נחקרים רבים המגיעים אל תחנת המשטרה הינם אזרחים נורמטיבים אשר הסתבכו עם החוק. זכויות האזרח אינן משהו להקל בו ראש, וככל שאזרחים רבים יותר ישננו אותן, כך יהיה קשה להפר אותן. ידוע לכל כי ידע הוא כוח, במיוחד בהתנהלות מול גורמי החוק, שלעיתים לא יודעים את החוק בעצמם או מנצלים את תמימות האזרחים על מנת להפעיל עליו לחץ בלתי סביר. עו"ד רוני ליש, מומחה בתחום הפלילי ופשיעה חמורה, מ"ליש-הבר ושות' עורכי דין", מגיש את "המדריך לנחקר בתחנת המשטרה".
לכל שוטר סמכות רחבה לעכב כל אזרח. ניתן לעכב הן חשוד בביצוע העבירה והן מי שהמשטרה רואה בו כעד. לקיחת אזרח לחקירה ללא זימון מוקדם אפשרית ותלויה בנסיבות המקרה, ובשיקול הדעת של השוטר. עם זאת כדאי לדעת שכל עוד לא נתקבל אישור מתאים, מותר לעכב אתכם לשלוש שעות בלבד. במילים אחרות, אם שוטר מבקש מכם להתלוות אליו לתחנת המשטרה, עליכם לציית לו, עם זאת, הקפידו על זכותכם לצאת משם בתוך שלוש שעות.
בעוד שמטרת חקירת העד היא איסוף ראיות וחשיפת מבצע העבירה, מטרת חקירת חשוד היא קבלת גרסה או הודאה בנוגע לביצועה. כאשר אדם נחקר כחשוד, מרחפת מעל ראשו הסכנה כי בהמשך יהפוך לנאשם. לכן יש הבדל מהותי בין זכויות החשוד לאלו של העד. אם אתם חשודים, מיד עם תחילת החקירה החוקר חייב להזהיר אתכם בכך, וליידע אתכם מה נושא החקירה ומה החשדות נגדכם. אם לא עשה זאת, התעקשו לקבל את המידע הזה לפני שתענו על שאלה כלשהי. כך גם תוכלו לממש את זכותכם להיוועץ בעורך דין. אל תעשו טעות חמורה שאנשים שהסתבכו בפלילים נוטים לעשות והיא הימנעות מלהתייעץ עם עורך דין עוד לפני החקירה המשטרתית. חשוב להדגיש שלכל אחד יש זכות חוקית (וחוקתית) לקבל ייעוץ משפטי לפני תחילת חקירה. אם השוטרים מונעים מהחשוד את הזכות להיוועץ בעורך דין, זה עשוי אף להוביל בנסיבות מסוימות לזיכוי מהרשעה פלילית.
במידה והחוקר מסרב לתת לכם מידע לגבי נושא החקירה והחשדות נגדכם, באפשרותכם לשמור על זכות השתיקה, אך הקפידו להדגיש שהסיבה היא סירוב החוקר ליידע בפרטי החקירה.
מתי מותר למשטרה לערוך חיפוש עליכם או ברכושכם?
ככלל, המשטרה חייבת להצטייד מבעוד מועד בצו חיפוש למקום הספציפי חתום על-ידי שופט. כדי לא לכבול את ידיה, החוק מרחיב את סמכויות החיפוש ללא צו, זאת בנסיבות בהן קיים "חשד סביר" לביצוע עבירה. כעיקרון, ניתן לבקש מהשוטר להסביר את פשר עריכת החיפוש. אם יתברר מאוחר יותר כי בוצע שלא כדין, עשויות להיות לכך השלכות (בהליך פלילי), עד כדי פסילת הראיות שנמצאו במהלך החיפוש. אזרחים רבים לא מודעים לזכותם לסרב לחיפוש על גופם או ברכבם, כאשר לשוטר אין צו חיפוש. זכות הסירוב עומדת גם כאשר ברור שהבקשה לחיפוש אינה מוצדקת, כיוון שלא נעשה דבר שיכול היה לעורר אצל השוטר "חשד סביר" לביצוע עבירה.
