אל תתקדמו סנטימטר. תעזבו הכל ותגמעו כל מילה. אתם תודו לי על הטור הזה ועל הצעה שמסתכמת במילה אחת – סתמו!
כן, סתמו, אל תעלבו לי עכשיו כמו ילדה עם קוקיות. תזכרו שהמילה, כל עוד היא לא יצאה לכם מהפה, היא שלכם. אז עדיף פשוט לחסוך עכשיו במילים בכדי לא לבזבז אח"כ תירוצים.
על מה אני מדבר? או יופי ששאלתם. לעולם, אבל לעולם, אבל ממש NEVR (זה למי ששולט בעוד שפות) אל תשתפו יותר מידי מידע על העבר שלכם עם מי שמלווה אתכם בהווה. אל תספרו ברגע של חוזקה, על החולשה שהייתה לכם. לא לספר מה היה, איפה כמה ולמה? לא לתת מידע. להיות כמו חייל שמשנן מידע בסיסי בלבד, לרגע שיילחצו עליו לתת יותר מזה. לא עלינו, אגב גם לא על חיילנו.
למה? מה זאת אומרת למה? מה השאלה התמימה הזו בגיל המתקדם שלכם? פשוט תתקדמו עם מה שאני אומר בלי לערער כי אח"כ יהיה לכם הרבה זמן להרהר על הטעות שעשיתם. ברגע שאתם חולקים מידע שרק אתם יודעים, הוא יחזור אליכם בזמן זה או אחר. אלה שלצדכם יאספו את המידע, יקלטו ויפלטו אותו בדיוק ברגע שאתם הייתם מעדיפים שלא. לא יעזור לכם להרגיש מטומטמים בואכה טיפשותכם, על זה שאתם במו פזיזות לשונכם נתתם את מה שעובד נגדכם (כמה חרוזים יצאו לי). אז תבינו בדיוק את המושג – "עזר כנגדו", עם דגש על "הנגדו".
אז מה לעשות? לא לעשות. לא צריך לשתף את בני הזוג במקרי העבר או בעיקר בטעויות שעשיתם. אל תדאגו יהיו לכם מספק טעיות משלכם בזוגיות הנוכחית…
