רפאל אלפרן לא יכול היה להתעלם מהילד שעומד וזורק לסל שוב ושוב במגרש שבבית הספר היסודי היובל באשדוד. אז הוא עוד לא ידע כמה העניין הפשוט הזה של ילד שזורק לסל, הוא כל כך מיוחד במקרה הזה. אבל מה שקרה מאותו הרגע היה משנה חיים, מעורר השראה ובמשפט אחד – סיפור של ילד גיבור בן 9.
הילד הזה הוא אריאל רובינצ'יק בן ה-9. אריאל גר באשדוד ברובע הסיטי. הוא הילד האמצעי במשפחה בת 5 נפשות. ההורים מרינה ודימטרי ושני אחיו, ירון הגדול בן 11 ותומר בן 5. עד כיתה א' החיים של אריאל היו חיים רגילים של ילד בן גילו בכיתה א'. אבל אז הוא חלה בסרטן ברגלו הימנית. אבל הסיפור מכאן הוא לא רק על ההתמודדות שלו עם המחלה, אלא הרצון שלו להיות כמו כולם. להמשיך בכל מה שעשה, בעיקר לשחק בכדורסל אותו הוא כל כך אוהב, במסגרת בית הספר לכדורסל של מכבי אשדוד. זה סיפור איך אריאל עבר שנה קשה של טיפולים וניתוחים, ולא ויתר על החלום שלו. הכדורסל.
אריאל לומד בביה"ס היובל באשדוד. כיום בכיתה ג'. כשעלה לכיתה א' התוודע לכדורסל בחוג של בית הספר לכדורסל של מכבי אשדוד, עליו אחראי רפאל אלפרן שהוא גם מאמנו. אריאל היה מתאמן במסגרת הצהרון ונהנה מכל רגע, וחיכה לכל אימון ומשחק.
אחרי חודש הכל התרסק. אצל אריאל התגלה סרטן ברגל ימין באזור הברך. אימו מרינה מספרת: "כולם קיבלו את זה מאוד מאוד קשה ולא פשוט. מה אגיד לך עולמנו חרב עלינו. מיד התחלנו טיפולים אינטנסיביים במשך שנה"
איזה טיפולים?
14 טיפולי כימותרפיה ושני ניתוחים".
איזה קושי לילד בן 6 להתמודד איתו
"כן. אשפוזים אין סוף. טופלנו באיכילוב. זו הייתה תקופה נוראית. הרכיבו לו ברך תותבת והוציאו חלק מהעצם באורך 12 סנטימטר מעל הברך. זה גרם לצליעה ולעובדה שרגל אחת קצרה מהשנייה ויש לו נעל מיוחדת עם הגבהה. הייתה לנו שנה שלמה של שיקום במהלך כל כיתה ב'. גם כשהוא חזר לבית הספר היינו בטיפולי פיזיותרפיה וכל הזמן היו בדיקות חוזרות וכל שלושה חודשים מעקבים, בדיקות דם, סי-טי.
כל הזמן הזה אריאל חלם לחזור לאימונים. חלם לחזור לשחק. הוא לרגע לא חשב לוותר על הכדורסל. האם מרינה: "בכיתה ב' אריאל לא יכול היה להתאמן. לא האמנו שזה אפשרי, אבל השנה, בכיתה ג' הוא ביקש בספטמבר לחזור לכדורסל".
מה הוא אמר?
"אני מאוד רוצה לחזור. ממש רוצה להתאמן עם הקבוצה שלי, כמו כולם. כמו שהיה".
עכשיו נחזור לרגע ההוא בבית הספר היובל שאריאל זרק לסל. הוא הקפיד להמשיך להתאמן לבדו, גם אם לא יכול היה לשחק. אבל הרצון של אריאל והמפגש המחודש עם המאמן שלו הציתו יותר את הלהט לשחק. עם הניתוח, הברך החלופית והצליעה. פשוט לעשות מה שהוא אוהב.
