פלגת השליטה בבסיס חיל הים באשדוד אחראית על בקרת כלי השיט הזרים הנכנסים לשטח מדינת ישראל ולחופיה מאזור מרכז הארץ ודרומה, כולל רצועת עזה, באמצעות שימוש ביכולות תצפית וניטור. נכון להיום, זירת אשדוד היא הזירה החמה והמבצעית ביותר, ועל כן פלגת השליטה היא אחת הפלגות המשמעותיות ביותר לביטחון המדינה. מפקד פלגת השליטה בבסיס אשדוד, רס"ן נדב קמינר (40), שהיה אחראי על כל בקריות השליטה הימית, המתצפתות על המים, במהלך אירועים רבים וזכורים, ביניהם אירוע החדירה לזיקים ואירועים נוספים במבצע "צוק איתן", מסיים בימים אלה שנתיים בתפקיד, והוא עתיד להמשיך לבסיס חיל הים בחיפה.
שולטים על מבצעים מתוך "הבור" באשדוד
כאמור, פלגת השליטה בבסיס חיל הים באשדוד אחראית על כל השליטה הימית מגבול מצרים ועד מכמורת. הפלגה מפעילה מערכות שליטה ובקרה ממוחשבות לגילוי ואיתור תנועת ספינות בגבולות הימיים של מדינת ישראל, לפיקוח ואחריות על תנועת ספינות במרחב הימי בשגרה ובחירום, ובנוסף מזניקה כוחות בעת הצורך. "זה בעצם כמו לצפות בטלוויזיה, לחפש פולשים זרים, ולדווח על כל דבר חשוד", אומר רס"ן קמינר. "כך הדבורנים, אלה שנמצאים בלב ים, יוכלו להתקרב אל המטרה ולזהות אותה בעין". למרכז השליטה באשדוד יש שתי יחידות, יחידה בזיקים ויחידה גדולה באשדוד, שאוספות ומגלות מידע, וכאשר יחידה יוצאת למבצע או לפעילות בט"ש (ביטחון שוטף), השליטה נעשית מתוך הבור באשדוד.
יש לעיר יתרון מבחינה ביטחונית בשל המיקום של מרכז השליטה?
"היתרון הוא לוגיסטי. אנחנו יושבים בנמל, כלי השיט לידינו, אבל המערכות מגיעות עד תל אביב ורואות עד אחרי מכמורת. בזכות המערך הטכנולוגי אנחנו מגלים אירועים גם בשטחים שלא באחריותנו. תיאורתית יכולתי לשבת בתל אביב ולתת ביטחון לאשדוד".
רס"ן קמינר, נשוי ואב לשלושה, גר בקיבוץ חניתה בצפון, בסמוך לגבול לבנון, אך שירת במגוון תפקידים בגזרה הדרומית בכלל ובאשדוד בפרט. "אני מכיר את אשדוד יותר מכל עיר אחרת שגרתי בה", הוא אומר, "רוב השירות שלי היה כאן. החיילים בבסיס ממש חיים בה, בעיניי זו עיר נהדרת. הייתי קצין אג"ם אשדוד, הייתי מפקד בתחנת המכ"ם שהייתה במגדלור בגבעת יונה. לחזור לפה בתפקיד הכי בכיר במערך הייתה סגירת מעגל עבורי. יש לבסיס קשר עם העיר, עם הנמל, עם אורט ימי ועם כל מיני ארגונים בעירייה שמסייעת המון לחיל הים, יש שיתוף פעולה בטקסים והבסיס גם מאוד פעיל בהתנדבות בקהילה".
אנשי הצפרדע והמבריחים מעזה
בשנה שעברה בשעת ערב מאוחרת ב-8 ביולי, יומו הראשון של מבצע "צוק איתן", סוכל בזיקים ניסיון חדירה של צוללני חמאס, שביקשו לבצע פיגוע ראווה. בקרית שליטה (בק"שית) זיהתה את החדירה מן הים, והזעיקה את הכוחות. המג"ד מגבעתי, מפקד ספינת חיל הים וקצין ההנדסה על הדחפור דאגו לנטרל את האיום. המחבלים חוסלו בחוף. "זה אירוע דגל מבחינתנו, שהסתיים בטוב. חיסול של ארבעה מחבלים", אומר רס"ן קמינר.
