אני אוהב נשים. חולה נשים. מה לעשות. בחיי אין כמו נשים, אבל לא כאלה שנשארות איתי. נכון, פה ושם הייתה לי הבלחה עם כזו שרציתי שתישאר לצידי קצת, אבל תמיד הייתה סיבה למה זה לא קרה. סיבה? סיבה לחיים שלמים, סיבה שיכולה למלא סדרה של טורים. אין לי כח נפשי לזה, לא בטור הזה בבקשה. תבינו אותי.
אני אוהב נשים, אבל חי לבד. נכון, פעם בשבועיים לאיזה 24 שעות אני לא לבד כי אני עם הילדים ובעיקר הילד הקטן, כפרות עליו, שמגיע כל שבת שנייה, ואני איתו ורק איתו, וכולן יכולות ללכת לחפש מצידי. אבל רוב זמן זה אני עם עצמי וכמה קירות שהפכו להיות "אוזן קשבת" עבורי. גבר שחי לבד, הוא באמת לבד. ושלא יהיו טעויות גבירותיי וגבירותיי, לא דומה הלבד של אישה שחיה לבד ויש לה את הילדים, ללבד של גבר. היא לעולם לא לבד. הלבד של הגבר הוא חזק יותר, הוא עוצמתי יותר, כי הוא עם עצמו יותר, בודד יותר. אז אל תשחקו את המסכנות. חפשו טור אחר לבכות בו. לא, אני לא בא לבכות לכן ולא מתלונן, אבל אין לי כח לשמוע בכל שיחה מזדמנת של נשים שבחרו לחיות לבד, שמספרות כמה קשה להן עם זה. קשה להן בתחת שלי. בואו תחיו אתן 24/7 כמעט בחלל ריק ואח"כ תבכו. עלאק לבד.
גבר לבד הוא גם הכי חולה כשהוא חולה. כי לא רק שאין מי שתטפל בו, מלבד אמא שלו (ולא לכולם יש), אלא שגם אין לו למי להתלונן. תשאלו כל מי שחולה. הכי כיף זה להתלונן. מצד שני הוא לא שומע את הרטינות של בת הזוג שלו שמבטאת את הקשיים שלה מזה שהוא…חולה. לא מאמינים? תשאלו את הגבר הנשוי או זה שבזוגיות, שהוא הכי קרוב למקום מגוריכם. תשמעו ממנו כמה הוא שומע ממנה שהוא מתחלה ולא חולה. רק זה היה עושה את הגבר הלבד….חולה.
גבר לבד זו חגיגה זמנית. הרבה אנשים מקנאים בנו שאנחנו לבד, עושים מה בא לנו עם מי שבאה לנו. אז קודם כל נכון, אין ספק, יש זמן חגיגה, אבל אח"כ מה? אח"כ זה זמן הפסקה. לא שאני בוכה, לא חסרות נשים, אבל לפעמים אתה רוצה לדבר עם עוד מישהו, מישהי, ואתה בעצם מוצא את עצמך מדבר אל עצמך, או אל הקירות מאחת הפסקאות הקודמות, כמו מישהו שצריך לאשפז אותו במקרה הטוב.
גבר לבד הוא סוג של זאב בודד. אבל מהסוג הטורף. הכי לא חבורתי שיש. כי הוא כבר לא סופר אנשים מיותרים, זוללי אנרגיה. נניח כל קרובי המשפחה האלה שלא יודעים על קיומך, אבל כשהם עושים איזה אירוע, בא להם להעשיר את הקופה בעזרתך, באיזו ארוחת צהרים עלובה או ערב מעפאנה , שהם קוראים לה חתונה או ברית/ה. מה נראה לכם שאני אבוא לממן לכם? גבר לבד שולח אותם לאזור קיבינימט בואכה לכו לעזאזל. מה שנקרא שלום שלום ואל תבואו לי באירועים.
גבר לבד כבר לא יכול לסבול שמעירים לו על כל דבר. המין הנשי, אותו מין שמעיר על הדברים הכי מיותרים בעולם והורס כל חלקה טובה, הוא על תקן אורחות לרגע אצל הגבר מהזן הבודד. הוא ניסה, הוא רצה, אבל החיים והנשים שוב ושוב הבהירו לו שכשהוא לבד הוא בשיאו. כשהוא עם מישהי הוא בשיא העצבים. את זה הגבר מסוג הלבד זוכר, לא שוכח, ולא מאבד…את הלבד.
גבר לבד טועה הרבה יותר. אין ספק. אבל אלה הטעויות של והוא יכול להיות גאה בהן, או לפחות לא לכעוס על אחרים שה אשמים בזה, כשם שהגברים הנשואים או בזוגיות מעייפת סובלים, שמפילים עליהם כל אשמה. חסר רק שהן יאשימו אותם ברצח רבין. גבר לבד בסופו של דבר לומד מהטעות. עובדה הוא לבד. אני לא מתלונן 2, רק אומר, שאם כבר טעויות, שיהיו שלי.
גבר לבד בעיקר מתקדם. נכון, הוא לפעמים מנסה לא להיות לבד ומתעכב אצל זו או אחרת, אבל הוא בדרך כלל יודע שבסוף זה ייגמר שוב במפח נפש וצעדה לבד עבר האופק, אז הוא נשאר במצב ברירה לבד וחוסך את מפח הנפש. לגבר הזה אין סבלנות לאף אחד, אם נדייק אחת. הוא פשוט מבין שאם לסבול זה רק את עצמו.
אני יודע שהטור הזה נשמע כמו מרמור אינסופי, אבל בסופו של דבר יש גם יתרונות לא קטנים. הגדול שבהם הוא ההרגל המגונה הזה, לישון באלכסון. זה מצד שני גם הכי מסוכן כי כשאתה מתרגל לישון באלכסון אתה מבין שזה הכי כיף, כי אתה פשוט נרדם יותר טוב. מי יודע אולי יום אחד ארצה לחלוק את השינה הטובה, אבל עד כמה שאני יודע רופאים אומרים ששינה טובה היא מפתח לבריאות טובה….ומי לא רוצה להיות בריא…במיוחד שאתה לבד…אל תשכחו זאב בודד הוא עדיין זאב….ומי לא מפחד מהזאב …גם אם הוא בודד…