הפרדוקס של זכות השתיקה
למרות שלעיתים שתיקה בחקירה נראית כפתרון הטוב ביותר, חשוב לדעת שני דברים: ראשית, שתיקתכם עלולה לשמש בבוא העת כחיזוק לראיות התביעה, ובכך להוביל אף להרשעה. שנית, שתיקה בחקירה ומסירת גרסה מאוחרת יכולה לפגוע במשקלה של הגרסה שתמסרו לבסוף.
עימות – והאם אפשר להתנגד לו?
כאשר קיים פער בין גרסתכם לבין גרסת המתלונן, או בין גרסאותיהם של מספר חשודים, המשטרה רשאית לבצע ביניהם עימות. מדובר בשיחה מבוקרת המנוהלת ומתועדת על-ידי המשטרה, במהלכה החוקר מאמת את גרסאות הצדדים. זאת מתוך הנחה שכך תיחשף האמת או יחוזקו חשדות ו-או הראיות כלפי אחד מכם. למרות שהמשטרה מבקשת את הסכמת הצדדים לקיום עימות, קיומו בפועל לא מותנה בהסכמתכם, אלא בהחלטתה בלבד.
ממה עלי להיזהר במהלך החקירה?
הכלל הראשון, כמו שבוודאי ראיתם באינספור סרטים, הוא שאסור לדבר עם אחרים בתא המעצר. המשטרה מתקינה אמצעי ציתות והקלטה במקומות שונים ומשונים: על ספסל ההמתנה בתחנה, בניידת המשטרה וכיוצא בזה. ובכל זאת רבים נופלים בפח ומספקים לה חומרים מפלילים, גם כאשר לא ביצעו את העבירה. הרגשת הבדידות וחוסר האונים, הרצון לפורקן וחוסר תשומת הלב גורמים לפטפוטים מיותרים. שימו לב, השוטרים אינם חברים שלכם. לא במהלך המעצר ובטח שלא במהלך החקירה המשטרתית (לא השוטר הטוב ולא השוטר הרע…).
שחרור בתנאים מגבילים – מה זה אומר?
לקצין משטרה יש סמכות לשחרר אתכם בתנאים מגבילים, ביניהם גם מעצר בית של עד חמישה ימים, הרחקה ממקום מסוים, או חתימה על ערבות כספית אישית או של ערב. יש לכם את הזכות לסרב לתנאי השחרור, או לדרוש את שינויים. במקרה כזה חשוב לקחת בחשבון שהמשטרה יכולה בתגובה להורות על מעצר והבאה בפני שופט, שיקבע הוא את התנאים ולא בהכרח לטובתכם. בכל מקרה, על התנאים המגבילים שקבע קצין משטרה ניתן לערער לבית משפט השלום. אין להפר את הכללים והתנאים שנקבעו בשום צורה ובשום אופן. הפרת תנאי שחרור עלולה להחזיר אתכם למעצר. בנוסף לכך, יצירת קשר אסור (עם קורבן העבירה או עדים פוטנציאליים) יכולה להביא לכך שיוגש נגדכם כתב אישום לביצוע עבירה של "שיבוש מהלכי משפט".
לסיכום, זכות ההיוועצות עם עו"ד הינה זכות המוגנת בחוק ובעלת השלכות גורליות לאופן בו יתפתח התיק, על כן מיד עם קבלת הזימון לחקירה או המעצר יש לפנות מיד אל עורך הדין לקבלת הטיפול והייצוג הנדרשים. בתוך כך, יצוין כי המידע לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אשר צריך להינתן על-ידי עורך דין לאור נסיבותיו של כל מקרה לגופו.
הכותב עו"ד רוני ליש, הינו מומחה בתחום הפלילי ופשיעה חמורה ממשרד עורכי הדין ליש-הבר ושות', העוסק במגוון רב של תחומים.