ההורים שלחו לרפאל אלפרן, מנהל בית ספר כדורסל של ממכבי אשדוד ומנהל מחלקת הנערות של מכבי אשדוד, וכאמור מאמנו של אריאל, מכתב. בין היתר כתבה האם שהילד לא יכול לקפוץ ולא יכול לרוץ, והוא צולע ואסור לו ליפול ולהפגע בגלל הברך שהוחלפה, ומצד שני הוא ממש להוט לשחק כדורסל".
רפאל ענה חזרה מיד. מרינה: "רפאל אמר שממש ישמח שאריאל יגיע והוא ידאג לו ואין לו שום בעיה, ושהוא ישגיח עליו וייתן לו משימות מתאימות. הוא סיפר לאמא שהוא אימן ילד עם יד תותבת ושהוא מתעקש שנגיע".
והגעתם?
"הגענו. שלחתי את אריאל. אמרתי תנסה. אתה כל כך רוצה תנסה. אני ציפיתי שאחרי אימון אחד או שניים הוא יחזור ויגיד לא מתאים. אבל זה לא קרה. הוא מתאמן ומשחק מאז כבר מעל חצי שנה. בעלי גם הולך למשחקים שלו".
ילד גיבור
"ממש השארה. הוא השראה בשבילי חד משמעית. אני מאמינה שגם עבור אחרים לא לפחד לעשות מה שהם אוהבים. הילדים מראים לנו שהכל אפשרי בחיים, וצריך לתת לילד לעשות את מה שהוא רוצה. הילדים מראים שהם יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים. אולי הסיפור של אריאל יגרום לילד אחד או לאמא אחת, לקבל השארה וללכת אחרי חלומות".
רפאל אלפרן, המאמן שגם הוא האמין באריאל. מספר גם עתה בהתרגשות על הרגעים ההם של חזרת אריאל. "ראיתי את אריאל זורק לסל בצד במהלך חוג ניסיון. הוא לא היה בחוג. אמר לי שהיה מאוד רוצה להתאמן בקבוצה. יצרתי קשר עם האמא ששלחה הודעה שהילד חולם להשתתף בחוג. סיפרה שהוא צולע והולך גם על קביים ועם על ברך תותבת, כל היום הוא מבקש והיא על פניו לא אמורה לתת לו מהחשש שיפצע, מנגד היא לא יודעת מה לעשות".
רפאל חזר אל האם ואמר לה: "תחשבי שלמרות הכל הוא אומר אני רוצה לשחק. תחשבי כמה כוחות זה ייתן לו. זה משהו שילווה אותו לחיים וייתן לו מסוגלות להתמודד עם כל סוג של משבר. מבחינת האחריות, אני אקח אחריות עליו. אני אשמור על עליו ואעשה את המקסימום שלא יקרה לו כלום. אני רוצה שאריאל יצטרף".
איך אפשר להבטיח דבר כזה, הרי במשחק הוא יכול להיפגע?
"נכון. אז מי ששומר עליו טיפה נזהר. כשאנחנו עושים משחק אימון אני מסביר לשחקן שמולו שיזהר עליו ולא ידחוף אותו. קורה שהוא גם נופל והוא כמו כל ילד שנפל. אני מבקש ממנו לקום כמו כל אחד. כי הוא שווה. זה יגרום לו בעתיד לא לוותר לעצמו. הוא יגיע רחוק בחיים למרות הפציעה".
ואיך הוא בכדורסל?
"הוא קלע טוב מאוד".
אבל בנינו הכי חשוב זה מה חושב אריאל. אז שמרנו את זה לסוף. אריאל ילד שיודע בדיוק ה הוא אוהב ומה הוא רוצה. גם בעתיד.
איך היה לחזור לשחק כדורסל?
"היה לי כיף. רציתי מאוד. אני נהנה מזה".
מה אתה עושה באימון?
"לפעמים אימונים רגילים לפעמים משחקים".
אתה קולע סלים
"כן".
מה אתה אומר על זה שכולם אומרים אתה גיבור?
"זה אני יודע. כי עברתי המון דברים שקשים מאוד".
מה אתה חולם להיות שתהיה גדול?
"רופא".