"מתוך החמ"ל, הבור באשדוד, ראיתי בכל המצלמות את הפקודים שלי תחת אש. ניהלנו את המבצע מול הרבה גורמים, מול מספר כוחות יבשתיים. זה היה אירוע עוצמתי, שבו תוקפים מוצב ואנחנו רואים הכול בשליטה מרחוק. זה התנהל בצורה מופתית, הלוחמים הגיבו יפה, וכשראיתי שזה בשליטה לקחתי עוד קצין ונשק ו'טסנו' לשם. מה שמייחד היה שיתוף פעולה עם כל היחידות: חיל אוויר בכל מיני פלטפורמות, חי"ר, שריון, המון גורמים שהיו בשטח בעייתי עם הסתרות וגבעות. זה שטח שלנו, נמצאות בו יחידות שונות, ואתה מפחד לא לפגוע בכוחותינו. מאז אירוע הצוללנים בזיקים, לא מאפשרים בלילה להיות בחופי הרחצה דרומית לאשקלון. מפקד חיל הים הכריז על המקום שטח ימי סגור. זהו אזור שאסור לצלילות וכניסה בלילה כדי שלא נפגע באזרחים, ומי שרוצה להיכנס לשם ביום, זה בתיאום איתנו".
תחום נוסף המעסיק את פלגת השליטה ביום יום, ומנוהל ברובו ממוצב באשדוד הוא ההברחות. בתפיסה האחרונה מצאו הכוחות חצי טון של פיברגלאס נוזלי, חומר המיועד למערך יצור הרקטות של החמאס. "הבסיס התעסק בהברחות המון בשנה וחצי האחרונות", אומר נדב. "יש גם ניסיונות להבריח סיגריות, סמים, סוללות. חלק ממה שנתפס הוא דו שימושי, לא הכול זה טבק לנרגילות. יש מוצרים שיכולים להיות גם לשימוש עצמי וגם לאמצעי לחימה".
איך מזהים מבריחים?
"יש לנו כל מיני סימנים מחשידים. הבסיס באשדוד בורך בקצינים וחיילים מצוינים, ובטח פלגת השליטה. יושבות בק"שיות, קצינים, קצינות, שמתנהלים בצורה אחראית ומקצועית, ורואים כל מטרה וכל סירה שמגיעה. יש כלי שיט שמסייע לזהות האם זה דייג שיצא למצרים או מבריח, וכמובן יש מודיעין וגם איסוף קרבי בשטח וגם מאפייני התנהגות. הבק"שית יושבת ומסתכלת, היא הראשונה שאומרת שיש משהו חריג, שמשהו מריח לא טוב, ובדרך-כלל כשהיא אומרת את זה, היא צודקת. הגבול שלנו מורכב. זה רק נדמה שמי שצופה על תל אביב פשוט מסתכל שלא מגיעה אונייה, בטח היום עם דאעש והטרור המתוחכם, שעלולים לנסות השתלט על אונייה כדי לחדור".
מלבד השליטה על הגבול הימי, מעורבים חיילי הבסיס באירועי הצלה. "יש הנחיה בכל חיל הים שלא צריך אישור כשמדובר בהצלת חיי אדם. אם המשטרה מתקשרת, וגם קרה שאזרחים התקשרו, ואומרים לנו שיש טביעה, אני מוציא את כל הכוחות שמתאימים לסייע באירוע ההצלה, והיו אירועים שהצלנו מטביעה בדקה ה-90. זה קורה בעיקר בקיץ, אחרי פסח. יש חבר׳ה שלא מבינים מה זה ים, לפעמים גולשים נקלעים למצוקה, זו ממש משימה של הבסיס, ויש לנו שיתופי פעולה מצוינים. אנחנו עובדים המון עם השיטור הימי וגם עם תחנת המשטרה אשדוד ועם מרחב לכיש".
