ביום שלישי בערב הגעתי לסיבוב נוסף ב"מרכז פלדות". ביקרתי עשרות פעמים במקום לאורך השנים האחרונות, ותמיד פגשתי דיירים עם מבט נוגה בעיניים, עם ייאוש שרואים מקילומטרים גם בלי טלסקופ חדיש. חלק מהדיירים ישבו על הספסלים בכניסה למתחם, והביטו בפחד ובתיעוב בבניין האפור בו הם מתגוררים. חלק מהבניין נבנה באסבסט והם מאמינים שהחומר הזה הוא הסיבה ש-14 דיירים חלו לאורך השנים במחלת הסרטן, שלושה מהם כבר עברו לעולם שכולו טוב, ולמרבה הצער לא יזכו לראות את המבנה הזה נהרס, כפי שהובטח כבר לפני שנתיים וחצי, מהלך שהיה אמור להוציא את 84 המשפחות המתגוררות במתחם לחיים חדשים.
ביום שלישי שוחחתי עם ג'וזף אטלן, אחד ממובילי המחאה של דיירי "מרכז פלדות". אטלן, אדם שראה הכל בחיים ותמיד שומר על אופטימיות, נשמע כבר מיואש לגמרי: "אני כבר לא מאמין לאף אחד. כל פעם מבטיחים לנו הבטחות, ולפני שנתיים וחצי זה היה השיא עם ההבטחות של מנכ"ל חברת 'עמיגור', שאנחנו יוצאים מכאן, אבל עד היום לא הזיזו אבן ואנחנו עדיין כאן. הגיע הזמן שאנשים ישלמו את המחיר על השקרים שלהם, על כך שהם פוגעים במשפחות רבות, על כך שיש כאן אנשים שחלו בסרטן בגלל לוחות האסבסט. נמאס לנו ולא נשב עוד בשקט. אולי צריך לעשות מהלך דרמטי כי פשוט מתעללים בנו, אין לנו את הכלים להתמודד מול הגופים הגדולים והרעים האלה".
"מרכז פלדות" נבנה כמרכז קליטה אי שם בשנות השמונים, והפך למקבץ דיור של חברת "עמיגור". כאשר בנו את המרכז, עטפו את כל המבנה בלוחות אסבסט, חומר שכיום ידוע כמסרטן. הדיירים התבשרו כבר לפני שלוש שנים כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשדוד קיבלה והמליצה על התוכנית לפינוי-בינוי. על פי התוכנית, הבניינים עטופי האסבסט יהרסו ובמקומם ייבנו שלושה מגדלי מגורים עד גובה 28 קומות, ובסך הכול יתווספו למתחם כ-322 יחידות דיור. ומתי יתחיל הפרויקט? זו בהחלט שאלת מיליון הדולר. "זה עדיין תקוע בוועדות", אומר גורם בעירייה, "גם אנחנו ניסינו לעזור לזרז הליכים, וראש העיר פנה אל שר השיכון פעמים רבות בעניין זה. אפילו בעמיגור לא יודעים מתי יסתיים כל התהליך הבירוקרטי. ככה זה בארץ, האישורים אורכים שנים".
במשך שנים רבות איש לא הקשיב לתחינותיהם ואיש לא בדק את הקשר בין האסבסט לרמת התחלואה הגבוהה במקום, כך טוענים הדיירים. הדיירים קיימו לאורך השנים פעולות מחאה רבות, הם חזרו ואמרו שהגיעו מים עד נפש ויצאו להפגין. ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, הבטיח לדיירים שאצלו הדלת לא תיסגר בפניהם, ואכן לאורך השנים ניסה להזיז הרים כדי לפתור את הבעיה הסבוכה, שתלויה יותר במשרדי הממשלה מאשר הרשות המקומית. ד"ר לסרי אמר בעבר לא פעם: "דינו של מרכז פלדות להיהרס. איני יכול להסכים ולקבל שבניינים מהסוג הזה יהיו באשדוד".
על פי תוכנית הפינוי בינוי המוצעת, מתחם הבניינים עטוף לוחות האסבסט עתיד כאמור להיהרס עד יסוד. על הקרקע שתתפנה ייבנו שלושה מגדלי מגורים וגני ילדים. על פי התוכנית, גובה הבניין הגבוה ביותר יהיה 28 קומות והנמוך ביותר יהיה 15 קומות. אדריכל הפרויקט הוא וולטר שיניקמן, שכבר אחראי על תכנון לא מעט פרויקטים בתחום הפינוי והבינוי.
קדם לאישור התוכנית בוועדה מכתב ששיגר ד"ר לסרי אל שר הבינוי והשיכון, בו הוא קרא למשרדו לזרז את ההליכים לקידום פרויקט פינוי בינוי במתחם. במכתב כתב לסרי כי "יעשה כל מאמץ להביא תוכניות אלה לדיון בפני הוועדה המקומית בדיוניה הקרובים". בהמשך מכתבו מציין לסרי: "בהתחשב בעובדה שהטיפול במתחם במתווה האמור, נמשך למעלה מעשור שנים, ובעודנו מתדיינים, המבנה ממשיך להתיישן ומצבו מורע מיום ליום. לכן, נראה שלא יהיה מנוס אלא לבחון מחדש את מנגנוני האישור הקיימים ולהציע מנגנון שיאפשר קידום מהיר יותר של הנושא". ד"ר לסרי אף הקים שולחן עגול לזירוז הליכי אישור הפרויקט וכניסה לביצוע.
ואכן, הדברים התקדמו והוחלט כאמור על תהליך של פינוי-בינוי, אולם שנתיים וחצי אחרי שהוכרז כי מתחם פלדות ברובע ח' באשדוד ישופץ, דבר לא קרה בשטח. הדיירים הזועמים הגישו בשבוע החולף תובענה ייצוגית כנגד חברת "עמיגור", בה הם דורשים פיצוי של למעלה מ-10 מיליון שקלים לתושבי המתחם ולאלה הגרים בסביבתו הקרובה.
התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי עורך הדין טל לביא מתל אביב, בשמם של זוג המתגורר במתחם, אשר בנוסף לכך שהוא נחשף לאסבסט ומסכן את בריאותו, מנהל מאבק מול רשויות הרווחה לקבל לחזקתו חזרה את ילדיו שנלקחו ממנו. השניים טוענים בתביעה שהעובדה שהם מתגוררים במבנה החשוף לאסבסט מפחיתה את הסיכוי שלהם לקבל את ילדיהם חזרה לחזקתם.
לפני כשלוש שנים ניהלו התושבים מאבק, ובמהלכו הודיע מנכ"ל "עמיגור" יובל פרנקל, כי החברה עומדת לשפץ את המתחם ולהסיר את לוחות האסבסט שמצפים את הקירות במתחם. אבל מאז ההכרזה שום דבר לא קרה בשטח. בתביעה דורשים התושבים שבית המשפט יפצה לא רק את תושבי המתחם עצמו, אלא גם את מי שגר ברדיוס של קילומטר אחד מהמתחם ונחשף גם הוא לסכנות שבסיבי האסבסט. מדובר בכ-600 תושבים ובית המשפט מתבקש לפסוק להם פיצוי כולל של 10,750,000 שקלים.
