הרוח החזקה המנשבת בחוף י"א לא מונעת מקבוצה של צעירים להגיע אל הכניסה לחוף בשעת ערב מוקדמת. "למה אתם לא נשארים בבית? למה באתם?", אני שואלת. "למה שלא נבוא?", הם עונים, "זה כיף", ומי שמאחר יורד לשכיבת סמיכה. תכירו את הקבוצה הראשונה באשדוד של "אחריי! בשטח", המיועדת לבני 14-16, תלמידי כיתות ט' ו-י'. זוהי תכנית שטח וסיירות השואפת לנטוע בחניכים תחושת הצלחה, יכולת התמודדות עם קשיים ויצירת תחושת מסוגלות עצמית באמצעות מיומנויות שטח, הכרת הארץ, נופיה ואנשיה במטרה לעצב אדם בוגר יותר, מודע לעצמו ולסביבתו, אכפתי, נחוש ובעל יכולות בכל תחומי החיים. "אחריי!" היא עמותה חינוכית חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה, ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בצומת הדרכים האחרון בו ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך.
באמצעות תכניות חינוכיות המחברות לאבני דרך בחברה הישראלית, נוטעת העמותה בחניכיה תחושת הצלחה ומסוגלות ומעודדת אותם להשתלב כאזרחים תורמים בחברה הישראלי. מדי שנה חברים בתנועה כ- 6,000 בני נוער אשר משתתפים בכ-305 מסגרות פעילות בתוכניות הכנה לשירות משמעותי בצה"ל, הכנה לבגרות, תכנית שטח וסיירות, שנת שירות, מכינה קדם צבאית וארגון בוגרים המלווה למעלה מעשרים אלף בוגרים במהלך השירות הצבאי ואחריו. העמותה שמה לה למטרה להגביר את הנכונות והמוכנות לשירות מלא ומשמעותי בצה"ל, לחנך את הנוער לאזרחות פעילה ולמעורבות חברתית. להעלאות את המודעות לדמוקרטיה וטיפוח סובלנות, ציונות ואהבת הארץ. הפעילות מפתחת אחריות אישית וחברתית, ושמה דגש על ערכים כגון נתינה, מסוגלות אישית, אחריות, קבלת האחר, אהבת אדם, סובלנות, יוזמה ואכפתיות. הקבוצה "אחריי בשטח- אשדוד" פועלת בזכות שותפים רבים למשימה והם מזל שלתיאל ראש תחום הנוער בחברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד, ארגוני עולי צרפת עמ"י ואס"י שבראשם המנכ"ל אבי זאנה, איגוד ערים לאיכות הסביבה, בנק לאומי ומשרד הקליטה.
מדריכת הקבוצה היא שרון קריאף (22), סטודנטית לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. שרון עלתה מצרפת לפני עשר שנים, למדה בתיכון אמית י', עשתה שירות לאומי, התגייסה לצבא ושירתה כמ"כית טירונים בחיל חימוש. חלק חשוב לקליטתה המוצלחת בארץ היא זוקפת להשתתפותה בקבוצת ההכנה לגיוס של "אחריי".
