הדבר דומה לבגד שאינו ראוי ללבישה, אלא אם כן הוא תואם בדיוק את מידות האדם הלובש אותו, אבל אם ארוך או קצר מידי, אין ראוי ללבשו. משל לתלמיד חכם גדול, שלקח לביתו מלמד עבור בניו, ויהי היום הגיע אחד מילדיו הקטנים לגיל שצריכים ללמדו א', ב', הלך התלמיד חכם והכניס לביתו מלמד נוסף.
כשראה זאת המלמד הוותיק פנה אל בעל הבית ושאלו: מדוע נתת עיניך במלמד החדש, וכי לא יכולת להטיל עלי את תפקיד לימוד הא' ב' עם בנך הצעיר? השיב לו בעל הבית: לפי דבריך היית צריך לשאול מדוע אני לא לומד עם ילדי, ומדוע אני צריך לשכור מלמדים שילמדו איתם? אלא מאחר שדרגתי גבוהה מידי עבור בני קצרי השגה, צריך אני מלמדים שדרגתם קרובה יותר לדרגת ילדי, ומכיוון שדרגתך יותר גבוהה מדרגת בני הקטן, לא תצליח ללמוד עימו. לכן שכרתי מלמד נמוך ממך.
זאת גם תשובת הקב"ה למשה, כשהסביר לו מדוע אינו נבחר לכהונה הגדולה, אמר לו: הנה התורה שלי הייתה ונתתי לך שתהיה אתה לעם מול אלוקים, ומדוע לא למדתי אותם בעצמי? על כך צריך אתה לומר שאני אצלם גבוה מעל גבוה, כפי שאמרו דבר אתה עמנו ונשמעה, ואל ידבר עמנו אלוקים. וכך גם לגביך משה, אתה גדול מכדי לכהן במשרת כהונה. וע"י התורה התנחם משה רבינו.
הלכות ומנהגי חודש אדר
משנכנס אדר מרבים בשמחה, בין באדר ראשון ובין באדר שני, ולכן יהודי שיש לו משפט עם גוי, ישתדל לקיימו במהלך ימי חודש אדר שהמזל משחק לישראל אז. יש שנהגו לצום בערב ראש חודש אדר ולומר את כל התהילים. לפי הכתוב בספרים הקדושים זו היא סגולה נפלאה.
יום ז' אדר יום פטירת משה רבינו, הוא יום תענית צדיקים, ויש הרבה המתענים בו ואף קוראים בו את פרשת 'ויחל' הנקראת בימי תענית. יש מן הנוהגים שלא לערוך חתונות ביום זה. אומרים בו תחנון כרגיל.
בט' באדר יש שנהגו להתענות, לפי שאירעו בו צרות. בשנה מעוברת כמו השנה בה יש שני אדרים נאמרו מספר הלכות ייחודיות הנולד בחודש אדר של שנה פשוטה, והגיע לגיל מצוות בשנה מעוברת, אינו נעשה גדול עד אדר שני. לענייני מצוות דאורייתא כמו הנחת תפילין למשל, ראוי להחמיר כבר מאדר ראשון. אם נולד באדר מעוברת בחודש הראשון, ושנת הגיעו למצוות נפלה גם כן על שנה מעוברת, נעשה לבן מצווה באדר הראשון.
אדם שקיבל על עצמו לחלק צדקה בחודש אדר, יחלק אותה באדר הראשון משום שזריזים מקדימים למצוות. יום יד, ויום טו שבאדר ראשון נקראים 'פורים קטן. בימים אלו אסור להספיד ואסור להתענות. הלכה זו אמורה הן כלפי הפרזים, והן כלפי המוקפים.
