כתוב כי "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". לכאורה יש כאן עניין לא ברור… שהרי קריעת ים סוף נעשתה ע"י בורא עולם ובורא עולם הוא כל יכול, גם קריעת ים סוף זה קלי קלות בשבילו, אז למה אומרים קשה? מסבירים חז"ל היות ובני ישראל סירבו להאמין שהים ייפתח בפניהם, לא הייתה להם אמונה אמיתית בה' על אף שהבטיח להם… על כך בא הקושי. כמה מאיתנו רוצים אך לא באמת מאמינים שהשם ישלח לנו את הישועה? כמה מאיתנו מחכים ומצפים לדבר הזה שיקרה לנו, מתפללים בלי סוף, מבקשים ומתחננים, מנסים את כל הסגולות ומבקשים ברכות מכל הרבנים שבעולם… אך דבר אחד שהוא החשוב מכל חסר לנו… חסרה לנו אמונה ביכולותיו של הבורא וזה בדיוק מה שמונע מהישועה להגיע. אנחנו יודעים שיש בורא לעולם, אך משום מה קשה לנו להאמין שהוא ישלח לנו את שאנחנו מתפללים עליו ללא הרף כבר שנים… קשה לנו להאמין כי אנו אומרים לעצמנו שאם זה לא הגיע עד עכשיו, יש סיכוי שזה כבר אף פעם לא יגיע… יצר הרע משכנע אותנו שאנו לא ראויים לזה, שאף אחד לא בחר בנו כי אין בנו משהו מיוחד…
קשה לנו לתפוס את זה שהבורא הוא כל יכול ובעצם מפאת חוסר האמונה אנו מגבילים את הבורא ומונעים ממנו לתת לנו. קיבלנו הבטחה: "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך…". הבטחה גמורה מבורא עולם שאם נשליך את עצמנו עליו, הוא כבר יטפל לנו בכל הבעיות, אך כדי שהוא באמת ידאג, עלינו להשליך את עצמנו עליו במלוא מובן המילה ובכל ההקשרים בחיים… הוא מסובב את הסיבות שגורמות למה שאנו קוראים "בעיות" (שהן בעצם לטובתנו הגמורה) וכמו שגרם להן לקרות, הוא יכול לגרום להן להעלם ברגע. "תסמוך עליי, בני אהובי", אומר לנו אבאל'ה, "ואני אדאג לכל מחסורך. אך אם תסמוך על אנשים שיעזרו לך או תחשוב שאתה הוא זה ששולט בגורלך ובכוחך תשיג את זיווגך בגלל שאתה מוצלח או יפה, אני מסיר השגחתי מעליך ותסתדר לבד…". אנחנו חושבים שאנחנו מספיק חכמים ו/או מוצלחים כדי למצוא את הזיווג המיועד לנו, שוכחים שיש אחד שמזווג זיווגים כבר 5,777 שנים! המפתח בידיים שלו… ובכל זאת אנחנו מנסים בכוח לפרוץ את הדלת, שוכחים שאנחנו רק צריכים להקיש עליה והיא כבר תיפתח…
ככל שהאמונה של אדם גדולה יותר, ההשתדלות שלו תהיה פחותה יותר. כן, אדם צריך לעשות השתדלות! צריך ללכת לשדכנית, אישה צריכה ללכת לרופא, אך אם לא נקדים לכך תפילה ונבין שגם אם השדכן ימצא לנו שידוך וגם אם הרופא יצליח בטיפול ההפריה, גם זה בידי השם יתברך, הם רק השליחים שלו, אזיי לא באמת עשינו השתדלות ואנו לא באמת מאמינים.
נחזור לקריעת ים סוף… בני ישראל התחלקו ל-3 קבוצות, הראשונה אמרה "בואו נחזור למצרים כדי שלא נטבע בים", השנייה אמרה "בואו נילחם במיצרים", ורק השלישית שהיא הקטנה ביותר החליטה להיכנס לים בכל מקרה. מסופר על יהודי אחד (נחשון בן עמינדב) שקפץ למים באמונה שלמה שהים ייפתח בשבילו "והגיעו מים עד נפש", כבר עמד לטבוע, אך כשראה ה' את האמונה שלו שגרמה לו להיכנס למים ללא חשש ובאמונה תמימה שהשם יפתח את הים בשבילו, זה מה שגרם לו לקרוע את הים בסופו של דבר. יהודי אחד בעזרת אמונה תמימה שינה את כל פני ההיסטוריה!
אנחנו מונעים מעצמנו דברים בכך שאנו לא מאמינים באמת שה' יכול להביא לנו הכל. הרי הכל שלו והוא שולט בכל, אם לא תאמין שה' ייתן לך, הוא לא ייתן, אך אם תאמין באמת מבלי לשאול כיצד הוא יעשה את זה (איך יכול להיות שאבריא ממחלתי/איך יכול להיות שאחרי כ"כ הרבה שנים אמצא את האחד/איך ארוויח יותר כסף אם זה השכר שלי/איך אביא ילד אם הרופאים אומרים שאין סיכוי?), רק אז תתחיל ליהנות מהשפע של הבורא וזה שפע אינסופי! "בדרך בה אדם רוצה ללכת מוליכין אותו", אם אדם יתלה את עושרו באדם אחר (יתחנף למעבידו או יבקש מאנשים ויתלה את ממונו והצלחתו בהם), אם אדם יתלה את זיווגו במכרים שלו או בעצמו, אם אישה תתלה את כל תקוותיה ואמונתה במומחה לפוריות במקום בזה שיצר את הרחם שלה (להזכירך, אחות יקרה, השם נתן לשרה אמנו ילד בגיל 90 והיא הייתה עקרה ללא רחם!!), מי שישען על בשר ודם ה' לא יעזור לו, הוא ייתן לו להסתדר כפי שהוא בוחר, בעזרת האנשים האלה בלבד. אך אם תאמין בלב שלם שהכל שלו והכל ממנו ושאין לו שום בעיה כהרף עין להפוך הכל לטובה, כך יהיה. אז כן, קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, הדרך יכולה להיות ארוכה ומפותלת, אך היא יכולה להיות גם מלאה ומחזקת, אם אתה יודע שכל מה שהשם עושה זה לטובה, אתה יודע שזה יגיע בדיוק ברגע הנכון וכשזה יגיע אתה תגיד לעצמך: "היה שווה לחכות לו, השם יודע מה הוא עושה!". תבחרו דרך, לשם יוליכו אתכם, אז תבחרו טוב.. ואין טוב כמו זה שאמר ונברא העולם.
הנכם מוזמנים להרצאה שכל כולה אמונה וביטחון עם הרה"ג יגאל כהן שליט"א שתתקיים אי"ה ביום ב', 14/11, בבית הכנסת "מגן יוסף", שד' ראשל"צ 8, רובע ט' אשדוד, בשעה 21:30. כניסה חופשית לגברים ונשים.
