שישה יירוטים היו מעל העיר אשדוד. כמות לא פשוטה של טילים מעזה. מה שקיבל בחדשות את הכותרת – "מטח על העיר". הכותרת הזו תישכח ותישאר רק יירוט, לא מעט בזכות האיש שעומד בראשה – ד"ר יחיאל לסרי.
ואיך זה קשור? שבו ותקראו. היום, רביעי, אמור היה להיות יום השוק באשדוד. מאז המלחמה השוק לא פעיל. ראש העיר החליט כי השוק לא יתקיים בגלל המצב הביטחוני. ההחלטה הזו של ד"ר לסרי הביאה לביקורות על ראש העיר והחלטתו (אגב מי שהיה רוצה לבקר את ד"ר יחיאל לסרי, היה עושה את זה גם אם ההחלטה הייתה הפוכה). הוא ספג אותן, לא הגיב. היה ממלכתי. כאילו ידע שזה הזמן לקבל החלטה, גם אם היא לא פופולארית, בכדי למנוע משהו אחר, גרוע יותר.
לאחר הירי על העיר הבינו כולם את בסיס ההחלטה של ראש העיר. דמיינו לכם מה היה קורה אם היה שוק בזמן הזה. גם אם לא היה נפגע מישהו, וברוך השם שלא ושלא יהיו נפגעים לעולם, הרי ההמולה והפאניקה שהיו מתרחשים בזמן הירי, היו גורמים ללא מעט נפגעי חרדה, וכאמור אולי יותר מזה.
מנהיגות נמדדת בדיוק בזמנים האלה. המידע שמגיע אל ראש העיר הוא מידע שלא מגיע לכל אחד, והוא צריך לדעת איך להתשמש בו בצורה הכי נכונה. היום הוכח שההחלטה הייתה לא רק מושכלת, אלא גם מדויקת, ומנעה פגיעה בתושבים. בשביל זה צריך מישהו שיהיה המבוגר האחראי. ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד, הוכיח שהוא כזה.
