פעם מזמן, אמר לי איש אחד מאוד חכם, שהוא לא אני – "ילדים קטנים, צרות קטנות". אז שהייתי צעיר ויפה, לא כמו היום שאני רק יפה, הבטתי בו בהשתאות ואמרתי שהוא ממרום שנות חייו לא מבין כלום, כי מה יותר גרוע מילד קטן שתלוי רק בחסדיך. הרי אין לך שקט. היום אני כבר לא משתאה… אני בוכה.
היום אני האיש החכם ההוא. היום אני מבין כמה הוא צדק, ומעביר את המורשת שלו הלאה. היום ברור לי שכשהילדים שלנו מתבגרים והם כבר חושבים שהם לא תלויים בנו (אני הייתי תלוי באמא שלי עד יומה האחרון, ואם לא היא.. הייתי תלוי. נקודה. בלי ציניות), הם הופכים להיות לא פעם, אפילו באופן שכיח, לבלתי נסבלים. מעין לקוחות לא מרוצים באופן קבוע אבל כאלה שאתה לא יכול לא לתת להם שירות.
וכן, זה מה שאנחנו הפוכים להיות – נותני שירות לילדים. ולא שמתי פה מרכאות. נותני שירות של לינה, נותני שירות של מזון, נותני שירותי הסעה, נותני שירותי ביגוד ועוד כמה נותני שירות שלא בא לי להרחיב, כי לא נעים לי מכם, אבל בואו נגיד שחלק מהם קשורים גם לניקיון המקום עליו יושבים "הלקוחות" שלנו. שירות שגם נותני שירות אמתיים לא תמיד היו מסכימים לתת. אגב, אנחנו עושים הכללל ללא תשלום….
סליחה לא רק ללא תשלום. אלא בתוספת "טיפ" של טענות. מילא הילדים המתבגרים, וכאלה ששכחו להתבגר, היו יודעים להעריך, אבל לא רק שהם לא יודעים לעשות זאת, הם הפכו להיות המבקרים שלנו. מסבירים לנו כמה אנחנו לא בסדר. כמה אנחנו "רואים" רק את עצמנו, ולא אותם. איך אמרה לי פעם משהי, מרוב כביסה אני לא רואה את המכונה אפילו, אז איך אראה את עצמי. מבחינתם אנחנו פה רק עבורם, וחס וחלילה אם רק נעיז לחשוב ליהנות לנו קצת, נבחר לנוסע לחו"ל בלעדיהם, לצאת לבלות רחמנא ליצלן, או סתם לרגע אחד לעצור ולתת לעצמנו את המנוחה או הרוגע הנפשי שגם אנחנו זקוקים להם.
אבל אם אנחנו כאלה נוראיים בעיניהם, למה הם לא עוזבים? הרי יש להם ביקורת ששווה כמעט לכמות המילים של מבקר המדינה. למה? כי איפה הם יקבלו תנאי מלון, בלי לשלם? כמה פעמים שמעתי מתבגרים שאומרים שהם יעזבו את הבית ברגע הראשון שהם יוכלו. כנראה הוא לא הגיע. וגם אם הגיע… הם בטח ישנו…
אז למה אנחנו, אתם, מסכימים לזה? הרי כל אחד אחר שהיה נותן כל כך מעט ונוזף כל כך הרבה, היה מקבל מכם את בעיטת הדרך. זה רק בגלל שהדי.אנ.איי מנהל את מצפונכם. אתם אומרים לעצמכם שאין מה לעשות ואלה הילדים שאתם הבאתם לעולם, ולכם צריכים לתת להם את העולם. אבל בחייאתכום… מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בשביל מישהו שהוא עצמכם ולא חשתם שמשהו לא בסדר? אל תוסיפו לדבר. התשובה ברורה… מהיום אמרו ילדים קטנים צרות קטנות… ילידם גדולים.. "לקוחות".
