ביום ראשון עלתה בערוץ 10 הסדרה "גיבורים", סדרת דוקו-אקשן מקורית אשר לראשונה בטלוויזיה בישראל מתעדת את רגעי החירום והסכנה במהלך יום עבודתם העמוס והדרמטי של מצילי חיים. הסדרה עוקבת אחרי האנשים המקדישים את חייהם על מנת להציל חיים של אחרים, ומתעדת 24/7 ארבעה גיבורים מכוחות ההצלה בישראל: משטרה, מכבי אש ומחלקת טראומה בבית חולים.
הסדרה צולמה באמצעות עשרות מצלמות שהותקנו על רכבי החירום ועל אנשי כוחות הביטחון וההצלה, ומביאה תיעוד נדיר של סצנות אקשן מהחיים האמיתיים כמו: מרדף משטרתי אחר חשוד בחטיפה, לוחמי אש מחלצים לכודים מבית שעולה בלהבות, חילוץ פצועים מתאונת דרכים קשה, נטרול מקרה אלימות בתוך המשפחה בו אם מנסה לדקור את בנה, ניתוח חירום בצעיר שהתהפך עם מלגזה ועוד.
סיפורם של ארבעת הגיבורים נבנה לאורך פרקי הסדרה באופן עלילתי, תוך תיעוד הגיבורים בשגרת עבודתם המבצעית והדרמטית, ובמקביל מלווים אותם בחייהם הפרטיים אשר מושפעים באופן ישיר מעבודתם. שניים מגיבורי הסדרה מעורבים בנוף האשדודי. רס"ר אלי כהן (36) מפקד צוות בתחנת כיבוי אש אשקלון ודובר המחוז, ומפקחת חלי לוי (42) קצינת סיור במשטרת אשדוד. רס"ר אלי כהן הוא מה שנקרא מלח הארץ, ערכי, כריזמטי ורואה בעבודתו כמציל חיים שליחות אישית גדולה. אלי נשוי לגילי ואב לשני ילדים אורי ואביגייל, נלחם באש ומציל חיים כבר 12 שנה, אבל את הקרב הגדול ביותר ניהל על חייו של בנו רפאל, שהלך לעולמו בגיל שמונה וחצי. אותו מוות מטלטל הוא שדחף אותו להיחשף לציבור בסדרה, והיא עוקבת אחרי ההתמודדות שלו עם האובדן הטרי, ושיקום מערכות היחסים עם אשתו וילדיו הקטנים.
לאחר שידור התכנית, וההד הרב שהיא זכתה לו, כתב אלי בפייסבוק פוסט מרגש, והקדיש את הסדרה לבנו רפאל ז"ל. "התכנית עלתה לאוויר בזמן שאני עצרתי את הנשימה והתרגשתי בטירוף", כתב אלי. "קיבלתי מאות תגובות, הודעות, טלפונים, מיילים מכל העולם ומה לא, וכולם מחזקים ומחבקים, ועל כך אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם באופן אישי. לא קל לי כלל לעמוד מול החשיפה הזו, ואני מנסה להכיל את הכול בעדינות. רבים שאלו איך הסכמתי לחשוף כך את חיי, וחשוב לי שכולכם תדעו מה הייתה הסיבה והמטרה. חברים יקרים, לפני כשנה עברתי תקופת צילומים מטורפת. צוות ההפקה ליווה אותי ואת משפחתי בלילה, ביום, בבית, בעבודה, ברגעים יפים וגם ברגעים פחות נעימים, וכך יצא שאני לוקח חלק בסדרה שנקראת 'גיבורים'. חלקיכם אולי מודעים וחלקיכם אולי לא מודעים לעובדה שהצילומים נערכו בתקופה הקשה ביותר בחיי, לאחר פטירת בני היקר, רפאל. היו המון התלבטויות כמה ואם בכלל אני מוכן לחשוף את חיי האישיים. לבסוף, לאחר שיקול דעת מדוד, החלטתי להסכים כשבראש החלטותיי עומדים שיקולי דעת חשובים ומובילים. השיקול הראשון היה להנציח את בני היקר רפאל אשר אותו איבדתי כשהוא רק בן שמונה וחצי, ואשר עברנו יחד תלאות, קשיים וחיים לא פשוטים.
מטרתי הייתה להציג את הכלים שרכשתי מבני במהלך השנים, ובכך לנסות ולהעניק כוחות לכל ילד חולה בארץ ובעולם. השיקול השני היה לעזור ולתת תקווה לכל אדם באשר הוא ולהראות שאין דבר העומד בפני הרצון. לסייע, ללוות ולתת עזרה גם למי שחשב לרגע שחרב עולמו וקצו התקוות. השיקול השלישי הוא לחשוף את מערך הכבאות, את משפחת הכבאים, את עבודת הקודש שאותה אנו מבצעים, ולהציג לאזרחי ישראל מערך של מקצוענים אשר מסכנים את חייהם יום יום על מנת להציל נפש ורכוש. אין לי ספק ואני מאמין באמונה שלמה שהסדרה תצליח לעמוד בכל השיקולים, ולבצע שינוי בחייו של כל אחד מאיתנו. אני יכול להגיד לכם שהחוויה הייתה קשה מאוד, עברתי המון תלאות, והקרבתי הרבה למען כולנו. קשה מאוד לעמוד מול מצלמות 24/7 ובמשך כמה חודשים כשבכל רגע נתון שומעים אותך, רואים אותך, והופכים כל רגע בחייך האישיים לחייהם של הכלל. כל שנותר הוא לקחת נשימה עמוקה, ולהודות לבורא עולם על הכוחות האדירים שנתן לי ולמשפחתי, למפקדי וחברי לעבודה ולכל מערך הכבאות בישראל ולכל מי שסייע בכל דרך ובכל הזדמנות. אני מקדיש את הסדרה לך בני היקר, רפאל, בשבילי אתה הגיבור האמיתי".
