ביום שלישי הוזעקה המשטרה לבית משפחת ל'. הנכד נעל את הדירה, והותיר את הסבים בחוץ. זה היה עוד אירוע בשרשרת מתמשכת של סבל וייסורים שעוברת המשפחה. אירוע שהם מקווים כי יהיה האחרון, ושגורמים מהרווחה ימצאו בהקדם מסגרת מתאימה לנכדם מ' (17).
מ' מאשדוד שהה בשנתיים האחרונות במעון בצפון הארץ, ביחידה שדייריו מאופיינים באבחנה כפולה, כלומר מוגבלות שכלית בשילוב הפרעות נפש או אוטיזם או הפרעות התנהגות קשות ועוד. לפני כשלושה חודשים, כאשר שהה בסוף השבוע בבית סבו וסבתו, הוא סירב לחזור למעון, וסיפר כי המדריכים והחניכים נוקטים נגדו באלימות ומתעללים בו מינית.

לפי אתר האינטרנט זה נראה מקום שלו, לפי דברי המשפחה, נועלים וכובלים את הדיירים, לא נותנים מספיק מזון, המדריכים שכולם ערבים מכים את מי שרעב ומבקש לאכול, ועוד סיפורי זוועות. "באו במוצאי שבת לקחת אותו בחזרה", מספרת הסבתא, "והוא אמר למדריך הערבי 'אני לא הולך איתך', והתחיל לספר שמרביצים ומתעללים. ניגשנו למשטרה והגשנו תלונה על מעשה מגונה בקטין ותקיפה. אמרנו לרווחה שימצאו לו מקום אחר. יש פה הרבה מקומות במרכז, הוא עבר במשך שנתיים התעללות ומכות. כשלקחתי אותו לרופא הוא אמר לי שלפי הבדיקה רואים שמשכו לו את איבר המין".

אתה יכול לספר מה עשו לך?
"הרביצו לי כל יום. ס' וא', מ' וע' (השמות שמורים במערכת, ש.ג), המדריכים הערבים, היו מרביצים לי ככה סתם. שמים כרית ויושבים עלי. חונקים עם היד, ויושבים על הראש".

התלוננת?
"אמרתי ולא מקשיבים. מ' היה עוזר לי, והיה אומר לסבתא שמרביצים לי. א' שהוא חניך נגע בי מאחורה בשירותים של המדריכים. הוא קרא לי, הוא היה שם ערום. אמרתי לו לא. חבר איתי בחדר נעל את החדר עלינו, נגע בי והשפיל אותי".
"המנהלת יודעת הכול, היא בעצמה התלוננה על ילד", מוסיפה הסבתא. "כשהיינו בתחנת המשטרה, השוטר אמר שיש תלונה שהיא הגישה. בלילה אין שם השגחה. יש שם גברים מבוגרים, הם קמים, ומבצעים את זממם ונוגעים בילדים" ומ' מוסיף: "נוגעים גם בבנות באמצע הלילה".

התסבוכת המשפחתית הובילה את מ' למוסד סגור
"מאז שהוא נולד הוא אצלי", מספרת הסבתא, "עוד כשגרתי בקרוואנים. אבא שלו לא מכיר בו, אבל הוא האפוטרופוס ומקבל עליו כסף. אנחנו מתקיימים מקצבת זקנה. עשיתי לו ברית ועלייה לתורה, הוא גר אצלי. עם אימא שלו הוא מדבר בטלפון". לטענת הסבים, הנכד הוגדר כהיפראקטיבי בילדותו, קיבל מרשם לריטלין, ונשלח ללמוד בבית ספר "עלומים", אולם לאחר כחצי שנה עבר לזיכרון יעקב לפנימית "רננים". הם מספרים כי היה לו טוב בפנימייה, אך בשל מריבה בינם לבין האב, ומכיוון שהאב רצה להתנקם, הוא חתם ברווחה על מסמך ששלח את הילד למוסד סגור בחיפה.

השיחה עימם מלווה בסערת רגשות, "חטפו אותו לחיפה", אומרת הסבתא. מבחינתם הנכד הוא ילד טוב שלא נולד מוגבל שכלית. הם רואים בשהייה במוסדות סגורים ובתרופות הרבות שנאלץ לקחת, גורם להתדרדרות במצבו. הם מראים לנו תמונות מגיל שמונה, כשלמד ב"רננים", מפנים את תשומת הלב לעיניים שלו, שאז נראו ערניות ואילו כיום הן שמוטות ומעורפלות. "ב'רננים' היה תענוג. הוא היה הולך לישון בזמן. היום כדי שילך לישון נותנים לו כדורים. גם אוכל לא נותנים כמו שצריך". כשאנחנו שואלים את מ' מה הוא אכל במעון הוא עונה: "בורקס אחד, ואם אני רעב ורוצה עוד, נותנים מכות".

עוד מספרים הסבים כי מהמוסד בחיפה חזר עם פנים נפוחות ממכות, ולאחר שעבר למעון ברמלה ברח משם והגיע רגלית לאשדוד באמצע הלילה. הם מראים מסמך של פסיכיאטר שבדק אותו לאחר שפנו לקבל סיוע בשל מצבו ובשל קשיים בשינה. "מילאו אותו בכדורים במעון. היה נוזל ריר מהפה שלו", אומר הסב, "הוא כל הזמן רצה לישון. אנחנו הורדנו לו את המינון".

כיום מקבל מ' טיפול בריטלין ובכדור הנקרא אנטומין המטפל בהפרעות נפשיות. כאשר אנו יושבים לשוחח איתו הוא שקט, משחק בטאבלט, התנהגותו ילדותית וגם דיבורו. סבתו מספרת כי הוא לא למד לקרוא ולכתוב כראוי, והיא מלמדת אותו. באמצע השיחה הוא קם ומביא מנעול ומפתח, מראה לנו, מתחיל לשחק בו. "בגלל שסגרו אותם במנעולים ובשרשרת הוא כל הזמן מחפש מנעולים לשחק איתם", הם אומרים. "היינו איתו בוועדה וגם הפסיכולוג שאל למה סגרו אותו כל השנים האלה. אנחנו מבקשים שישימו אותו בפנימייה פתוחה, במסגרת שהוא יפרח בה. אפשר לשקם אותו. הוא יכול להשתקם ולעבוד. כאן בבית הוא כל הזמן מחפש מנעולים, הוא לא למד לכתוב ולקרוא כמו שצריך, ואני יושבת איתו, אבל הוא לא יכול להיות סגור כל הזמן בבית". הסבא מגדיר זאת: "יש לי בבית פצצה מתקתקת".

תגובת מנהלת המעון: "המעון מטפל באנשים עם הפרעות התנהגות מורכבות מאוד. כל טענות המשפחה נבדקו ע"י גורמי הפיקוח במשרד הרווחה ואין בהן שום אמת. מ' אינו דייר שמישהו יכול לפגוע בו, ומאז הגעתו למעון עשה התקדמות גדולה בהתנהגותו".