הדרך של סגן נדב טלקר (23) אל הקצונה הייתה מלווה בקשיים רבים. למרות שהיה פעיל כתלמיד תיכון במועצת תלמיד ובסדנאות מנהיגות למיניהן, הוא הקל ראש כשהגיע אל הצו הראשון, וסומן כמי שאינו מתאים לקצונה. כשהבין שמה שהוא רוצה זה להיות קצין, זה כבר היה מאוחר מדי. גם אחרי שהחזירו אותו לשירות קבע, ואישרו לו לצאת לקורס קצינים, הדרך לדרגות הקצונה לא עברה בקלות. אבל היום, כשהוא משרת בתפקיד קצין הקשר של גדוד השריון 196, הוא מהווה דוגמה לפתגם: "אין דבר העומד בפני הרצון".
נדב, בוגר תיכון אמי"ת י', התגייס באוגוסט 2010 לתפקיד מפעיל תקשוב מבצעי בבית הספר לאיסוף קרבי. לאחר שנתיים של שירות סדיר, בשנתו האחרונה, מילא את תפקידו של מפקדו לשעבר, ולמעשה מילא תקן של משרת קבע. לאחר מכן השתחרר, אך חזר במהרה לשירות קבע כטכנאי ראשי, גם כן בבית הספר לאיסוף קרבי (ביסל"ק).
מה עושה מפעיל תקשוב מבצעי?
"קודם כל חשוב לציין שכל המקצעות בחיל הקשר והתקשוב פתוחים לנשים וגברים. פלוגת חיל קשר היא פלוגה המצויה בכל חטיבה לוחמת של זרוע היבשה. הפלוגה כפופה מקצועית לחיל התקשוב ואחראית לכל תחום הקשר, האלקטרוניקה, התקשורת והמחשוב בחטיבה. מפעיל תקשוב מבצעי משובץ במגוון יחידות צה"ל המבצעיות מרמת האוגדה ועד רמת המטה הכללי. תפקידו דורש אחריות מלאה על תפעול, איתור וטיפול בתקלות במערכות תקשורת מתקדמות. במסגרת התפקיד מתקיים מגע שוטף עם מגוון רחב של מערכות תקשוב כגון: מכשירי תקשוב טקטיים, תקשורת רחבת סרט, רשתות תקשורת פנים (LAN), מערכות שליטה ובקרה ומערכות מחשוב ניהוליות. כמו כן, אחראים מפעילי התקשוב המבצעי על טעינת חומר כתב סתר, התקנה והפעלת מערכות תקשורת פנים ומערכות מסווגות. זהו תפקיד חצי מבצעי שכולל יציאות לשטח והקמה של תאי קשר ואמצעי קשר ניידים בזמן פעולות ומבצעים של חיל היבשה. מדובר על עיסוק במכשירי קשר שונים ואמצעי תקשורת מגוונים. התפקיד מאתגר ודורש נכונות ומוטיבציה לשרת לעיתים בתנאי שטח".
נדרש ידע קודם בתחום?
"לא. בתיכון הייתה אמנם מגמת אלקטרוניקה, אבל אני למדתי במגמה עיונית ועשיתי קורס מפעיל תקשוב מבצעי. אחרי שנתיים המפקד שלי, הטכנאי הראשי, עזב ליחידה אחרת ולא היה איוש. טכנאי ראשי (טכנ"ר) נותן מענה לכלל מקצועות התקשוב, מפקד על מחלקת טכני, האחראית על מעבדת התיקונים לציוד קשר שניתן לתקן במסגרת החטיבתית. הטכנאי ראשי גם מפקד על חיילים וגם אחראי על תפקוד המעבדה. נכנסתי לשם כסמל מחלקה, פיקדתי על חיילים בתפקידים שונים, לא רק על טכנאים, והמפקדים הבינו שלא צריך נגד, וסללו לי את הדרך לקבע".
גם הדרך אל שירות הקבע לא הייתה חלקה, ונדב השתחרר מהצבא. שבוע אחרי שהפך לאזרח, מפקד בית הספר לאיסוף קרבי, שהכיר אותו כסמל מחלקה וכמאייש תפקיד קבע, החזיר אותו לתפקיד הטכנאי הראשי. "במהלך השנתיים בקבע יצאתי להכשרות פיקוד שונות", מספר נדב, "השתתפתי ב'צוק איתן', עם הקצין שלי והחיילים תחת פיקודי נשלחנו כצוותי איסוף מידע מודיעיני, והכשרנו מבחינה תקשובית את המעטפת והאמצעים על מנת שהחיילים יוכלו להביא מידע חיוני לצבא".