"הייתי חניכה ב'אחרי' מכיתה י"א, גם בשירות הלאומי המשכתי להגיע לפעילות, זה עזר לי להסתגל לחברה הישראלית", היא מספרת. "כשנפצעתי בברך בכיתה י"ב, ואמרו שלא אוכל לרוץ ודחו לי את הגיוס, הם עזרו לי להשתקם ולהאמין בעצמי". שרון המשיכה להתנדב בקבוצת ההכנה לצה"ל, הנקראת "שועלי החוף", ומדריך הקבוצה הציע לה לפתוח קבוצה משלה. שרון עברה במקיף ו' ובאמית י', הקרובים למקום הפעילות בחוף י"א, וחודש לפני חנוכה היא פתחה את הקבוצה. "בהתחלה הגיעו שמונה ילדים", היא מספרת, "בחנוכה כבר יצאו לטיול 26 בני נוער. זה היה טיול מאתגר, שלושה ימים במדבר, מינוס 2 מעלות בלילה, יושבים סביב המדורה, ישנים באוהלים בשטח, בלי מקלחת ובלי שירותים מסודרים. הם מאוד נהנו". היום הקבוצה מונה כ-30 חניכים, כאשר לפעילויות מגיעים 15-20, ולטיולים יותר". המפגשים נערכים פעמיים בשבוע, בימי שני ורביעי בשעה שש וחצי. התכנית כוללת קורסי ניווט, בישול והישרדות, התנדבויות בקהילה, עידוד מעורבות חברתית ועוד מגוון רחב של פעילויות שטח וגיבוש, שיחות על אקטואליה וערכים. השבוע נערכה פעילות לזכרה של אדל ביטון, שנפגעה בראשה לפני שלוש שנים כשאבנים נזרקו למכונית משפחתה, והלכה לעולמה לפני שנה. החניכים הדליקו נרות זיכרון וסידרו אותם כצורת מגן דוד.
"נפגשו לשיחה עם חייל ששירת במבצע צוק איתן", מספרת שרון, "הם הביעו התעניינות רבה, ושאלו הרבה שאלות. הם גם השתתפו במסע שנערך לזכרו של אוהד שמש ז"ל, שגדל באשדוד ונפל במבצע". אחת לחודש יוצאת הקבוצה לטיול שטח. בטיולים מיושמים התכנים שנלמדו במהלך המפגשים השבועיים, והמשתתפים נפגשים עם קבוצות נוער מכל רחבי הארץ. בין הטיולים: טיול מים אל ים, טיול חוף בשבועות, טיול חניכים בכירים ועוד. "טיולי הכרת הארץ נמשכים מספר ימים כאשר יש חופשת בבית הספר", אומרת שרון, "ואם זה יום לימודים רגיל, אנחנו יוצאים בצהריים או שהתלמידים לומדים חצי יום, ואנחנו חוזרים בערב. המורים מקבלים מכתב שזה מאושר על ידי משרד החינוך. זה פרויקט לפני ההכנה לצבא, לפני האימון לגיבוש, והמטרה היא שיכירו את הארץ, על מה הם הולכים להגן, לגרום להם להתאהב באנשים ובמקומות בארץ".
לכל קבוצה במסגרת התכנית יש מלבד מדריך ראשי, גם עוזרי מדריך ומתנדבי שנת שירות. כל זאת מאפשר יחס חניכה גבוה. ניתן דגש רב על טיפוח קשר אישי בין צוות ההדרכה לחניכי הקבוצה באמצעות שיחות אישיות, ביקורי בית וימי הורים. כל מדריך מונחה על ידי רכז הדרכה מקצועי. צוות פיתוח ההדרכה אמון על התאמת תוכנית ייחודית לכל קבוצה וקבוצה על פי מאפייניה: אופי החניכים, סביבת הפעילות, ותק הפעילות בעיר ועוד. מערכי ההדרכה עוברים פיתוח מתמיד ומתעדכנים כל העת.
מה הרכב הקבוצה האשדודית?
"בנים ובנות, דתיים וחילונים, עולים חדשים וצברים. הכל מהכול, וזה מה שאני אוהבת בקבוצה. יש חניכים מכיתת אומץ, יש מכיתה ישיבתית, יש מקידום נוער. כיף לראות את השונות שבהם, ואיך הם אוהבים אחד את השני. כל אחד שונה מהשני ולכל אחד יש פוטנציאל גדול. יש הורים שמתקשרים אלי באופן קבוע אחרי המפגשים כדי לשמוע איך היה הילד, איך הוא התנהג, ורכז המחוז סלבה שצקי מכוון אותי כאשר אני נתקלת בדילמות של התנהגות או חינוך".
איך משתלטים על חבר'ה בגיל בעייתי כזה?
