בעוד כשבוע וחצי, בערב יום שלישי ה-26.4 תתרחש רעידת אדמה באשדוד, אבל בקטע טוב. חיבור שנעשה במיוחד עבור פסטיבל "תור הזהב" מציב על במה אחת את להקת הרוק "היהודים", נינט, דיקלה ושמעון בוסקילה. הפסטיבל, המתקיים זו השנה הרביעית, יוצר פסיפס המחבר בין מזרח למערב. במסגרת הפסטיבל מתקיימים שיתופי פעולה חד פעמיים המתכתבים עם תקופת תור הזהב, ומשקפים את הפתיחות התרבותית ושיתופי הפעולה שהיו בה ואת השפעתם על התרבות היהודית והישראלית עד ימינו אנו.
וכך, נולד מפגש חד פעמי ומסקרן, שבו "היהודים", להקת הרוק הישראלית מהמצליחות והמובילות בארץ, מארחת קולות ויוצרים בולטים, פורצי דרך בפסקול המוזיקה הישראלית, המזרחית והאתנית כאחד. "אני קורא למופע הזה 'קצב, יזע וים של דמעות", אומר היועץ האמנותי של הפסטיבל אלי גרינפלד.
מנהיגי "היהודים", בני הזוג תום פטרובר ואורית שחף, נפגשו במהלך שירותם בלהקה צבאית. לפני כעשרים שנה הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון, לפני 17 שנה הם פתחו את הופעתה של להקת "מטאליקה" בארץ, ובשנה לאחר מכן את הופעתה של "רייג' אגיינסט דה מאשין". בשנים האחרונות הם יצרו שיתופי פעולה מרתקים. כך למשל, הם אירחו את שלום חנוך באמפי קיסריה, הופיעו בליווי מקהלת האופרה הישראלית במסגרת פסטיבל תל אביב למוזיקה, ובמסגרת פסטיבל האביב הבינלאומי של ראשון לציון הם עלו עלה הבמה לצד מופע בלט עם כוראוגרפיה של עידו תדמור. תסכימו איתי שהמילים "שגרה" ו"בנאלי" אינן מאפיינות אותם, וזה בלשון המעטה. "אנחנו מתרגשים לקראת האפשרות להופיע באמפי באשדוד, מגיעים מלאי אנרגיות, הולכים להתפרע, ליצור ולהשתגע", אומר לעיתון "המגזין" תום פטרובר. "פנו אלינו בעבר מפסטיבל תור הזהב, אבל עבדנו על דיסק, וכשאנחנו נמצאים בפרויקט מסוים, אנחנו לא מוכנים לזוז ממנו. כבר הרבה זמן אנחנו רוצים להגיע להופעה גדולה באשדוד. להופיע באמפי זה כיף".
הופעתם בעבר באשדוד?
"לא היו לנו הרבה הופעות באשדוד, אפשר לספור אותן על כף יד אחת. אם אני זוכר נכון הופענו באמפי הישן, בים, במסגרת הופעות קיץ, ובשני מועדונים בעיר. אחד מהם נקרא נאפופו".
עד כמה אתה מכיר את אשדוד?
"אורית גדלה באשקלון. היא מכירה את אשדוד ממש טוב, יש לה זיקה לעיר. אני מהרצליה, ופחות יצא לי להכיר את העיר, אבל אנחנו רוצים מאוד לקיים הופעות גדולות באשדוד ובאשקלון. לשמחתנו, אנחנו מגיעים לאמפי באשדוד".
מי שזוכר את העונה הראשונה של "כוכב נולד", לא יוכל לשכוח את הביצוע של נינט לשיר "קח אותי" של להקת "היהודים". לפני כארבע שנים הם ביצעו את השיר ביחד במופע התרמה של עמותת "לתת". "יצא לנו לשתף פעולה עם נינט, אבל עם שמעון בוסקילה ודיקלה מעולם לא", אומר תום. "אמנם הם לא חלק מהז'אנר המוזיקלי שלנו, אבל אנחנו יודעים מה קורה סביבנו, זה חלק מאיתנו, אנחנו ערים לכל המוזיקה. אנחנו מכירים מהעבר חומרים שלהם, יודעים שדיקלה הוציא הדיסק מצוין, וכמובן שגם שמענו עכשיו את הדיסקים שלהם לצורך בחירת השירים וההקלטות".
יש אפשרות שכל מי שמתארח יהיה אתכם על במה אחת?
"מכיוון שהחזרות מתחילות בשבוע הבא, אנחנו לא יודעים בדיוק מה יהיה. אנחנו מעלים כל אחד בנפרד, אבל אולי תהיה הפתעה… תוך כדי החזרות אנחנו מרגישים את הדופק, את התחושה, ונראה לאן זה לוקח אותנו. אם זה כמו שאני מדמיין, זו תהיה חוויה בלתי נשכחת".
ומה חדש עם היהודים? תום מספר כי אלבומם האחרון יצא לפני מספר חודשים, הם מקיימים עוד כמה הוםעות אנפלאגד אחרונות, ומתכוננים לצאת לקראת הקיץ לסיבוב הופעות חדש. "אנחנו אוהבים לנגן", הוא אומר, "חושבים שסולו גיטרה זה לא מילה גסה, ויודעים שאנשים עדיין רוצים לשמוע אנשים מנגנים. אף דיסק שהוצאנו לא חובר במטרה לצבור השמעות ברדיו, ומצד שני אנחנו עומדים על מכירות יפות. אנחנו נוגעים באמת יום יום, אין קיצורי דרך, אין תכנית אחרת. אני עדיין מרגיש כאילו אנחנו מנגנים בגראז' אחד לשני".