לא קלה דרכנו
במהלך השירות רצה נדב לצאת לקצונה, אולם הנתונים שלו לא התאימו. כאשר חתם קבע, הציב לעצמו מטרה: להיות קצין ולהשפיע.
איך הגעת למצב של כל כך הרבה מכשולים בדרך לקצונה?
"נתחיל מזה שהקב"א שלי הייתה גבוהה, אבל מתאם הקצונה לא. כתלמיד בבית ספר הייתי פעיל במועצת תלמידים, נשלחתי לסדנת מנהיגות מטעם בית הספר ולסדנה שעסקה באלימות, סמים ואלכוהול, ואחרי שעברנו אותה, העברנו את הנושא לתלמידים אחרים. אולי מכאן אפשר לראות את הניצנים, אבל לא חיברתי את זה לצו הראשון. כשבאתי לצו הראשון הייתי 'שובב' באופן חיובי, ילדים בכיתה י"א לא באמת מבינים לקראת מה הם הולכים. יש יותר שטויות בראש… כששאלו אותי אם אני רוצה להיות קצין, אמרתי שאני רוצה להיות קרוב לבית, כמו כל ילד שלא יודע מה זה צבא. בשירות שלי עד שהתמקמתי, עד שהחלטתי שאני מקצועי ורוצה להשפיע, עד שראיתי איך אני מבצע תפקיד של חייל בקבע והבנתי שזה מה שאני רוצה – זה התפספס בנקודות האחרונות. בתור חייל סדיר הייתי במיונים, ונחשבתי מועמד עם פוטנציאל גבוה, אבל הנתונים היו חריגים, מכיוון שיתרת השירות שלי הייתה קצרה, ולא היו הקצאות לחריג פז"ם. חזרתי לשירות בקבע כשהמטרה שלי לצאת לקצונה, ואחרי שנתיים הלכתי לראיונות ועברתי ועדות לקראת יציאה לקורס קצינים. מפקד בית ספר התחלף בינתיים, וגם המפקד החדש תמך בי. לאחר תוצאות ביקורת טובה בתקשובית החליטו להגיש אותי כמועמד. התחלתי הכנה בחודש פברואר, זה מחזור מיוחדים של חיל תקשוב. בדרך כלל לא מוציאים בזמן הזה לקצונה מתקשוב למעט בודדים. היינו 11 חבר'ה, עשינו הכנה, הגענו למבחני כניסה לבה"ד 1, וקיבלתי בלאק-אאוט. אחרי שכל כך רציתי את זה וחיכיתי לזה, לא הלך לי כלום. אחרי יומיים, המ"פ אמר לי שאני מודח כי לא עברתי את ועדת ההערכה".
מישהו אחר כבר היה מרים ידיים, אבל לא נדב. הוא חזר לתפקידו בביסל"ק, ובמשך שלושה חודשים הוא והמפקדים שמעליו חזרו וביקשו עבורו הזדמנות שנייה. בסופו של דבר, החליט מפקד הקשר של זרוע היבשה לתת לו צ'אנס נוסף ולהוציא אותו לקצונה בשנית. "שלושה חודשים של ועדות, מלחמות מאחורי הקלעים, כל מה שניתן לעשות כדי שזה יקרה", אומר נדב, "לא ויתרתי וקיבלתי הזדמנות שנייה. הפעם מחזור ההכנה היה קצת שונה. זה היה מחזור מאי, ועשיתי אותו עם חיילים סדירים שנמצאים שנה וחצי שנה בצבא, לא הנדסאים ואנשי קבע כמו בפעם הקודמת. התחלתי את ההכנה מחדש, כבר הרגשתי מנוסה, הגעתי מוכן והבטחתי לעצמי שבפעם השנייה אני לא טועה".
נדב סיים את בה"ד 1 בהצלחה, המשיך ארבעה חודשים למסלול השלמה תקשובית, וסיים אותה כמצטיין מופת. "הצוערים הם אלה שבוחרים את מצטיין המופת", מסביר נדב, "זה נקבע על פי דירוג סוציומטרי של מקצועיות, מנהיגות, פיקוד, יחסי אנוש. הצוערים כתבו על פתק את המצטיין שלהם, והתמזל מזלי. היו שם אנשים טובים לא פחות ממני, אבל השם שלי עלה, וקיבלתי מצטיין מופת של כל המגמה".