יושבות במרכז ומביטות למערב
בשנים האחרונות נוהגים להשוות את תפקידי בקרית השליטה הימית לתפקיד התצפיתנית. ברמת העיקרון שני התפקידים הללו דומים אך ברמת הביצוע, הם שונים מאוד. התצפיתנית אחראית על גבולה היבשתי של מדינת ישראל, גבול מאוד ברור. בקרית השליטה הימית לעומתן, אחראית על המים הריבוניים של מדינת ישראל. הן מתמודדות עם שאלות רבות: איך אומדים גבול בים? איך מסתכלים כל כך רחוק? איך מביטים כל רגע ורגע על כל כלי השיט שקיימים בים בידיעה שאלה כלים שלנו ולא כלי אויב שמאיימים על הגבולות של מדינת ישראל? הבק"שיות עושות טירונות רגילה וקורס הכשרה ביחידה. "יש לתפקיד דרישות יחסיות גבוהות", אומר נדב.
"לא של טייסים, אבל לא כל אחת יכולה להתקבל. צריך נתונים גבוהים וצריך לעבור את יום המא"ה, שבו מחפשים ריכוז, יכולת לעבוד במשמרות, יכולת להסתכל במסכים ועוד. זה תפקיד תובעני ומספק. אזרחים הולכים לישון באשדוד, הם מכירים בגדול את חיל הים והנמל, אבל לא יודעים בהכרח שהבנות יושבות בלילה ומסתכלות. המערב זה הגבול הכי גדול של ישראל, והבנות מסתכלות כל הזמן ומנטרות מה שיש שם, ואם הן מגלות מישהו שהוא לא מורשה, הן שולחות כלי שיט ליירט את המטרה או לעכב כלי שיט שלא דיווחו על הימצאותם".
אתה רואה שינוי שחל בחיילות הממלאות תפקיד אחראי שכזה?
"יש לי חבר, שהיה מפקד שלי, לימים בתו ביקשה להיות בק"שית בראש-הנקרה. היא הגיעה קצת מפוחדת, פחות אסרטיבית, והוא היה מבקר אותה ומדבר איתה. היא השתחררה בתפקיד אחראית משמרת, אחמ"שית, ואפילו הייתה בקבע חודשיים. עד היום כשהוא פוגש אותי, הוא אומר לי 'הבת ששמתי, זה לא מה שקיבלתי, היא משודרגת. היא אחראית, עצמאית ולא מפונקת. מבחינת ביטחון עצמי היא מרגישה שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה'.
הוא לא האמין מה שזה עשה לבת שלו. רוב הבק"שיות מאוד מרוצות מהתפקיד, מהמשימות, מהשינוי שעברו – איך נכנסו לתפקיד ואיך סיימו אותו. התפקיד של בק"שית מתפתח. אם את טובה ורוצה להתקדם, את יכולה להיות סמב"צית בצמוד לקצין, או אחמ"שית, שזו ילדה בת 19-20 שעברה הכשרה מאוד ארוכה ומבחן, ומנהלת את כל המשמרת: ניהול אמצעי גילוי, מכ"מים, תצפיות. רק בחיל הים מישהי כל כך צעירה יכולה להקפיץ את חיל האוויר, חיל הים, חי"ר, בלי אישור מאף אחד. זה תפקיד שבחילות אחרים מבצעים בדרגות קצינים מאוד בכירות. היו בבסיס שתי חיילות תאומות, שתיהן בתפקיד אחמ"שיות, והאבא שלהן הוא סגן אלוף במילואים בפלוגת הדבורים 916. היו מצבים שהוא עשה מילואים, והן היו בכוננות. הן היו מזניקות אותו ליירט מטרה חשודה. וזו הייתה סגירת מעגל יפה. אז מי הבוס עכשיו? בבית אתה קובע, וכאן אנחנו קובעות. כמובן שבמערך השליטה גם קציני שליטה שמפקדים ישירות, ממלאים תפקיד מורכב, תובעני ואחד המעניינים בצבא. לכל אחד יש צוות עם אחמ"שים, בק"שיות והוא אחראי על הכול".
"מבחינתנו האיום קיים, ואני נערך לזה שנמנע חדירת מחבלים", מסכם רס"ן קמינר. "הגבול עם עזה לא מסתיים באשקלון. היערכות חיל הים בכלל ובאשדוד בפרט היא תחת תובנה למניעת חדירה של מחבלים. היום עם המערכות החכמות וכלי השיט, אשדוד מוגנת, ואנחנו לא מופתעים. החמאס רואים עצמם עם יחידות צוללנים, זו לא פנטזיה, ואנחנו נערכים".
