יום שני בצהריים, יום לפני יום הולדתי הלועזי, אני יושבת בהפסקת צהריים בעבודה, אוכלת סנדויץ' של אמא וצופה בשיעור של הרב יגאל כהן במעט דקות הפנויות שיש לי. תוך כדי מקבלת הודעה מחברה טובה: "מה הדבר שהכי ישמח אותך עכשיו?". אחרי מס' שניות של מחשבה עלה חיוך גדול על פניי… הבנתי שאני לא זקוקה לשום דבר ברגע הספציפי הזה כדי לשמוח יותר ממה שאני כבר. אני אוכלת את האוכל הכי טעים בעולם, מקשיבה לפניני חכמה של הרב יגאל שמחזקות אותי בכל רגע ורגע, בריאה ושלמה, בני נמצא בידיים טובות, הרגשתי שאין לי מה לבקש יותר – כי יש לי כל מה שאני זקוקה לו כדי להיות שמחה!
מתי בפעם האחרונה עצרנו הכל והבטנו על מה שיש לנו? מטבע האדם תמיד לרצות יותר, לשאוף גבוה, לרצות להתקדם, שזה נפלא ונהדר, אך רגע לפני שאתה מחפש את מה שאין, אולי תנסה להסתכל על מה שיש, כך תבין שיש לך הרבה יותר משנדמה לך. אדם שנוסע על רכב ישן, לא צריך להתלונן על זה שאין לו רכב חדש – הוא צריך לשמוח על זה שהוא לא צריך לנסוע על אופניים. אדם שיש לו אופניים לא צריך לבכות על זה שאין לו רכב – הוא צריך לשמוח על זה שהוא לא צריך ללכת ברגל. אדם שהולך ברגל לא צריך להתעצב מזה שאין לו אופניים או רכב, הוא צריך לשמוח שיש לו רגליים שפועלות כי יש מיליונים שהיו מוכנים ברגע להתחלף איתו!
כל החיים שלך יכולים להשתנות בהתאם לדרך בה תבחר להביט על החיים. יש לנו נטייה להתעסק במה שחסר במקום ליהנות ממה שיש. אני למדתי שהשם מעניק לי ולכל אחד אחר בדיוק את מה שהוא צריך לאותו רגע ספציפי, ואין אנו זקוקים לשום דבר נוסף כדי להיות מאושרים באמת. לבורא שיצר את העולם כולו ומנהיג אותו בכל רגע ורגע כבר 5,777 שנים יש חכמה ששכל אנושי לא מסוגל להבין, הוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים גמורים, וברגע שנבין את זה, נפסיק להיות מתוסכלים על כל ה"חוסרים" שלנו ולא נפסיק להודות על מה שיש לנו.
הבסיס לתחושת החוסר שלנו נובעת מתוך דפוס שקיים כמעט בכל אדם – הוא בטוח שמגיע לו. אנחנו בטוחים שמגיע לנו הכל, שמגיעה לנו הבריאות, מגיע לנו כסף, מגיע לנו אוכל, מגיע לנו ילדים, מגיע לנו זיווג, מגיע לנו בית וכו' וכו'… אבל האמת היא, שלא מגיע לנו כלום. אם נביט בזכוכית מגדלת על כל צעד וצעד שעשינו בחיינו, כל מילה שהוצאנו, כל מעשה שעשינו, כל אדם שפגענו בו, כל דבר שעשינו בפרהסיה או בחדרי חדרים, עם יד על הלב, מגיע לנו משהו? יש לנו כ"כ הרבה על מה לכפר וכ"כ הרבה מה לתקן בעצמנו ובטבעים שלנו, שלא מגיע לנו דבר… ובכל זאת, אנחנו מקבלים מהשם יתברך מתנות חינם ברחמיו המרובים ובטובו האינסופי! אישה מסתכלת על בעלה וחושבת שמגיע לה טוב יותר.. אישה יקרה, תגידי תודה לבורא עולם שזכית בבעל! ולא רק שזכית בו, הוא מותאם בדיוק מושלם בשבילך, זיווג שנוצר ע"י זה שמזווג זיווגים עוד מבראשית ומכיר את כל נימי נשמתך.
אדם מסתכל על מקום העבודה שלו ו"עושה טובה" שמגיע לעבודה… "הם צריכים אותי יותר מאשר אני אותם" – אחי, תתעורר, אתה צריך לרקוד ולשמוח על כך שיש לך עבודה, שצריכים אותך, יש אנשים שחיים ברחוב! אנשים שאין להם מה לאכול או משרד ממוזג לשבת בו בימים החמים, יש אנשים שלא בריאים מספיק כדי לקום בבוקר ולצאת מהבית כדי לעבוד והם היו נותנים הכל בשביל לזכות בזה… על כל פרוסת לחם שאתה אוכל אתה צריך לשמוח ולהודות, על כל צעד שאתה מצליח ללכת, על כל שקל שאתה מקבל, על כל ילד שזכית בו, על כל נשימה שאתה נושם, זאת לא קלישאה, זאת דרך חיים, וברגע שנעריך באמת את מה שיש לנו, נבין שלא חסר לנו דבר. אדם שמשלם שכירות מתלונן על זה שהוא משלם שכירות ולא יכול לקנות בית. תזכור שיש אנשים שאין באפשרותם לשכור בית וגרים בבית הוריהם או חלילה ברחוב! אדם לא מוצא את הזיווג שלו וכואב לו – נכון, זה קשה, אבל זכור שהשעון של בורא עולם עובד אחרת משלנו – אך שלו מדויק יותר, לכן כל דבר שצריך להגיע – יגיע בזמן הכי נכון והכי טוב בשבילך, זמן בו תגיד: "עכשיו אני מבין למה חיכיתי כ"כ הרבה".
אז הלילה, שנייה לפני שתירדם, בשקט בשקט, תמנה לעצמך את כל הדברים שיש לך להודות עליהם… ואז תבין – אולי אין לך את כל מה שאתה רוצה, אבל יש לך את כל מה שאתה צריך וזה מה שהופך אותך לעשיר והמאושר באדם!
