פעם הייתי מתחנן. פעם מזמן שהייתי צעיר ויפה (היום אני רק יפה…הייתי חייב לציין את זה מצטער), הייתי עושה הכל להחזיר את מי שעזבה אותי. אז החיים עוד לא לימדו אותי, שמי שרוצה אותך תחזור אחרי מילה אחת, ומי שלא, גם ספר שלם של בקשות לא יחזירו אותה. היום אני "חמור" גדול, הכוונה מנוסה גדול, וידוע בדיוק מה צריך לעשות בכדי להתקדם הלאה. אז הנה תפסתם אותי ביום טוב ואני מעניק לכם מניסיוני, משמע חכמתי, בכדי שאתם לא תצטרכו להתחנן…אגב זה כתוב בלשון זכר…ומתאים בעיקר לגברים….סתםםםם גם אתן יכולות. אמרתי לכן, תפסתן אותי ביום טוב.

אז לכו תביאו עט ונייר, אם אין לידכם אז תביאו בעיקר את המח, ואת הלב תשאירו בבקשה לטור הבא…הנה זה מתחיל…

יש כלל אחד ראשי. להתרחק. לא ליצור מגע. להיעלם טוטלית. זה כל הסיפור בלי לעשות סיפור (עוד מעט אפרט את הדרך לעשות את זה. סבלנות…). רחוק מהעין זה רחוק מהלב. לא יעזור כלום. הזמן מרפא כל דבר. רבותי וגבירותיי הייתם כבר שם, אתם פשוט לא זוכרים, ואם לא הייתם אז תזכרו שלכל תרופה מתרגלים, ולכן גם אם נעזבתם או עזבתם, פשוט ת ע ל מ ו! אל תהיו שם יותר, כל קשר, ולו הקטן ביותר, יחזיר אתכם אחורה, ולחזור אחורה, זה בדרך כלל לחזור למקום שניסיתם להתקדם ממנו. תחשבו על זה. (וואלה יצא לי אחלה של תובנה)…

ואיך עושים את זה? לכם הרי זה קשה. אז הלו, בשביל מה אני פה? רק בשבילכם. הנה הדרך להעלם מהעין. תעמדו בזה ואתם מסודרים, עד מערכת היחסים הבאה….האחריות פגה מבחינתי במערכת הנוכחית…לגבי הבאה תחכו לטור אחר…

אז דבר ראשון זה למחוק! למחוק ולחסום! בכל מקום אפשרי. בטלפון, בוואטצאפ, בפייסבוק, באינסטגרם, בטלגרם, בטלגרס אם יש…למחוק מצידי מהטיק טוק (אם אתם צעירים מידי) בטיק טק. בקיצור לא להיות שם עם קצה חוט עבורם…ובעיקר עבורכם…זה קשה בהתחלה…אח"כ זה עובד…זוכרים? אין עין, אין לב…

רגע יש עוד טיפים שעברו דרך 55 שנות "ייסוריי" זוגיות. חשוב לא לחפש שום קשר דרך חברים משותפים. לא לבקש מידע ולא להסכים לשמוע מידע. היה? הלאה. מה יעזור לכם לדעת שהוא או היא נראו ב"מסיבה בחיפה".. ? הם לא רואים אתכם…גם אתם אל תראו אותם. תרתי משמע. בלי מידע. הלאה? הלאה.

אל תלכו גם למקומות בילוי שהלכתם יחד בעבר, או שאתם יודעים שהם הולכים. אליהם. הלכתם לשם, זה בדרך כלל ייגמר במפגש שלא יעשה לכם טוב. או שתראו אותם עם אחרים או שתחזרו אליהם, בכל מקרה אלה שני דברים שבסופו של דבר יחזירו אתכם אחורה, כי יהיה לכם שוב או כאב לב או כאב ראש…

הכי קשה זה הדבר הבא. אם הם מתקשרים (ולא, לא כל חסוי זה הם, זה מלמד שאתם לא נרפאתם) אסור לכם  לא לענות! אני באמת יודע שכאן יש שילוב של געגועים  ואגו. הרי חיכיתם שיתקשרו. זה קורה ועוד ביוזמתם. זה ניצחון שלכם. א זהו שלא, זה הפסד. עוד ניצחון כזה ואבדנו. הרי שוב תגיעו לפרידה. הלו הייתי שם. גם אתם. אז במקום ללחוץ בחוזקה אח"כ על הלב, תלחצו בעדינות על האדום בטלפון שלכם…ותנתקו, או תתנתקו. או תתנקו…אין פה טעות כתיב.

אני יודע, אני יודע (בואו הנה אני מסמן לכם עם הידיים תנועת חיבוקי) זה קשה ואתם רוצים לחזור כי הם הכי, הכי והכי בעולם…אם הם הכי והכי בעולם אז איך זה שנפרדתם?. אז יאללה אני תפקידי לנגב לכם את הדמעות (גנבתי שורה משיר…)..מניסיון בסוף מגיעה מישהי טובה יותר…קרובה לעין…ובעיקר ללב…