בתביעה מסופר כי לפני כשנה האיש פנה לחדר המיון בביה"ח לאחר שחש מזה שבוע ב'ענן' ובראייה ירודה מאוד בעין ימין. בבדיקה באסותא, התברר כי הוא סובל מהפרדות רשתית טרייה, בת יום אחד, מבלי שעינו נחבלה. שעות אחדות לאחר הגיעו לביה"ח בוצע ניתוח בהרדמה מקומית. לאחר הניתוח שוחרר לביתו כשבדו"ח הסיכום נכתב ע"י המנתח שביצע את הניתוח, כי לא היו בו סיבוכים.
למרות שנראה לאחר הניתוח כי עינו עברה טראומה קשה ביותר, בסיכום האשפוז נרשם "שהניתוח עבר חלק וללא סיבוכים". גם במסגרת התיעוד הרפואי שנערך במהלך הטיפולים הנוספים שביצע בי"ח אסותא, לא נמצא כל הסבר כיצד לאחר ניתוח לתיקון הפרדות רשתית אשר אמור היה להיות פשוט, המנותח סובל מהפרדות רשתית עם קרעים כה גדולים. בתביעה נטען כי בשל רשלנות הצוות הוא נאלץ לעבור בבי"ח אסותא ניתוח נוסף שהרעה את מצבו עד לאיבוד הראייה בעין ימין ואף לפגיעה בצורת העין.
כחודש לאחר הניתוח, האיש פנה לבית חולים תל השומר ופרופסור ד"ר גבריאל כץ ממרפאת המומחים קבע כי למעשה חלק גדול מהרשתית 'נאכל' בזמן הניתוח והוסיף, כי אין דרך ניתוחית לתיקון המצב.
קביעה זו קיבלה חיזוק בחוות דעתו של ד"ר יצחק בן-סירה, מומחה מטעם התביעה שקבע, כי במיקרה זה היפרדות הרשתית נגרמה כתוצאה מקרע פָּרסַתי, או קרע לָשון. שנוצר עקב משיכה של סיבי הזגוגית על הרשתית. המומחה הוסיף כי ישנן מספר טכניקות לניתוח היפרדות חלקית של הרשתית, כאשר אחוזי ההצלחה בניתוח ראשון התקרבו ל- 90% ולאחר ניתוחים חוזרים הם התקרבו ל 100%.
המומחה הוסיף כי כאשר התובע התייצב באסותא עם הפרדות רשתית קלה עד בינונית היו מספר אופציות לטיפול, והמנתח באסותא אשדוד החליט לבצע זאת בשיטה שמרבית המנתחים ישתדלו להמנע ממנה, מחשש לסיבוכים רציניים. לטענתו, לאור מראה העין לאחר הניתוח, ברור שבעת הניתוח ארע מאורע קטסטרופאלי שבלתי אפשרי שהמנתח שגרם לו, לא הרגיש בו. קטסטרופות רשלניות קורות גם למנתחים מנוסים, לרוב עקב פעולות פזיזות מצידם או מצד עוזריהם. המומחה קבע כי הניתוח הנוסף סיבך עוד יותר את מצבו.
בחוות דעת המומחה נכתב, כי העין הימנית של המטופל אבודה ובמשך הזמן רוב הסיכויים שהיא תכאיב כשכל ניסיון ניתוחי נוסף עשוי לפגוע גם בעינו השמאלית. המדובר בנכות בשיעור של 35 אחוזים בשל פגיעה בראיה ובשל עיוות בצורת העין.
בא כוחו של הנפגע, עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית, טען כי בשל רשלנות צוות ביה"ח, הנאותיו מהחיים ואיכות חייו נפגעו משמעותית והוא הפך לשבר כלי. בעניין הרשלנות נטען בתביעה בהסתמך על חוות דעת המומחה הרפואי, כי נעשה שימוש בשיטת טיפול מסוכנת, בלתי זהירה ובלתי מקצועית אשר גרמה לסיבוך הרפואי ממנו הוא סובל כיום. התובע מבקש שבית המשפט יפסוק לו פיצוי של מיליונים עבור הפסדי שכר, זכויות סוציאליות ופנסיה, עזרת צד ג', כאב וסבל, הוצאות רפואיות, אובדן הסיכוי להירפא, אובדן הנאות החיים ופגיעה באוטונומיה.
טרם הוגש כתב הגנה.