עם סיום קורס הקצינים, היה אמור להיות משובץ בתפקיד עורפי, כסגן מפקד בסיס ציוד קשר, ולעשות שירות של "יומיות", אך מפקדיו שהאמינו בו וביכולותיו לבצע תפקיד משמעותי יותר, הביאו לכך שישובץ כקצין הקשר של גדוד 196, בחטיבת ההכשרה של חיל השריון, חטיבה 460. החטיבה למעשה מהווה את בית הספר לשריון, הידוע בשמו כ"מחנה סיירים". את תפקיד זה, תפקיד מרוחק מהבית, הוא ממלא בימים אלה.
אז מה עושה קצין קשר גדודי? הוא מפקד על מחלקת תקשוב בגדודים הקרביים. הקשר"ג מפקד על מחלקה של לוחמים מנוסים ומקצועיים אשר מתמחים בהפעלת מערכות דיגיטליות מתקדמות, ומפעילה דרכן תחומים מגוונים אשר מאפשרים למפקדים הבכירים את השליטה המקסימלית על כל הכוחות בכל פעילות מבצעית או מצב לוחמה. יחד עם גדודי החי"ר, השריון, התותחנים והיחידות המיוחדות, נחשבת מחלקת הקשר"ג למחלקה לוחמת לכל דבר ועניין ומהווה חלק בלתי נפרד מהלחימה. התפקיד מאפשר קידום ופיתוח קריירה צבאית מרתקת בתוך ליבת חיל התקשוב. מסלול ההכשרה לתפקיד קשר"ג מיועד להכשיר קציני תקשוב קרביים בגדודים הלוחמים בצה"ל. ייחודו של המסלול הוא בשילוב שבין שירות קרבי, פיתוח כישורי פיקוד ומנהיגות, לבין הכשרה מקצועית בתחומי הקשר, המחשבים והתקשורת ורכישת יכולות טכנולוגיות ותקשוביות, שהן, כיום, חלק בלתי נפרד מהפעילות השגרתית של הגדודים הלוחמים של צה"ל.
יש לך תובנות אחרי "המסע" שעברת בדרך לקצונה? מסר למועמדים לגיוס?
"לסמן מטרות ויעדים לעצמך, ולעמוד בהם גם אם חושבים שאתה לא מתאים פורמלית על הנייר. אם אתם חושבים שאתם מסוגלים לבצע, וזה בא ממקום טהור ואמיתי, לא לוותר. תחשבו מסלול מחדש כל הזמן עד שבאמת תשפיעו. אני חושב שצריך לעודד מחויבות ושליחות של תלמידי אשדוד לגיוס ולפיקוד, כן לדעת ולחקור לפני מה הולכים, דבר שלא עשיתי לפני צו ראשון, ולא השתלם לי בהמשך".
בתיכונים משקיעים רבות בחינוך לגיוס משמעותי. אתה רואה את זה בשטח?
"זה קורה, מרגישים את העשייה. כנגד בבית הספר פגשתי המון אשדודים בבסיס הכשרה, וגם כאן בגדוד יש לנו קצינים, נגדים וחיילים סדירים תושבי העיר. גם בקורס קצינים הייתה נוכחות יפה לאשדוד. מצטיין המגמה הקרבית היה אשדודי. אפשר יותר ורוצים שיהיה יותר, ולדעתי תושבי אשדוד קצת יותר כריזמטיים… אני חושב שרבים מבוגרי התיכון יכולים להפיק יותר מהשירות, ולעשות תפקידים יותר משמעותיים. גם אם אתה לא קצין קרבי או חיל קרבי, גם במקצועות הטכנולוגיים ובמעטפת לחיילי הליבה יכולים לקבל סיפוק אמיתי מהעשייה. אני רואה את עצמי ממשיך לתרום, ולעסוק בכל מה שאני יכול כדי שנוכל לעטוף את חייל הליבה, לעלות בסולם הדרגות ולבצע תפקידים שונים כדי שאוכל להתמקצע ולהשפיע גם על דור העתיד. אם חינכנו כמה חיילים להיות אזרחים טובים יותר, אנחנו את שלנו עשינו".
