קל מאוד להתחבר לאנסטסטיה דשקאנט (24), למרות השם שגורם לשבור את השיניים… (ואת המקלדת…). מדובר בצעירה מלאת ביטחון, רהוטה, מרתקת וגם נראית מצוין, וכל עסקת החבילה הזו גורמת לראיון הזה להימשך יותר זמן ממה שתכננו. גם הפטריוטיות שלה והרצון שלה להצליח כאן באשדוד, עושים טוב על הלב לכל מי ששומע אותה.
אנסטסיה עברה מסלול חיים לא פשוט. היא גדלה בבית עם אב חורג איתו לא הסתדרה מגיל ינקות, בלימודים היא הייתה אפורה מאוד ורק בשנה האחרונה התעשתה וסיימה עם תעודת בגרות מלאה, כולל 5 יחידות לימוד בפסיכולוגיה, ועל הדרך עברה כמה וכמה חוויות שחישלו אותה גם מבחינה נפשית וגם מבחינה כלכלית.
בגיל 6 היא עלתה עם משפחתה היישר לאשדוד, וכמו כל ילדה שמגיעה לארץ חדשה, חוותה קשיי קליטה בולטים לעין. בכיתה ה' הפתיעה את כולם בזמן ש"ברחה" מהבית מספר פעמים לטובת חוג ריקוד ושירה, ובלטה מעל כולן עם קול יוצא דופן. היא זכתה במקום השני בתחרות שירה בינלאומית בגיל 15, וגם שנה לאחר מכן חזרה על ההישג המכובד. בין לבין למדה בפנימייה שם עברה מאבקים ומריבות אינסופיות, ובעצם הבינה שהעולם הגדול מורכב מאוד. "למדתי שאני חייבת להסתדר לבד, שלפתי ציפורניים ונתתי פייט בחזרה", היא משחזרת.
אנסטסיה חזרה ללמוד באשדוד בכיתה י' בבית הספר עמל, ועד כיתה י"ב לא החזיקה עיפרון. בשנה האחרונה התחברה למורה גלינה, שדרבנה את התלמידה המורדת בצורה יצירתית: "תפתרי שלושה תרגילים כמו שצריך ותצאי להפסקת סיגריה…". אנסטסטיה עשתה זאת והוכיחה בעיקר לעצמה שהיא מסוגלת להיות תלמידה מצויינת, וכך היה. היא סיימה את כיתה י"ב עם בגרות מלאה, ועם ציון 105 בחמש יחידות פסיכולוגיה.
אנסטסיה התגייסה לצבא ושובצה כשח"מית במשטרת אשדוד. היום הראשון בתפקיד חרוט היטב בזיכרונה: "הייתי עם שוטר בניידת וקיבלנו קריאה על גבר דקור ברחוב רוגוזין. הגענו לזירה וראינו גבר שוכב וסביבו כמויות של דם. עד היום התמונה הזו יושבת לי בראש". בין זירה לזירה אנסטסיה התקבלה ללהקה של משטרת ישראל, וזכתה למחמאות על הביצועים הקוליים שלה.
באותו שלב כבר היה לה חבר רציני, היא עברה להתגורר עימו ברובע ג', ובוקר אחד קיבלה טלפון מאמא שלה שגרם לה להישאר פעורת פה: "עוד חודש אנחנו טסים לקנדה, תהיי מוכנה…". היא השאירה את החבר והכלב מאחור, ועלתה על המטוס. כבר בימים הראשונים בארץ החדשה היא נגשה לסוכנות דוגמנות גדולה, שם הותירה רושם עז ועברה סט צילומים ראשון. רגע לפני שחתמה על חוזה, הגעגועים לארץ הכריעו אותה, והיא החליטה שהיא חוזרת לארץ הקודש. "לא יכולתי לחיות בקנדה, כמעט כל השנה קר שם בצורה מפחידה, ואנשים יושבים בסלון ומדברים על כל העולם. חוץ מזה, אני אוהבת את ישראל והחלטתי שאני חוזרת בכל מחיר", היא אומרת.
אנסטסיה חזרה לגור אצל סבתא, ולאחר ניסיון נוסף בקנדה לאחר מספר חודשים (הפעם עם בן הזוג), היא החליטה שהפעם זה סופי – חוזרים לארץ. "אמרתי לעצמי שאם אני חוזרת בעתיד לקנדה, זה רק כדי לבקר את אמא ושלושת האחים המדהימים שלי", אומרת אנסטסיה.
לאחר שחזרה לארץ בפעם השנייה, אנסטסיה החליטה לקדם את הקריירה בכל הכח. מצד אחד, עשתה מספר הפקות עם הצלם האשדודי המוערך גרגורי זריצקי ("הוא איש מקצוע נדיר וגם אדם מיוחד"), והחלה לעבוד בצילומים של מספר הפקות מקומיות. יחד עם זאת, היא לא ממהרת לחתום על חוזה באף חברת דוגמנות מבלי לבחון את ההצעה בכובד ראש: "כבר עברתי על בשרי סוג של תרמית לאחר שחתמתי על הסכם עם חברה מסויימת, והבנתי שיש פער גדול בין הדיבורים לבין המעשים".
במקביל, אנסטסיה עובדת בתחנת דלק באזור התעשייה, ואף החלה ללמוד הפקת אירועים. "בסופו של דבר אגשים את החלום, ואעבוד בהפקת אירועים ואולי גם אצעד על המסלול באותה הזדמנות", היא אומרת בחצי קריצה…
