אדם שנפגע בתאונת דרכים בישראל זכאי לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד). אך מה קורה כאשר התאונה יכולה להיות מוגדרת גם כתאונת דרכים וגם כפגיעת איבה? האם הפיצויים ישולמו מחברת הביטוח כמו "תאונה רגילה", או שמא הפיצוי יתקבל מהביטוח הלאומי לפי הכרה באירוע כפעולת איבה?
"ההתנגשות" העקרונית – בין חוק הפלת"ד לחוק נפגעי פעולות איבה
תאונות דרכים שיכולות להיות גם פעולות איבה מייצרות התנגשות בין שני חוקים: חוק הפלת"ד וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
סעיף 1 לחוק הפלת"ד פותר לכאורה את המחלוקת וקובע ש"נפגע" הוא כל "אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה". כלומר, לפי חוק הפלת"ד, כל תאונת דרכים שהיא פעולת איבה לא תהיה כלולה תחת כנפי חוק זה. במציאות, המזמנת לנו נסיבות שונות ומגוונות, הדברים ממש לא כל כך פשוטים וברורים.
על פי רוב, הנפגעים הם אלה שמבקשים את ההכרה בהם כנפגעי תאונות דרכים ואילו חברות הביטוח טוענות שהפגיעה הייתה כתוצאה מפגיעת איבה. במידה שהדברים מגיעים לבית המשפט, נטל ההוכחה לגבי העובדה שהאירוע היה אירוע איבה מונח לפתחה של חברת הביטוח. עליה לעמוד בשני תנאים מצטברים: להוכיח שהנפגע זכאי לתגמולים מכוח חוק נפגעי איבה ולהוכיח שהתאונה נגרמה מפגיעת איבה.
פיגוע דריסה או תאונת דרכים
אחד הנושאים המורכבים לגבי הקשר שבין תאונות דרכים לפעולות איבה הוא כאשר יש טענה שהרכב שימש "כלי נשק" לביצוע פיגוע דריסה כמו שאירע לאחרונה בפיגוע ברעננה. במידה שהדברים הם מובהקים וברור שהנהג הוא מחבל, הנפגעים ימצו את זכויותיהם רק לפי חוק נפגעי פעולות איבה.
עם זאת, יכולה בהחלט להיות מחלוקת לגבי השאלה הזו. לעתים קרובות לא יהיה מנוס מהמתנה לתוצאות חקירה משטרתית וההליך עלול להימשך זמן רב. במיוחד אם הנהג מכחיש נמרצות שמדובר באירוע לאומני, או שהוא נהרג ומשפחתו עומדת על כך שהוא לא היה טרוריסט כמו במקרה שהתרחש לפני מספר חודשים בטיילת בתל אביב.
תאונת דרכים בגלל אירוע טרור
תאונת דרכים יכולה להיגרם בעקבות אירוע טרור. לדוגמה, אדם מוצא את עצמו תחת מטחי רקטות או מושלכות לעברו אבנים בזמן נסיעה וכתוצאה מהבהלה סוטה מהנתיב ומתנגש ברכב אחר או בגדר הבטיחות. האם הוא זכאי לפיצוי מחברת הביטוח בגלל שזו תאונת דרכים, או מהמדינה – בעקבות מטחי הרקטות או השלכת האבנים שהביאו להתרחשות התאונה?
בתי המשפט פסקו במקרים אלה שזה תלוי בנסיבות התרחשותם. למשל, בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בהרצליה (ת"א 57711-07-15), נדון מקרה של נהג אשר שמע אזעקה והתהפך לאחר שניסה לרדת לשולי הכביש. הנפגע הגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד מתוך טענה שמדובר בתאונת דרכים ולא פגיעת איבה. חברת הביטוח ביקשה לדחות את התביעה. בית המשפט החליט שמדובר בתאונת דרכים ולא בתאונה בעקבות פגיעת איבה. בין השאר משום שהאזעקה יצרה רק "קשר עקיף ומרוחק" לנזק ולא היוותה "גורם ממשי" להתרחשותו.
