ואף טראומתית: "פתאום באמצע השיעור הייתי חושבת על זה ומתחילה לבכות". איבט מספרת שהייתה קשורה אל אביה. "אמי עובדת בקייטרינג, והוא זה שהיה מעיר אותי בבוקר, לוקח אותי לגן, לבית הספר. הוא עבד באשדוד, והייתי הולכת איתו לכל מקום. בכיתה י' הוא קיבל דום לב. היה לי מאוד קשה בתקופה שאחרי".
למרות שאיבט איננה מגיעה לעיתים קרובות הביתה, ואמה נשארה לבדה, מספרת איבט כי אחיה הגדולה ואמה תומכים בה ובהחלטתה. "אימא דאגה בהתחלה, אבל היא ראתה עד כמה רציתי את התפקיד, והיא רואה שאני מאושרת בגדוד ופורחת. קיבלתי ממנה תמיכה מלאה. אם טוב לי, גם היא מרגישה טוב. גם האחים שלי תומכים בהחלטתי ומאוד גאים בי".
כל כמה זמן את יוצאת הביתה?
"אני משרתת 11 ימים בבסיס, ויוצאת לשלושה ימים בבית. זה רחוק, נסיעה של קרוב לארבע שעות, אבל לא נורא".
למה התעקשת כל כך לשרת כלוחמת?
"כי זה תפקיד משמעותי, אני מרגישה שאני תורמת וזה סיפוק גדול. כשהתושבים אומרים לי תודה שאני שומרת, ואני יודעת שהפעילות שלנו משמעותית, זה נורא מספק. אני רוצה לצאת לקורס מ"כים ואז לקצונה, ואני חושבת שכל מי שבריא ויכול, שיבוא להיות לוחם. זה חלק משמעותי מהסיבה שאנחנו מתגייסים לצבא. אלה שמכירים אותי מהתקופה שדגמנתי, אומרים שעברתי שינוי דראסטי, אבל זה רק מראה שכל אחת יכולה".
