כאן אנו קוראים את שני החלומות האחרונים שמוזכרים בתורה ובסך הכל ישנם שבעה חלומות בכל התורה, ואם נעיין נמצא ששה חלומות מרמזים על הגשמיות והחומר שהם כנגד ששת ימי החול, ואילו חלום אחד הוא מרמז על היום הרוחני שהוא יום השבת, ולהבנת הדברים עלינו ללכת בסדר הפוך דהיינו מהסוף להתחלה בסדר החלומות.
חלום השיבולים, של פרעה, חלום הפרות שעולות מן היאור, חלום שר האופים על מעשה האופה, חלום שר המשקים על ענבים ויין, חלום יוסף על שמש וירח ואחד עשר כוכבים, חלום האלומות.
נמצא שכל ששת החלומות הללו מסמלים את הגשמיות והחומר, ואילו החלום השביעי והוא חלום יעקב והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, הוא כנגד יום השבת שהוא היום הרוחני ביותר, ואכן אנו מקבלים את המלאכים בשעת הקידוש בליל שבת ומזמרים שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון.
ועוד רמז יש כאן אם כי משייכים את החלומות כולם ליום השבת עצמו, חלום יעקב מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו כפי שאמרנו ובכך מקבלים את השבת הקדושה.
חלום יוסף שמש וירח ואחד עשר כוכבים שעל ידם נקבע זמן כניסה שבת ויציאתה.
חלום האלומות דגן כנגד סעודה ראשונה החייבת בפת.
חלום שר האופים על מעשה האופה והוא כנגד סעודה שניה שגם חייבת בפת.
חלום פרעה בשיבולים הוא כנגד סעודה שלישית שגם בה צריך פת.
חלום פרעה על הפרות היינו בשר.
וחלום שר המשקים על היין הם כנגד בשר ויין שעל ידם מקיימים מצוות עונג שבת .
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. (מא, א)
בשבת פרשת מקץ הסב הצדק רבי מאיר מפרמישלן עם חסידיו ליד השולחן כדרכו בקודש, בתום הסעודה והזמירות החל רבי מאיר בהשמעת דברי תורה, "המעשה הבא שמעתי מפי אבי הקדוש זכותו תגן עלינו, פעם אחת עלה לעולם האמת וראה שהביאו לעולם האמת איש צעיר לימים ואחריו אדם זקן, והנה נדהם אבי לשמוע שקראו לצעיר, זקן המופלג. ולזקן קראו, קטן".
פנה אפוא לעומדים סביבו ושאל אם מצויים כאן בעולם האמת מדוע תתלוצצו על האנשים האלה כשאתם פונים אליהם כך, השיבו לאבי בזו הלשון, האמת היא שהאיש הצעיר פעל הרבה בשנותיו המעטות על פני האדמה וכל יום מחייו נחשב לו כשנה, לעומת זאת מיעט הזקן לפעול בשמונים שנות חייו על פני האדמה, ולכן אינו נחשב בעיננו אלא לילד קטן ומסכן.
פרשת השבוע מתחילה ויהי מקץ שנתיים ימים, וכבר אמרו חז"ל במסכת מגילה כל מקום שנאמר ויהי ,אינו אלא לשון צער, ואכן ויהי צרה גדולה היא כאשר מקץ בתום חיי האדם, מתברר שכל שנותיו אינן אלא שנתיים ימים, ימים מועטים.