פסיקה דומה ניתנה במקרה אחר שבו אדם שנפגע מאמבולנס שמיהר לזירת פיגוע, הגיש תביעה מכוח חוק הפלת"ד וחברת הביטוח טענה שמדובר באירוע איבה. בית המשפט המחוזי קבע שהתאונה עם רכב החירום הייתה תאונת דרכים ולא פגיעת איבה (רע"א 2925/05), וערעור על פסק דין זה נדחה בבית המשפט העליון.
ישנן גם פסיקות אחרות. לדוגמה, אדם שנפגע מירי חולף בכביש בשומרון בזמן האינתיפאדה הראשונה הגיש תביעת להכרה בו לפי חוק הפלת"ד, אך תביעתו נדחתה. הנפגע ניסה לטעון שלא הוכח שהירי היה מעשה של טרור אלא – אירוע פלילי או ירי טועה, אך טענותיו לא התקבלו. הן משום שכבר בפנייתו הראשונה לביטוח הלאומי הוא הצהיר שנפגע באינתיפאדה, והן מכיוון שהנסיבות המדוברות – קרי, ירי בכביש ביהודה ושומרון בתקופה ביטחונית נפיצה, התיישבו יותר עם תזה של פיגוע מאשר של כל הסבר אחר.
מאיר סמואלוב, שאחיו המנוח אלעזר ז"ל נרצח בפשיטת המחבלים על מתחם נובה, מטופל במשרדנו. השניים נפגעו תוך כדי נסיעה ברכבם כשנתקלו במחבלים על כביש 232 ובימים אלה אנו מנהלים הליך באשר לפציעתו של מאיר מול ביטוח לאומי ענף נפגעי איבה.
נפילה מרכב ביציאה בגלל אזעקה
הנחיות פיקוד העורף קובעות שבמידה שאזעקה "תופסת" אתכם בזמן נסיעה, עליכם לעצור בצד הדרך ולהישכב על הרצפה. מבחינת החוק הישראלי, נפילה בזמן היציאה מהמכונית מוגדרת אף היא כ"תאונת דרכים". כלומר, אם אדם נפגע כשירד מרכבו בזמן אזעקה, מדובר באירוע שיכול להיחשב כתאונת דרכים והן כפגיעת איבה.
נשמע פשוט? לא בהכרח. נפגעים רבים שנפצעו בעקבות נפילה מרכב, אינם יודעים אם מדובר בתאונת דרכים או פגיעת איבה.
היעדר המודעות עלולה להביא לאי ביצוע צעדים נדרשים "בזמן אמת" שיקשו על מיצוי הזכויות בעתיד. למשל, תיעוד המקרה, דיווח על קבלת טיפול רפואי וכדומה. קושי בהוכחת עצם התרחשות התאונה בדיעבד ובפרט אם הנפילה הייתה מבלי שהיו לה עדי ראיה שיוכלו "לחזק" את גרסת הנפגע, עלול להפוך את התיק למורכב ביותר. קל וחומר אם קיימת מורכבות נלווית בשל ה"התנגשות" בין חוק הפלת"ד לחוק נפגעי איבה.
מקרה נוסף בו אנו מטפלים הוא של מאבטחת שסיימה משמרת לילה והייתה בדרכה לביתה בעוטף עם רכבה ואז נורתה ונפגעה. במקרה זה היא יכולה לבחור האם להגיש את תביעתה לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה או לביטוח לאומי ענף נפגעי איבה.
לסיכום, תאונת דרכים שקשורה לאירועי טרור ומלחמה היא לא עניין של מה בכך. אירועים שונים נדונו בבתי המשפט בישראל ופסיקות התקבלו לכאן ולכאן. לעתים גם מקרים עם "נתוני פתיחה זהים" כמעט לחלוטין הוכרעו באופן שונה, וקיימות דוגמאות של פסקי דין שהתהפכו לאחר שהוגש ערעור.
חשוב לציין כי לעיתים כאשר משכורתו של הנפגע גבוהה, גובה הפיצויים לפי חוק הפלת"ד עשוי להיות גבוה מהפיצויים שיתקבלו לפי חוק נפגעי איבה. המסקנה אם כן היא שיש לבחון כל מקרה לגופו: לנתח היטב את הנסיבות, הפסיקה, החוק והראיות הקיימות.
הכותב, עו"ד דותן לינדנברג הוא בעלים של משרד עורכי דין שעוסק בתביעות בגין תאונות דרכים ונפגעי איבה.