"אני לא מורה, ואין עונשים בקבוצה. אבל אני עובדת על התנהגות, משמעת. מי שמקלל צריך לרדת לחמש שכיבות סמיכה, על כל דקת איחור עושים שכיבת סמיכה. זה לא עונש, זאת ההבנה שעשית משהו לא בסדר, אז בוא תתחזק בהתנהגות אישית ובאופן פיזי. בהתחלה היה להם קשה, אבל הם מבינים את הצורך. אצלנו במפגש, באימון, אסור לעשן. אני יודעת שחלק מהם מעשן, ואני אומרת לעצמי שבמקום לשבת בפארק ולעשן, טוב שהם איתי. בזמן פעילות גופנית הם נתקלים בקושי ובאתגרים, ורואים את המסוגלות שלהם. הם נדרשים לעזור לחבר שקשה לו, הם עובדים על הצורך להסתכל יותר למה שקורה מסביב ולעזור לאחר".
מגלים את הקהילה שבשטח
"חשוב לי שלקבוצה יהיו ערכים, וחשובה לי ההתנדבות בקהילה, לתת, לדעת מהי ההרגשה שנותנים ומקבלים בחזרה", אומרת שרון. "כחלק מהמעורבות בקהילה חשובה השתתפות והובלה של אירועים, טקסים ופעילויות, תוך חיזוק הקשר עם הקהילה". בט"ו בשבט יצאה הקבוצה בפעם הראשונה לפעילות בקהילה. סידני הרוש, נציג של עמותות עמ"י וא"סי, קישר בין הקבוצה לבין המרכז להשכלת מבוגרים והאולפן הפועל בו. מנהלת מחלקת חינוך מבוגרים, פרידה שטרית, ומנהלת האולפן יהודית אסרף, קיימו ערב חווייתי שהשאיר חותם בקרב העולים ובקרב בני הנוער. "הם התרגשו לקראת ההגעה", מספרת שרון, "הביאו דרבוקות ורצו לשיר ולעשות שמח.
שתלנו ביחד עם העולים החדשים פרחים ועצי זית, ואחר כך התכנסנו באולם, שם הכינו שולחנות עם פירות יבשים. מנהלת האולפן ערכה לעולים חידון בנושא ארץ ישראל וכולנו שרנו ביחד. זה היה מוצלח מאוד". גם ביום המעשים הטובים, בתאריך 11.3, מתוכננת פעילות לקבוצה, והפרויקט הגדול שאליו הם מתכוננים הוא הכנת משלוחי מנות לחיילים. במשך שלושת השבועות שייקדמו לחג פורים, יעמדו חברי הקבוצה בשעות אחר הצהרים והערב בכניסות למרכולים, ויבקשו מתושבי העיר לתרום ממתקים לחיילים. "יומיים לפני פורים, נכין משלוחי מנות, ובפורים נצא לבסיסים, ונחלק משלוחי מנות למי שסוגר את החג".
איזה משוב קיבלת מהחניכים?
"יש לי חניך שבטיול לחנוכה אמר שזו פעם ראשונה שמוציאים אותו לטיול, ולא מעיפים אותו באמצע. ההצלחה הזו מבחינתו, עשתה לי משהו בלב. חניך אחר אמר שאפילו שהוא סבל מהקור בטיול, הוא היה יוצא עוד פעם. זה נתן לו להאמין בעצמו, זה הראה לו שהוא מסוגל לעשות דברים. בכלל, הטיול שינה בתוכם משהו, עשה להם משהו. חניכה אמרה לי שאם מישהו היה אומר לה לפני חודשיים, שהיא תצא לטיול ותחזיק מעמד בלי להתאפר ולהתקלח, היא הייתה צוחקת עליו, והנה היא עמדה בזה. זה נתן להם תחושת הצלחה מטורפת. אלה דברים שנראים קטנים, והם מאתגרים וחוויית ההצלחה מעצימה אותם".