בראיונות עימו סיפר אלי על המחלה הקשה של בנו, על חוסר האונים והמאבק להקל על חייו. "נלחמתי בכל העולם רק כדי להציל את החיים של הילד שלי", אמר בראיון ל-YNET, "הסתכלתי רק על הבן שלי. אנשים עושים תואר בשלוש שנים ואני קיבלתי דוקטורט מילד בן שמונה וחצי". המלחמה הסתיימה לפני כשנתיים בערב שישי, לאחר שבמשך כמעט שלושה חודשים סעד אלי את בנו המרותק למיטתו. את ההצעה להשתתף בתוכנית, קיבל חודשים לאחר מות בנו, בשנת האבל. תחילה סירב. "רציתי להיות עם אשתי ושני הילדים שלי, לתת את כל כולי למשפחה", הוא אומר. בהמשך, כאמור, החליט להשתתף ואת השיקולים לכך אף פירט בפוסט. בנוסף, הוא מציין כי הסדרה היא הזדמנות ללמד כיצד יש לנהוג בשריפה או בהיחשפות לחומר מסוכן. "בסדרה יש הרבה דברים קטנים שברגע שאתה שומע אותם פעם אחת, הם ייכנסו לך לתת מודע. היא יכולה להציל חיים מבחינת הבטיחות באש". כהן מספר כי החליט להיות כבאי עוד כשהיה ילד.
לעומתו קצינת הסיור חלי לוי, סיפרה כי אף פעם לא התעסקה בילדותה במחשבה מה תעשה כשתהיה גדולה. מפקחת לוי, קצינת יחידת סיור במשטרת אשדוד, נשואה לאלירן, אם לשלושה ילדים: עומרי (17), עדן (12) וספיר (7), וגרה באשקלון. חלי שוטרת בכל רמ"ח אבריה, והיה לה ברור מהרגע שהתגייסה למשטרה שהיא רוצה להגיע רחוק ולהיות קצינה בתפקיד מבצעי. מאחר שאין הרבה נשים בתפקידים אלה במשטרה, חלי נאלצה להיאבק בבירוקרטיה ולעבור ועדות אינסופיות עד שהצליחה להתקבל לקורס קצינים. היא נאלצה לעזוב את בעלה ושלושת ילדיה למשך שנה וחצי לטובת הלימודים. כעת עליה להתמודד עם ההשלכות של הריחוק מהמשפחה, להשלים פערים ולפצות על התקופה הארוכה בה נעדרה מהבית.
בשבוע שעבר, בתכנית "שישי עם איילה חסון", התלוותה העיתונאית סמדר פלד אל חלי במהלך משמרתה. "אנחנו מתחילים בריאים ושלמים את המשמרת, וכולנו מסיימים בריאים ושלמים את המשמרת", היא אומרת בתדרוך לשוטרי היחידה. וכשהיא נשאלת האם יש בעבודה אלמנט של פחד היא עונה "כן, ברור. אנחנו בני אדם, כולנו חוששים, אף אחד מאיתנו לא רמבו". גם היא, כמו רס"ר אלי כהן, לא מתייחסת אל עצמה כ"גיבורה". "אני עושה את העבודה שלי נאמנה", היא אומרת, "בני המשפחה שלי הם הגיבורים, ולו משום העובדה שלא פשוט להיות נשוי לקצינת משטרה. אבל יש יתרון עצום, כשהילדים גדלים באופן עצמאי".
על המחיר שהיא משלמת, מתוודה חלי: "באמת השתדלתי לא להחסיר משום אירוע שקשור לילדים שלי. לא תמיד הצלחתי". אחד הרגעים הקשים שעברה כאישה הנלחמת לשלב בין משפחה לקריירה, התרחש בזמן קורס הקצונה הרחק מהבית. באחד מסופי השבוע, כאשר כבר ישבה ברכבת בדרכה הביתה, קיבלו הודעה כל חניכי הקורס כי עליהם לחזור, וכי אף אחד לא יוצא הביתה לשבת. רגע לפני כן שמעה בטלפון את צהלות השמחה של הילדים שקוראים בקול 'אימא באה הביתה', והנה היא צריכה להסביר לבתה הבוכה שהיא לא תוכל לראות אותה. "זה היה קשה מאוד. הילדה בוכה, וגם אני בוכה, יורדות לי דמעות, אבל אני מדברת איתה בטלפון בלי שהיא תשמע שגם אני בוכה". כאמור, הסדרה "גיבורים" משודרת בערוץ 10, בימי ראשון, בשעה 21:00. את הפורמט יצרו יובל כהן ואסף גיל (המפיקים של "בייבי בום"). הבמאית והעורכת הראשית שלו היא מיטל בבילה. בנוסף לאלי כהן וחלי לוי משתתפים בסדרה ד"ר דרור סופר (54) ראש מחלקת טראומה בבית חולים איכילוב, ואביגיל שימונוב (43) אחות מתאמת טראומה בבית חולים איכילוב, העובדת בצמוד לד"ר סופר כבר 11 שנה.