מרדיוהד ועד ליהודים
אלי גרינפלד, מפיק ישראלי ומנהל אמנותי של אמנים ופסטיבלים, העוסק רבות בתחום מוזיקת העולם, הוא היועץ האמנותי של הפסטיבל מאז שנתו הראשונה. "את הרעיון של שיתוף הפעולה עשיתי עבר הקצת רחוק בלונדון, בפרויקט של 'רדיוהד' עם סולנים של תזמורת נצרת וזמרת התזמורת לובנה סלאמה", הוא מספר לנו. "רציתי שתהיה לי גם בארץ האפשרות לחבר רוק חזק ומשמעותי למוזיקה האתנית, המזרחית, הים תיכונית, הערבית, ואני שמח שזה קורה בפסטיבל תור הזהב. הרעיון לשלב בין להקת רוק מטאל עם יוצרים ומבצעים אתניים כבר קיים באוויר הרבה מאוד זמן, וזה לקחת את המופע לכיוון הרוק האתני, מה ששונה מההעמדה של המוזיקה המזרחית שהיא יותר פופית. אנחנו נותנים הזדמנות לנינט, דיקלה ובוסקילה ליהנות מהפקה רוקית ולבצע קלאסיקות מזרחיות ישראליות לצד חומרים מקוריים שהם עצמם כותבים ומבצעים".
נינט לא נחשבת רוקרית?
"נינט בחרה את המיתוג הרוקרי בשנים האחרונות. במופע היא תבצע את השיר 'ים של דמעות' שהפך אותה לכוכבת כפי שהיא היום, ומאז היא עשתה דרך ארוכה".
החזרות הראשונות באולפן מתחילות בימים אלה. עד עתה הקשיבו המשתתפים לחומרים השונים כדי לגבש את השירים שיבוצעו. "להעמיד בקדמת הבמה קולות נשים ברוק ובתעשייה הישראלית, זה מאוד חשוב", מציין גרינפלד. "על הבמה יהיו שלוש קולות נשיים מובהקים בתרבות הישראלית של היום. אורית שחף סולנית 'היהודים', נינט ודיקלה שהיא היוצרת המזרחית הרוקיסטית האתנית היחידה שיש לנו. היא יוצרת בועטת, כותבת לאמנים אחרים ויצרה לעצמה מעמד מכובד".
איך בוסקילה משתלב עם העוצמה הנשית?
"בוסקילה הוא יוצר ומבצע שנמצא בעולם עשיר של שיתופי פעולה וחוויות מוזיקליות. זו עוד מדרגה, סוג של התנסות, הוא כבר הופיע לבד, הופיע עם שירי מימון, עם האנדלוסית. לקחת אותו למפגש רוקנרולי זה צעד משמעותי. במה של רוק זה מסה של סאונד, קצב ותנועה, תאורה ואמפי שנושם אחרת. גם אם עשית את קיסריה, זה אחרת כשלהקת רוק כמו 'היהודים' עולה על הבמה".
בין הפרויקטים הרבים שלהם הוא שותף, מנהל גרינפלד את הקריירה של יסמין לוי בארץ, את גיא זוארץ שמעלה עם אחיו ערב שירי לדינו, מחזה על אום כולתום עם גלית גיאת, את פסטיבל הלדינו בתיאטרון "הבימה" ואת פסטיבל האידיש בסוזן דלאל. "מה שמעסיק אותי הם החיבורים בין התרבויות, סגנונות המוזיקה ואמנים שלוקחים את הבית ואת המשפחה והופכים אותם לחלק מתכניות העבודה והקריירה שלהם", הוא אומר. "אני מאמין בחיבור מדייק של האמן אל עצמו, אל הביוגרפיה שלו".
גרינפלד מפרגן לעומדים בראש פסטיבל תור הזהב. "החיבור שהצוות באשדוד מאפשר, ההסכמה מקצה החוליה בפסטיבל, צוות ההפקה ומוטי מלכא, דרך האמנים עצמם והמנהלים שלהם, זה לא מובן מאליו", הוא אומר. "אני בטוח שזה אירוע שיביא קהל מכל הארץ. היהודים יבצעו מהרפרטואר של האורחים, הם הולכים לתת את הבסיס בהפקה ואת העיבוד שלהם לשירים של דיקלה, נינט ובוסקילה. זה מופע באמפי, במה רוקנרולית עצומה, לא יודעים מה קורה עד שזה קורה. סוג הבמה, הסקרנות וחיפוש הדרך כדי שהמפגשים יקרו, אני מראש אומר כל הכבוד לכולם. התשתית שאשדוד מעניקה מאפשרת הפקות מיוחדות שמשלבות בין סגנונות ותרבויות. כולם יודעים שבפסח יש הרבה פסטיבלים, אבל כזה דבר אין. גם שיתוף פעולה כזה, וגם לשים בקדמת במה נשים, זה לא קורה הרבה בארץ, וזה חשוב. זה מסקרן אותי גם באופן אישי, ואני כבר מצפה לשבת במקום שלי באמפי. בעצם, בטח כולנו נעמוד…".
