טלי בת 18. אביה עובד עירייה ואמה אשת חינוך. בבית של טלי תמיד היה מתח באוויר. אביה היה אלים פיזית ומילולית. "תמיד חששתי מאבי", מספרת לי טלי, "עד לרגע שבו התחלתי להשתמש בסמים. זה נתן לי ביטחון ואומץ לעשות דברים שלא העזתי לעשות לפני כן".
הפעם הראשונה שטלי התנסתה בסמים הייתה בגיל 14 וחצי. באותה התקופה היא גרה אצל דודתה. במהלך שהותה שם, הכירה טלי בחור בן 22 שעישן גראס. יום אחד החליטה טלי לשים קץ לסקרנותה והחליטה לנסות. "התחושה הראשונית שלי הייתה צורך בלתי מוסבר לצחוק ולבכות בו-זמנית", מספרת טלי. מאותו היום היא החלה לעשן גראס באופן קבוע, היא הייתה משיגה את החומר מבני דודים שלה שמעשנים.
אחרי חצי שנה בבית דודתה, חזרה טלי הביתה. עם חזרתה, קפצה מדרגה והחלה להשתמש בכדורי אקסטזי, מאותו היום בו גילתה את הסם החדש, לקחה טלי כדור אקסטזי בכל יום למשך שנתיים. השלב הבא היה שימוש בטריפים. השלב הזה נמשך שנה, עד שהכירה בחור שהחזיר אותה לשימוש בגראס.
"אני טיפוס לחוץ", מגדירה עצמה טלי, "בייחוד מאז שהכרתי את החבר הנוכחי שלי. לא טוב לי איתו. הוא לא נתן לי את תשומת הלב והאהבה שציפיתי ממנו לתת לי. הוריו נרקומנים, העבודה שלו היא גניבה ומכירת סחורה".
טלי אומנם עזבה את האקסטות והטריפים, אבל החלה להשתמש ב"קריסטל". "מצאתי בזה נחמה אך ורק לכמה שעות. ככה זה עם הסמים, אתה נמחק מהמציאות לכמה שעות ואחר כך אתה חוזר לחרא ובגדול. והיום, בכל פעם כשרע לי, ואני לא יכולה להתמודד עם מצבים, אני פתאום מרגישה שאני אפס ואני פונה לסמים. היום זו לא בעיה להשיג קריסטל, יש ילדים בגילי שמוכרים בזול, במקום 200 שקלים ב-150 שקלים".
לפני כחודשיים, עברה טלי לגור לבד, אולם המעבר הזה רק החמיר את המצב. "לא הייתה לי שיגרת יום", מספרת טלי, "הייתי קמה עם הסם והולכת לישון איתו. כל חיי היו סביבו. לא הלכתי לבית הספר או לבית הורי שלא רצו לראות אותי כבר מרוב שנמאס להם מזה".
בתקופה הזו ניסתה טלי את כל סוגי הסמים: קוק פרסי, קריסטל, כיף, חשיש וכו'. תופעות הלוואי לא איחרו לבוא. הקאות, כאבי בטן, פצעים, ירידה במשקל ובעיקר דיכאון. "ברגע שההשפעה של הסם פגה, התחושה דיכאונית. הכל נראה שחור ורע", היא מסבירה.
למרות שהיא מוקפת אנשים, טלי בחורה מאוד בודדה. "יש לי המון מעריצים ומחזרים שיש להם קשרים, אבל אני לא רוצה להיות פריחה של אף אחד", היא מסבירה. "הייתי רוצה לומר להם שיעופו לי מהחיים, אבל אני חוששת שאולי אצטרך אותם אי פעם בחיים. גם ערבים ניסו לחזר אחרי ולתת לי סמים בחינם, אבל אני יודעת, ותמיד ידעתי, שאנשים שנותנים לי סמים בחינם, לא אוהבים אותי באמת, כי לא איכפת להם ממני ולכן אני לא נקשרת לאנשים כאלה".
בכל פעם שההורים של טלי נעדרו מהבית היא הרגישה נוח להפריז עם השימוש. "יום אחד הרגשתי שזה הסוף שלי ושאני עומדת למות. זו הרגשה מפחידה להרגיש שסוף העולם מתקרב", מספרת טלי. "כשאתה תחת השפעת סמים, אתה לא אתה. אי אפשר להתנהג בטבעיות, קשה לדבר רגיל ולהתבטא, כי מצד אחד הסם נותן תחושה של חוסר מעצורים ושאתה יכול לעשות כל דבר בעולם ומצד שני קשה לתקשר, קשה להוציא את המחשבות מהראש אל הפה. כל מה שאתה מתכוון לומר, יוצא לך משהו אחר".
היום טלי מבינה שהיא חייבת להתנתק מהסמים, היא מבינה שהסמים לא יובילו אותה לשום מקום מלבד אבדון ומוות. "אני מרגישה שאני מפספסת המון בחיים", אומרת בעצב "כל החברים שלי מתקדמים ואילו אני דורכת במקום".
טלי כשלה בלימודים, לא הוציאה רישיון נהיגה כמו חבריה ובמצבה הנוכחי, היא לא מאמינה שיגייסו אותה. "אני מאוד רוצה להתגייס, ולכן בתקופה שלפני הצו גיוס התנקיתי כחודש וחצי. אבל בסוף לא בקשו ממני בדיקת שתן, דבר שביאס אותי, ולכן מיד כשיצאתי מלשכת הגיוס לקחתי גו'יינט, דווקא!".
אנשים הבוחרים להשתמש בסמים, הם בדרך כלל אנשים חלשים. אם אתה אוהב את עצמך ויש לך שאיפות אל תתקרב לסמים כי הם לא ייתנו לך לממש אותן. צריך לדעת להתמודד עם הדברים ולא לברוח מהמציאות. הסמים הם בסה"כ בועה שעדיף לכם לא להיכנס אליה, ואם אתם כבר בפנים, כדאי שתצאו כמה שיותר מהר.
"אני מספרת את הסיפור שלי כדי לעזור לאחרים, שלא תפספסו את הילדות שלכם כמוני, ואל תתייחסו ללחץ חברתי כי עם חברים כאלה מי צריך אויבים. תתרחקו מחברים משתמשים… אני מבקשת", מסכמת טלי בדמעות.
שלכם!
אייל מדני
הזקוקים לסיוע או המעוניינים להשתתף במאבק בסמים ובאלימות יפנו לטלפון: 050-5566400 או למייל: eyalmadani@walla.com
